מיומנו של סוכן מוסד

17 תגובות   יום שישי , 19/2/10, 11:00


שיט. מה הוא מצלם אותי עכשיו, ועוד עם תוכי על הכתף.

זה גם לא בטיחותי, ואני גם נראה אידיוט.

טוב..צריך לחייך. אסור לעורר חשד.

מרחבה..מרחבה..שוקראן.

לא נורא, שיצלמו חופשי, ממילא אף אחד לא יזהה אותנו.

מה הם בכלל מבינים הערבים האלה.

 

מרגלית...ס'תומרת ג'ניפר, קחי את מוטקה ורחמים, התכוונתי את בוב וגלן, ותמשיכו לעקוב אחריו. 

 ותעשו לי טובה...תפסיקו להצטלם כ"כ הרבה. אז מה אם אתם קצת מאופרים.

ואתם גם לא מוכרחים לגהץ את כרטיס האשראי של העבודה, בכל מקום.

שופינג זה נחמד, אבל תזכרו שיש לנו מישהו לחסל על הראש.

ותזכרו שגם ככה, המזוודות מלאות בכלי נשק, ככה שאין מקום לכל הקניות שלכם.

 

רגע..איפה הוא נעלם?

אהה...איזה מזל..הנה הוא. בשאוורמה ממול.

אוכל לאפה עם הקצין האיראני, ושותה מיץ אשכוליות.

הנה הם נפרדים. איכס...ראיתם איזה גרעפץ הוא תקע.

 

טוב..נראה לי שהגיע הזמן.

שמשון ועזרא,  ס'תומרת ריצ'ארד ומיילס, לכו לחסל אותו.

לא. אין אישור לפרק ברזים מהחדר שלו במלון.

לא עזרא. גם לא לקחת מגבות.

אולי בפעם הבאה שהחיסול יהיה בתורכיה.

<ועד אז אני חייב לצאת לפנסיה>

 

רות סוף:)

 

דרג את התוכן: