היו 21 משימות, בואו נראה מה קרה מאז-
הקטסטרופה הראשונה שקרתה- פינוי הדירה הוקדם בשבוע- מה שהשאיר לי שבועיים לתקתק הכל לבד. מד הלחץ עלה מ-12 (שזה הטבעי אצלי בימים כתיקונים, ולא שיש לי כאלה..) ל-50.
הקטסטרופה השניה קרתה יומיים אחר כך כשגיליתי במקרה שהצבעי שהזמנתי הבריז לי בלי להודיע. הקירות אצלי כתומים וצריך להלבין אותם. הצבעי השני שמצאתי ביקש תוספת של 300 שקל יותר מהראשון, נו שוין, כפרת עוונות וכל הקלמארי והשרימפס שאכלתי בניכר.
הלאה-מוקדן השירות ב"מי עדן". 25 דקות לקח לי להסביר לו מה המשמעות של לעבור דירה ושיביאו את הכדים החדשים לירושלים כדי שהמובילים לא יסחבו סתם. "המחשב לא קולט את זה" הוא אומר לי ואני כמעט על סף בכי. כשאיימתי בהתנתקות מהם הוא הבין הכל תוך שניה. גם המחשב שלו.
ניגשתי למועצה לסגור את חובות המים והביוב-המחשב במועצה כמובן נפל, או ש"אין תקשורת", הכריזו באדישות והלכו להכין קפה, כשהן מתייחסות אלי כאילו הייתי אויר (המזוהם) של בתי הזיקוק.
החברות המקסימות שלי הזמינו אותי לארוחות ערב אבל לא ממש באו לעזור באריזות, (רק לקבל את הספרים והוילונות שאני לא צריכה. -חוץ מנ' אשתו של הצבעי שהבריז לי. היא בסדר.)
ארגזים צריך? "אמניר" נעלו את כל כלובי הארגזים שלהם וכשניסיתי להוציא מלמעלה כמעט נפלתי פנימה לתוך הארגז של העגבניות הרקובות. (נו, זה לא באמת קרה , אבל תודו שזה מגניב להלך הרוחות הכללי.)
ככה בלי לשים לב, עבר שבוע מתוך השבועיים.
אתמול הצבעי הגיע ולשמחתי היום ב- 11 בבוקר נפרדתי מהאלפיה ששילמתי לו וגם מהקישקושים הבלתי נלאים שלו על אמונה בשם. עכשיו הבית לבן כמו בית חולים פסיכיאטרי, שזה בדיוק מה שאני מה שאני צריכה עכשיו לפני שתי ההופעות של הערב.
אישפוז בחפוז.
הלכתי לסחוט עוד כוס מיצתפוזים כדי לאזן את קופסת הסיגריות שטחנתי ב-4 ימים האחרונים (לא כולל מה ששנוררתי ממרק אתמול, היו שם לפחות 5 או 6..)
הבית כבר כמעט כולו בתוך ארגזים, נשאר לי רק לתקן את הנזקים שהכלב עשה בפעם היחידה שהעזתי לנעול אותו לבד בבית, ולא נראה לי שהוא ישלם את זה.
חישוב זריז של ההוצאות עד עכשיו (כולל חוב לועד הבית) מתקרב ל-4000 שקל וזה עוד לפני שבדקתי מה צריך בירושלים.
אז לא יהיה פסטיבל ג'אז השנה באילת, לא נורא, יהיה מספיק שמח בירושלים!
הללויה!
|