אכן לא רואים את הסוף למאבק על זכותינו לחיות בארץ הזאת ותהקיים בה על פי דרכנו ואמונתנו..

בלי קשר לילדים, ערבים או יהודים..

לצערי נתקלתי גם בילדים יהודים שמתנהגים בזילזול למוריהם ולהוריהם והאחד לשני..

מבלי להטיל ביקורת הרבה פעמים זה כתוצאה מחיבור לא טוב בין הילדים,

צריך להשתדל להתאים את רמת התכנים לילדים ה"מבוגר".

הנוער הערבי נמצא בבעיה קשה מאוד.

אנחנו לא סובלים אותם, מפחדים מהם ונרתעים מהם.

נרתעים מהבגדים מהריח מהשפה ומההתנהגות.

הם יודעים זאת, מרגישים זאת ומגיבים בהתאם.

הפוליטיקה גורמת להקצנה ולבידול וזה רק הולך ומחריף.

לדעתי בכל אירופה קיימת אותה הבעיה.

פערים תרבותיים גדולים ביותר שנראה שלא ניתנים לגישור ואולי אף פעם לא ניתן יהא לגשר עליהם.

 

לאיזה בית הם חוזרים?

באיזו מיטה הם ישנים?

מי המנהיגים הרוחניים שלהם?

מה הם לומדים כל יום בכיתות?

כיצד מתייחסים אליהם הוריהם? 

שאלות שצריך לשאול את עצמנו בניסיון להבין את התנהגותם.

בסופו של יום אני מאמין שכמו שאמר בזמנו סטינג בתקופת המלחמה הקרה בין המערב למזרח : I hope the russians loves their children too

כך גם לגבי המוסלמים.

הם יאלצו לבחור באהבת האדם ולשנות את הגישה האלימה והמלחמתית בחינוך של ילדיהם ולהפסיק את שנאתם לתרבות המערב.

 

 

 

 

 

 

 

שיר מקסים שנכתב ע"י יונתן גפן המדהים

רק שנראה לי שמאז שהוא כתב ועד היום מקווים שיום אחד יהיה טוב

אמן

עצוב*

חבל

הרי לך נר של אהבה*

 

הבאת נושא בעייתי לכשעצמו. 

על סמך המילים שלך ...

"בין -

המסורת

 לבין -

 הקידמה"

 

נראה שלא מסורת בהם ולא קידמה.

קל וחומר ה in

 is out

 

side by side

waht's the point

ולא רואים ת'סוף  

 

 

 

 

 

 

שלוםשלום

א  אשמח מאד אם תספרי לי במייל - לא בפוסט- באיזה אירוע בדיוק מדובר

ב  יכול מאד להיות שלא עשו איתם תאום ציפיות ולא דיברו איתם בכלל על הנסיעה, על מה שעתיד להיות בה

ג  מראש מפגש כזה הוא מפגש טעון מאד עם פוטנציאל אדיר לפיצוצים

ד  חבל, נכון, אבל אסור לוותר. אנשי חינוך מה שמייחד אותם הוא שהם מסרבים לאבד את התקווה. דווקא אלה שלא מתנהגים כהלכה הם אלה שזקוקים יותר מכל לחינוך....

חודש מבורך,

לך יקרה.

פוסט נפלא,

 חבל שזה המצב,

כל הכבוד לך,

אין עלייך,

 

תודה,

 

חג אהבה מאושר לך,

 

 

שרה קונפורטי,

www.sarakonforty.com

יקירה העלית נושא מאד כאוב...החינוך בארץ שאיבד כוון,במיוחד בין המורים לתלמידיםשהגענו למקום נורא...וחבל !בכל יום בעתונים קוראים על מה שקורה, וזה עצוב.תודה ששיתפת...יום קסום. 

*

ידוע לך שהיום הכוח של המורים שווה אפס מול ילדים אפסים ?

החיים כיום מאוד הזויים

ובלתי נתפסים להבנה ולעיכול!!!!!

והלוואי והיה נשאר משהו מן הנוסטלגייה

בטוח מרפא לכל מכאוב וקושי

העלית כאן שיר של יהונתן גפן "יהיה טוב", שיר המדבר על שלום שלום ואין שלום (מצרים ואנואר סדאת מאחורינו), יהונתן גפן ביקש מדיוויד ברוזה לא לשיר יותר את השיר הזה בהופעות שלו (במצדה בעיקר), השיר איבד את עצמו לדעת, אפילו יהונתן גפן הפסיק להאמין.