| חג האהבה שרק עכשיו התנדף בניחוח נרות וורדים, העלה שוב לסדר היום את נושא האהבה, הזוגיות והמשפחה ומנגד את אלו שעדיין מחפשים אותם. לא קשה להבחין שאנשים לא ממהרים להתמסד כמו בעבר:
- על פי הערכה יש כמיליון פנויים ופנויות בישראל - כ-500 אלף איש רשומים באתרי היכרויות (חלקם רשומים בכמה אתרים במקביל). לקריאה נוספת לחצו כאן וכאן
כל אלו מובילים אותי להתפתחות נוספת של "הסכמי ילדים". מצד אחד אפשר לראות כי יש כיום הרבה אימהות חד הוריות שמעדיפות לשמוע את בכי התינוק על פני תקתוק השעון הביולוגי ולא פוחדות שהדבר יקשה עליהן למצוא בעל. מנגד, אפשר לראות שגם גברים מתחילים לדאוג לאותו שעון ובגיל מסוים הם מוכנים לערוך הסכם ולהביא ילד עם אישה שהם מכירים ומעריכים ולגדל אותו בסוג של שיתוף.
ניתן למצוא באינטרנט "אתרי מציאת שותף להורות" כדוגמת: גובייבי, אלא שכאן ההיצע עדיין הרבה יותר קטן מאתרי ההיכרויות הקונבנציונאליים. בין אם אתם רואים את ההתפתחות המודרנית הזאת כאופציה לגיטימית, סבירה וטובה לילד, ובין אם לא - עדיין יש כמה דברים שכדאי לתת עליהם את הדעת לפני שרצים להביא ילד לעולם. י' הגיע אלי לייעוץ לאחר שש' חברתו הטובה משכבר הימים הציעה לו להביא איתה ילד לעולם...
י' ו-ש' מכירים מזה כ - 10 שנים. הם החלו את היכרותם כחברים טובים ובמהלך השנים התפתח ביניהם רומן שנמשך כשנתיים. לפני כשלוש שנים החליטו י' ו-ש' שטוב יהיה אם ייפרדו ויישארו חברים טובים. ש' נושקת לשנות הארבעים לחייה ו-י' לשנות החמישים לחייו. לשניהם אין ילדים והם מעולם לא התחתנו.
ש' הגתה רעיון והציעה ל-י' ששניהם יביאו ביחד ילד לעולם, שהרי שניהם רווקים, יש להם היסטוריה ארוכת שנים ביחד והם חברים מאוד טובים. י' תחילה התלהב מהרעיון אך לאחר לילה של מחשבות החליט לפנות אלי לייעוץ על מנת לבחון את הנושא הזה לעומק. מהם החובות והזכויות של הורה שילדו נולד כתוצאה מהסכמים בין ההורים?
הסכמי מזונות קטינים שנחתמו בין ההורים אינם מחייבים את הקטינים
הוראת סעיף 12 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק לתיקון מזונות"), שלפיה הסכם בדבר מזונות של קטין ו/או ויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר הסכם זה על ידי בית המשפט, נועדה להבטיח את טובת הקטין. הנחת היסוד העומדת בבסיס סעיף זה, היא כי אין להסתפק בהסכמה שאליה הגיעו הורי הקטין וכי יש צורך שבית המשפט יבדוק את ההסכם ויוודא שהוא אכן תואם את טובת הקטין ומבטא באופן הולם וראוי את צרכיו.
הסכמי שיפוי בין הורים
מהו הסכם שיפוי? המדובר באדם המתחייב לשפות אדם אחר על הפסדים שייגרמו לו בשל אי קיום חיובו של אותו אדם כלפיו. במקרה דנא, הציעה ש' לחתום על הסכם שיפוי, בו התחייבה לשפות את י' אם וכאשר תוגש נגדו תביעה למזונות בניגוד לסכום המזונות שהוסכם ביניהם בהסכם. במספר פסקי דין נקבע, כי הסכם שיפוי שכזה ראוי שיבוטל תוך טענה, שהסכם כשזה פוגע לטובת הילד.
ערבות לשיפוי והתחייבות עצמאית לשיפוי אפשרות נוספת העומדת להורים עובר לחתימה על הסכם, הינה התחייבות לשיפוי עצמאי. בחוזה ערבות מתחייב הערב לקיים חיובו של אחר כלפי אדם שלישי. לעומת זאת, בהתחייבות לשיפוי, מתחייב אדם לשפות נושה על הפסדים שייגרמו לו בשל אי קיום חיובו של החייב כלפיו, אך התחייבות זו אינה לקיים את חיובו של החייב העיקרי כלפי הנושה. בערבות, חיובו של הערב טפל לחיובו של החייב העיקרי ונסמך עליו. לא כך הם פני הדברים כאשר המדובר בהתחייבות לשיפוי - המדובר בהתחייבות עצמאית ונפרדת לחלוטין לכל דבר ועניין, במסגרתה מתחייב אדם בחבות העיקרית כלפי הנושה (הוא האב).
אשמח לשמוע את דעתם בנושא ילדי הסכמים, תודה! |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בד"כ, הסכמים נחתמים כדי שהחותמים עליהם ינסו להפר אותם בהמשך הדרך...
כדי להביא ילדים לעולם, במשפחה "נשואה" וכל שכן ע"י גבר ואשה שאינם נשואים, צריכים ההורים "העתידיים" לבדוק בעיקר אם קיימים בהם הרגשות, היכולות והרצונות הבאים:
כל השאר יסתדר "תוך כדי תנועה" - בין אם בדרך קשה או קלה ובין אם בדרך מהירה וקצרה, או איטית וארוכה.
אני לא חושבת שאמהות חד הוריות זו תופעה רווחת בחברות חלשות בלבד. תופעה זו חולשת על פני מגזרים רבים.
ביחס לשאלתך השניה - את ההתנדבויות שלי אני לא מפרסמת ומבצעת באמצעות גופים מסודרים וכל מי שזקוק לסיוע משפטי כזה או אחר מוזמן לפנות לסיוע המשפטי של מדינת ישראל או לתוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין
יום טוב
כוונתי היא שהנאו ליברלים עם הקפיטליזם החזירי שלהם ותאגידי הענק מחקו את המפלגות מחקו את ועדי העובדים ועכשיו הם מוחקים את התא המשפחתי.
תופעת האמהות החד הוריות היא תופעה שהייתה רווחת בחברות חלשות (אפרו אמריקאים בארה"ב ועיירות הפיתוח בשיראל) היום היא מתפשטת לשכבות הבייניים תחת כל מני שמות יפים ופסאו פמיניזים.
לא הייתי אישי בכלל בתגובתי זאתי.
בתגובה השניה שאלתי אותך באופן אישי אם את רואה את עצמך מתנדבת לעזור לאלו שלא יכולות להרשות לעצמן סעד משפטי בתשלום.
שני המקרים שציינתי לעיל היו הסכמים סגורים בבית המשפט. העניין הוא, כפי שכתבתי, שאם צד אחד רוצה, הוא תמיד יכול להפר הסכם ולשגע את הצד השני ובית המשפט לא ממש יכול (או לא רוצה) לאכוף את ההסכם.
מעב לזה, בית המשפט לא יכול למנוע את אחד הצדדים מלהגיש כל פעם תביעה להורדה או הוספה (תלוי מאיזה צד מסתכלים) של המזונות ושינוי תנאי המשמורת.
הי שרון, הדבר אינו מדויק,
נושאי משמורת ומזונות תמיד ניתנים לפתיחה בבית המשפט אך יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לשם פתיחת ההליך כאמור מחדש.
ההסכמים הינם מחייבים, בייחוד לאחר שהם מקבלים תוקף של פסק דין בבית המשפט ואי קיומם משמע אי קיום פסק דין.
ההסכמים "לא מחזיקים מים".
אני מכיר שני מקרים שבהם היו הסכמים שהופרו ועדיין מופרים. בשני המקרים אלו נשים שהיה להם חבר הומו ורצו ילד משותף, לאחר שהילד נולד, הגברים (אם אפשר לקרוא להם כך) החלו להוציא צווים ותביעות משונות כנגד האשה ולדרוש משמורת על הילדים. הסכם הוא נייר ותו לא. אם אחד מהצדדים מחליט לשבור את הכלים ,בית המשפט לענייני משפחה שאמור לפתור את הסכסוך עומד (או נכון יותר לא עומד) חסר אונים ויכולת.
גם במקרים של גירושים רגילים בית המשפט זהו גוף אימפוטנטי ובעיקר משמש כחותמת גומי עבשה.
ידידי,
אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך...
אשמח אם תוכל להרחיב יותר על מנת שאתן את תגובתי בנושא..
חשוב לי לציין שהפוסט הוא אינו אישי ולכן אשמח להימנע מהערות ציניות ולהתמקד בנושא בצורה אובייקטיבית.
אני מניחה שבכל סיפור שכזה אנחנו נמצא סיבות אחרות.
אם היית באותו מצב, איך אתה היית פועל במקום הגבר?
ניסחת יפה
דבר ראשון שחשוב בכל התהליך הוא רווחתו של הילד, אם ההורים שותפים להנחה הזו מכאן כל בעיה יכולה להיפתר יותר בקלות.
שמחה לשמוע..
לא תמיד המקרים הללו פוגעים בילד או בצדדים המעורבים.
ישנם סיפורים בהם הכל קורה בצורה חלקה
מאחלת שימשיך כך...
עופר,
תגובתך נראית נחושה ביותר ושעומד מאחוריה ניסיון כלשהו.
תוכל להרחיב?
אשמח לשמוע את דעתך
מורן
דעתי בעניין: זה המצב וזה מה יש.
עדיין חושב שכולם מחפשים אהבה.
הכלים שירשנו מהורנו לא מתאימים.
הכלים המוצגים נדושים וניראים כבילתי אפשרים.
הזמן הוא זמן המתנה.
רובם ממתינים שישתנו התנאים
אולי עידן חדש בפתח. אומרים ששמו עידן האדמה.
פעם מזמן כשנשים הובילו את המהלך, החיבור היה פשוט יותר.
היום גברים מנהלים מהלכים ורובם מאוד פוחדים.
כך גם הקשרים , מאוד מאוד מפחידים.
והאינטרנט רק יוצר מציאות גרוע יותר כמו שכבר ציינת באחד הפוסטים שלך
כן , זה עצוב , זה גם לא משהו שאנשים על באמת רוצים לעשות
השאלה היא מה יותר גרוע,
לא הביא ילד בכלל או להביא ילד לבד.
זאת אלטרנטיבה של מי שאין לו אפשרות להקים בית ,
לא ערך שמישהו שואף אליו.
מה שלא יהיה זה נראה עדיף מילדי אי הסכמים.
מילדי ההורים שאינם מקושרים עד כדי מילה שאינה עוברת בניהם, גם אם כתובה.
והמשמורת מושכת את זמנה.
לא תמיד בית המשפט דואג לטובת הילד. יש פעמים שלכאורה בלבד.
והילדים ימשכו עד לבגרות, אולי פעם אז, יפתרו את עצמם בכוחותיהם מהשק השמן שנטלו הוריהם על כתפם.
עד אז, תמשיך מראית העין הורדרדה לתוכן העכור.
למה שלא יתנו לרך הנולד בית חמים עם שני בני זוג "אבא" ו"אמא" לגדול בו????
אם כ"כ כייף להם להביאו לעולם ביחד.....
ההסכם בין בני זוג בנוגע לגידול משותף של ילדים חשוב בעיקר עבור הילד.
הסכמי ממון - בנוגע לבני זוג החיים יחדיו - חשוב למקרים של פרידה בעתיד.
להביא ילד לעולם בהסכם ולקחת אחריות משותפת על גידולו - לא רואה שום סיבה להתנגד לזה
ובתנאי שרווחתו וחינוכו של הילד קודם לכל.
ושכחתי לומר שבמציאות של היום הסכם חשוב עם נישואים ובלי נישואים.
רק חבל שהאמאות החד הוריות מהסוג הישן (סטייל עירות הפיתוח) לא יכולות להרשות לעצמן את התענוג.
חשבת פעם להתנדב בתחום ?
הם פירקו את המפלגות
השחיתו את וועדי העובדים
עכשיו הם מפרקים גם את התא המשפחתי הגרעיני
נראה שמישהו יושב עם כתבי שחרות של מארקס ומפרק פרק פרק.
עד מתי הנאו-ליברלים השיילוקים ועורכי הדין ישעבדו אותנו לעבודות בחצי משרה ורבע שכר ?
הגיליוטינות באופק גברת סמון וההמון רעב.
מכירה מישהי שבגיל 40 החליטה להביא ילד (ילדה) עם מישהו באופן לא רומנטי כמתואר.
יש לה משמורת והוא מקבל את הילדה לסופי שבוע וביקור באמצע השבוע ( הוא מעל גיל 50 )
כרגע הילדה פחות משנה... והכל הולך למישרין....
זה עצוב,
שלום
אני בעד הסכמי ממון ותיאום ציפיות מראש
בימינו יותר מאי פעם.
כשעלתה לפני השאלה בחרתי שלא לעשות כן
הילד, מבנק זרע, יצא נהדר, והייתי יכול להיות גאה להיות אביו.
יכולתי לסמוך על האם מבחינה רגשית וכספית, לא זה מה שעצר בעדי.
אני לא יכולתי לראות את עצמי כקוקיה פעם שניה אחרי שהיתה לי כבר ילדה שגרה בבית אחר.
עדיף , מכל הבחינות, משפחה נורמלית.
לדאבוני אני מודרני, לא נורמלי.
ההפסד שלי.
מוזר
מה יקרה םפה במדינה עם הפערים האיומים הללו ?
מצד אחד ילדי הסכמים לא מסגרת משפחתית רגילה...מצד שני המוני ילדים במסגרת משפחתית של לפני 2000 שנה (חרדים ערבים)
האם צפויה לנו מלחמת תרבות / מלחמת אזרחים / התפרקות ?