מוזיקה
לרוב אפשר להאשים ת'הורמונים, מודה, כך כך.
אך הפעם כשקיבלתי את הקישור לשיר המופלא הזה של הפיל הכחול, מצאתי את עצמי דומעת בסופו.
האין זה אחד הקליפים היותר מרגשים שנראו לאחרונה או שזו רק אני ורגישות היתר שלי?
צפו, שווה.
תגידו לי, זו רק אני?
ולא לא לא זה ממש לא בשל איזו תוכנית ראליטי זמנית.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: אודי ברוך 2010-02-16 21:45:23 זו לא רק את גם אני נרגש ודומע או עצוב או מחייך או סוער או רגוע כששומע אני שיר או מנגינה שפורטים על משהו פנימי ברגשותי... ומי שמוזיקה לא עושה את זה פשוט מפסיד...
צטט: אודי ברוך 2010-02-16 21:45:23
זו לא רק את
גם אני נרגש ודומע
או עצוב או מחייך
או סוער או רגוע
כששומע אני שיר או מנגינה
שפורטים על
משהו פנימי ברגשותי...
ומי שמוזיקה לא עושה את זה
פשוט מפסיד...
אודי כמה שאתה צודק
מי שמוסיקה לא עושה לו את זה
זה קצת סוג של....
טוב יש מילים שהשתיקה יפה להם למרות שקשה לי לשתוק.
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אודי כמה שאתה צודק
מי שמוסיקה לא עושה לו את זה
זה קצת סוג של....
טוב יש מילים שהשתיקה יפה להם למרות שקשה לי לשתוק.
זו לא רק את
גם אני נרגש ודומע
או עצוב או מחייך
או סוער או רגוע
כששומע אני שיר או מנגינה
שפורטים על
משהו פנימי ברגשותי...
ומי שמוזיקה לא עושה את זה
פשוט מפסיד...