היום הלאומי לאינטרנט בטוח יצוין השנה ב-17.02. במהלך יום זה נערכות פעילויות להגברת המודעות לסכנות השימוש באינטרנט, בקרב ילדים ונוער, ולהדרכה על גלישה בטוחה במטרה לעזור לצעירים להימנע מסכנות אלה.

יום זה נערך בשיתוף פעולה של משרד החינוך, משטרת ישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, חיל התקשוב, החברה למתנ"סים, וחברות מחשוב ותוכנה מסחריות. הדרכות מועברות בבתי הספר ובמתנ"סים על ידי מורים, שוטרים, חיילים ומומחים שונים.

למה צריך יום לאומי לגלישה בטוחה ברשת?

 ילדים מבלים שעות רבות מול מחשב שהופך למרכיב נוכח בחיי הילד יותר ויותר. התופעה משפיעה לא רק בתוך הבית אלא גם ברובד התרבותי. ילדים הם לעיתים נפגעים ולעיתים מפגעים בפני עצמם - לפעמים גם בלי להבין שהם גורמים לנזק. יש להדריך אותם לשימוש נבון באינטרנט כדי לאפשר להם גלישה בטוחה. יום לאומי לאינטרנט בטוח למעשה מעיד על הכרה לאומית בצורך זה.

האינטרנט הוא כלי מדהים שפותח מגוון רחב של אפשרויות לילדים: חשיפה לתכנים חדשים ומידע,  גישה למוזיקה, סרטים ומשחקים, רשתות חברתיות ואפשרויות לתקשר עם חברים קיימים וחדשים. כמו כן, העולם מתפתח בצעדים טכנולוגיים גדולים, ומן הראוי שהילדים יהיו "בעניינים".

גב' תמי סער- במצגת המדריכה על אחריות הורית ברשת, מסבירה מה ילדים עושים באינטרנט:

• צריכה: של מוזיקה, סרטים, משחקים, מוצרים ומידע ,
• יצירה: של תכנים כמו בלוגים, יצירת חברים חדשים, העלאת מידע ברשתות חברתיות,
• והפצה: של סרטונים, תמונות, לינקים, בדיחות ועוד.

אך יש לזכור שהרשת - כמו רשת - מלאה ב"חורים" - אזורים "שחורים" שאנו מעדיפים שילדינו לא יכנסו אליהם. מה למשל?

• תוך כדי צריכה והפצה, ילדים עשויים להיחשף לתכנים פוגעניים: אלימות, הימורים, פורנוגרפיה ובריונות ברשת,
• יצירה של תכנים עשויה להותיר את הילד חשוף מול מטרידנים, פדופילים, בריונים וגורמים מסחריים,
• כמו כן, דרך האינטרנט הילד והמחשב חשופים לפגיעה במחשב, הפצה של וירוסים, וגניבת מידע,

הנושא אמנם קיבל יום משלו - ברמה הלאומית, וזה חשוב אך לא מספיק. השימוש באינטרנט הפך לדבר יום יומי, ועל כן, מעורבות ההורים חשובה בתהליך לאורך כל השנה. לכן, כמו "בעולם האמיתי", גם כאן צריך לפתח תקשורת פתוחה, להנחות את הילדים, לתמוך וכמובן לאפשר אוזן קשבת בשעת צרה.

הורים, מה עושים? מדברים עם הילדים על עולם האינטרנט:

לעיתים נראה שילדים מתחברים למחשב באופן כה טבעי ומגיל כך כל צעיר. התוצר הוא שלעיתים ההורים מרגישים "מחוץ לעניינים" וקובעים לעצמם כי מדובר בתחום שהם לא מבינים בו. במצב כזה הילדים מרגישים שהמחשב הוא התחום שלהם ולכן אין להם סיבה לדבר עם ההורים על תחום זה. זה לא המצב בכל בית, הרי יש הורים רבים שהטכנולוגיה אינה תחום זר עבורם. אך נושא המשותף לכל ההורים - לא משנה מה רמת ההיכרות שלהם בתחום, הוא שכולם רוצים להיות מעורבים בחיי ילדיהם, לדעת שילדם בטוח, ושהוא נחשף לדברים המתאימים לגילו.

להלן סקירה של המלצות וסוגיות להורים, כפי שניתן למצוא באתרים וחומרי הפצה של משטרת ישראל, ארגונים הפועלים למען בטיחות ברשת, גורמים חינוכיים וממשלת ישראל. כך תוכלו לעזור לילדיכם להבין מה האחריות שלהם ברשת:

• ילדים צריכים להתייחס למרחב האינטרנטי כמרחב ציבורי לכל דבר. לכן, חוקים שהורים מגדירים לילדיהם בעולם האמיתי חלים גם על הרשת. ילדים קטנים בעיקר אך גם גדולים לא תמיד מבינים, שגם אם הם יושבים מול המחשב בפרטיות חדרם האישי, המידע שעולה לרשת חשוף ופתוח לכולם וזה כולל אנשים שאינם חברים או משפחה.

• כשהם מעלים משהו לאינטרנט הם לא יוכלו להסירו, יתכן וזה כבר עבר לעוד אנשים שהפיצו הלאה. לכן יש לחשוב על רגישות התכנים לפני שמעלים אותם לרשת.

• שמירה על פרטיות - יש לחשוב פעמיים לפני שמפיצים פרטים אישיים ותמונות אישיות או של המשפחה באינטרנט, להיזהר ממילוי של פרטים אישיים בשאלונים, סקרים וטפסים - גם בבקשות חברות לאתרים מעניינים. אפשר להגדיר חוק לילדים: לא נותנים שם מלא, טלפונים, כתובת ביתית או של בית הספר לאף אחד ברשת.

• הגדרת החברים שלי - מי הם החברים הטובים שלי? מי חברים פחות טובים? האם מישהו שלא פגשתי מעולם הוא חבר טוב? מה אני רוצה שאנשים ידעו עלי? האם אני צריך לפרסם את כל מה שאני עושה מול כולם? על מה אפשר לדווח ואיפה?

• להיזהר מזרים - כמו שבמציאות לא מתחברים עם כל אחד, גם כאן צריך להיזהר במיוחד משום שלא רואים את החבר החדש דרך האינטרנט.

• לפתח חשיבה ביקורתית - כל אחד יכול להעלות מידע לאינטרנט, גם ילדים. לכן, צריך לשים לב שלא כל דבר שנאמר הוא בהכרח נכון או מקצועי. אם הילד שומע משהו שנראה לו חשוב או מעניין, כדאי לבדוק מי עוד אומר את זה ולראות אם זה נכון: זה תקף לפרסומות, רכילות ומידע כללי. אפשר גם להתייעץ עם ההורים.

• לנקוט בזהירות - לא פותחים כל דבר שנשלח אליהם או מופיע על המסך. יש הרבה תכנים פוגעניים (לדוגמה: תכנים פורנוגראפיים או וירוסים שיכולים לפגוע במחשב). לכן, ילדים צריכים להבין שגם במחשב יש דואר זבל, וצריך להתעלם או למחוק אותו.

• לשמור על הפרטיות ועל הזכויות של אחרים: לא לחדור למחשב אחר, או לשבש פעולות של מחשב אחר, לא להעתיק תוכנות ללא אישור, כל אלה הן עבירות על החוק.

• לשמור על כללי שיחה נאותה - לא לקלל או להכפיש אף אחד אחר ברשת באופן פרטי או פומבי, לא להפיץ שקרים או תמונות וסרטונים מביכים. כמו שיש דברים שלא אומרים לחברים בעל פה, לא צריך להגיד אותם דרך המחשב.

• לא לפחד לדבר עם ההורים - לעיתים יכולים ילדים למצוא את עצמם בתוך אתר או שיחה שגורמים להם להרגיש לא נעים. אפשר לדבר על זה עם ההורים, מורה או מייעץ בבית הספר, או מבוגר שקרוב למשפחה. לא מדובר פה בהלשנה אלא בשמירה על ה"עצמי", אותו בן אדם או אתר יכולים להוות סכנה גם לילדים אחרים.

על מה אפשר לדבר עם בני 5:

1. לעולם לא לתת לאף אחד באינטרנט את הפרטים האישיים. לא את מספר הטלפון ולא את כתובת הבית. לעולם לא שולחים בצ'אט או למישהו שלא מכירים את התמונה האישית בלי רשות מההורים - גם אם הילד ממש חמוד בתמונה.

2. אם הילד מפחד ממישהו - לא לענות לו ולספר מיד להורים או למבוגר אחראי.

3. במידה והילד קורא משהו שפוגע או מעליב יש לדווח מיד להורים.

4. יש לזכור שלא כל מה שאנשים אומרים באינטרנט נכון. ילדה יכולה להיות בן, ילד בן 8 יכול בעצם להיות מבוגר. אם הילד נתקל במישהו מבוגר שמתחפש לילד קטן - יש להודיע מיד להורים.

5. אינטרנט זה כיף רק תמיד צריך לזכור להיזהר.

על מה מדברים עם ילדים בגילאי 6-12:

1. אף פעם אין להקליד פרטים מזהים כמו שם, כתובת הבית, שם בית ספר או מספרי טלפון אישיים במקומות ציבוריים ברשת - לדוגמה חדרי צ'אט, ברשתות חבריות או בלוחות כלליים ופורומים שכל אחד יכול לקרוא בהם. לעולם אין לשלוח למישהו תמונה לפני שתבקשו רשות מההורים.

2. יש להיזהר כשמישהו מציע לילד משהו בחינם כמו מתנות או כסף, במיוחד אם זה מלווה בהצעה לבוא ולבקר אצלו בבית. אם מדובר בפרסומת אז יש לקרוא גם את ההסבר ("האותיות הקטנות") כדי להבין במה מדובר.

3. אף פעם אין לענות להודעה או מסר ש: מציע משהו, מעליב, לוחמני, מאיים, או גורם להרגשה לא נעימה.

4. במידה ונתקלים במידע הגורם להרגשה רעה, יש להודיע מיד להורה או למישהו מבוגר שאפשר לסמוך עליו.

5. אין לארגן פגישה פנים אל פנים עם מישהו שהכירו באינטרנט, לפני שיבקשו אישור מההורים. אם הילד וההורים יחליטו להיפגש עם החבר החדש לרשת, מומלץ לתאם את הפגישה במקום ציבורי ובנוכחות אחד מההורים.

6. דרך האינטרנט לא ניתן לראות באמת עם מי אנחנו מדברים, ויש אנשים המעמידים פנים לגבי מי שהם, לדוגמה בן אדם מבוגר יכול לומר שהוא ילד בן 12. אז צריך להיות ערניים.

7. יש לזכור שכמו שבעולם האמיתי צריך להיזהר מאנשים זרים ולא לסמוך על כל אחד, גם כאן צריך לזכור את הכלל הזה.

8. פעילות זהירה תתרום לגלישה מהנה.

ולהורים שמרגישים שכל תחום האינטרנט רחוק מהם, השואלים: אז איך מדברים עם הילדים על האינטרנט? אפשר להתחיל בשאלות עצמיות: האם אנחנו יודעים מי החברים של הילדים ברשת? האם אנחנו יודעים איפה הם משוטטים ואיך הם מבלים את הזמן? אלו יכולות להיות שאלות מנחות עבורכם. את אלה תוכלו לשאול כמו ששואלים על סדר היום של הילדים: "במה שיחקת היום?, מה קראת היום? למדת משהו מעניין היום באינטרנט?".

ככל שתהיו מעודכנים יותר לגבי הפעילות של ילדיכם רשת כך תוכלו גם אתם וגם הילדים להינות משיטוט בטוח ונעים יותר.

כמה לינקים שימושיים:

* למדריך הורים לבטיחות הורים ברשת - באתר הטכנולוגיות המידע הממשלתי

* הרצאה ברשת: אחריות הורית גם ברשת  - גב' תמי סער- מדריכה ארצית לאתיקה תשס"ט                   

* עצות לילדים לשימוש נבון וזהיר באינטרנט - עמותת אשנ"ב

* מגוון סרטוני הסבר לילד - העוסקים בגלישה בטוחה ואתיקה ברשת באתר בריינפופ בחינם לצפייה במשך כל חודש פברואר