חיכינו לו ועכשיו הוא מגיע, האירוע הגדול ביותר של השנה, מהיוצרים שהביאו לנו את צום גדליה, תענית אסתר ואת ליל הסדר- קבלו את יום כיפור.

כמו תמיד אנחנו אומרים דברים קשים עושים מעשים נפשעים וחושבים מחשבות זדוניות. כולנו.

עכשיו הגיע הזמן לעשות חשבון-נפש, במילים אחרות- לתת למצפון שלנו מקום של כבוד, ו-לכבוד (העצמי) שלנו מקום לדאגה.

לחשוב על הטוב, הרע והלא-נורא, להביע חרטה ולבקש ס ל י ח ה

אני רוצה לנצל במה אינטימית זו ולבקש סליחה:

סליחה מהאור האדום ברמזור שלא תמיד צייטתי להוראותיו.

סליחה מהקבצן בתחנה המרכזית שהיה חסר לו רק שקל להגיע לבאר שבע.

סליחה שהשנה לא הורדתי את הקרש בשירותים

סליחה מחשב יקר שלי שלא פירמטתי אותך, כי לא ידעתי איך עושים את זה.

סליחה שאני מעדיף בחורות עם שיער אסוף.

סליחה שאני שזוף.

סליחה שאני מתפרנס בלדבר שטויות.

סליחה שאני גבר.

סליחה שאני הולך עם העדר

סליחה מהאצבע הקטנה של הרגל שלי, שיחסיה האינטימיים עם הקצה של השולחן קרובים מתמיד.

סליחה שאמרתי את מה שלא הייתי צריך להגיד

סליחה שלא אמרתי את מה שכן הייתי צריך להגיד

סליחה שדווקא אתם אמורים לסבול את כל מה שכתוב כאן.

אז אנא סילחו לי, כי הסליחה, כפי שכתוב במקורת: "וסלחת בו יומם ולילה"..(מתוך: ספר נביאים אחרונים חביבים).

סליחה וצום קל.