יש הרבה שלומדים עריכת דין ונשארים ללא עבודה

יש גם שלומדים הוראה ועדין בורחים מהמקצוע אחרי שנה

הנהירה של האדם ללמוד מקצוע זה או אחר לא תמיד אומרת שזה מתאים לו

יש הרבה כשרונות במדינה הזאת ומעט מאוד מקומות להתבלט ולעיתים אנו בוחרים מקצוע מכל הסיבות הלא נכונות

לגבי מה שתיארת בהתנהלות כלפי הסטודנטים, זאת המדינה שלנו, וטוב שאתה מעלה את הנושא וטוב שאתה מבקר אותו

הלואי ובאמת יכולנו לשנות את ההתנהלות כי שכל , אנשים וכוח אנרגטי לא חסר במדינה

זה נראה כאילו יש לנו הכל ואין לנו דבר

שלא כמנהגי, הפעם אני מבקש להגיב לתגובות.

אתחיל בתשובה למאיה, העיתונאית הצעירה. הדבר הראשון שעיתונאי צריך ללמוד הוא הבנת הנקרא. אם קראת היטב את הפוסט והיית מבינה את מה שכתוב בין השורות היית מבינה שאני לא תוקף את מקצוע העיתונות, שהוא אחד היפים והמרתקים שקיימים, אלא את התעשייה העוסקת ומנהלת את המקצוע. יש הבדל מהותי בין המקצוע לבין איך הוא מתנהל. ולכן כשאת מדברת על איזה ערכים אני מחדיר בתלמידי, אחד הערכים החשובים הוא ערך האדם, שיוויוניות, הזכות של כל אדם להתקיים בכבוד. הערכים האנושיים האלה חשובים מכל ערך עיתונאי. ערכים של אמינות, יושר, הגינות הם אוניברסיליים, אנושיים ולא שייכים רק לעיתונאים. אבל עיתונאים נדרשים לזה על אחת כמה וכמה. את הצד הטכני של איך עושים כתבה, איך משדרים, איך אוספים מידע ומצליבים מקורות, אפשר ללמד. למישהו זה יקח יותר זמן ללמוד למישהו אחר פחות. הבעייה היא לא טכנית במקצוע, אלא בתעשייה שנהייתה ממנו.

עלתה השאלה איזו מוטיבציה אני מחדיר בתלמידי אם אלו הם דברי. ובכן, כל מי שעבר בשיעורים שלי קיבל מנה הגונה של מוטיבציה מקצועית ובין היתר גם שיעור בהתנהלות כדי שכשהוא או היא יגיעו לעמדות מפתח הם אולי ישנו במשהו את פני התעשייה הזו שהפכה למסחרית הרבה יותר מאידיאולוגית. 

מי שנכנס לתחום הזה יודע מראש שזה מה שמעניין אותו והוא רוצה לעסוק בו.

בכל תחום המשכורת על הפנים, אבל מי שרוצה באמת את התחום הזה יעבוד גם בשכר מינמום

העיקר להגשים את עצמו. ולפי דעתי עם מספיק כח רצון ושאיפה כל אחד יכול להגיע לאן שהוא רוצה

השאלה אם הוא באמת רוצה את זה או לא?

אני למשל מאוד אוהבת את התחום למרות שהעבודה קשה, אבל איזה עבודה לא קשה. כל מקצוע

יש בו משהו קשה. חבל שאתה לא יכול להחדיר בסטודנטים שלך ערכים כמו שאתה אומר בסוף שאתה

25 שנה בממקצוע. תאמין לי שמי שבא ללמוד אותו יכול להגיע למסקנה כמוך.

הי יוסי

בתור סטודנטית (גאה!) לעיתונאות, הזדעזתי לקרוא את הפוסט שלך.

לא בגלל דעותיך המוצקות (שאולי אף נכונות) אלא מפני שאתה , בעל הדעות הללו הוא המורה שאמור ללמד ולהחדיר מוטיבציה בתלמידיו.

מה היה קורה אילו מורה לפילוסופיה נניח, היה מפרסם פוסט שלם שכותרתו : "עזבו אתכם מבילבולי הביצים האלו, גם ככה תגמרו  בתור מנהלי משמרת בארומה"

ומה עם מורים למשחק שהיו משחררים משפטים כגון: בנות, אם אתן לא מספיק כוסיות, בוטות, ומוחצנות, ומוכנות להיתפשט עזבו אתכן ממשחק, מועדון הפוסיקט מחפש "מלצריות" חדשות...

אין ספק שאין חכם כבעל ניסיון, וסביר להניח שמפני שאני בתחילת הדרך (שעוד תיהיה ארוכה) אני מעט יותר אופטימית, אבל אני מאמינה, שאם אתה מצטיין ואם אתה ממש ממש רוצה, אתה יכול להצליח.

חבל לי על התלמידים שלך, שבמקום ללמוד מהכישרון שלך, ומהנסיון שלך, מקבלים שיעור רק במרירות שלך על המקצוע.

היי יוסי 

העלית נקודה חשובה 

אני קורא למצב כיום , מצד של עבדות לבנה , או עבדי צווארון לבן 

לא מעט מקצועות שנראים זוהרים בכניסה אבל כשנכנסים ומתחילים לבדוק באמת דברים שוליים כמו 

תנאים ,פנסיה ,קביעות , יציבות והתפתחות ....פתאום נראה אחרת . 

ויש משהו ממש הזוי בארץ שבו אין שום התקוממות ודרישה מצד הצעירים לתנאים ולהתפתחות , מה שגורר תסמונת 

הדלת המסתובבת , צעירים זולים כל הזמן נכנסים , והמעבידים במקצועות שונים זורקים את בני השלושים פלוס

שמעיזים לפתע לחשוב על יציבות למשפחה שהקימו וכו' ......

אולי עודף מוכשרים בארץ שלא חושבים מספיק קדימה ,אולי מעבר מכלכלה מאוד הסתדרותית לג'ונגל קפיטליסטי שהוא הקיצוניות השנייה ......למצב שבו אנחנו מספר שניים בעולם בחוסר השיוויוניות בין העשירים לעניים . 

ומה שיותר מקומם ,מצב שבו המעמד הבינוני נכחד למעשה לכיוון העוני למטה .......

תודה 

אופיר 

הציבור נוהר אחר מקצועות "זוהרים" כי לא חינכו אותם ללמוד מדעים למשל. הם חושבים שזה תחום שנשאר לכל החנונים והגאונים, למרות שהרבה מאוד יכולים לתרום בעולם הזה עם תואר מדעי, אפילו אם הם לא עובדים בדיוק באותו התחום שלמדו.

זה תחום שגם נותן פורפורציות  למה שבני אדם מסוגלים להבין ומסלק הרבה דיעות קדומות ושטויות מהראש.

אבל כשיש כוכב נולד ולא "מדען נולד" בטלוויזיה, זה מה שמקבלים. וזה מתחיל הרבה לפני, בגיל 4,5 בבית. 

פוסט מעניין.

עדיין, תחום התקשורת קורץ ומסקרן ממהותו.

בוגר לימודי תקשורת יכול להשתלב במגוון מקצועות (יחצ,פרסום, שיווק, אינטרנט).

יכולת התנסחות מעולה היא מתנה.

מבחינה זו תואר בתקשורת הוא בסיס להצלחה, רקע ולימודים שהם בבחינת הרחבת היריעה. אחר-כך השמיים הם הגבול.

יוסי שלום,

פוסט מאוד מעניין, אבל חשוב לציין, כי המציאות הנוראית בשוק העבודה היא יחודית לישראל. אמנם העיתונות המודפסת בכל העולם נמצאת בתהליך של מעבר לסלולרי וחילופי הדורות האלו מחייבים שידוד מערכות פרסונלי לטובת דור צעיר יותר שמכיר את המדיום החדש על בוריו. עדיין, יחסי אנוש מחורבנים - זה המצאה ישראלית אורגינלית. ברגע שיוצאים מנתב"ג עיתונאי הופך להיות משהו מכובד, שליח ציבור שנמצא בלב האירועים ומדווח עליהם לקהל הרחב. זהו תפקיד שקיים עוד במחזאות היוונית הקדומה וגם במאה ה 21 הוא עדיין בעל משמעות. העקרונות הדרוויניסטים של המקצוע הם מחויבי המציאות, בסופו של דבר נשארים במקצוע הזה אלו שזה בנפשם, אלו שפשוט לא יכולים לעשות משהו "אחר". וזה כבר משהו שבני אדם אינם בוחרים, כי אם אפשר היה לבחור, הרי כולנו היינו רופאי שיניים.

יחי ההתחסדות. הרי הפרסום, הוי הפרסום  שווה זהב.  בעיניך ובעיני כל הפותים ההולכים ללמוד תקשורת.

למה אתה מיתמם.

אתה שוכח שבוגרי מגמת תקשורת לא חייבים לעבוד כעיתונאים. יש שטחים קרובים כמו יחצנות, פרסומת.. שמשלמים יותר טוב.

אתה מעלה פה לפנינו מידע חשוב, אך עדיין-

כמו שייפלטו לשוק אלפי סטודנטים לכלכלה שלא ימצאו עבודה ויהיו רעבים ללחם (הגזמה לשם הרתעה)

גם תקשורת תהפוך סטודנטים רבים לבעלי תעודה, אך לגבי תלוש המשכורת? מעטים מהם ייראו.

תחומים רבים מעלים נתונים כי ההיצע עולה על הביקוש, הדרך לשינוי לא קלה ואף ארוכה.

שתהיה שבת שלום מלאת מנוחה.

במבה.

מסמך פוסט חשוב. לא ידעתי שזה כך.

אפרופו ושלא בהקשר אולי כן... השבוע נסעתי עם נהג מונית אל תוך ירושלים,

בדרך הוא קיטר על עבודות הנחת פסי הרכבת שתוקעות את העיר כולה, על כך

שזה נמשך מעל שנתיים והרחובות בכאוס ותוך כדי ציין שבעירייה לא ממהרים לסיים

את הסיפור כי התהליך הארוך מפרנס הרבה משפחות הקרובות לחברי מועצה ואפרופו

ובנשימה אחת שאל אם אני יודעת כמה מרוויח פועל זבל בירושלים?

בן דודו עשה הסבה מפועל בנין לפועל זבל בשל מקורבות לקבלן שמקורב למינהל התברואה

בתלוש האחרון שראה במו עיניו היה רשום 15700 ברוטו. שעות ל 5 שעות.

תודה יוסי.