למה? למה אני לא מצליחה.

זה התחיל מזמן, לפני יותר מ-5 שנים. הכרנו באינטרנט, באתר הכרויות מפורסם עד הקאה. הוא צפה בפרופיל שלי כמה פעמים ופחד לגשת למטרה. מבחינתי, אין לי כוח לחכות יותר מידי לשום דבר, זרקתי לו משפט כמו "אני אמתין עוד זמן רב עד שתאזור אומץ ותפנה אלי"? הוא פחד, הוא מבוגר ממני בכמעט 13 שנה. הוא מהצפון, אני הייתי מהדרום החם. הוא גרוש + ילד (אח"כ הבנתי שזה לא רק אלא גרוש + גרושה מסובבת על אצבע), הוא לא מחזיק מעצמו יפה או מהמם....והוא חשב עלי בדיוק ההיפך. יפה, מרשימה, נאה, מה לא.....?

בקיצור, התחלנו לדבר , וזה נמשך שבועיים, סיפר סיפורים, על כיבושים, על חלומות, על עצמו , על משפחתו, לא הרבה על בנו רק הדגיש שהוא אוהב אותו ושהוא הדבר הכי חשוב לו בחייו (אך לא פירט על האובססיה שלו לדבר הכי חשוב בחייו).

אמר שהוא נראה קשוח חיצונית אך מבפנים יש לו לב זהב (מה שנכון, מאוד...אך שכח לציין שהמראה הקשוח משתלט על חייו ביום יום אובר סייז). סיפר שהוא שוטר, ימ"מניק לשעבר, ביחידה מיוחדת בגבול לבנון...ושהוא אוהב את העבודה אבל יש לו טראומה שאותה הוא גורר כבר כמה שנים (המצריכה טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי ומה לא? זה נודע לי לאט לאט אחרי שיחות רבות במהלך השנים). הפגישה הראשונה היתה חלומית, מסעדה, ורדים, נרות, שוקולד, מנות טעימות, חיוכים, שיחה קולחת, קצת מבוכה, היה מה שהיה (אח"כ תבינו למה אני מתארת ככה את השלב המיני) נשאר לישון (בכל זאת נסע 3 שעות עד אלי, לא נעים לזרוק אותו ב-1:00 בלילה לנסיעה של עוד 3 שעות). בבוקר הלכתי לעבודה, ניהלתי סניף של רשת פארמים מהממת, עבודה מהממת, תפקיד נחשק, (עתיד צלא ציפיות). הוא נשאר לישון קצת, בבוקר הלך לסופר, קנה לימונים והכין לי כמה צנצנות של לימון כבוש (הכי טעים שאי פעם נכנס אל פי). תלה לי בבית (החדש שקניתי במו ידיי) וילון במקלחת, בקיצור, הראה רצינות כבר מההתחלה...ובא להפתיע אותי בסוף יום עבודה בארוחה במסעדת בשרים. אחריה נסע לביתו בצפון. אני הייתי בשמיים, לא ציפיתי. חשבתי שלא יהיה לנו על מה לדבר, בכל זאת הפרש גילאים כזה. חשבתי : מה לי ולאיש מהצפון, מה כבר ייצא מזה? הכל זרם יפה מאוד, ואחרי יומיים נחת שוב, בעיר הדרומית הרחוקה, אבל שהיתה כה קרובה לליבי. ככה התחיל לו קשר מלא אהבה (לפחות מצידי), מלא חיבה, מלא חוויות, ומלא תסכול. למה תסכול? תבינו מהמשפט הזה: אל תסתכל בקנקן, וגם לא בדופן הפנימית שבו. תסתכל תמיד במה הוא מלא. והוא לא היה מלא בחשק, ביכולת הרגשית, במשיכה, הוא לא היה מלא בכנות.   ההמשך יגיע עוד מעט, שיהיה לי זמן לכתוב עוד. הלכתי לעבוד, תתאזרו בסבלנות, הולך להיות מאוד מעניין, אבל לא הכי אופטימי. כבר כתבתי זאת אתמול