כותרות TheMarker >
    ';

    זן ואמנות אחזקת הבית

    הבלוג היחיד!! בקפה שלא עושה לעצמו יחסי ציבור זולים!! כנסו כנסו!!!

    המפנה

    1 תגובות   יום שישי , 19/2/10, 08:30

    ובכן, מצאתי אותה. את ה day job הנפלאה, שהמתינה לי חודשים ארוכים בזווית העין וקצה המחשבה, וחיכתה שאתייחס אליה. מאז שחזרתי לעבוד מהבית, לא הייתי לגמרי שלמה עם עצמי. קשה לי עם זה, אני מודה. בהיעדר גירויים, הפרעת הקשב שלי מרימה ראש. בהיעדר מסגרת אני נוטה ללכת לאיבוד. אני עושה את המוטל עלי, אבל אני בלחץ עקב תחושת מתמשכת כל חוסר זמן. ודווקא בבית יש הרבה זמן, מה שגורם לפנאי מתערבב עם העבודה.

     

    אז החלטתי, לא בלי לחץ סביבתי מתון, לחפש לי דיי ג'וב בעולם הגדול. פקידה, מזכירה - כל דבר שידרוש ממני להתלבש, לנסוע בדרכים ולתקשר עם אנשים מעבר למסנג'ר. ובאמת לא היה אכפת לי כל כך בתור מה. חוץ ממזכירת עו"ד - אלו הכי גרועים. הבעיה היתה בקורות החיים שלי, שמלאים בניסיון לא מזכירותי בעליל. לא שלא התעסקתי באדמיניסטרציה, אבל לך תסביר את זה במכתב מקדים. אז חיפשתי וחיפשתי ושלחתי פקסים, מיילים ודרישות שלום למכרים ותיקים - וכלום לא קרה. 

     

    עד שיום אחד...

    חלף במוחי רעיון. הוא היה כל כך פשוט ועם זאת גאוני.

    התיישבתי על המחשב באישון לילה והרצתי חיפושים

    רשמתי את הטלפונים והלכתי לישון, לשם שינוי, בראש שקט

    ב-8 בבוקר התקשרתי, נקבע לי ראיון. 

    ב-10:30 כבר יצאתי משם בנשימה חדשה, מתוך ידיעה שבשבוע הבא הכול הולך להשתנות.

     

    אני מתחילה בתור סייעת בגן ילדים.

     

    כל מי שאני מספרת לו מגיב ב- HUH?? כזה או אחר. שאלתי אתמול את בעלי למה, והוא אישש את מה שכבר ידעתי

    -"כי לאור מה שעשית קודם, זה נראה עבודה יותר...

    -"בזויה?"

    -"כן" 

     

    טוב, אין לי מה להגיד על זה. אני יודעת שרוב החברים שלי יודעים שזו לא עבודה בזויה, כי הם הורים לילדים, ומכירים אותי. אם הורה חושב שהמטפלת של הילד שלו בזויה, אז שיהיה לו בהצלחה עם עצמו. ומי שלא מכיר אותי חושב שאין לי סבלנות לכזה דבר, וזה בסדר. אנשים שלא מכירים אותי לא יודעים שכבר עבדתי עם ילדים קטנים תקופה משמעותית בחיי, וזה באמת, אבל באמת לא מלחיץ אותי. ההיפך. 

     

    בצירוף מקרים, למחרת הראיון, הכניסו בהפתעה מוחלטת לבית של האח הגדול 20 ילדים בני 3-5, והתוצאות כמעט גרמו לי לבכות. חשבתי בעיקר על אלין, הצעירה, הדוגמנית, הבלונדה הסתומה - שהיתה יותר רגישה לילדים מכולם ביחד. נכון שהעריכה המניפולטיבית אך גאונית של הפרק כיוונה את זה כך שיראה כאילו אלין היא הפיה הטובה של הבית. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא נמצאת בסוג של התמוטטות עצבים קלה כבר תקופה מסויימת, מה שגורם לה להתחבר לילדים ולרגישויות שלהם, בגלל שהיא ילדה, ובגלל החוסר ביטחון. וזה מקסים בעיניי.

     

    הייתי כזאת כשעבדתי עם ילדים אז, בשנים הראשונות של גיל 20, ועכשיו אני חוזרת לשם - בתור אמא.

    אותי זה מאוד מצחיק.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/10 11:24:

       

      הנאה וסיפוק מעבודתך החדשה והמרתקת.

       

      סימלי סטוטוס הן בעיני המתבונן לא בתחושות החווה,

      אל להן להנמיך אותנו.

       

      אלעזר

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שירה הזקנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין