על הדף
פוסטים אחרונים
- גמר חתימה טובה ושנה... 6/10/11
- יוטיוב ואני... 30/5/10
- לחם דמעה 1/5/10
- "פרי העץ" שלי 16/4/10
- שבילים בדרך 18/2/10
- פעם הייתי 25/1/10
ארכיון
שבילים בדרך
זקן בילדותי גילה לי דרך פרש זרועותיו הצידה ובשקט סיפר היכן גרה האהבה כיצד יודעת להפליג בחום ובקור לעוף בערפל, לעמוד בצל, להתנגן במחשכים ולהריח פרחים ורק כאשר האהבה לנוח צריכה הלב, הוא ביתה שלה
לעיתים נדמה כי אנוכי פוסע בהדר מלכותי והוד עולם על שביל המלך לתפארת לכתי ובואי מפזר פרחים בקדמת הדרך
עיניי פקוחות ואיני רואה תפרחת העלים יבשה ואינה יודעת מים והשביל רצוף גחלים לוהטים ניזונים מיובש הפרחים אליהם אני צועד בהדר מלכותי והוד עולם נשרף בלכתי ובבואי. |
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים נוגעות ועצובות ומתגעגעות, רק טוב!
תמר
תודה רבה על תגובה נפלאה תמר
חבר
תגובה יפה רודי
תודה רבה
כן, עוד שהייתי קטן, זקן גילה לי ((:
תודה רבה שרוני
תודה רבה רווי
פורים שמח
אהבה - כל כך מורכב....
כל כך מאתגר....
כתבת נפלא.
תמר
ופעם אמרו לי שלמי שאוהב באמת ליבו כעוף החול....נשרף ונולד מהאפר
נכון, וגם נכון
אני שמח על כך, מאוד
תודה רבה אלוש
תודה רבה אהוד
כמה טוב לדעת שכך ורד,
משמח אותי לדעת שאת אוהבת
תודה רבה
אז גילו לך את הדרך????
******************************
תמיד ידעתי שדרך האהבה, היא דרכך!
אהבה יכולה לשרוף עד כאב
ומילותייך... מדהימות הן..:)
הרגש פתלתל והנפש רגישה (לכולנו)
ואהבה שבנמצא שווה יסורים על אף שלא מחייב
להגיע אליה בדרך מיוסרת.
תודה רבה טלי
באמת יש אחד שנקרא "שבילים" ואחד שנקרא "בדרך"
אבל זה צירוף של...
התיאור שלך והמשפט שנקשר לך בהחלט יודעים לגעת בדרך מסויימת במילים
כלומר אפשר כך ואפשר גם אחרת שהרי "בידי" הדבר
תודה רבה ארנה יקרה
אין תחליף בעיניי למי שבאמת קורא את המילים.
הכתיבה היא שלך
המחשבות הן שלך
התיאור הוא נוגע
בליבו של האדם נוגע...
אתה כותב נפלא ואני מאד אוהבת לקרוא את שיריך.
אהבה יכולה גם להתחבא
והדרך אליה יכולה להיות פתלתלה וארוכה
אך כשמוצאים אותה....
מקסים !!!
מרגש וגורם להזדהות עמוקה.
כמה פתלתל הוא הרגש
כמה ייסורים בדרך לאהבה....
קראתי את הכותרת ונדמה היה לי שכבר פגשתי בה אצלך. כנראה טעיתי.
קראתי את שירך ונזכרתי במשהו רב משמעות ומחשבה שדובר בו בקורס בו אני שותפה -
למעני נברא העולם
אנוכי עפר ואפר.
ר' שמחה בונים
משפט זה בא לומר, שבכל יום שאתה מתעורר, אתה מחליט מהי הבחירה שלך וכיצד אתה מציג את עצמך לעולם - או שהתעוררת ליום בו הכל פתוח למענך, אתה מחייך והנך (ולוּ לרגע) מלך העולם, או שהיום התעוררת והכל אפור ומבטך מודד ובוחן את קווי המרצפות ברחוב עם כל נשימה קטנה נוספת המכווצת את הלב.
כך קראתי את שירך - יש בו אופציות ומלאוּת, ובמציאות משהו מכווץ שם ואפרורי.
פעם הייתי אומרת שרק מי שיודע עצב יודע גם שמחה.
בכל רגע נתון בחיים נראה לי שיש סיכון ולצידו סיכוי
סיכוי שנגשים משאלות/רצונות...של הלב (נפש) ושל הגוף
וסיכון שלא נגשים ואפילו ניפגע.
בילדותי באמת זקן סיפר לי...
תודה רבה למחשבות... שלך
יודע יודע...תמיד...כולי
תודה על התגובה והקריאה
ותודה על זה:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1466817
"תמיד נבחר לנסות שוב" כך את כותבת...
ואני רציתי לחשוב על "לעשות" במקום לנסות
ופיצ יקרה תמיד יש, תמיד יש ואף פעם אין "אין"
ואת בעצמך מופלאה בדרך שבחרת לקרוא
שבת נ ה ד ר ת
במילים שלך אתה מזכיר לי
שבכל צעד ועשייה ואפילו
בבחירת מושא אהבה
יש נטילת סיכון -
הפרחים והגחלים
זה בא יחד ואיש אינו מחוסן.
ולמרות זאת נמשיך לבחור
ולקחת סיכונים
טבע האדם - ויותר מכל
כמיהה שחזקה מאיתנו
אתה - יודע דרכים ושבילים
אתה - יודע פריחות ומילים
היא שם בליבך - ממלאת את כולך
אהבה
בוקר טוב חבר(-:
בעיניי,
תארת באופן מופלא את הדרך....
"כאילו" את תקופות האין, בתוך הצורך ל- יש הגדול הזה.
וכמה קשה שלא יהיה להגיע,
תמיד נבחר לנסות שוב.
נאמר הבשלתי מיכל
להישרף זה כואב לא רק מחשל.
גם אני, תמיד
הבאת עוגה?
אינו יגע, רק מתגעגע
תודה רבה שוקי
נפלאות ומפותלות...עד כלות
מסתער...ללא קושי
תודה רבה בני
לא בהכרח עצוב, אפשר וגם אחרת
ואמירתך בסלע
תודה רבה אוצרת...
וכך לאחר שנשרפת, תוכל לשוב לביתך לנוח - הלב.
גם אתה אהבה.
באה מנוחה ליגע...
האהבה, דרכיה נפלאות, גם מפותלות,
כל כך מפותלות, עד שעיתים תתעה בהן עד כלות,
מה שלא ימנע ממך, מאיתנו כולנו לשוב ולהסתער עליה למוצאה.
היטב כתבת את קושי הדרך.
בני
עצוב,
אהבה היא כמו אש,
לפעמים מחממת את הלב,
לפעמים שורפת את הנשמה..