כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    faith & hope

    "האדם רואה באותיות מילים
    היוצר חודר לעומקן ומגלה בהן נשמה." anaatti

    טבע האדם בנשמת מילותיו...
    ונפשו שם צפוּנה.
    מתוך סיפרי: "על אדן הזמן"


    הבלוג על נפש החיים וטבע הנשמה

    לדעת לראות מעבר לגלוי
    לגלות מעבר למובן
    להבין מעבר לנקרא
    לקרא מעבר לכתוב ....

    יצירתיות מחשבתית
    ראיה מרחבית,
    גמישות של הבנה
    מביאה למסקנה
    מפתחת גישה
    להבחנה רגישה.









    מסיכות

    176 תגובות   יום רביעי, 17/2/10, 13:05

     

     

    ?

    איש אחד קבע פגישה עם פסיכולוג,
    הוא הגיע למרפאתו ואמר לו
    :
    "
    דוקטור אני כל כך עצוב.לא משנה מה אני עושה
    ,
    אני לא יכול לצאת מזה.איך אני יכול להיפטר מהדיכאון הזה
    ?"
    הסתכל בו הפסיכולוג באהדה ואמר
    :
    "
    בוא איתי אל החלון
    ."
    הלך האיש בעיקבותיו.הצביע הפסיכולוג החוצה ואמר
    :
    "
    אתה רואה את האוהל שם במרחק
    ?
    הקרקס הגיע העירה,ולא סתם קרקס
    !
    יש שם ליצן אחד שקוראים לו רוסאריו. הוא התשובה

    שלך.מבט אחד עליו, והדיכאון שלך יעלם!"
    הביט האיש בעצב ברופא ואמר
    :
    "
    תודה לך שניסית לעזור לי
    ."
    הוא קם ללכת, מושיט לרופא את כרטיס הביקור שלו

    בדרכו אל הדלת.
    היתבונן הרופא בכרטיס
    .
    היה כתוב עליו:"רוסאריו הליצן
    ".
         {מאת אלמוני }

    הקומיקאי הזה בסיפור  -  מסיכתו היא החיוך הניזקק
    של הליצן.... מצפים ממנו לבדר והוא רוצה חברים
    שאינם מצפים ממנו שתמיד יצחיק אותם,

     כאלה שבזמן שהוא מסיר את מסכתו יקבלוהו כמות שהוא..


     

     "כל העולם במה ואנו בו השחקנים"מישפט ידוע מאד,,

     

     "אנו חובשים  על פנינו, מסיכה המציגה את אישיותנו כלפי חוץ, והיא משתנה על פי מצבי הרוח  שלנו,על פי צרכינו המיוחדים  וגם על פי סך התנסויותינו בחיכוך עם סביבתנו.

    כיצורים תבוניים המשתדלים בכל רגע נתון למכסם את התועלות שלהם, אנו בוחרים להציג את עמדותינו וכוונותינו בשלל התגובות האפשריות של מימיקת פנינו, המוטוריקה של גופנו, טון דיבורנו, צבעי ואופן לבושנו ואף שימוש בבשמים למיניהם" אמר ז.שמואל

    .

    ככל שניתחבר יותר לעצמינו נזדקק פחות למסיכה..
    הן יכולות ,בהחלט לשקף את מי שאנחנו,
    אך עדיין אין זה העצמי העמוק ביותר שלנו.
    אננו יכולים להניח למסיכה לדבוק בפרצופינו,
    כל אחד במודע, צריך להקצות זמן שבו מסירים את המסיכה.,, כדי לא לאבד את העצמיות הפנימית האמיתית.. 

    .

    איש חכם מאד אמר לי שבמילה מסיכה מסתתרת המילה:

     מסך וזה מעניין מאד,,, חבישת מסיכה כמו להסתתתר אחרי וילון.. 

    .

     ומה בקשר לניקים  ברשתות חברתיות שונות,

     זה גם סוג של מסיכה... שמאחריהם ישנם אנשים מעניינים,

     ואולי נותנים פה דרור ל"משחק" אחר...

    מאשר בחיים האמיתיים..
    אז...גם אנו רובינו, חובשי "מסכות" {ניקים}
    דמויות כאלה או אחרות...המונעים בצורך
    שלנו באישורם של האחרים..
    כשלכל אחד מאיתנו סיפור אמיתי של העצמי שלנו..


    לדעתי,, למרות הניק  דיי קשה להסתיר  אישיות,,,אני חושבת שלכל אדם יש מאפיינים ודרך היתנהגות אופיינית וסיגנון ואופי ועוד מרכיבים.... שילוו אותו באשר יעשה..
    ולמרות הניק- הכיסוי החיצוני הזה,,
     
    הפנימיות האמיתית האישית של כל אחד תיפרוץ ותבצבץ החוצה.
     
    ובל נשכח שהכי חשוב איך הבנאדם רואה את עצמו...

    "אתה אינך מה שאתה אלא מה שאתה רואה את עצמך"  

    .

    .

    .

      ועכשיו שמתקרב פורים הכל אפשרי ,להתחפש ,

    לחבוש מסיכות,להיות בזהות שונה ואחרת...

     הזדמנות לחוות  ולהיות משהו  אחר, אולי שהיינו רוצים, שאנו חולמים או עורגים לזה.... 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (175)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/3/10 13:34:

      צטט: מירי7 2010-02-24 07:00:02


      ענתי היקרה

       כמה תובנות ומילים חושפות מציאות.

      צדקת- הפוסט שלי מתחבר מושלם  לפוסט שלך

       כאילו תיאמנו ביננו. חשבנו על אותו רעיון.

       את היטב לפתח ולהסביר- שאפו.

       חג שמח

      מירי

      זה בהחלט נושא מרתק וכייף ומעניין שהבאנו אותו בזמן הזה,,

       נפלא ללכת ,,לעיתים,,מתוך רעיון החג להיבט הפילוסופי שלו,,,,,

       

      תודה לך ♥

       

        24/2/10 07:00:


      ענתי היקרה

       כמה תובנות ומילים חושפות מציאות.

      צדקת- הפוסט שלי מתחבר מושלם  לפוסט שלך

       כאילו תיאמנו ביננו. חשבנו על אותו רעיון.

       את היטב לפתח ולהסביר- שאפו.

       חג שמח

      מירי

        22/2/10 20:27:

      צטט: מלאכית עם כנף אחת 2010-02-21 17:35:20

      ענת יקרה

      אהבתי .

      אל נשכח שמתחת למסיכות היום יום מחוץ לביתנו(כולל במחשב)

      מסתתרות נשמות של אנשים ,

      נשמות גדולות של אנשים קטנים , ונשמות קטנות של אנשים "גדולים"....

      מה שחשוב הוא להיות שמחים , ולקבל דברים בפרופורציות הנכונות.

      חג פורים שמח מלא אושר ושמחה .

       

      נשמות גדולות של אנשים קטנים,

      ונשמות קטנות שלאנשים גדולים,,  בהחלט יפה מלאכית....

       מסכימה ומחזקת שחשוב להיות שמחים ולקבל דברים בפרופורציות הנכונות...

      פורים שמייח

      ועליז שיהיהנשיקה

        22/2/10 20:24:

      צטט: טלי מחלב 2010-02-21 16:24:38


      רהוט, קליל שנון...

      תודה טלי,,,

       ערב נעים שיהיה......

       

        22/2/10 20:23:

      צטט: Mr. Lonely 2010-02-20 21:43:03

      בדיק "בקצה ההר" של גידי גוב יש שיר שכתב אמיר בניון השיר נקרא: "הליצן העצוב". "זה אני הליצן הזה העצוב, בעולם הזה שלנו איך אפשר להתבגר לאט זה אני השחקן הזה שמכור לכל מה שזז ויש לו כוח לטשטש את הכל מטושטש פתאום וקשה לראות עד כמה האור יכול להיות יפה רציתי כל כך לראות" הסיפור שלך הזכיר לי...

      בכולנו יש קצת מרוסריו הליצן,,,,

       ואין ספק שנאלצים לעיתים לעטות מסיכה זו או אחרת,,

       

      אך צריך להיזהר שלא יהיו משבר זהויות (-:

       

        22/2/10 20:21:

      צטט: אלי כהן 2010-02-20 17:13:15

       

      ענת, יפה כתבת.

       

      במקורה, המילה הלועזית למסיכה היא פרסונה. לכולנו מסיכות לא מלשון הורדת מסך שתפקידו להסתיר אלא מלשון העלאת מסך שתפקידו לחשוף. אוסף המסיכות שלנו הוא תשבץ האישיות המורכבת שלנו.

       

      בפורים אנו מורשים לבטא חלק כמוס של אישיותנו שאיננו מעזים לבטא בחיי היום יום וזה אכן מעניק חווית שחרור ושמחה גדולה. נזכור שבחג זה אנו חוגגים את הצלת היהודים מידי המן הרשע ונזכור את כל היהודים שמשך שנים רבות בגלות נאלצו להסתיר את זהותם הלאומית מחשש לקיומם.

       

       

       

       

      הבאת אספקטים רבים, נוספים ויפים לנושא......

       המסיכה שמעלה את מסך הרגש

      לחשוף את נבכי הנפש,

      .

      אוסף המסיכות שלנו הוא  תשבץ האישיות המורכבת שלנו...~> אהבתי !

      פורים שמח ומשוחרר בלהיות מה שחפצנו וחשקנו,

       תודה אלי...

        22/2/10 20:14:

      צטט: Avner Strauss 2010-02-20 10:25:29

      צטט: anaatti 2010-02-19 08:57:51

      צטט: "הנוצץ בכוכבים" 2010-02-17 17:45:56

      פוסט ניפלא,תבורכי.

      חג פורים שמח


       

      תודה משה,,

      שבת מהנה  בפריחה נפלאה...

      פוסט נהדר

      ועורר בי מסכה של שמחה

      :-) * 

       

       וממני חיוך  של שמחה

      חיוךרגוע

        22/2/10 20:11:

      צטט: כוך 2010-02-20 10:19:19


       הכי חשוב איך הבנאדם רואה את עצמו...

       

      חשה כאילו כתבת אותי

      זה נפלא

      שבת קסומה לך

      תודה כוך,,

       בהחלט הכי חשוב,

       איך הבנאדם רואה את עצמו..

       ולהיות שלם ובטוח .

       

        22/2/10 20:01:

      צטט: יערית 1 2010-02-19 08:01:54


      כיצד נעלמה הרשומה הזו מעיניי...העיקר, אני כאן(-:

       

      אהבתי את שכתבת באשר למסיכות שאנו עוטים על עצמנו,

      לעיתים החיים לא מותירים בנו כל ברירה אלא לעטות

      את אותן מסכות.

       

      באשר לניקים שאנו בוחרים - מצטרפת לדעתך וחושבת

      שאפשר ללמוד על אישיותו של אדם מדרך כתיבתו תגובותיו וכיו"ב

      אומרים שבחירת הניק יש בה המון לשקף את האדם.

      נושא מעניין לכשעצמו וכבר נכתבו מאמרים שלמים בענין זה.

       

      חג פורים שמח יקירה

      וסופשבוע נעים

       

      זהבית

       

       

      צודקת בדברייך,

       לעיתים אין ברירה,,

       אך לא לשכוח להורידן שמא תידבקנה,, והאדם יאבד עצמיותו האמיתית...(-:

       

      והניקים זה בהחלט נושא מורכב בפני עצמו...

      תודה זהבית

       

        22/2/10 19:57:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-02-19 00:51:33

      כתבת נכון ומקסים יקירה.

      "משכנס הדר מרבים בשמחה"...נשיקה

       

       פורים שמייח לך רוויתוש'

       

        22/2/10 19:57:

      צטט: killerwhale 2010-02-18 17:06:31

      מחליפים מסיכה אחת באחרת

      לפעמים,, אולי,,

        צריך להשתדל להורידה  גם,,

       כדי שלא תידבק, והאדם לא יזכור מי הוא באמת,,,

       

        22/2/10 19:54:

      צטט: tcherni 2010-02-18 15:52:53


      ענתי
      קראתי את הפוסט המרגש
      ונזכרתי מיד בשיר "הליצן" שהיה שר בני ברמן.

      הליצן
      בני ברמן
      מילים: מרדכי לבנון
      לחן: בני ברמן
      קיימים 3 ביצועים נוספים לשיר זה ביצוע: בחר ביצועהופה היייזהר כהןיעל שרז

      היו היה פעם,
      כך סבתא אומרת,
      היו היה פעם קרקס.
      בין חבל לחבל
      שם דמות מכרכרת
      זאת דמות הליצן הננס.

      שמש עולה יורד גם הליל
      אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

      קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
      אך עת לזירה הוא נכנס -
      פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
      לכבוד הליצן הננס.

      שמש עולה...

      עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
      עצוב רק אצלו המבט.
      דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
      כי הוא להצחיק רק נועד.

      שמש עולה...

      וערב אחד אביו מן החבל
      נפל וגופו התרסק.
      בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
      אך בנו הליצן עוד צוחק.

       

      שיר יפהפה זיו,,

       גם אילה, למעלה,, נזכרה בשיר הזה,,

       בני ברמן , זמר רומנטיקן נפלא,,

       הנה קישור לשיר ,,

      מתוך תיקיית שירים שלי באתר:eSnips

       

      http://www.esnips.com/doc/9d4889f7-08b2-4b49-a8c4-6dd620771119/%3F%3F%3F%20%3F%3F%3F%3F%20-%20%3F%3F%3F%20%3F%3F%3F%3F%3F

       

      תודה על המילים,,,

       

        22/2/10 19:49:

      צטט: הלנה היפה 2010-02-18 13:57:57

      ענתי, כל שכתבת כל כך נכון אבל אני אישית חשה שהמסכה הטובה ביותר עבורי, (עבורי בלבד, לא אחראית לגבי האחרים) היא להיות כל מה שאני רוצה כל השנה וללא מסכות. לא מתחפשת אף פעם!

      תודה על הפוסט המעניין ו*

      לאה

      מעולה,, לאה,,,

       זו דרגת שלמות עצמית שבנאדם מגיע אליה,,,אשרייך שכך,,,,

       את זאת את כפי שאת הכי אמיתית...♥

       

        22/2/10 16:57:

      צטט: תותי בר 2010-02-18 12:30:06


      אכן, אנו חובשים מסיכות, מכל מיני סוגים..

      ואולי זו הדרך שלנו לבטא את עצמינו באופן שונה מהמצופה מאיתנו

      בלי להיחשף ובלי להתבייש, בלי לעמוד מול ביקורת - פנים אל פנים...

      ככה, מאחורי הפרגוד,

      קל יותר..

      ד.א. סופרים רבים נטלו לעצמם שם עט הרחוק משמם המקורי...(שלום עליכם, אחד העם ועוד..)

       

       

      בקשר לכתיבה פה, חושבת שאכן,

      זו אופציה מצויינת לביטוי עצמי חופשי אישי,ללא חשש לפרטיות,

      מי שרוצה להתבטא מנבכי נפש בחופשיות...

       

      ובקשר לסופרים, את צודקת, כמובן,,

       

      תודה תותי ♥

        22/2/10 16:48:

      צטט: לולי! 2010-02-18 10:59:37


      פוסט מקסים יקירתי

      תודה!

      לחיי המסכות

      אך בעיקר לחיי הסרת המסכות...

      עם מסיכות, או בלעדיהן,

       שיהיה פורים שמח ומבדח,,

       בעליזות ובכייף

       

        22/2/10 16:47:

      צטט: הוזה דעות 2010-02-18 10:07:03


      נהניתי לקרוא כל מילה כאן

       

      תודה לך הוזה דעות,,,

       

      בכייף.....

       

        22/2/10 16:46:

      צטט: ליריתוש 2010-02-18 08:59:15


      ענתי יקרה,

      אהבתי את הסיפור עם הליצן -

      מי יודע כמה מאיתנו הם ליצנים כאלו, ואחרים לא רואים או לא רוצים לראות?

      אשר לניקים שלנו -

      את צודקת בהרבה מובנים, אך אל תשכחי שהאישיות ברשת היא מה שאנו רוצים להראות,

      היא לא כל המרכיבים האמיתיים שמתגלים פנים אל פנים.

      וזה הרי מה שיוצר את השוני בין פגישה ליד המקלדת לבין פגישה כזו בשולחן בית הקפה.

      מכל מקום, עם מסכות או בלי, שיהיה לנו חג שמח ומבדח!

      בכולנו, אולי, יש משהו מרוסריו הליצן...

      ובקשר לניקים,, זה בהחלט רב פנים ואפשרויות,

       אין ספק שהמסך הוירטואלי אינו כמו מפגש במציאות,,

      ויש פה אופציה להיות מי שאנו רוצים,,או גם מי שאנו באמת,,

       מי יכול לדעת .....

      בכל אופן, זה בהחלט נישה מורכבת ורבת פנים...

      תודה לירית

       

        22/2/10 13:38:

      צטט: שמים1 2010-02-18 08:49:32


      ענתי

      אבי נהג תמיד לספר את הסיפור הזה

      הוא אפילו כתב שיר שמספר על הליצן העצוב

      מפני שהוא עם כל מה שעבר בחיים היה ליצן עצוב .

      גם אם אנו עוטים מסכות שהרי לפעמים זה כורח המציאות

      עמוק בפנים אנו יודעים מי אנחנו ומה מהותנו

      לעצמנו איננו יכולים לשקר .

      ויפה כתבת

      גם ניק הוא מסכה ולעמים הניק כמו המסכה מסמל עבורנו חלק ממהותנו ואולי חלמק ממה שאנו עורגים אליו .

      יש אנשים שהניק מוציא מהם את המיטב

      ויש אנשים שלהסתתר מאחרי ניק (מסכה) מוציא מהם חשיכה .

      שיהיה פורים שמח

      שנעטה מסכות שמחות ועליזות

       

      זוכרת חלק מהשירים הנפלאים שכתב אביך,,,

       [ מימים כתומים  בתפוז...]  מוכשר ונהדר הי אביך היקר...תודה ששיתפת..

       

      צודקת בדברייך על טיבן של מסיכות והשפעתן,,,

       יש שימוש חשוב של כורח חיים,,

      ויש שימוש לצרכים שליליים.....

       

      ובאמת מה שחשוב עכשיו שפורים בפתח ואנחנו נעטה שמחה .....וחיוכים וצחוק בלב ♥

      תודה מרגלית יקירה...

        22/2/10 13:34:

      צטט: justafriend 2010-02-18 08:46:43


      קצר וקולע

      אהבתי.

      ת'נק יו friend

      יום מעולה שיהיה

       

        22/2/10 07:54:

      צטט: טל אברהמי 2010-02-21 11:14:12

      .
      זה באמת יפה מאד, מה שכתבת.

      .

      כמעט תמיד אנחנו נותנים לאחרים

      את מה שאנחנו עצמנו זקוקים לקבל יותר מכל.

      .

      (אפרופו הליצן ..).

      .

      כך שמסיכת הנותן מסתירה את הנזקק,

      מסיכת המצחיקן מסתירה את החרדה משקט ואינטימיות,

      וכן הלאה.

      .

      מסיכות מסוג זה נבנות לאורך שנים

      כמנגנוני הישרדות,

      הופכות ל'אני' המייצג שלנו

      ומבססות עליהן את כל

      מערכות היחסים שלנו בעולם.

      .

      אדם שמתחיל לעבוד עם עצמו

      כדי להבריא מן הצורך הפרטי במסיכה

      עלול לגלות להפתעתו שאנשים סביבו

      לא יוותרו עליה בקלות ...

      .

      בייחוד בני זוג

      ומשפחה.

      .

      .

       

      מופתעים בהחלט מתגובות הסביבה שמופתעים לגלות אדם קצת שונה,,,

       אולי פחות מֵרצה את סביבתו בציפיות לתגובות מתאימות וכד',,,

       בגלל הרגלים, או דפוסים ונורמות,,

       זה בהחלט תהליך מופלא אך לא פשוט ..

       

      תודה טל על ההארות הנוספות....

      ענת יקרה

      אהבתי .

      אל נשכח שמתחת למסיכות היום יום מחוץ לביתנו(כולל במחשב)

      מסתתרות נשמות של אנשים ,

      נשמות גדולות של אנשים קטנים , ונשמות קטנות של אנשים "גדולים"....

      מה שחשוב הוא להיות שמחים , ולקבל דברים בפרופורציות הנכונות.

      חג פורים שמח מלא אושר ושמחה .

       

        21/2/10 16:24:

      רהוט, קליל שנון...
        21/2/10 11:14:

      .
      זה באמת יפה מאד, מה שכתבת.

      .

      כמעט תמיד אנחנו נותנים לאחרים

      את מה שאנחנו עצמנו זקוקים לקבל יותר מכל.

      .

      (אפרופו הליצן ..).

      .

      כך שמסיכת הנותן מסתירה את הנזקק,

      מסיכת המצחיקן מסתירה את החרדה משקט ואינטימיות,

      וכן הלאה.

      .

      מסיכות מסוג זה נבנות לאורך שנים

      כמנגנוני הישרדות,

      הופכות ל'אני' המייצג שלנו

      ומבססות עליהן את כל

      מערכות היחסים שלנו בעולם.

      .

      אדם שמתחיל לעבוד עם עצמו

      כדי להבריא מן הצורך הפרטי במסיכה

      עלול לגלות להפתעתו שאנשים סביבו

      לא יוותרו עליה בקלות ...

      .

      בייחוד בני זוג

      ומשפחה.

      .

      .

        21/2/10 08:24:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-02-18 08:45:06

      *

      סיפור הליצן

      נגע ללבי.

       

      האנשים שלוקחים על עצמם את התפקיד להצחיק

      כחיפוי לעצב העמוק שבתוכם.

      זה תמיד נוגע בי

       

      תודה, ענתי

       

      בהחלט נוגע דרור,,,

       הלוואי שזה מהווה איזה ריפוי ופיצוי ולוּ זמני וריגעי....

       

       

      שבוע מחוייך ועליז

        21/2/10 08:22:

      צטט: ליידי בלוז 2010-02-18 08:40:51

       

      זוהר ארגוב שר,
      "אדם נולד שחקן ,אמרו את זה מזמן

      הוא משחק, ומעמיד פנים.

      והעולם במה אחת לכולם

      ואנו אנו אנו..שחקנים."

      ולא בכדי....:)

       .

      תודה על פוסט מושקע כהרגלך יקירתי.

      .

      בלוז

       

      כן,, כניראה זה המצב,

       אפקט העדר מושרש חזק, ומי ששונה באמירה שלו ,,

      זה יכול להיות בגדים, או דברים שונים ממה שמצפים, הוא כבר נחשב הזוי ומוזר ושונה,,,

      אז כולנו שחקנים במישחק החיים

       

      שבוע מחוייך ליידי בלוז..

       

        21/2/10 08:19:

      צטט: * המלאך * 2010-02-18 07:19:52

      כולנו עוטים מסכות מתחילת היוולדנו,

      ועד יום מותנו,

      בין חברים נתנהג אחרת מאשר בין משפחה,

      ובעבודה לא נתנהג כמו בבית,

      ואפילו הבגדים שאנו לובשים הם סוג של מסכה...

      (-; 

       

      הבגדים הם סוג של ביטוי אישי ואמירה,, אכן בהחלט,,,,,

       עניין המסיכות דיי מייגע,,,

       ועדיין כאלה שהולכים עם האמת שלהם בביטוי האישי, הפנימי יכולים להיחשב הזויים, בשוני שלהם,,

       וגם בגלל הדפוסים והנורמות ואפקט העדר שהחברה מייצרת,,,,

       

      תודה יוסי,

       שבוע מחוייך לך

        21/2/10 08:15:

      צטט: rebekart 2010-02-18 06:47:58


      גם עם מסיכה מתגלית אמת פנימית..תודה ענתי..

      גם עם מסיכה מתגלית אמת פנימית,,

       אכן, משהו מהאישיות בוודאי מתחבר,,,,

      תודה rebeka

      שבוע מחוייך לך

        21/2/10 08:13:

      צטט: דשא ירקרק 2010-02-18 00:15:23

      *

      תודה אלון,

       שבוע מחויך לך

       

        21/2/10 08:12:

      צטט: *גילה* 2010-02-18 00:06:28

      אהבתי ***

      תודה גילוש',

       שבוע נפלא ומחוייך

       

        21/2/10 07:58:

      צטט: ג'אן דארק 2010-02-17 23:05:05


      לפעמים עדיף לעטות מסכה, שהרי ידוע שהאמת כואבת ובדרך כלל גם מכאיבה...

      זה מנגנון השרדות חכם שהטבע פיתח בנו מאז שהפכנו מאמבה לבעלי אגודלים מקבילים...

      .

      המעניין הוא שוהמסכות בונציה דווקא התחילו בכדי לשמור על פרטיות ואנונימיות, שכן זו הייתה מדינה מאוד קטנה, בה כולם הכירו את כולם, וכשאדם רצה לעשות משהו אישי ונאלץ לצאת לרחוב לשם כך, הוא נאלץ לעטות מסיכה על-מנת שהשכנים החטטנים לא יזהו אותו... והפסטיבל בא בתקופה מאוחרת יותר...

      פוסט חכם ומאוד אקטואלי שהיה כייף לקרוא.

      תמיד ניהנית לקרוא אותך ומעריכה את השקעתך.

      *

       

      אכן, לעיתים זה מהווה כמנגנון השרדות או הגנה כזו אחרת,,,

       העיקר להיזהר שהיא לא תידבק לגמרי,,ונאבד זהותינו האמיתית....

       

      תודה על ההסבר על התפתחות המסיכה בונציה, זה בהחלט היסטוריה מפוארת של התפתחותה שם ומשמעותה...

      פורים שמייח לך ג'אן

        21/2/10 07:51:

      צטט: י ו נ י ת 2010-02-17 22:35:00

       מלבד היותך צודקת <שזה כזה נכון >

      את גם כותבת  בצורה מעניינת.

      חג שמח יקירה :)

      נהנהתי לקרוא אותך, תודה.

       

      תודה יונית....פורים שמייח ומבדח,,

       בעליצות נהדרת....

        21/2/10 07:50:

      צטט: shira_22 2010-02-17 21:47:49


      שאפו עליך!!!!

      פוסט תענוג!!!

      *

      תודה שירה,

       פורים מתוק ושמייח לך

       

        21/2/10 07:50:

      צטט: *רונן* 2010-02-17 21:37:29

      מבעד לכל מסכה מציצות העיניים

      אותן קשה להסתיר-אלא אם במשקפיים

      חלונות לנשמה....

      העיניים הן חלונות לנשמה,,

      בהחלט כך רונן,,,

      אבל כמה באמת מביטים בהן לעומק?

        21/2/10 07:48:

      צטט: צלם בחסד עליון 2010-02-17 21:28:07

      תודה, אוהב איך שאת כותבת. לפעמים אנשים, מה לעשות בני אדם , לא מתקבלים טוב בחברה בלי המסכה המקובלת. להוריד את כל המסכות, זה לא קשה, קשה ללבוש אותן, אבל מה שקשה זה להיות יפים ומושלמים בלי מסכה....

      אבל זה כל העניין,,

       להיות בלי מסיכה ולהרגיש שלמים שהרי אננו באמת מושלמים רגוע

        להרגיש  בכל מקרה,  יפים בנפשינו ובאיך שאנחנו ללא צורך במסיכה מכסה.....

       להתנהל בצורך לרצות לפי מה שמצפים מאיתנו, נראה לי מאד מייגע,,

       לעיתים יש מחיר,

      השאלה בחוסן הפנימי שלנו.

       זה בהחלט נושא ענק שאפשר להרחיב בו לא סוף...בהרבה מובנים...

       

      תודה לך

        21/2/10 07:43:

      צטט: ורד א. 2010-02-17 21:23:30

      הסיפור היה יפה

      ואהבתי את מה שכתבת.

       

      תודה ורד,

       שבוע עליז ומשמח לכם .

       

        21/2/10 07:42:

      צטט: חמודה באמת 2010-02-17 20:56:29


      כתיבה מעולה

      אהבתי***

      תודה אלין יקירה,

      שבוע עליז ומחוייך לך

       

        21/2/10 07:37:

      צטט: אפיזודה חולפת 2010-02-17 20:50:03

      ענתי יקרה

      מקדישה לך את שירי מקול הלב בהוקרה...

      שיר במסיכה © ורד מנדלסון

      לכל אדם יש אוסף מסיכות שתלויות על קולב נשמתו

      מסיכות שתלויות על סף הדלת על קיר ביתו

      ליצן עצוב עוטה מסיכה שמחה

      אדם סוער לובש פני שלווה

      לכל אדם אוסף שונה של מסיכות

      לזה  יותר לזה פחות

      יש אדם שקם בבוקר ויצא לעבודה

      והוא לובש מסיכה של סליחה בבקשה ותודה

      בפנים הוא כלל לא נימוסי ,ואפילו מקלל

      אבל כלפי חוץ משבח מקלס  ומהלל

      המוכר בחנות עוטה מסיכת שקרים

      מחייך בצביעות ורוצה את מצב רוחך להרים

      אחרי ששילמת כסף והוא נפרד ממך  לשלום

      הוא פורץ בצחוק גדול על שהצליח למכור לך חלום,

      יש אנשים שיש להם מסיכות

      קשות,בצורות כחומה,וקשוחות

      אבל כמסירים לבנה ועוד לבנה מהחומה

      מתגלה אדם על לב רגיש ועומק נשמה,

      ויש כאלו שעוטים מסיכה שקופה ,ורואים מהם מרגישים

      אבל על מסכתם כתובה המילה מכחישים,או משליכים.

      ורק כשהאדם המודע,, נכנס לביתו פנימה

      ומסיר את כל מסיכותיו ,גם את אלו שירש מאבא ואמא,

      מחבקת אותו ציפור נפשו הכנה,

      ומעניקה לו את המילה: אמת כשי במתנה.

      תודה לך ורד יקירה,,

       על שיר מרגש מאד מאד, בהחלט מבטא בעוצמת ביטוי, את מסיכות הנפש  ,

       והאופטימיות ,שבעצם, מתחת מסתתר אדם עם לב רגיש ועומק נשמה

      ובפרטיותו -> יוצאת ציפור נפשו הכנה והרכה...

       באמת הפנימית שלו....

      וזו התיקווה שאנשים לא שוכחים להסירה,

       כי בהחלט יש תיקווה שלאט לאט יוכלו להסירה לגמרי,,,

       

       

       

       

       

       

        21/2/10 07:31:

      צטט: אני מיכל 2010-02-17 20:48:41


      תודה ענתי...

      אני מיכל,

      בלי מסיכה בכלל :))

      אכן כן, מיכל

       ויפה לך שכך,,,♥

       מעיד על עצמך בגדול,

       בהשלמה של מי שאת ,,,

       

       

       

       

        21/2/10 07:28:

      צטט: aniamos 2010-02-17 20:41:59


      דווקא בא לי טוב להתחפש לברקוביץ..

       

      מה כל כך מפתה בזה ???

      (-:

       

        21/2/10 07:27:

      צטט: מירב וסיגלית 2010-02-17 20:32:57

      אחלה של פוסט

      ואיזה מזל שיש יום בשנה

      שאפשר לשים מסכה קצת שונה

      ובעיקר להשטות ...כי מותר

      תמיד אומרים שמה שאדם מראה יכול להיות ההפך

      ממי שהוא באמת

      יותר נכון ממה שהוא מרגיש באמת

       

      אכן אתן צוןדקות,

       לעיתים אדם שקט שלא מדבר הרבה כי הוא קצת עצור,

       יכול להתפרש כיהיר וסנוב,,

       ועוד דוגמאות יש..

       אז בהחלט צריך יותר מרגע להכיר נפש באמת....

                          ~♥~

       

        21/2/10 07:24:

      צטט: *עדינה* 2010-02-17 20:12:56

      סוף סוף נהנתי ממשהו היום.

      תענוג לקרוא אותך  נשיקה

       

      בכייף עדינה,,

       לימים מחוייכים ומרגשים לך...

       

        21/2/10 07:23:

      צטט: דורית 53 2010-02-17 20:09:40

      מעורר מחשבות וזכרונות,

      שיר שנתקלתי בו לפני שנים רבות אנסה לשחזר:

      אדם נכנס לבית מימכר מסכות וקנה שם מסכה,

      יצא לרחוב עם המסכה על פניו ,

      הרגיש שהמסכה לא נכונה לו,

      חזר לבית המימכר להחליפה.

      אך בית המימכר

      לא היה שם יותר......

      אכן, להיזהר, לא להיתקע עם המסיכה לתמיד,,,

      תודה דורית,,

       פורים שמח ועליז.....

       

        21/2/10 07:20:

      צטט: hkadman 2010-02-17 20:00:09

      יש מי שבפורים מוריד את המסיכה ענתי...

      בודדים הייתי אומר. תודה נהניתי *

      בהחלט יש,,

       העיקר שאדם תמיד יהיה שלם עםעצמו ומי שהוא באמת...

       

        21/2/10 07:17:

      צטט: bonbonyetta 2010-02-17 19:48:09


      *

      תודה

      פוסט עם מסר חשוב, במיוחד עכשיו כשמתחפשים, יש להזכיר לכולם שרבים מאתנו מתחפשים תמיד....:-)

       

      רגוע כן ,דיי עצוב אם לאדם יש צורך להתחפש תמיד,,

       זה נראה לי מעיק ,,,,,

       כדאי להתחיל לחשוב להתחבר לעצמיות ולהסיר שכבות ...

        21/2/10 07:16:

      צטט: טאקילה 2010-02-17 19:42:30


      יופי של פוסט כתבת

       

      פורים שמייח

       

      *

      תודה טאקי.....

      פורים עליז,כך צריך,,

       הזדמנות להשתטות ולשמוח....♥

       

        21/2/10 07:15:

      צטט: tamareli 2010-02-17 19:34:45


      ענתי יקירה,

      כל כך יפה כתבת....

      חשיבה והתבוננות עצמית,

      ומוסר השכל בכמה נושאים רגישים,

      מסך  -  מיסוך.

      האחד למסתור השני להגנה.

      והחשוב מכל להיות אתה עצמך.

      נהנתי ותודה.

      תמר

      החשוב מכל לא לשכוח מי אתה והינך האמיתי,,,

      ולהתנהל כמה שיותר כך...

       

      תודה תמר,

       יום נהדר..

       

        21/2/10 07:14:

      צטט: ג'וני03 2010-02-17 19:17:14


      יפה חג שמיח

       

      חן חן לך ג'וני,

       שבוע עליז שיהיה..

        21/2/10 07:09:

      צטט: caspi300 2010-02-17 19:03:44

      אהבתי לקרוא!

       

      תודה שלומי,

       פורים עליז ומחוייך.....

        21/2/10 07:08:

      צטט: ami10 2010-02-17 18:54:23

      נכון...ואמיתי..

      יפה כתבת..

      תודה עמי,

       פורים עליז שיהיה...

       

        21/2/10 07:07:

      צטט: סה-לה-V - 2010-02-17 18:52:24


      כל כך נכון חכם ומקסים לקרוא את מילותייך היפות והעלות החן והתבונה

      את בטח אישה מקסימה - כמילותייך, את

      איזה כיף

      *

      חי

      תודה לך חי,

       שמחה לשתף,

      בכייף

        21/2/10 07:03:

      צטט: perach1 2010-02-17 18:15:47


      תודה על הפוסט היפה הזה..!

       

       

      משנכנס אדר מרבים בשמחה ..

       

       

      (:   זה הזמן ..

      בהחלט מתקרב לו חג המסיכות,,

       וזה זמן מצויין להשתובבות הנפש....

       

        20/2/10 21:43:
      בדיק "בקצה ההר" של גידי גוב יש שיר שכתב אמיר בניון השיר נקרא: "הליצן העצוב". "זה אני הליצן הזה העצוב, בעולם הזה שלנו איך אפשר להתבגר לאט זה אני השחקן הזה שמכור לכל מה שזז ויש לו כוח לטשטש את הכל מטושטש פתאום וקשה לראות עד כמה האור יכול להיות יפה רציתי כל כך לראות" הסיפור שלך הזכיר לי...
        20/2/10 20:17:

      צטט: מידד ג. 2010-02-17 18:12:10


       

      את כותבת: "לדעתי, למרות הניק  דיי קשה להסתיר אישיות,,,"

      ואני טוען אדרבה! הניק=המסיכה, נועדו כדי לחשוף אישיות ולא כדי להסתירה.

      לדוגמא נניח שמישהו הוא גבר נשי שמתביש בכך אבל מאוד משתוקק להחצין את נטייתו .

       אם הוא יתחפש לאישה הוא יוכל להתנהג על פי נטיות ליבו מה שלא היה מעז לעשות ללא התחפושת!

      כלומר אין טעם שהוא יתחפש לאישה כדי להסתיר את אישיותו אדרבא הוא יעשה זאת כדי שמצד אחד הוא

      יוכל להסתיר את פניו הגלוים אבל מצד שני יתאפשר לו לחוות את חייו על פי מה שמבטאת אישיותו האמיתית.

      מידד,  בהחלט מעניין , שהמסיכה נועדה לחשוף אישיות ולא להסתירה,

       בעולם הוירטואלי זה אכן נכון,,,

       אדם יכול להסתיר פניו,אך לדבר מנבכי ליבו  ובפתיחות אישיותו,,

      תודה על ההרחבה הזו,,

        20/2/10 17:13:

       

      ענת, יפה כתבת.

       

      במקורה, המילה הלועזית למסיכה היא פרסונה. לכולנו מסיכות לא מלשון הורדת מסך שתפקידו להסתיר אלא מלשון העלאת מסך שתפקידו לחשוף. אוסף המסיכות שלנו הוא תשבץ האישיות המורכבת שלנו.

       

      בפורים אנו מורשים לבטא חלק כמוס של אישיותנו שאיננו מעזים לבטא בחיי היום יום וזה אכן מעניק חווית שחרור ושמחה גדולה. נזכור שבחג זה אנו חוגגים את הצלת היהודים מידי המן הרשע ונזכור את כל היהודים שמשך שנים רבות בגלות נאלצו להסתיר את זהותם הלאומית מחשש לקיומם.

       

       

       

       

        20/2/10 10:25:

      צטט: anaatti 2010-02-19 08:57:51

      צטט: "הנוצץ בכוכבים" 2010-02-17 17:45:56

      פוסט ניפלא,תבורכי.

      חג פורים שמח


       

      תודה משה,,

      שבת מהנה  בפריחה נפלאה...

      פוסט נהדר

      ועורר בי מסכה של שמחה

      :-) * 

       

        20/2/10 10:19:


       הכי חשוב איך הבנאדם רואה את עצמו...

       

      חשה כאילו כתבת אותי

      זה נפלא

      שבת קסומה לך

        19/2/10 09:04:

      צטט: אודי ברוך 2010-02-17 18:10:37


      מאוד נהנתי

      לקרא

       

      מעניין מה היה קורה אם

      לא היינו יכולים לשים מסכות

      בכלל

      משום סוג

      מעניין איך היה עולמנו נראה....

      זו שאלה מעניינת מאד אודי...

       חושבת שבעולמינו היום,, זה בהחלט לא פשוט,,

       ויש לזה מחיר חברתי,,,

       בגלל  נורמות, והתניות לעיתים מסולפות על איך ומה,,,

      החברהה היום היא פחות או יותר עדר חברתי, לצערי,

       זה בהחלט מאתגר לחשוב....

       

      תודה אודי,,עוררת מחשבה נוספת בסוגיה הזו....
        19/2/10 08:57:

      צטט: "הנוצץ בכוכבים" 2010-02-17 17:45:56

      פוסט ניפלא,תבורכי.

      חג פורים שמח


       

      תודה משה,,

      שבת מהנה  בפריחה נפלאה...

        19/2/10 08:01:


      כיצד נעלמה הרשומה הזו מעיניי...העיקר, אני כאן(-:

       

      אהבתי את שכתבת באשר למסיכות שאנו עוטים על עצמנו,

      לעיתים החיים לא מותירים בנו כל ברירה אלא לעטות

      את אותן מסכות.

       

      באשר לניקים שאנו בוחרים - מצטרפת לדעתך וחושבת

      שאפשר ללמוד על אישיותו של אדם מדרך כתיבתו תגובותיו וכיו"ב

      אומרים שבחירת הניק יש בה המון לשקף את האדם.

      נושא מעניין לכשעצמו וכבר נכתבו מאמרים שלמים בענין זה.

       

      חג פורים שמח יקירה

      וסופשבוע נעים

       

      זהבית

       

       

        19/2/10 07:51:

      צטט: waterman. 2010-02-17 17:44:26

      כייף שיש כאן פורים כל השנה:) 

      חח',, אולי,,,

       זה מקום שכביכול מותר ולגיטימי,,ואפילו רצוי לעיתים,,,

       כי במילא החיים הם מציאות נוקבת מאד.....

       

        19/2/10 07:50:

      צטט: לוייתן 2010-02-17 17:40:00

      נושא מוכר וחביב שלעולם לא נס ליחו ,

      ואת העלית זאת בכתיבה כה חיננית

      הנוסכת טוב לב וחשק להשקות את

      הפרחים מסביבינו , וללטף קוצים...

      תודה לך אישה אצילת נפש 

      בהחלט נושא מוכר וקרוב לכולנו,, מן הסתם ככותבים באתר חברתי....

       ובכלל בחיים, שלעיתים האדם עוטה על עצמו מסיכה מתוך הגנה או לצרכים אחרים,,,,,

       זה דיי טיבעי לפעמים,

       רק צריך להיזהר לא להיסחף,  ולשמור על איזון ,

       נראה לי מאד מעייף להיות ,כל הזמן,, מישהו שאנחנו לא

              

        19/2/10 07:44:

      צטט: woolf 2010-02-17 17:23:02

      כתבת יפה תודה

       

      תודה אבי יקר,

       שבת נפלאה לך

       

        19/2/10 07:43:

      צטט: מאיה113 2010-02-17 17:06:46

      כוכב

      צודקת אהבתי.

       

      חיבוק מאיוש'

      לשבת של כייף

        19/2/10 07:43:

      צטט: השוטה על הגבעה 2010-02-17 16:40:59

      אני בכלל מחופש כל השנה.

      בשבילי כל יום הוא פורים

       

      עליז ושמייח לך.....

      אולי זו הדרך לשרוד בשפיות

      העיקר שתזכור מי אתה באמת

        19/2/10 00:51:

      כתבת נכון ומקסים יקירה.

      "משכנס הדר מרבים בשמחה"...נשיקה

       

        18/2/10 23:46:

      צטט: כנפיים 2010-02-17 16:29:23

      כן, ענת יקרה.

      כן

      וכנות.

      תודה על ההיזכרות,

      המודעות, התזכורת.

      תזכור-את.

      (לא

      את אשר

      'עשה לך עמלק'.)

      את.

      את המהות,

      יותר מאשר

      את המיהות.

      תודה.

      ונזכרתי,

      למען האמת, כל הזמן זוכרת

      שיר ששמעתי בילדות,

      גם מפי אימא, גם במקומות ומפיות אחרים:

      איני מאתרת ביצוע ביו טיוב, אבל המילים כאן

      איכשהו, תמיד העציב אותי, השיר הזה. 

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@

      וסביב פורים,

      גם השיר הזה 

      שיר עצוב ויפהפה של בני ברמן,,

       תודה שהזכרת,,,

       כניראה שהאימרה שהליצן הוא איש  עצוב,, דיי נכונה.....

        מתוך העצב הפנימי הוא רוצה להצחיק....

       

       אז המסיכות היחידות  שנעטה יהיו של פורים,,

      רגוע

       

        18/2/10 17:06:
      מחליפים מסיכה אחת באחרת
        18/2/10 15:52:

      ענתי
      קראתי את הפוסט המרגש
      ונזכרתי מיד בשיר "הליצן" שהיה שר בני ברמן.

      הליצן
      בני ברמן
      מילים: מרדכי לבנון
      לחן: בני ברמן
      קיימים 3 ביצועים נוספים לשיר זה ביצוע: בחר ביצועהופה היייזהר כהןיעל שרז

      היו היה פעם,
      כך סבתא אומרת,
      היו היה פעם קרקס.
      בין חבל לחבל
      שם דמות מכרכרת
      זאת דמות הליצן הננס.

      שמש עולה יורד גם הליל
      אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

      קטן וזעיר הוא נראה מול היתר
      אך עת לזירה הוא נכנס -
      פורץ הקהל בתשואות חן לפתע
      לכבוד הליצן הננס.

      שמש עולה...

      עיניו מעולם לא ידעו מה זה בכי
      עצוב רק אצלו המבט.
      דמעה מעולם לא ירדה לו על הלחי,
      כי הוא להצחיק רק נועד.

      שמש עולה...

      וערב אחד אביו מן החבל
      נפל וגופו התרסק.
      בכה הקרקס עת טמנוהו בקבר,
      אך בנו הליצן עוד צוחק.

        18/2/10 15:10:

      צטט: חכם בלילה 2010-02-17 16:12:47


      אנחנו מפסלים את פנינו במהלך חיינו....

      בהחלט כך,,,

      ורצוי אך, שיהיה גמיש במיוחד, כדי שיוכל לחזור לקדמותו האמיתית בעת הצורך,,,

       ולא יוותר מפוסל כמישהו אחר....

       

      בהחלט חכם,,וגם ביוםחיוך

      תודה בחיוך

        18/2/10 15:08:

      צטט: אורית82 2010-02-17 16:04:29


      כתיבה נהדרת, נושא שחשוב שנעמיק בו ונזכור מי אנחנו מעבר למסיכה

      אגב, מהיכן התמונות היפיפיות הללו- האם אפשר לקבל מיד על המקור? אשמח מאד

      בהחלט כדאי להעמיק מחשבה,,

       ולזכור שתמיד כדאי להיות באיזון....

       

      תודה אורית,

       מקווה שנהנית מהקישורים ששלחתי לך....

       

        18/2/10 15:07:

      צטט: סאלינה 2010-02-17 15:39:04

      ענתי  היי,

      דוגמא  יפה  הבאת  של  הליצן..

      תודה  ענתי  על  פוסט  מקסים.

      מזכיר  לי  "האני  האחר"  שלי

      שכבר ביקרת  בו...

      אך  לשם  תזכורת :

      שולחת  לך  שוב  את  הלינק...

      המשך  שבוע  נעים  ושמח !

      סאלינה

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1430823

       

      נכנסתי לקרא שוב,,

       הוא הרשים מאד וכעת מקבל עוצמה נוספת,,

       בדיוק מתאים האני האחר,,

       כעין מסיכה נוספת להגנה,,,

       זה בהחלט נושא רגיש,

      שהופך חלק מאיתנו ביום יום,,

      אז,

      לא לשכוח את האיזון...

       

      תודה סאלינה...

        18/2/10 15:03:

      צטט: עודד השודד 2010-02-17 15:37:05

      סיפור יפה עם מוסר השכל מעורר מחשבה  *

       

      כדאי להתעכב על הדברים הללו שהופכים חלק מחיינו,,

       שלא ישתלטו עלינו ,,כליל,,,

       האיזון חשוב בכל תחום....

      תודה עודד

        18/2/10 15:01:

      צטט: דאז 2010-02-17 15:33:12

       

       

      איש חכם מאד אמר לי שבמילה מסיכה מסתתרת המילה:

       מסך וזה מעניין מאד,,, חבישת מסיכה כמו להסתתתר אחרי וילון..

       

      במילה "מסיכה" מסתתרת גם המילה "מכה".   מפחד המכה אנו לפעמים עוטים מסיכה. מן הסתם

      מפחד המכה,,לפעמים עוטים מסיכה,,? כניראה, אולי..  גם..

       ככל שהאדם שלם עם מי שהוא הוא פחות נזקק למסיכה,,

       ובא במערומי אופיו,, אני זה אני,, קבלו זאת,,

       או שלא,,,

       

       

        18/2/10 14:59:

      צטט: הטרמילר 2010-02-17 15:32:37


      וואוואו הפעם התבשל לך הרבה  :)) ... *

       

       

       מקווה שהתבשיל ערב לחיך.....
        18/2/10 14:58:

      צטט: Naomi P 2010-02-17 15:26:25

      בהחלט מבט מעמיק על חשיבות התחפושת

      בה אנו מהלכים לפעמים.

       

      שכן כל העולם במה ואנו השחקנים

      ובפורים יש לגיטמציה.

       

      כמה טוב שיש פורים פעם בשנה.

      רק לשים לב שהכל יהיה באיזון....

       והמסיכה לא תדבק ותבלבל זהויות רגוע

       

      והנה בפורים אפשר לממש ולהשתמש

       בכל מסיכה שהנפש חפצה.....

       

        18/2/10 14:55:

      צטט: רון דון 2010-02-17 15:24:46

      פוסט נפלא ...

      וכל המוסיף גורע ...

      שאפו..

      היי רון,,

       ברוך השב,,,יופי לראותך..

       ותודה לך על תגובתך

       

       
        18/2/10 14:37:

      צטט: כרמל100 2010-02-17 15:23:43


      ענתי צודקת

      ואלה ה-2 הכי פעילות.

      חודש אדר שמח

       

         תודה כרמל,,,,

       הן בהחלט הכי פעילות...

       

      העיקר שיהיה פורים שמייח

        18/2/10 14:35:

      צטט: irisoded 2010-02-17 15:20:12


      כתוב מעולה!

      תודה איריס.....

       

        18/2/10 14:34:

      צטט: 4 לב אדום 2010-02-17 15:06:05

      תודה על הפוסט המענין,  רצב  סופר ממא.

      חחחח',,

       מאמא חמודה,,,

      פורים עליז שיהיה,,,

       

        18/2/10 14:07:

      צטט: משה שכביץ 2010-02-17 15:03:27

      שנאמר בעצב תלדי בנים

      שמעצב באה השמחה

      וחוזר חלילה

      הכל בא במיכלול

       גדול

       

        18/2/10 13:57:

      ענתי, כל שכתבת כל כך נכון אבל אני אישית חשה שהמסכה הטובה ביותר עבורי, (עבורי בלבד, לא אחראית לגבי האחרים) היא להיות כל מה שאני רוצה כל השנה וללא מסכות. לא מתחפשת אף פעם!

      תודה על הפוסט המעניין ו*

      לאה

        18/2/10 13:34:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-02-17 14:51:02

      פורים שמח!

      ועכשיו, בעקבות הפוסט שלך, גם יותר משמעותי..

      בכייף אמיר,

       מקווה שמצאת לך תחפושת  מעניינת,,,

       

        18/2/10 13:33:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-02-17 14:26:45

      אולי החג הזה

      יוסרו המסכות ליום אחד ?

       

      כתיבה נהדרת !

       

      חג שמח !

      אולי,, באמת,,,,,

       ואני דוקא  מחפשת מסיכה מעניינת,ליום אחד,

       שהרי אני פה כבר בשמי האמיתי ובתמונתי.........חיוךרגועלשון בחוץ

        18/2/10 13:30:

      צטט: *אורי אקרא לו* 2010-02-17 14:22:39


      חחחח'.....

       

        18/2/10 13:28:

      צטט: איציק45 2010-02-17 14:21:37

      *

      תודה איציק,

       

      סופ"ש נפלא לך

       

        18/2/10 13:28:

      צטט: שנית קסורלה 2010-02-17 14:16:18

      יפה כתבת...(*)

      תודה שנית...

       יום טוב לך.....

       

        18/2/10 13:27:

      צטט: נועז גולן 2010-02-17 14:14:37

      נכון!

      וטוב שהאופציה קיימת :)

      כל זמן שהכל בפרופורציות נכונות  , ולא מאבדים את הגבול, או נסחפים,,

       העיקר להיות באיזון

       

      תודה נועז...

       

        18/2/10 13:26:

      צטט: אהוד עמיר 2010-02-17 14:14:03

      כתיבה יפה נהנתי

      אזלו  כוכבי

      תודה אהוד,,

       סופ"ש פורה ויצירתי...

       

        18/2/10 13:25:

      צטט: רמיאב 2010-02-17 14:12:22

      ענתי,

      מאמר ממש טוב ונעים לקריאה על תופעה יומיומית של הדימוי העצמי הפנימי והחיצוני.

      גם מי שכותב סיפורים על אנשים, בעצם מלביש עליהם מסכות דמיוניות או כאלה שאסף מנסיונו. כמו מי שכותב על חיות ומאניש אותן בהתנהגות אנושית.

      אפילו הכותב לרוב מתחפש כשהוא כותב בגוף ראשון... כמו בסיפור האחרון שהגבת... http://cafe.themarker.com/view.php?t=1462703

      גם מובן שלא רק בניק אנשים מתחפשים אלא גם בחיים, מי יותר ומי פחות.

      בידידות,

      רמי

      אכן הוירטואליה והמציאות משמשים בעירבוביה,,,,

       ממתינה לקא את ההמשך....

       

      תודה רמי...

       

        18/2/10 12:30:


      אכן, אנו חובשים מסיכות, מכל מיני סוגים..

      ואולי זו הדרך שלנו לבטא את עצמינו באופן שונה מהמצופה מאיתנו

      בלי להיחשף ובלי להתבייש, בלי לעמוד מול ביקורת - פנים אל פנים...

      ככה, מאחורי הפרגוד,

      קל יותר..

      ד.א. סופרים רבים נטלו לעצמם שם עט הרחוק משמם המקורי...(שלום עליכם, אחד העם ועוד..)

       

        18/2/10 10:59:


      פוסט מקסים יקירתי

      תודה!

      לחיי המסכות

      אך בעיקר לחיי הסרת המסכות...

        18/2/10 10:07:


      נהניתי לקרוא כל מילה כאן

       

        18/2/10 08:59:


      ענתי יקרה,

      אהבתי את הסיפור עם הליצן -

      מי יודע כמה מאיתנו הם ליצנים כאלו, ואחרים לא רואים או לא רוצים לראות?

      אשר לניקים שלנו -

      את צודקת בהרבה מובנים, אך אל תשכחי שהאישיות ברשת היא מה שאנו רוצים להראות,

      היא לא כל המרכיבים האמיתיים שמתגלים פנים אל פנים.

      וזה הרי מה שיוצר את השוני בין פגישה ליד המקלדת לבין פגישה כזו בשולחן בית הקפה.

      מכל מקום, עם מסכות או בלי, שיהיה לנו חג שמח ומבדח!

        18/2/10 08:49:


      ענתי

      אבי נהג תמיד לספר את הסיפור הזה

      הוא אפילו כתב שיר שמספר על הליצן העצוב

      מפני שהוא עם כל מה שעבר בחיים היה ליצן עצוב .

      גם אם אנו עוטים מסכות שהרי לפעמים זה כורח המציאות

      עמוק בפנים אנו יודעים מי אנחנו ומה מהותנו

      לעצמנו איננו יכולים לשקר .

      ויפה כתבת

      גם ניק הוא מסכה ולעמים הניק כמו המסכה מסמל עבורנו חלק ממהותנו ואולי חלמק ממה שאנו עורגים אליו .

      יש אנשים שהניק מוציא מהם את המיטב

      ויש אנשים שלהסתתר מאחרי ניק (מסכה) מוציא מהם חשיכה .

      שיהיה פורים שמח

      שנעטה מסכות שמחות ועליזות

        18/2/10 08:46:


      קצר וקולע

      אהבתי.

      *

      סיפור הליצן

      נגע ללבי.

       

      האנשים שלוקחים על עצמם את התפקיד להצחיק

      כחיפוי לעצב העמוק שבתוכם.

      זה תמיד נוגע בי

       

      תודה, ענתי

        18/2/10 08:40:

       

      זוהר ארגוב שר,
      "אדם נולד שחקן ,אמרו את זה מזמן

      הוא משחק, ומעמיד פנים.

      והעולם במה אחת לכולם

      ואנו אנו אנו..שחקנים."

      ולא בכדי....:)

       .

      תודה על פוסט מושקע כהרגלך יקירתי.

      .

      בלוז

        18/2/10 07:45:

      צטט: shauli-nameri 2010-02-17 14:12:13

      תודה על תשומת ה   

       

      לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

      בברכת חג שמח כאן על מגש.

      המתיקו בייןגבינות , וגם ייאש.

      כי מתוק הוא מתוק הוא ,

      ואין כל חדש.

       

      תודה שאולי........

       לסופ"ש יפהפה וחייכני......

        18/2/10 07:44:

      צטט: תכשיט 2010-02-17 14:03:15

       

       

      צודקת...

       

      אני מזמן מחוברת למסיכה שלי וחיה איתה בשלום.

      חחחחח',,,

      אז אתן  בחיבוק הדדי  .. (-:

       

      תודה תכשיט יפה....

       

        18/2/10 07:19:

      כולנו עוטים מסכות מתחילת היוולדנו,

      ועד יום מותנו,

      בין חברים נתנהג אחרת מאשר בין משפחה,

      ובעבודה לא נתנהג כמו בבית,

      ואפילו הבגדים שאנו לובשים הם סוג של מסכה...

      (-; 

        18/2/10 07:17:

      צטט: עמותת כמוך 2010-02-17 14:02:23

      *

       

      תודה שהזמנת ושיתפת

      שולח לך מילה והיפוכה....

      יום מקסים

       

       

      תודה דוד....

       יום נפלא אף לך,,,

        18/2/10 07:16:

      צטט: mi alma 2010-02-17 13:52:22


      "ככל שניתחבר יותר לעצמינו נזדקק פחות למסיכה" *
                 תודה ענתי יקירה והמשך יום נהדר :))

      תודה alma..

       חושבת שזה דיי מעייף להיות אחרת כל הזמן (-:

       

        18/2/10 07:14:

      צטט: רוניתלה 2010-02-17 13:50:25


      וואללא החיים במה ואנו שחקנים

      כמה את צודקת

       העלת כאן סוגיות רבות וחכמות

      והחכמת אותי

      חן חן

      לא נורא ל"שחק" פה ושם (-:

      הבעיה מתעוררת אם זה נמשך יותר מידי,

       ואנו חיים כמישהו אחר, כמי שנראה לנו שככה יקבלו אותנו,,

       ואז עלול להתפתח משבר זהות,, מי הוא מי האמיתי....

       

        18/2/10 07:11:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-02-17 13:48:34

      נהנתי מהרשימה המצויינת הזאת שיש  בה אלמנטים של צחוק ובכי. התבוננות במראה היומיומית מגלה שבלי משים אנחנו עם מסכות כל הזמן.  גם הליצן רוסריו רומה למען עצמו להוריד את המסכה, גם הוא זקוק לאוזן קשבת, לגרש את הבדידות שלו.  תודה ענתי. קיבלתי מכתבך ואשוב

      כשאנו מביטים במראה,,

       לחשוב היטב אם זה שמשתקף שם, זה באמת אנחנו ,,

      לא לאבד את העצמיות האישית האמיתית שלנו,,

      תודה יהודית.....

        18/2/10 06:47:

      גם עם מסיכה מתגלית אמת פנימית..תודה ענתי..
        18/2/10 00:15:
      *
        18/2/10 00:06:
      אהבתי ***
        17/2/10 23:32:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-17 13:47:24

      אכן צודקת

      ומילותיך נבונות ומלאות בתובנה

      תודה!

      תודה נילי,,

       זה נוח לחשוב במילים,,

       אפשר לראות זה ביתר בהירות.

      (-:

       

        17/2/10 23:30:

      צטט: אמאל'ה 2 2010-02-17 13:46:11

      כל -כך נכון,

      כל -כך חכם...

       

      להנות מלחבוש מסיכה

      אבל לא  לשכוח להסירה....

      שלא נאבד את עצמנו....

       

      (אזלו כוכביייי)

      **************************************

      אכן,

       להיזהר שלא תידבק המסיכה ותאבד הזהות האישית האמיתית....

       

      תודה אמאל'ה..

       

        17/2/10 23:27:

      צטט: איל בנצור 2010-02-17 13:42:37

      כתיבה טובה מאד, מענינת ומעוררת מחשבה רבה.

       

       כולנו , בשלב כזה או אחר חובשים מסיכה, מסיבות שונות,,

       יש כהגנה,

       יש כהחצנה וכו'..

      כדאי לחשוב איזה מקום  זה ממלא בחיינו....

       תודה אייל.....

       

       

        17/2/10 23:05:


      לפעמים עדיף לעטות מסכה, שהרי ידוע שהאמת כואבת ובדרך כלל גם מכאיבה...

      זה מנגנון השרדות חכם שהטבע פיתח בנו מאז שהפכנו מאמבה לבעלי אגודלים מקבילים...

      .

      המעניין הוא שוהמסכות בונציה דווקא התחילו בכדי לשמור על פרטיות ואנונימיות, שכן זו הייתה מדינה מאוד קטנה, בה כולם הכירו את כולם, וכשאדם רצה לעשות משהו אישי ונאלץ לצאת לרחוב לשם כך, הוא נאלץ לעטות מסיכה על-מנת שהשכנים החטטנים לא יזהו אותו... והפסטיבל בא בתקופה מאוחרת יותר...

      פוסט חכם ומאוד אקטואלי שהיה כייף לקרוא.

      תמיד ניהנית לקרוא אותך ומעריכה את השקעתך.

      *

        17/2/10 22:35:

       מלבד היותך צודקת <שזה כזה נכון >

      את גם כותבת  בצורה מעניינת.

      חג שמח יקירה :)

      נהנהתי לקרוא אותך, תודה.

        17/2/10 21:47:


      שאפו עליך!!!!

      פוסט תענוג!!!

      *

        17/2/10 21:37:

      מבעד לכל מסכה מציצות העיניים

      אותן קשה להסתיר-אלא אם במשקפיים

      חלונות לנשמה....

        17/2/10 21:28:
      תודה, אוהב איך שאת כותבת. לפעמים אנשים, מה לעשות בני אדם , לא מתקבלים טוב בחברה בלי המסכה המקובלת. להוריד את כל המסכות, זה לא קשה, קשה ללבוש אותן, אבל מה שקשה זה להיות יפים ומושלמים בלי מסכה....
        17/2/10 21:23:

      הסיפור היה יפה

      ואהבתי את מה שכתבת.

       


      כתיבה מעולה

      אהבתי***

        17/2/10 20:50:

      ענתי יקרה

      מקדישה לך את שירי מקול הלב בהוקרה...

      שיר במסיכה © ורד מנדלסון

      לכל אדם יש אוסף מסיכות שתלויות על קולב נשמתו

      מסיכות שתלויות על סף הדלת על קיר ביתו

      ליצן עצוב עוטה מסיכה שמחה

      אדם סוער לובש פני שלווה

      לכל אדם אוסף שונה של מסיכות

      לזה  יותר לזה פחות

      יש אדם שקם בבוקר ויצא לעבודה

      והוא לובש מסיכה של סליחה בבקשה ותודה

      בפנים הוא כלל לא נימוסי ,ואפילו מקלל

      אבל כלפי חוץ משבח מקלס  ומהלל

      המוכר בחנות עוטה מסיכת שקרים

      מחייך בצביעות ורוצה את מצב רוחך להרים

      אחרי ששילמת כסף והוא נפרד ממך  לשלום

      הוא פורץ בצחוק גדול על שהצליח למכור לך חלום,

      יש אנשים שיש להם מסיכות

      קשות,בצורות כחומה,וקשוחות

      אבל כמסירים לבנה ועוד לבנה מהחומה

      מתגלה אדם על לב רגיש ועומק נשמה,

      ויש כאלו שעוטים מסיכה שקופה ,ורואים מהם מרגישים

      אבל על מסכתם כתובה המילה מכחישים,או משליכים.

      ורק כשהאדם המודע,, נכנס לביתו פנימה

      ומסיר את כל מסיכותיו ,גם את אלו שירש מאבא ואמא,

      מחבקת אותו ציפור נפשו הכנה,

      ומעניקה לו את המילה: אמת כשי במתנה.

       

        17/2/10 20:48:


      תודה ענתי...

      אני מיכל,

      בלי מסיכה בכלל :))

        17/2/10 20:41:


      דווקא בא לי טוב להתחפש לברקוביץ..

       

        17/2/10 20:32:

      אחלה של פוסט

      ואיזה מזל שיש יום בשנה

      שאפשר לשים מסכה קצת שונה

      ובעיקר להשטות ...כי מותר

      תמיד אומרים שמה שאדם מראה יכול להיות ההפך

      ממי שהוא באמת

      יותר נכון ממה שהוא מרגיש באמת

       

        17/2/10 20:12:

      סוף סוף נהנתי ממשהו היום.

      תענוג לקרוא אותך  נשיקה

       

        17/2/10 20:09:

      מעורר מחשבות וזכרונות,

      שיר שנתקלתי בו לפני שנים רבות אנסה לשחזר:

      אדם נכנס לבית מימכר מסכות וקנה שם מסכה,

      יצא לרחוב עם המסכה על פניו ,

      הרגיש שהמסכה לא נכונה לו,

      חזר לבית המימכר להחליפה.

      אך בית המימכר

      לא היה שם יותר......

        17/2/10 20:00:

      יש מי שבפורים מוריד את המסיכה ענתי...

      בודדים הייתי אומר. תודה נהניתי *

        17/2/10 19:48:


      *

      תודה

      פוסט עם מסר חשוב, במיוחד עכשיו כשמתחפשים, יש להזכיר לכולם שרבים מאתנו מתחפשים תמיד....:-)

        17/2/10 19:42:


      יופי של פוסט כתבת

       

      פורים שמייח

       

      *

        17/2/10 19:34:


      ענתי יקירה,

      כל כך יפה כתבת....

      חשיבה והתבוננות עצמית,

      ומוסר השכל בכמה נושאים רגישים,

      מסך  -  מיסוך.

      האחד למסתור השני להגנה.

      והחשוב מכל להיות אתה עצמך.

      נהנתי ותודה.

      תמר

        17/2/10 19:17:

      יפה חג שמיח
        17/2/10 19:03:
      אהבתי לקרוא!
        17/2/10 18:54:

      נכון...ואמיתי..

      יפה כתבת..

        17/2/10 18:52:


      כל כך נכון חכם ומקסים לקרוא את מילותייך היפות והעלות החן והתבונה

      את בטח אישה מקסימה - כמילותייך, את

      איזה כיף

      *

      חי

        17/2/10 18:50:

        17/2/10 18:15:


      תודה על הפוסט היפה הזה..!

       

       

      משנכנס אדר מרבים בשמחה ..

       

       

      (:   זה הזמן ..

        17/2/10 18:12:


       

      את כותבת: "לדעתי, למרות הניק  דיי קשה להסתיר אישיות,,,"

      ואני טוען אדרבה! הניק=המסיכה, נועדו כדי לחשוף אישיות ולא כדי להסתירה.

      לדוגמא נניח שמישהו הוא גבר נשי שמתביש בכך אבל מאוד משתוקק להחצין את נטייתו .

       אם הוא יתחפש לאישה הוא יוכל להתנהג על פי נטיות ליבו מה שלא היה מעז לעשות ללא התחפושת!

      כלומר אין טעם שהוא יתחפש לאישה כדי להסתיר את אישיותו אדרבא הוא יעשה זאת כדי שמצד אחד הוא

      יוכל להסתיר את פניו הגלוים אבל מצד שני יתאפשר לו לחוות את חייו על פי מה שמבטאת אישיותו האמיתית.

        17/2/10 18:10:


      מאוד נהנתי

      לקרא

       

      מעניין מה היה קורה אם

      לא היינו יכולים לשים מסכות

      בכלל

      משום סוג

      מעניין איך היה עולמנו נראה....

        17/2/10 17:48:

      צטט: anaatti 2010-02-17 17:34:24

      צטט: lynxhfr 2010-02-17 17:27:32

      אני כאן בגלל התמונות...

      זה ששמת תמונה מפסטיבל המסכות בונציה(עיר שאני לא סובל) כמה ימים אחרי שנגמר...ניחא

      אבל זה שעשית ממני חתול...God (hopefully) will help you רגוע

       

      תמים

      מתנצל על התגובה השונה...רק התעוררתי ולא הספקתי לשים את המסכה לשון בחוץ

       

      אבל חתול ג'ינג'י,,?..... לא טוב?

      וזה אפילו מאותה משפחה......

       

      ועכשיו חייבת [ בבקשה]  לשמוע הסבר הכיצד אינך סובל את ונציה......

       על מה ולמה ומדוע....

       You will

       

      פוסט ניפלא,תבורכי.

      חג פורים שמח


        17/2/10 17:44:

      כייף שיש כאן פורים כל השנה:) 

        17/2/10 17:40:

      נושא מוכר וחביב שלעולם לא נס ליחו ,

      ואת העלית זאת בכתיבה כה חיננית

      הנוסכת טוב לב וחשק להשקות את

      הפרחים מסביבינו , וללטף קוצים...

      תודה לך אישה אצילת נפש 

        17/2/10 17:34:

      צטט: lynxhfr 2010-02-17 17:27:32

      אני כאן בגלל התמונות...

      זה ששמת תמונה מפסטיבל המסכות בונציה(עיר שאני לא סובל) כמה ימים אחרי שנגמר...ניחא

      אבל זה שעשית ממני חתול...God (hopefully) will help you רגוע

       

      תמים

      מתנצל על התגובה השונה...רק התעוררתי ולא הספקתי לשים את המסכה לשון בחוץ

       

      אבל חתול ג'ינג'י,,?..... לא טוב?

      וזה אפילו מאותה משפחה......

       

      ועכשיו חייבת [ בבקשה]  לשמוע הסבר הכיצד אינך סובל את ונציה......

       על מה ולמה ומדוע....

        17/2/10 17:27:

      אני כאן בגלל התמונות...

      זה ששמת תמונה מפסטיבל המסכות בונציה(עיר שאני לא סובל) כמה ימים אחרי שנגמר...ניחא

      אבל זה שעשית ממני חתול...God (hopefully) will help you רגוע

       

      תמים

      מתנצל על התגובה השונה...רק התעוררתי ולא הספקתי לשים את המסכה לשון בחוץ

        17/2/10 17:23:
      כתבת יפה תודה
        17/2/10 17:06:

      כוכב

      צודקת אהבתי.

        17/2/10 16:40:

      אני בכלל מחופש כל השנה.

      בשבילי כל יום הוא פורים

        17/2/10 16:36:

      צטט: אורית82 2010-02-17 16:04:29


      כתיבה נהדרת, נושא שחשוב שנעמיק בו ונזכור מי אנחנו מעבר למסיכה

      אגב, מהיכן התמונות היפיפיות הללו- האם אפשר לקבל מיד על המקור? אשמח מאד

       

      תודה אורית...

       

        והנה אתר אחד של מסיכות ונציאניות,

      http://www.notes.co.il/salant/40819.asp

       התמונה בראש הפוסט לקוחה מפה

      http://www.hadany.co.il/travel/page/%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94/

        17/2/10 16:29:

      כן, ענת יקרה.

       

      כן

      וכנות.

       

      תודה על ההיזכרות,

      המודעות, התזכורת.

       

      תזכור-את.

       

      (לא

      את אשר

      'עשה לך עמלק'.)

       

      את.

      את המהות,

      יותר מאשר

      את המיהות.

       

       

      תודה.

       

      ונזכרתי,

      למען האמת, כל הזמן זוכרת

      שיר ששמעתי בילדות,

      גם מפי אימא, גם במקומות ומפיות אחרים:

       

       

      איני מאתרת ביצוע ביו טיוב, אבל המילים כאן

       

      איכשהו, תמיד העציב אותי, השיר הזה. 

       

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@

      וסביב פורים,

      גם השיר הזה 

        17/2/10 16:12:


      אנחנו מפסלים את פנינו במהלך חיינו....

        17/2/10 16:04:


      כתיבה נהדרת, נושא שחשוב שנעמיק בו ונזכור מי אנחנו מעבר למסיכה

      אגב, מהיכן התמונות היפיפיות הללו- האם אפשר לקבל מיד על המקור? אשמח מאד

        17/2/10 15:39:

      ענתי  היי,

      דוגמא  יפה  הבאת  של  הליצן..

      תודה  ענתי  על  פוסט  מקסים.

      מזכיר  לי  "האני  האחר"  שלי

      שכבר ביקרת  בו...

      אך  לשם  תזכורת :

      שולחת  לך  שוב  את  הלינק...

      המשך  שבוע  נעים  ושמח !

      סאלינה

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1430823

        17/2/10 15:37:
      סיפור יפה עם מוסר השכל מעורר מחשבה  *
        17/2/10 15:33:

       

       

      איש חכם מאד אמר לי שבמילה מסיכה מסתתרת המילה:

       מסך וזה מעניין מאד,,, חבישת מסיכה כמו להסתתתר אחרי וילון..

       

      במילה "מסיכה" מסתתרת גם המילה "מכה".   מפחד המכה אנו לפעמים עוטים מסיכה. מן הסתם

        17/2/10 15:32:

      וואוואו הפעם התבשל לך הרבה  :)) ... *
        17/2/10 15:26:

      בהחלט מבט מעמיק על חשיבות התחפושת

      בה אנו מהלכים לפעמים.

       

      שכן כל העולם במה ואנו השחקנים

      ובפורים יש לגיטמציה.

       

      כמה טוב שיש פורים פעם בשנה.

        17/2/10 15:24:

      פוסט נפלא ...

      וכל המוסיף גורע ...

      שאפו..

        17/2/10 15:23:


      ענתי צודקת

      ואלה ה-2 הכי פעילות.

      חודש אדר שמח

        17/2/10 15:20:

      כתוב מעולה!
        17/2/10 15:06:

      תודה על הפוסט המענין,  רצב  סופר ממא.

        17/2/10 15:03:

      שנאמר בעצב תלדי בנים

      שמעצב באה השמחה

      וחוזר חלילה

        17/2/10 14:51:

      פורים שמח!

      ועכשיו, בעקבות הפוסט שלך, גם יותר משמעותי..

        17/2/10 14:26:

      אולי החג הזה

      יוסרו המסכות ליום אחד ?

       

      כתיבה נהדרת !

       

      חג שמח !

        17/2/10 14:22:

        17/2/10 14:21:
      *
        17/2/10 14:16:
      יפה כתבת...(*)
        17/2/10 14:14:

      נכון!

      וטוב שהאופציה קיימת :)

        17/2/10 14:14:

      כתיבה יפה נהנתי

      אזלו  כוכבי

        17/2/10 14:12:

      ענתי,

      מאמר ממש טוב ונעים לקריאה על תופעה יומיומית של הדימוי העצמי הפנימי והחיצוני.

      גם מי שכותב סיפורים על אנשים, בעצם מלביש עליהם מסכות דמיוניות או כאלה שאסף מנסיונו. כמו מי שכותב על חיות ומאניש אותן בהתנהגות אנושית.

      אפילו הכותב לרוב מתחפש כשהוא כותב בגוף ראשון... כמו בסיפור האחרון שהגבת... http://cafe.themarker.com/view.php?t=1462703

      גם מובן שלא רק בניק אנשים מתחפשים אלא גם בחיים, מי יותר ומי פחות.

      בידידות,

      רמי

        17/2/10 14:12:
      תודה על תשומת ה   

       

      לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

      בברכת חג שמח כאן על מגש.

      המתיקו בייןגבינות , וגם ייאש.

      כי מתוק הוא מתוק הוא ,

      ואין כל חדש.

        17/2/10 14:03:

       

       

      צודקת...

       

      אני מזמן מחוברת למסיכה שלי וחיה איתה בשלום.

        17/2/10 13:52:

      "ככל שניתחבר יותר לעצמינו נזדקק פחות למסיכה" *
                 תודה ענתי יקירה והמשך יום נהדר :))


      וואללא החיים במה ואנו שחקנים

      כמה את צודקת

       העלת כאן סוגיות רבות וחכמות

      והחכמת אותי

      חן חן

      נהנתי מהרשימה המצויינת הזאת שיש  בה אלמנטים של צחוק ובכי. התבוננות במראה היומיומית מגלה שבלי משים אנחנו עם מסכות כל הזמן.  גם הליצן רוסריו רומה למען עצמו להוריד את המסכה, גם הוא זקוק לאוזן קשבת, לגרש את הבדידות שלו.  תודה ענתי. קיבלתי מכתבך ואשוב
        17/2/10 13:47:

      אכן צודקת

      ומילותיך נבונות ומלאות בתובנה

      תודה!

        17/2/10 13:46:

      כל -כך נכון,

      כל -כך חכם...

       

      להנות מלחבוש מסיכה

      אבל לא  לשכוח להסירה....

      שלא נאבד את עצמנו....

       

      (אזלו כוכביייי)

      **************************************

        17/2/10 13:42:
      כתיבה טובה מאד, מענינת ומעוררת מחשבה רבה.