כותרות TheMarker >
    ';

    מה בין מסחר, ניהול השקעות ומשפט מנק' מבט רב זוויתית.

    נסיוני בענף הפיננסים וניהול ההשקעות והעיסוק בתחום מן ההיבט המשפטי כעו\"ד , מעניקה לי נקודת מבט מעניינת על הנעשה בשוק ההון "מבפנים" וגם "מבחוץ" .

    בבלוג תוכלו לקרא על מסחר בני"ע ,ניהול וייעוץ השקעות ומגוון היבטים מקצועיים ומשפטיים הנוגעים לתחום הניהול הפיננסי. אמנם בלוג משפטי אך לא רק.

    משרדי מתמחה בין היתר בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים ומוסדות פיננסיים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ,שוק ההון ,תיקי השקעות וייעוץ בנקאי ופיננסי . כמו כן המשרד עוסק בנושאים מסחריים ובמתן ייעוץ משפטי ורגולטורי לחברות פיננסים ומיזמים בתחום המסחר וההשקעות.


    מגדל המוזיאון ,בית הפרקליטים ,ברקוביץ' 4 ,תל אביב.
    טל. 03-6935310 dant@tsuk-law.com

    0

    תביעות נגד בנקים - ייעוץ השקעות רשלני - מה הסיכוי ?

    6 תגובות   יום רביעי, 17/2/10, 02:12

     


    רובנו מכירים את יועץ ההשקעות בבנק, חלקינו מכירים אותו באופן אינטימי יותר ומקבלים ממנו מפעם לפעם, ייעוץ בנוגע להשקעותינו. יועצי ההשקעות בבנקים הם למעשה הגוף המקצועי והמורשה למתן ייעוץ וטיפול בכל הנוגע לכספי הלקוחות המושקעים בשוק ההון.

     

    בכל הנוגע לניירות ערך, בין אם זה אגרות חוב חסרות סיכון ובין אם מדובר בקרנות גידור מורכבות ,היועץ הוא הכתובת והוא (או היא), הם המורשים לתת את המידע והייעוץ בנוגע לכך.


    המסגרת החוקתית :


    פעילותם של היועצים מוסדרת ע"י החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995. חוק זה קובע ( סעיף 2 (א) כי " לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם הוא בעל רישיון יועץ ..."

     

     

    כדי לקבל את הרישיון יש צורך לעמוד בבחינות המקצועיות של הרשות לניירות ערך (בחינות קשות למדי) ולהשלים תקופת התמחות של חצי שנה. רוב היועצים בבנקים השלימו את הליכי הרישוי , הבחינות וההתמחות כעובדי הבנק ורק חלק קטן מהם עשה זאת בעצמו במסגרת אחרת חוץ בנקאית.

     

    כך או כך, על היועצים לעמוד באמות מידה מחמירות של חובת אמון , חובת זהירות והעדר ניגוד עניינים ולפעול אך ורק לטובת הלקוח כלשון סעיף 11 (א) לחוק :

     

    "בעל רישיון יפעל טובת לקוחותיו באמונה ובשקידה ,לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ,ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר..."

     

    כמו כן על היועצים להתאים את השרות לצורכי הלקוח במובן בו אופי העסקאות המוצעות ללקוח תתאמנה לצרכיו ,להנחיותיו ,למטרות ההשקעה שלו כמו גם למצבו הכספי ולנסיבותיו המיוחדות. כאמור ,אמות המידה הן מחמירות ועל היועצים ישנו פיקוח מתמיד הן מצד הרשות לניירות ערך והן של המוסדות הפיננסיים בהם הם פועלים.

     

    לרוב המכריע של היועצים בשוק ההון יש רישיון תקף ורובם עובדים בבנקים. עדיין ,ישנם פה ושם מקרים בהם היועצים נחזים להיות יועצים מורשים אך אינם כאלה ,בין אם הם נמצאים בעיצומו של הליך קבלת רישיון , בין אם הם נמצאים בתקופת ההתמחות ובין אם הם פשוט מתחזים . ברוב המקרים עצם היותם של היועצים "בתוך התהליך" אך לפני קבלת הרישיון , מובא לידיעת הלקוחות , אך לא בכל המקרים. יתכן כי במקרים מסוימים תקבלו שירות ממתמחה או מפקיד שאינו יועץ מבלי שתהיו מודעים לכך או תבינו את המשמעות של הצורך ברישיון מיוחד מנותן המידע ייעוץ.

     


    מה קורה אם קיבלנו עצה מהיועץ ,נגרם לנו הפסד ,והתברר בדיעבד כי "ליועץ" לא היה רישיון ?

     


    זו סוגיה מעניינת ומספר מקרים כאלו נדונו בבתי המשפט.


    לכאורה עצם היותו של "היועץ" חסר רישיון מהווה הטעיה של הלקוח שכן אם היה יודע כי המייעץ אינו מורשה לכך ,לא היה מסתמך על העצה או היה נמנע מלקבלה ולא פועל על פיה. יתכן גם כי מדובר במתן עצה רשלנית שכן יתכן וליועץ אין את הידע והבנה המקצועיים או שהוא חסר כישורים מתאימים והכשרה מיוחדת לעסוק במקצוע.

     

    מתן יעוץ השקעות בניירות ערך ללא רישיון , בכפוף לסייגים שבסעיף 3 ( א ) לחוק הייעוץ ,הוא עברה פלילית . מי שעובר על החוק צפוי לעונש מאסר של עד שנתיים ולקנסות גבוהים.

     

    אז אם קיבלנו מאותו "יועץ" לא מורשה עצה ,ובדיעבד הפסדנו או שאנו חושבים שהעצה הייתה רשלנית, הרי נראה כי אינטואיטיבית ,די ברור כי בשל כך נוכל לתבוע את הנזק שנגרם לנו ונוכל לטעון כי הוא נגרם בשל חוסר היותו של היועץ כשיר לעבודתו. ברור אם כן כי יועץ לא מורשה חושף עצמו לסיכונים משמעותיים ולסכנת תביעות מצד לקוחותיו .


    מסתבר שהדברים אינם כה פשוטים

     

    במספר מקרים שהגיעו לבתי המשפט נדונה סוגיית המשמעות המשפטית של ייעוץ ( או ניהול תיקי השקעות ) ללא רישיון. אחד המקרים המעניינים הוא של דמות ידועה בשוק ההון שפעלה במשך שנים בתחום הייעוץ וההדרכה בתחום ונחזתה להיות בעלת ניסיון רב ובקיאות בתחום עיסוקה. עם זאת לאותו אדם לא היה רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים ועובדה זו לא הובאה לידיעת לקוחותיו . אחד מהם תבע את אותו פעיל בגין הפסדים שנגרמו לו בתיק ההשקעות .


    יצוין כי אותו נתבע הורשע במשפט הפלילי (להבדיל מהתביעה האזרחית בגין ההפסד הכספי) בעברה על חוק הייעוץ ובניהול תיקי השקעות ללא רישיון ועל כך גם הסתמך התובע בתביעה הכספית. עם זאת אותו משקיע שהפסיד (התובע) לא תבע את הנזק מכוח טענה של רשלנות בניהול אלא בטענה של "הפרת חובה חקוקה" ( כלומר מנהל ההשקעות הפר את הוראות החוק המחייבות רישיון ). מה שבדיעבד הכריע את הכף לטובת אותו נתבע והביא לדחיית התביעה.

     

     

    מה הביא את התובע להסתמך דווקא על טענה זו ?

     


    אחת הסיבות היתה כנראה בשל קביעתו של השופט במשפט הפלילי :


    "לכאורה אף ניתן לטעון, שלנוכח ההפרה הנמשכת מצד הנאשם של חובתו לגלות למרבית המנוהלים שהוא איננו בעל רשיון לניהול תיקים/לייעוץ השקעות (סע' 6 לאישום ראשון), ובפועלו כך הוא ניצל את יחסי האמון שביניהם, שהרי לכאורה הנאשם נושא באחריות להפסדים שנגרמו לחלק מהמנוהלים בתיקים שהיו בטיפולו, וזאת גם בשל הצורך בהרתעה..."

     


    הצורך בהוכחת "קשר סיבתי".

     


    למונח "לכאורה". ישנה משמעות רבה מכיוון שעדיין ,יש להוכיח כי ההפסד נגרם כתוצאה ישירה של העדר הרשיון. מה שנקרא במלים פשוטות : "קשר סיבתי".


    במקרה הספציפי הזה תיק ההשקעות של התובע צמח בכמעט כפליים משווי המקורי בעקבות גאות בשוק ההון. מאוחר יותר החל לרדת עד שהגיע לכמעט חמישית משווי המקורי (התובע הפסיד את רוב כספו).

     

    התנהלות שכזו אפשרית רק כשרמת הסיכון שננקטה היתה גבוהה מאד (רוב הכסף במניות ובמינוף) ובדרך כלל, מה שקורה כשכיוון השוק מתהפך הוא שינוי חד בשווי התיק אך בכיוון ההפוך. התובע טען כי לא היה מודע לרמת הסיכון אך טענתו לא התקבלה ואולי בצדק. ביהמ"ש קבע כי ברור לכל משקיע סביר כי הכפלת שווי תיק ההשקעות אפשרית רק במקרה של רמת חשיפה גבוהה לשווקים וברור כי לא מדובר בתיק "סולידי".

     

    נקבע אם כן כי הירידה בשווי התיק נבעה מרמת החשיפה הגבוהה לשוק המניות ושהושפעה ממצב השוק באותו זמן. העובדה כי לנתבע לא היה רישיון וכי הוא יצר מצג שווא כלפי התובע בנוגע לכך, לא הייתה רלוונטית או קשורה להפסדים.


    ביהמ"ש קיבל את הטענה כי ההפסדים היו נגרמים בכל מקרה ולכן לא היה קיים קשר סיבתי בין ההפסדים לבין העדר הרישיון.

     


    וכדברי השופטת :

     

     

    "... אין מחלוקת שהנתבע פעל בלא רישיון, ועל כך הורשע על-פי הודאתו. עם זאת אין כל קשר סיבתי בין היעדר הרישיון לנזק הנטען של ההפסד הכספי בתיק ההשקעות. אין מחלוקת באשר למקצועיותו של הנתבע ולא נטענה כלפיו (ואף לא הוכחה) טענה של רשלנות.

     


    אפשר להתווכח עד כמה תיק המוחק כ 90 אחוז מערכו ( מהשיא ועד לתחתית ) מנוהל באופן רציני ומקצועי ,גם אם הלקוח מעוניין ברמת סיכון גבוהה והיכן מתבטאת מקצועיותו של המנהל אם הוא תלוי לחלוטין בחסדי השוק.

     

     

    יתכן  כי במקרה של יועץ או מנהל תיקים שאינו מורשה והיוצר מצג שווא בפני לקוחותיו ,יש להשתמש באמת מידה "מרוככת" יותר מבחינת משקלו של הקשר הסיבתי כגורם המכריע להפסד, ורמת הרשלנות הנדרשת כדי להביא לפיצוי התובע על הפסדיו ,צריכה להיות פחותה יותר ,גם בשל הרצון לחזק את אלמנט ההרתעה. המצב עשוי להיות שונה במצב בו ברור מלכתחילה כי למנהל אין רישיון והלקוח בכל זאת בוחר בו מסיבות אחרות כגון מומחיות מיוחדת או שיטת ניהול "לא קונבנציונאלית".

     

     

    אמנם לא בטוח כלל כי אם אותו תובע היה מנסה להוכיח את הרשלנות בניהול התיק ,היה מצליח בכך אך יתכן כי עצם העובדה כי למנהל התיק לא היה רישיון והוא לא היה מודע ורגיש דיו לחובות המוטלות על מנהל מורשה מכח החוק, היא כשלעצמה הוותה סוג של רשלנות ותרמה את חלקה להפסדים הכבדים שנגרמו לתובע.

     


    אז מה אפשר להסיק מכל הסיפור ?

     


    זה כבר די ברור : בדקו היטב אם ליועץ ההשקעות או למנהל התיקים יש רישיון תקף.

     


    במידה ואין לו הסיקו את המסקנות או לחלופין, דאגו לאיזו שהיא בטוחה שתבטיח במידה זו או אחרת את יכולתכם לתבוע בעבור נזק שעלול להיגרם לכם. ליועצי השקעות ומנהלי תיקים מורשים ישנו ביטוח אחריות מקצועית המבטיח כי במידה ויינתן נגדם פסק דין לפיצוי בגין רשלנות ,יהיה מהיכן לקחת את הכסף.

     

    כדאי מאד לדעת כי אם לא ידעתם שליועץ אין רישיון, ( קל וחומר אם ידעתם ) עדיין ,טענת העדר הרישיון , כשלעצמה ,לא תעמוד לכם כהגנה מספקת אם תתבעו בגין הפסדים. כפי שעולה מהפסיקה גם העדר הידיעה אינה מספקת ויש צורך בקשר ישיר בין העדר הרישיון לבין ההפסד.

     


    הוכחת רשלנות בתיקי השקעות וייעוץ השקעות אינה פשוטה והיא דורשת ידע והבנה מקצועית רבה ומומחיות מיוחדת. על כל פנים בין אם אתם נעזרים ביועץ השקעות ובין אם כספכם מנוהל אצל מנהל תיקים ,כדאי מאד שהיועץ יהיה מורשה וכפופים להוראות החוק ויחולו עליהם חובות מוגברות של אחריות וזהירות כלפי הלקוח.

     


    www.tsuklaw.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/14 16:17:
      באותו הקשר ניתן לאחרונה פסק דין בתביעה בה ייצגתי את התובע ,בו נפסק פיצוי מלא לתובע שטען כי לא ידע כי לחברה ולמנהלה אין רישיון לניהול תיקים וכי אם היה יודע זאת, לא היה מתקשר עמה בהסכם. בית המשפט הוסיף כי גם בהיעדר קשר סיבתי ברור בין היעדר הרישיון למתן ייפוי הכוח למנהל התיק ( כלומר שהלקוח היה מתקשר בהסכם עם החברה גם אם היה יודע שאין לה רישיון ) עדיין התובע זכאי לפיצוי משיקולי הרתעה ומדיניות משפטית ראויה. ניתן לומר כי בנסיבות מסוימות עצם היעדר הרישיון והיעדר גילוי נאות ,הם כשלעצמם יכולים לבסס עילת תביעה מוצדקת כנגד מנהל תיק שגרם להפסדים. http://cafe.themarker.com/post/3120960/ ת"א 20382-01-11 .חדד נ אייץ' בי המומחים לניהול השקעות עולמיות במינוף בע"מ ואח'. בית המשפט השלום בראשון לציון. כמו כן ראה פסק דין קודם הדומה בנסיבותיו. ת"א 58616/05 משה ישועה נ' פולינה ויינר.
        12/11/12 22:42:

      בשביל כל דבר היום צריך קשר סיבתי. ומה לגבי ענף הביטוח? מה לגבי סוכן ביטוח שלא עשה קורס יסודות הביטוח למשל? האם צריך קשר סיבתי על מנת לתבוע אותו? ומה בכלל הקשר שלו ליועץ הפנסיוני שלא עשה קורס גמר פנסיוני?

        17/2/10 09:37:

      זו גם הפרקטיקה המקובלת כיום. אני לא יודע עד כמה היא נכונה ומותאמת למציאות של היום ,קל וחומר אם הלקוח לא מודע לזה בין אם מחוסר הבנה ובין אם בשל הטעיה מכוונת.
        17/2/10 05:29:

      להערתך האגבית,

      אפקט ההרתעה קיים במישור הפלילי. ובכלל, לא מאשימים אדם בנזקים שהוא לא עשה רק בגלל שאין לו רישיון.