כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    ואת, למה לא עזרת לי להיפטר ממנו?

    83 תגובות   יום שישי , 19/2/10, 11:42

     

    ואת, למה לא עזרת לי להיפטר ממנו ?

     

     

    אומרים שאת המכות או "השוסים" מקבלים כשאתה הכי פחות מחכה לזה והכי מפתיעים אותך הם ה: מכרים, קרובים, ידידים.

    במקרה זה, כשזה קשור לבעלי חיים, לפעמים זה מגיע מאנשים שאתה יודע שאוהבים בעלי חיים, שיש להם בעלי חיים, ואתה מוצא עצמך איך אומרים "דהום" נוכח אמירות שפר שלהם, אינך יודע מאיפה זה נחת עליך ומה אתה עושה עם זה....

     

    לא קל גם להגיב במקרים כאלה, שהרי אם יש להם בעלי חיים בבית הם בודאי אוהבים בעלי חיים, נכון?! 

    אז זהו, שלא בהכרח....

     

    עוד משהו עקרוני כאן שלא רק שאינו מוצא חן בעיני אלא הרבה מעבר לזה:אנשים בכללי רואים כמובן מאליו שאם אתה פועל ועושה למען בעלי חיים, אוהב, אז אתה זה שצריך לפעול גם במקרים שהם עצמם יכולים בקלות לעשות זאת, לעזור. 

     

    ואז הם פונים אליך אפילו בטון מסוים של טענה:"למה אתה לא עושה גם ככה? ולא עוזר גם כאן ? יש שם חתול ...לא סתם אמרתי לך כי אתה אוהב..."

     

    סליחה?  

     

    למה אתה יותר קרוב לשם אינך יכול לעשות זאת? לצלצל לקרוא לעזרה....

     

    בדיוק מה שאתה מצפה ממישהו אחר...

     

    אין מה לעשות, לדבר אל שולחן.

    הבן אדם אינו מבין עד כמה הוא רואה דברים מובנים מאליהם, בצורה שגויה, כשהכי נוח לו לא לעשות בעצם כלום וברוב חוצפתו לפנות למישהו אחר כמובן מאליו, שהוא, האחר יעשה עוד קצת.

    כאילו אינו עושה מספיק, אז שיעשה עוד משהו...

     

     

    בבניין סמוך גרים משפחה שמוכרת לי לאורך השנים כאוהבי בעלי חיים, שיש להם כמה כלבים וחתולים בביתם.

    את אב המשפחה אני מכירה וזוכרת שנים, עוד מזמנים שבהן מידת הפתיחות, הרגישות, והסובלנות שלו היו גדולים הרבה יותר, גם ההגיון....

     

    נראה לי לאחרונה שלא נותר מאלה הרבה, והתפתחה בו איזו עצלנות, דיבור לא מנומס, כשהוא יותר ויותר לא שם

    לב לתוכן ולאופן בו דבריו נשמעים, שהרי לפעמים לא חשוב רק מה אומרים חשוב גם האיך.  

     

    והבן אדם לא יותר מבוגר ממני בהרבה, אך כנראה שהוא חושב זקן, בטוח שמותר לו משום מה, ומצפה מאחרים לדברים שאין לו שום זכות לצפות, רואה דברים מובנים מאליהם, כמו רבים, מרשה לעצמו השד יודע בשל אילו סיבות.....

     

    אני מבקשת לספר לכם כאן כדוגמא לדברים שאמרתי מקרה אחד, שבוער בי בפנים ומוציאה זאת כאן כיון שבזמן ההתרחשות לא אמרתי לו את הדברים, התאפקתי, כי ראיתי שהיה יחד עם בנו החייל, ואת הבן אני מחבבת מאד, ולא רציתי לצערו. 

     

     

    לפני כשבועיים שמתי לב לכלב ענק, כמו חמור קטן, לבן, שהתחיל להסתובב סביב הבניין של אותו שכן, ובסביבה.  

    תחילה חשבתי שזה בגלל כלבה מיוחמת בבניין, אך עברו ימים ושמתי לב שלא זו הסיבה, מה גם שהוא נראה אבוד.  פשוט ישב המון על הדשא, גם בגשם, בימים ההם הקרים מאד שהיו לפני זמן מה.

     

    לפי התנהגותו הבנתי שהוא מבוגר מאד, וחשתי שאינו רואה טוב, גם הדרך בה הלך ועמד על רגליו הראתה על גילו.

    השכנים לא שמו לב לפרטים אלה, רובם ראו בו מטרד, אך היו אחרים שנתנו אוכל ושתיה, או לפחות אפשרו זאת לי....

     

    הוא שבר את הלב. לראותו כך כלב זקן אבוד, מיואש, כנראה עזוב, אחרי הזנחה והתעללות (סימני פגיעה בראש), שקשה לו עם הרגליים הענקיות הללו לעמוד, ולרכון לאוכל המועט ששמו לו, כיצד הוא ממשיך לרבוץ על הדשא גם בקור הזה, לא עמדתי בזה.

     

     

    באותם ימים, לולי שלי הרגיש מאד לא טוב, נאלצתי לרוץ ולהיות בקשר עם הוטרינרית שלי מה שהיה קשה לי מאד פיסית ונפשית.

    מה גם שהתוצאות היו יום יום בכל הבית, וזה לא דבר פשוט....

     

    ראיתי גם שהוא לא מרגיש טוב, לא רוצה לאכול....וכשהם מרגישים לא טוב, נו, אני "פולניה" בקטע הזה...דואגת....

    לא יכולתי להקדיש לעניין הכלב הלבן הזה כפי שרציתי, וביקשתי עזרת אוהבת בעלי חיים שגרה בסמוך.

     

    הבחורה המקסימה הזו, מסתבר שהוא גם נגע ללבה, והיא הפכה שמיים וארץ עד שנלקח ע"י אחד מארגוני בעלי החיים בעזרתה האסרטיבית ביותר.

    היא סיפרה לי אח"כ שהיתה צריכה יחד אתו (כי פחדה שיעלם שוב) להמתין להם כמעט יום שלם בגשם בקור למטה...

     

     

    בקיצור לפני מספר ימים רואה אותי אותו שכן ומפטיר לעברי כבדרך אגב, (בלי שלום, אף פעם אינו אומר שלום, בלי מה שלומך...),ושימו לב כאן באה "הפנינה" נושא הפוסט  :  

     

     "ולמה את לא עזרת לי להיפטר מהכלב הלבן הזה?"

     

    הא ?

     

     

     

    התייבשתי מחוסר הטקט והחוצפה ויותר מכל מדרך הביטוי חסרת החמלה הזו....

     

     

    הוא ראה אותו למטה, ראה את מצבו, לא עשה דבר, אבל ראה רק את הצורך "להיפטר ממנו"....והוא "אוהב בעלי חיים" ויש לו בבית שני כלבים....

     

    כאמור בזכות הבן שהיה אתו תגובתי הייתה מאופקת בהרבה ממה שרציתי ומה שיצא לי היה:

    קודם כל אני לא חייבת לך שום דבר,

    ושנית תסתכל אם הוא עוד שם לפני שאתה מדבר"

     

    הוא עשה תנועה של השבח לאל, ואני שפחדתי שיצאו לי עוד דברים מהפה עזבתי אותו והמשכתי. 

     

     

    רציתי לומר לו גם ש:

     

     

          

     

     

    אף אחד אין לו הזכות לא לרצות ולא לנסות "להיפטר" מיצור חי אחר,

    מי שמתייחס כך בחוסר רחמים וחמלה לבעלי חיים שרואים שסובלים סופו כמו בומרנג שיחס דומה יחזור אליו,

    אם כך אתה אוהב בעלי חיים, כלבים, שהרי יש לך שניים, אוי ואבוי לאהבה כזו,

     

    אף אחד לא חייב לך כלום, אני ואתה יכולנו באותה מידה לעשות ולפעול למענו, אלא שאתה בחרת לא לעשות דבר רק לקטר, ועוד לבוא למישהו אחר ברוב חוצפתך ולראות כמובן מאליו שהוא צריך לעשות ולפעול לעניין, גם כשזה ואפילו בבניין שלך.

     

    מאיפה אתה לוקח את החוצפה והאטימות שלך? ואיך יש לך מנה כל כך גדולה משני אלה? 

     

     

    ובגדול, זו בעצם תופעה כללית ולא קשורה רק לשכן זה או אחר.

     

    אני בטוחה שכל מי שפועל ועושה למען בעלי חיים מכיר אותה:  אנשים מצפים מאוהב או פעיל בעלי חיים לפעול ולעשות דברים שכל אחד יכול לעשות, גם הם.  

     

    אלא שהם לא מטריחים את עצמם ב"זוטות" כגון אלה, ופונים בדרישות, טענות, וכמובן מאליו לאחרים שהם יעשו. 

    מה הקטע?

    הם אינם רואים כמה זה חצוף? 

     

    יעני, מי שעושה שיעשה כבר עוד קצת, וחלילה וחס שהם יעשו....

     

    אם כבר אתה עושה ספונג'ה אצלך בבית, בחייאתק כבר לכלכת ידיים בוא תעשה גם אצלי.....  

     

       

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/2/10 18:00:


      אני מייחלת שלכל בעלי חי שנתון במצוקה , תמיד אבל תמיד תהיה אפשרות

      להושיט אליו יד לעזרה .

       

       

      אילנה

        22/2/10 11:19:

      היי

      בדיוק בימים אלה אני מתמודדת עם מות הארנב נחום

      האהוב עלינו מאוד ולכן ולא רק בגלל :קשה לי לשמוע

      ולקרוא את דברייך...ראי פוסט נחום גוסס ומה עליי לומר לילדה בת 3

      הצטערתי מאוד לשמוע על חוסר האהבה האטימות והכלום שיש כ"כ

      הרבה לאותו שכן אומלל שכן מי שאוהב בעליי חיים אוהב ילדים

      ומספיק אוהב סבלני וסובלני לשאר הירקות והפירות שעל כדורינו....

      טוב שלא הגבת המשפט שלו אומר בכל ובנו אם לא כמוהו בטח

      התבייש באביו האומלל ... אם אינך אוהב בעלי חיים לפחות אל

      תחייה למען היפטרות מהם אם ידך אינה משגת מלעזור ולהושיע

      לפחות שב בצד ותשתוק!!!!!!!!!!!!!!

      שיהיה לך יום קסום מלא נביחות צהלה וצחוק של ילדים

      עוד לא כתבת לי מה פרוש השם זואי ובאותה הזדמנות כיתבי ועדכני

      במצבו של לולי מה יש לו ומה קורה איתו עכשיו.... בייי בייי ליהי

        22/2/10 08:24:

      ולעיתים הדברים הנעימים דוקא באים בהפתעה.
        21/2/10 20:20:

      בונבוניטה

      יש אנשים שיש להם את זה ויש שאין

      קוראים לזה חמלה

      וטוב שכתבת לטובת בדק בית אישי של כל מי שקורא אותך.

      אישית יוצא די טוב אבל יש מקום לשיפור. 

        21/2/10 18:39:
      נקודות זכות.. לך ..
        21/2/10 12:23:

      צטט: ליריתוש 2010-02-21 12:08:27

      בונבונייטה, פוסט אנושי וכואב, מה לעשות שאת כן כזו ואחרים לא... ולא בטוח שרק לגבי בעלי חיים זה ככה, גם ביחס לנכה ולחריג... זה לאכול את הלב, אני יודעת, אבל זה עוזר? וכל השאר, הרי אמרו חברים נהדרים, קטונתי. מחזקת ידייך בחיוך וכוכב. :-)*

      תודה חברה

      קטונתי מלשנות אחרים, כל מה שאני יכולה לעשות זה לומר את דעתי, וכאן אמרתי לו זאת "בקטן" בזכות הבן שלו, שלא לביישו...לקוות שיום אחד הוא יגיב אחרת על דברים...  {

        21/2/10 12:20:

      צטט: איזמרגד 2010-02-21 10:39:51

      זה מוגזם ממני לצפות שינהגו בחיות כבני אדם.. אך תמיד אני ואלת את השאלה. האם בעלי חיים לא עוברים טראומות? האם לא כואב להם? האם אין להם מערכת עצבים? האם הם לא חשים כאבים? האם הם לא זקוקים ללטיוף? האם לא יורד להם דם? וליבי ליבי עליהם. מתפעלת מרגישותך ושמחה שיש עוד כאלה שמרגישים מה שאת מרגישה וכן אני ועוד ..

      אבל אנו מעטי מעט. תודה לפוסט. *

      בעלי החיים עוברים אותן טראומות ובעלי חישה כאדם.

      ולמה זה מוגזם לצפות שינהגו בחיות כבבני אדם?

      בסך הכל דרושה קצת התחשבות בחלש, ב"שקוף" - ואלה ישנם גם בבני אדם וגם בין בעלי החיים.

      לדעתי הדבר המהותי הוא שמי שאין בלבו חמלה כלפי מי שחלש ממנו כלפי ה"שקוף" אז אין לו. נקודה. גם אם זה אדם (קצבן, חסר בית) וגם אם זה בעל חיים עזוב. זה לא סבון החמלה, לא מתבזבז, אפשר להתייחס יפה גם לזה וגם לזה....  J

       

        21/2/10 12:10:

      צטט: דניאל054 2010-02-21 10:16:26

      היי ג'ינג'ית תרגעי, תפנימי משהו קטן זה שהוא מחזיק 2 כלבים בבית ושיש לו ילדים לא עושה אותו אוהב חיות או ילדים, אבל הם שלו ובהם הוא יטפל לפחות הוא מטפל בשלו טוב ולא מזניח, כי יש גם כאלה שלוקחים בעלי חיים אם זה כלב אז הם קושרים אותו כל היום. והאם זה ילדים אז הם מרביצים להם כל היום. ולתגובתך אני היתי אומרת לו בדיוק מה שאני חושבת ואני בטוחה שאת עוד הית עדינה אפילו במחשבות שלך, ויותר מיזה היתי אומרת את זה ליד הבן שלו שאולי הוא יבין שההתנהגות של אביו יהיה יותר טוב לו אם הוא לא ילמד ממנו הכל!

      תגידי חברה,

      ממי אומרים לג'ינג'ית להרגע? לפי הנסיון שלך ג'ינג'ים באמת "נרגעים" ?!  J

      בכל מקרה, הרי ברור לי שכוונתך טובה ובאותו כיוון שלי....ועם כל התגובות המעודדות כאן שאני מקבלת אני מתחילה לחשוב שבאמת אולי היה כדאי שהייתי אומרת לו איך אומרים "מאיפה עושה הדג..."

      לא נורא, יש לו פה גדול, ובטוח עוד יפלוט שטויות רבות, תמיד תהיה לי הזדמנות...בוא נקווה שהוא לא יספק אותה..   ö  õ 

        21/2/10 12:08:


      בונבונייטה,

      פוסט אנושי וכואב,

      מה לעשות שאת כן כזו ואחרים לא...

      ולא בטוח שרק לגבי בעלי חיים זה ככה,

      גם ביחס לנכה ולחריג...

      זה לאכול את הלב, אני יודעת,

      אבל זה עוזר?

      וכל השאר, הרי אמרו חברים נהדרים,

      קטונתי.

      מחזקת ידייך בחיוך וכוכב. :-)*

        21/2/10 12:03:

      צטט: raquelle 2010-02-21 07:43:29

      יש אנשים ויש אנשים. קשה לשנות או אפילו להגיב לאותם אנשים כי זה פשוט לא עוזר.

      נכון    :-(

       

        21/2/10 12:01:

      צטט: liopard 2010-02-21 04:25:40

      לצערי אני מכיר הרבה בעלי - בעלי חיים ששחחו להאכיל או מיים או משהוא אחר והם אמרו מה זה משנה זה רק עוד 200 או כמה שקלים הבעיה היא שהרבה מחזיקי בעלי חיים מחזיקים אותם כי זה cool לא כול מגדל באמת אוהב

      נכון, לא כל מי שמחזיק בעל חיים בבית באמת אוהב, לגבי שכן זה זה 2 חתולים ושני כלבים, אז אפשר להבין למה הנחתי שהוא אוהב....   :-(

       

        21/2/10 11:58:

      צטט: NotJustAPrettyFace 2010-02-20 22:03:52

      אמרתי זאת בעבר , אומר שוב, איזה כיף שיש אותך ביקום. לצערי הרב יוצא לי להיתקל בלא מעט אנשים כאלה,  וגם יש לא מעט אנשים שמכנסים את עצמם אוהבי בעלי חיים אבל ברגע הנדרש הם לא יצאו מגדרם עבורם. לגביי החוצפה של השכן שלך. אין לי מה לומר חוץ ממה שכבר כתבת, זה כבר יחזור אליו בדרך אחרת.. אין לנו איך לשנות איך הסביבה, כי עד כמה שלפעמים הצורך מורגש לא נוכל לחנך אותם אני חושבת וככה גם פועלת שצריך פשוט בחמלה ובנועם ולתת לאהבה להתפשט.. זה קורה, בדיוק כמו חיוך שאת מבליחה ברחוב. זה מדבק... יום אחד זה ידבק גם בו. תודה שאת מי שאת!

      תודה על המילים הטובות החמות, לפעמים באמת קשה להתאפק ולתת רק חיוך במקום שמגיע דברים כדורבנות....כמו שאמרת לא לי ולא לך לשנות את העולם ומישהו אחר, צריך להפיץ טוב, חיוך, לקוות שיום אחד זה ידבק גם באלה שזה כה חסר אצלהם...

      תזכירי לי זאת מדי פעם, הא?!  J

       

       

        21/2/10 11:49:

      צטט: Guinevere 2010-02-20 19:28:22

      את בהחלט היית נחמדה מידי. להפתר.. חצוף!

      J

       

        21/2/10 11:44:

      צטט: מיקה33 2010-02-20 19:13:06

      לצערי, מכירה הרבה כאלה, לוקחים כלב הביתה אחרי חודש זורקים את הצעצוע וקונים תוכי, ושוב כך חוזר חלילה.

      הלב ממש נשבר.

      אז הנה אחד בר-מזל אצלי בעבודה

      שמקבל טונות של אהבה.

       

      כן, אני קוראה לזה "תסמונת מתנת יומולדת לילד"....אח"כ רואים שזה דורש השקעה, טיפול, חינוך, שזה לא צעצוע, אז זורקים החוצה....אומרים לילד ש"ברח"....או מחליפים בחנות למשהו אחר... :-(

        21/2/10 11:43:

      צטט: 12תמיר12 2010-02-20 18:33:29

      זה חוסר אחריות כלפיי בעל חיים שפשוט זקן ,אני ממש לא מבין אנשים לפעמים למה מה קשה כלכך לגלות קצת אחריות

      טיפה חמלה למה צרך "להפטר". בכל זאת אני מקווה לשבוע נפלא וטוב

      יש כנראה אנשים שאין בהם שום חמלה, כל מה שהם רואים זה את עצמם. אין להם, והם לא מבינים על מה אתה מדבר בכלל אם אתה מנסה לומר משהו.

      אני משערת שכך השכן הזה, וכך גם מי שזרק אותו החוצה, בגיל כזה. פשוט כואב הלב.

      אני משערת שאותו אחד שזרק אותו מתייחס לאחרים בצורה דומה, חסרת התחשבות.

        21/2/10 11:40:

      צטט: משה שכביץ 2010-02-20 18:13:45

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-19 15:48:33

      אני מכירה את ההרגשה הזו בני אדם אדישים או גרוע יותר תוקפניים כלפי בעלי חיים יש לחנך את הילדים בבית ספר לאהבת בעלי החיים. אם הצליחו לחנכם לא לקטוף פרחי בר אפשר גם בהנושא זה להצליח. כשיגדלו -אז יהיו גם מבוגרים אחרים . את לוקחת הכל יותר קשה מהאחרים. למרות שגם אני כזו-אבל לא ברמות שלך. תבורכי יקירה!

      חשוב  שמערכת החינוך תכוון לנושא הזה כבר מגיל הגן. את השכן כבר אי אפשר ללמד שבוע טוב לכל חי

      אח....החינוך....תחום כל כך חשוב, בכל כך הרבה מובנים ושטחים, ולא מוקדשת לו עושה לי הרושם החשיבות הראוייה, לא מספיק.

      הכל קשור לחינוך, הכל, וכמובן גם השטח הזה, של קבלת התחשבות וראיית החלש יותר.

      גם את השכן אפשר ללמד, אולי לא אני, אולי מישהו אחר הקרוב לו....כל אחד אפשר, תמיד  Y

        21/2/10 11:37:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-02-20 16:35:16

      לפעמים כלבים הם הרבה יותר אנושיים מאיתנו.

      C

       

        21/2/10 11:35:

      צטט: עדי עמוסי 2010-02-20 16:10:01

      יש אנשים ויש אנשים... אבל בעצם, מה זה חשוב? את תרמת? את עשית את המעשה הטוב היומי ? רווח שלך  אל תקחי ללב, אף אחד לא שווה זאת את צריכה להיות גאה בעצמך שכן ניחנת בסבלנות ואהבה רבה כלפי בעלי החיים ובכלל כל הכבוד!

      תודה חברה.

      אני כבר מזמן לפני המון שנים הבנתי דבר אחד יסודי שנותן בי אותותיו עד היום:

      יעלה לי "זול" יותר לעשות מה שאני יכולה, בין אם זה קטן או גדול, מאשר להתחיל לעשות חישובים אם בכלל יש סיכוי שזה יעזור, בהתחשב בעוד המון מקרים ובשוליות העזרה הזו בקנה מידה רחב.

      הבנתי כבר כשהייתי מאד צעירה, שניסים לפעמים קורים, ועדיף לי לעשות ולו משהו קטן שיכולה, מאשר שזה ימשיך לנקר לי במוח ביסודי מצפון למה לא עשיתי.

      אז אני עושה מה שיכולה. לפעמים עוד מישהו עושה עוד משהו וממשיך את הקו, לפעמים יחד מאמץ כמה פעילים מניב הצלתו של מישהו, לפעמים משמיים צריך מזל (כל יצור חי לא רק אדם).

      בכל זאת, למרות כל זאת, כשנותנים לזה ביטוי בצורה כזו, ועוד ממי שאמור לאהוב בעלי חיים זה מעצבן.

       

        21/2/10 10:39:

      זה מוגזם ממני לצפות שינהגו בחיות כבני אדם..

      אך תמיד אני שואלת את השאלה.

      האם בעלי חיים לא עוברים טראומות?

      האם לא כואב להם?

      האם אין להם מערכת עצבים?

      האם הם לא חשים כאבים?

      האם הם לא זקוקים ללטיוף?

      האם לא יורד להם דם?

      וליבי ליבי עליהם.

      מתפעלת מרגישותך ושמחה שיש עוד כאלה שמרגישים מה שאת מרגישה וכן אני ועוד ..

      אבל אנו מעטי מעט.

      תודה לפוסט.

      *

        21/2/10 10:16:


      היי ג'ינג'ית תרגעי, תפנימי משהו קטן זה שהוא מחזיק 2 כלבים בבית ושיש לו ילדים לא עושה אותו אוהב חיות או ילדים, אבל הם שלו ובהם הוא יטפל לפחות הוא מטפל בשלו טוב ולא מזניח, כי יש גם כאלה שלוקחים בעלי חיים אם זה כלב אז הם קושרים אותו כל היום. והאם זה ילדים אז הם מרביצים להם כל היום.

      ולתגובתך אני היתי אומרת לו בדיוק מה שאני חושבת ואני בטוחה שאת עוד הית עדינה אפילו במחשבות שלך, ויותר מיזה היתי אומרת את זה ליד הבן שלו שאולי הוא יבין שההתנהגות של אביו יהיה יותר טוב לו אם הוא לא ילמד ממנו הכל!

       

       

        21/2/10 07:43:

      יש אנשים ויש אנשים.

      קשה לשנות או אפילו

      להגיב לאותם אנשים

      כי זה פשוט לא עוזר.

        21/2/10 04:25:


      לצערי אני מכיר הרבה בעלי - בעלי חיים ששחחו להאכיל או מיים או משהוא אחר והם אמרו מה זה משנה זה רק עוד 200 או

      כמה שקלים

      הבעיה היא שהרבה מחזיקי בעלי חיים מחזיקים אותם כי זה cool

      לא כול מגדל באמת אוהב

        20/2/10 23:28:

      צטט: ♥ ♥ -a5--- a5 2010-02-20 13:19:12

      אישית אני מאמין בדבר כזה, מי שלוקח כבר כלב או בעל חיים צריך לדאוג לו עד סוף החיים. זה גם ההפך בעל החיים אוהב את האדם עד סוף חייו. עכשיו מי שבדרך כלל לוקח בעל חיים רק כדיי להנות ממנו בהתחלה ואח"כ  לזרוק אותו , עדיף שלא יקח.

      בעקרון: האמונה מושתת על דבר כזה , אם זרקת בעל חיים , קללה תיפול עליך בהמשך החיים.

      כמי שמגדל בעלי חיים המון זמן מהיותי ילד קטן אני מחזיק אותם גם כשהם זקנים נודפי ריח רע ועוד, אח"כ בסוף 15-16 שנה הוא ניקבר כמו שצריך. ואז אחרי משבר וכאב מביא יצור חי וחבר חדש לבייתי. אבל כשאני לוקח אותו זה עד הסוף. לא מקבל דבר כזה של זריקה באמצע הדרך.

       

          

       

       

        20/2/10 23:25:

      צטט: The light, 2010-02-20 11:09:29

      בונבוניטה יקרה,

      את מזכירה לי סיפור. לפני ארבע שנים יצאתי עם שחורי שלנו לסיור צרכים. ראינו שם כלב מטופח שהתידד עם שחורי. הכלב היה גזעי. הסתבר שבעליו נטשו אותו, כי לא עמדו בצרכים הכלכליים שלו. הוא היה גדול ,כפות רגליו לבנות וגופו חום . מסוג אכיתה וכלב כנעני. מאולף ששרד ימים של חורף קשה. כשסיפרתי לאבא ואחר כך התייעצנו עם אמא מה לעשות, היא ביקשה שנביא אותו הביתה. חומי קראנו לו. כלב חמוד, מנומס עד שיום אחד נלחם עם שחורי על טריטוריה, כמעט גמר את שחורי, ואמא החליטה שהוא לא יהיה איתנו וצריך לחפש לו בית חם. מצאנו לו בית. איש שב"כ לקח אותו.את הבכי שלו לעולם לא אשכח, ציידתי אותו עם עצם ממתק כזה שאוכלים, כדי שיהיה לו טוב במקום החדש שלו. אנחנו בקשר עם איש השב"כ הזה, שהתאהב בו ולא הבין איך אפשר היה לנטוש כלב כמוהו בימים של גשם זלעפות וחורף קר? אשוב

       

      תודה לסיפור,

      קורע לב פרידה כזו. מי אמר שהם לא מדברים? הם מדברים ועוד איך...

       

        20/2/10 23:23:

      צטט: אקובילדינג 2010-02-20 11:04:27

      אני אהיה הכי לא פופולארית...

      אחותי הקימה עמותה להצלת כלבים וחתולים ושאר בעלי חיים בצפון, יש לי כלב ואני מתה עליו ובכל פעם שהוא עולה לי על העצבים (השערות שלו ממלאות את כל הבית והכביסה, הוא עולה על הספה, הופך את הזבל ושאר זוועות) אני מיד מתקשרת אליה: "אולי תקחי את ביאנקו? תמצאי לו בית? תושיעי אותי מהמפלצת הזה?" אחר כך נרגעת מנקה ומסדרת

      ושוב האידיליה שבה לביתנו הקט... זה טבעי לפנות למישהו "יותר מעורב/מבין/מכיל" כשנתקלים בבעיה/מצוקה

       

      אצלי את תמיד פופולרית, אפילו שאנו לא תמיד חושבות ומרגישות אותו דבר.... :-)

      כשאני רואה שיש לי פתאום שיער אפילו על הצלחת אני אומרת בצחוק כזה שאלה "סיבים תזונתיים"...

      מה לעשות? זה חלק מהעניין, אין טעם לבוא בטענה בעניין כזה, ידעתי מה אני לוקחת...

      זה אולי טבעי לפנות למישהו כשאתה בבעיה או מצוקה, בהחלט טבעי גם לי וגם לך ולכולנו, אך זה בהחלט לא טבעי לצפות ממנו כמובן מאליו שיפתור לך את"הבעיה", ואפילו לבוא בטענה כשאינו עושה זאת, ולראות ברור מאליו שהוא זה שצריך לעשות משהו בעניין...

      יש הבדל מהותי וגדול בין הדברים.

      יתרה מזאת, אני אישית לא נותנת ביטוי לדברים בצורה כזו כפי שהוא עשה. בכל זאת, זה יצור חי לא תפוח אדמה.

       

        20/2/10 23:17:

      צטט: נילי רווה 2010-02-20 10:23:02

      כאחת שכל חיי מגיל צעיר גידלתי בעלי חיים ולא ויתרתי להורי שהתנגדו אני מבינה לליבך ומזדהה עם התחושות והתגובות שלך

       

        20/2/10 23:16:

      צטט: אודי ברוך 2010-02-20 09:10:12

      העשייה שלך והחשיבה שלך והרגישות שלך לבעלי חיים מבורכת הלוואי שירבו כמותך...

       

        20/2/10 22:03:

      אמרתי זאת בעבר , אומר שוב, איזה כיף שיש אותך ביקום.

      לצערי הרב יוצא לי להיתקל בלא מעט אנשים כאלה, 

      וגם יש לא מעט אנשים שמכנסים את עצמם אוהבי בעלי חיים אבל ברגע הנדרש הם לא יצאו מגדרם עבורם.

      לגביי החוצפה של השכן שלך. אין לי מה לומר חוץ ממה שכבר כתבת, זה כבר יחזור אליו בדרך אחרת..

      אין לנו איך לשנות איך הסביבה, כי עד כמה שלפעמים הצורך מורגש לא נוכל לחנך אותם

      אני חושבת וככה גם פועלת שצריך פשוט בחמלה ובנועם ולתת לאהבה להתפשט.. זה קורה, בדיוק כמו חיוך שאת מבליחה ברחוב.

      זה מדבק... יום אחד זה ידבק גם בו.

       

      תודה שאת מי שאת!

        20/2/10 20:41:

      צטט: כנפיים 2010-02-19 23:20:21

      בונבונית

      תודה על השיתוף.ואני מודה, אני רואה בדברים שכתבתכל מיני נושאים ועניינים מורכבים,וקצרה ידן של מילותיי עכשיו, להתייחס לכולם. אז אומר עכשיו, אחד או שניים -שאכן, ישנם מי שמצפים, או מתבטאים כאילו הם מצפים שמי שכבר עושים, שייעשו -עוד קצת,  'עד הסוף'עוד משהו קטן וכיוב'. ולא רק בעניין טיפול בבעלי חיים. בכל דבר ועניין, בערך.

      ושני -בין כל הולכי על שתיים, ארבע, בעלי כנפיים, דגים שותקים - אין  אין  אין  חיה כזו  'מובן מאליו'.

      אין. ~~~~~~~~~~~~~~@  ומשהו בתוכי,עם כל ה'הקפצה' שאמירה שכזו כמו של אותו אדם עשויה לעורר,

      משהו בתוכי 'מתעקש' להזכיר לעצמי  שאולי ישנן עובדות ונסיבות שקשורות בו ובחייו שאיני יודעת אותן שגם אם אינן 'מצדיקות' אמירה שכזו אולי הן אלה שהפעילו אותה וגרמו לו לזרוק מילים מבלי לשים את לבו בתוכן. שבת שלמה של  שלום  ותודה לך

      חמודה את טובת לב, מתחשבת.

      אני פחות או יותר מכירה אותו שנים רבות, והוא אף פעם לא היה מי יודע מה מתחשב או רגיש או משהו, פשוט כשאנשים מתבגרים ומזדקנים הצדדים הפחות נחמדים באופי שלהם גוברים. והוא מעולם לא שם לב במיוחד למה שיוצא לו מהפה, חשב שתמיד מותר לו...

      אבל תודה למחשבה החיובית

       

        20/2/10 20:36:

      צטט: *רונן* 2010-02-19 21:41:28

      את היית אדיבה אני בועט לו בישבן במקומך לפחות בוירטואלי!!

      אוקיי, יאללה, תביא ציור יפה או קריקטורה או משהו של בעיטה  !

       

        20/2/10 20:32:

      צטט: אביה אחת 2010-02-19 19:56:33

      בונבוניטה כל כך מסכימה עם מה שכתבת  כל כך עצוב - תודה למילותייך שנגעו שבת טובה

      תודה חברה

      שמרי עלייך, עליכם, בהצלחה

        20/2/10 20:31:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-02-19 19:02:35

      אם  אני  אתעצבן  מכל  אדיוט  לאן  אני  אגיע ?  שיהיה  בריא  תאכלי  לו  טוב  ועשי  כטוב  בעיניך

      גם נכון, תזכיר לי את זה לפעמים, בסדר?!

        20/2/10 20:30:

      צטט: mzukan 2010-02-19 18:59:04

      הקלות הבלתי נסבלת של הנטישה, זה נגע שבכל שכבה פשה,, לא נותר חסד ואין יותר חיבה, וכל מצווה נהיתה למעמסה,,

      ובלשון של  מליצה, היום צעצוע מחר לגריסה,

      כן, הנקודה נכונה וכואבת. ואין עדיין חוק שיאסור זאת, חלק מעולם ההיי-טק "המתקדם", המודרני.....

      אני בדיעה שקידמה ממשית אינה רק בטכנולוגיה בה הדור הזה כל כך רץ קדימה....היא בהחלט גם בתחום האנושי הומני, התפתחות רוחנית, ובזה צר לי...אינני רואה שהתקדמנו בכלל.

      מבחינות מסוימות הלכנו אחורה כי העולם המודרני ההיי טקי יותר מנוכר ואטום. במיוחד לחלשים שבו, ובכלל.

        20/2/10 20:26:

      צטט: ההע 2010-02-19 17:20:40

      מכירה את התופעה לצערי.. תשתדלי לא לקחת ללב למרות שזה קשה. יש אגב כאלו "מחזיקי חיות" בבית שאוהבים אולי רק את אלו שבביתם כל שאר בעלי החיים אינם מעניינים אותם. שבת שלום

      תודה יקרה, כן, אני מכירה כאלה....די הרבה.

      הם לרוב גם רואים את בעל החיים ברשותם כמו איזה רכוש או צעצוע, דואגים לו לכל צרכיו, אך כך הוא בעיניהם. השאר לא "שלהם" אז לא נוגעים להם....כאלה לרוב גם עוולות אחרות לא נוגעות להם ולא ינקפו אצבע כי זה אינו בתחומם האישי, בביתם.

       

        20/2/10 20:23:

      צטט: * חיוש * 2010-02-19 17:07:52


      * כוכב ענקי לאהבת החיות שבך תבורכי שין שן ( שבת שלום) מחיה

       

       

        20/2/10 20:20:

      צטט: Neora 2010-02-19 15:55:56


      יופי של פוסט בוני, ונכון, כעקרון בשל גילי המתקדם אני לא לוקחת ללב אידיוטים. תנסי גם את. (-:

       

      תלמדי אותי....


        20/2/10 20:19:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-19 15:48:33

      אני מכירה את ההרגשה הזו בני אדם אדישים או גרוע יותר תוקפניים כלפי בעלי חיים יש לחנך את הילדים בבית ספר לאהבת בעלי החיים. אם הצליחו לחנכם לא לקטוף פרחי בר אפשר גם בהנושא זה להצליח. כשיגדלו -אז יהיו גם מבוגרים אחרים . את לוקחת הכל יותר קשה מהאחרים. למרות שגם אני כזו-אבל לא ברמות שלך. תבורכי יקירה!

      נכון צודקת, אני לוקחת אחרת דברים, והכי קשה אני לוקחת את השקיפות של חסרי הישע מכולם, כואב לי שאחרים פשוט לא רואים או מתעלמים מהמצוקה שלהם, כואב, ובהחלט כדאי שאקח זאת קל יותר.

      תודה חברה

       

        20/2/10 20:16:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2010-02-19 15:43:30

      בונבונייטה יקרה, זה כל-כך עצוב, את כל מה שאת מספרת. והלוואי שזה היה מקרה יחיד! הלוואי...

      נכון.

      הכלב הזה היה אף הוא אחד מ"השקופים" המון המון הזמן, גם לבעליו, וגם לכל מי שראה אותו נטוש זמן כה רב ולא עשה דבר.

        20/2/10 20:13:

      צטט: טונקס 2010-02-19 14:24:54

      זה מזכיר לי שכנה שלי בעבר, מורה, שפעם שמעתי אותה מודיעה בקולי קולות "חתול זו חיה מגעילה, הכי בוגדנית". אז מי שמדבר, כפי שאת רואה נאמנות היא תכונה נדירה מאוד אצל בני אדם. אנשים אולי אוהבים חיות אבל חלקם, כשזה כרוך בתשלום מחיר ובוויתורים, יעדיפו את האנוכיות שלהם, זה קורה תכופות גם ביחסיהם עם בני אדם אחרים אבל עם חיות יש לזה יותר לגיטימציה. אני זוכרת שחברה שלי ראתה גור בן יומו פעם ומאוד כעסה שהווטרינר לא מוכן לקחת אותו אליו. שלא לדבר על אלה ששמים לך גורים במרפסת, כי את הרי אוהבת חיות. הם לא מבינים שודווקא בגלל שאת אוהבת ואת אחראית זה כזה תיק כבד. בקצרה, הכי חשוב שהכלב טופל לבסוף, ומי יודע אולי יקרה לו משהו טוב (שכנה שלי אימצה מתוך כוונה מודעת כלבה בת 17!), ובכל מקרה לא ישוטט בודד ועזוב ברחובות. ועל השכן אין טעם לחשוב יותר מדי, חבל על האנרגיות ובעוד כמה ימים תפוג תחושת הכעס בין כה

      כואב לי גם היום לחשוב עליו. אי אפשר לעזור לכולם, אבל הכלב האומלל הזה היה עזוב ומשוטט זמן רב מאד. הוא נלקח לעמותה למען בעלי חיים, ובגילו לא יודעת כיצד ישרוד. כואב. אבל זה המקסימום באמת שניתן היה לעשות למענו.

      נכון, ניסים קורים לפעמים ויחידים מהם אכן זוכים לעדנה גם בסוף חייהם.

      הייתי שמחה להכיר את חברתך שאימצה במודעות כלבה בת 17, היא אדם ששווה להכיר.

      גם אני תמיד לוקחת מקרים שנראה לי שיש להם פחות סיכוי. תמיד.


        20/2/10 20:09:

      צטט: עיל"ם 2010-02-19 14:10:31

      חבל שלא אמרת לו את מה שכתבת אולי ליד הבן שלו המצפון שלו היה מעיק עליו קצת יותר עיל"ם - עם ישראל לא מוותר
      לחצו בכדי להצטרף לתנועת עיל"ם בקפה

      לא רציתי להכאיב לבן שלו, האמת כואבת. הבן לא אשם, הוא בחור מקסים  :-)

      אם מישהו אחר מהצד היה אומר לו זה משהו אחר, הייתי מודה לו. אני לא הייתי מסוגלת לפגוע בבן שלו.

        20/2/10 20:07:

      צטט: סנופה 2010-02-19 13:47:48

      לצערנו בהרבה מקרי'ם אילו החיי יום יום שלנו הכל מובן מאילו את אדם מיוחד וזכות לקרוא את שכתבת מיקי

        תודה

        20/2/10 20:06:

      צטט: ענבל ר נקש 2010-02-19 13:46:39

      מעניין שאת אומרת שהשכן שלך לא נהג ככה בעבר. אולי גם הוא סובל מפגיעת ראש? חוץ מזה, יש אנשים, שעבורם כל העולם אשם.  כולם חייבים להם וכולם צריכים לעשות עבורם את העבודה.  במקרה כזה, הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לסגור חזק את האוזניים. 

      רואים את הגישה הטיפולית מבחינתך...  :-)

      אני יודעת שעם השנים נוספו לו מחלות שונות, יודעת שהוא אינו בריא, וכמו כולנו, עם הגיל מתווספים לך כל מיני נספחים בלתי רצויים,לא חושבת שיש לו פגיעה בראש.

      חושבת שהוא למעשה תמיד היה קצת כזה, ועם הגיל הרי התופעות וצדדים מסוימים באופי מתגברים והצד הזה הפחות טוב אצלו,השתלט עליו לגמרי.

      אני כבר מזמן חדלתי להתייחס אליו בקושי שלום אומרת לו, זה הוא שפנה אלי בצורה כזו ובקולי קולות כאילו אני חייבת לו משהו...

      אני כבר הרבה זמן מתעלמת ממנו, אני גם בטוחה שהוא אינו מבין למה.

        20/2/10 20:00:

      צטט: פיני יחזקאלי 2010-02-19 13:40:19

      אחת ומיוחדת... בהערצה פיני

       

       

        20/2/10 19:59:

      צטט: offair 2010-02-19 13:20:53

      אני חושבת שלרוב האנשים אין רגישות לבעלי חיים כמו שהייתי רוצה וזה מנוסח בצורה עדינה כמובן....

      רבים מאלה שיש להם חיות בית לא סופרים חתולי וכלבי רחוב, זה ממש מצחיק כיוון שמי שאוהב חיות זה אמור ממש להפריע לו לראות חתולים רעבים ברחוב אבל כפי שכתבת בפוסט הקודם את המילה שקופים, בעלי החיים ממש שקופים !

      כיכבתיך לפני פחות מ24 שעות אחזור שיהיה סופשבוע נפלא

      חמודה את.

      נכון, צדקת לא להרבה יש רגישות לא לבעלי חיים ולא בכלל לכל מיני דברים בחיים כפי שהייתי רוצה. :-)

      אבל זה לא העניין, אי אפשר הרי לצפות מאנשים להיות איך שאתה רוצה.

      האמירה הזו לו הציטה אותי כיון שבאה לאחר כל מיני שטויות שהוא פולט הרבה זמן בחוסר התחשבות ואטימות כאילו מתעקש שלא להבחין בדברים, רואה דברים מובנים מאליהם, כאילו מישהו חייב לו משהו.

      ממנו לא חיכיתי ל"אמירת שפר" כזו בחיים פשוט.

      זה כאילו אני הייתי מתבטאת כך, תוכלי לתאר דבר כזה, שאני כך אדבר? בדיוק כך הרגשתי כשהוא אמר זאת....ממנו לא מקבלת את זה. אולי ממישהו אחר שאין לו בעלי חיים שאינו אוהב, אבל ממנו?

        20/2/10 19:54:

      צטט: לקסיס10 2010-02-19 13:17:36


      זה פשוט מעצבןןןןןןןןן ומעציב שיש אנשים כאלו לא אנושייםחסרי לב כנראה היה בסוף התור שחילקו לבבות ולא נשאר לו

      היה לו פעם איבר כזה, אבל כיום לא נותר ממנו הרבה כמו מהאונות שבראש שלו,הבן אדם מחוק מחשבתית ורגשית. אם אני נזכרת נכון אף פעם לא היתה בו רגישות מי יודע מה לזולת....

      הוא לא איש רע חלילה, אבל קצת אטום. איש טוב שהתשבש.

        20/2/10 19:49:

      צטט: darling nicky 2010-02-19 12:33:28

      מוכר ידוע ועצוב... את יודעת אבל למה שמתי לב באמת? לא יודעת איך (בחיי) גם המתוקים האלה פשוט יודעים לאן להגיע... (לאנשים שפיהם וליבם שווים). ועל השכן שלך - לא אגיב - רק כי את מחבבת את הבן החייל שלו!

      שב"ש.

      חמודה את, תודה על ההתחשבות......(שלא תגיבי ...) אני בטוחה ששתינו היינו מגיבות דומה...ולו בגלל הבן החייל.

      האמת שבצעירותו יותר הוא היה אחר, אבל כבר שנים שהוא למען האמת פשוט דוחה, ולא רק בגלל הכלב, בכלל, הוא הפך לאדם קצת אטום שלא חושב איך הדברים יוצאים לו מהפה.

       

        20/2/10 19:47:

      צטט: Design4U 2010-02-19 12:21:12

      בונבונייטה יקרה

      זה לא חצוף זה חסר אחריות. לנו בני האדם התבוניים והמפותחים יש אחריות כלפי בעלי החיים אפילו בתנ"ך הדבר הזה מודגש כמה וכמה פעמים ובכל מיני דרכים. אפשר להיות אדישים, אפשר לא לרצות לטפל בהם באופן אישי אפשר להיות אטומים אבל אי אפשר להיות חסרי אחריות כלפיהם חייהם בידנו וכשזה ככה זו אחריות. מיכל

      תודה מיכל

      הכי קטע שבטח אם הייתי מנסה להסביר לו את קוצר הרוח ותרעומת שלי הוא לא היה מבין מה אני רוצה ממנו בכלל....

      איך מי שיש לו כלבים בבית, שכאילו אוהב בעלי חיים בכלל יכול להבטא בצורה כזו אני לא יודעת....

      שיהיה, מקווה שבחיים שלי לא אבין גם.

        20/2/10 19:28:

      את בהחלט היית נחמדה מידי.

      להפתר.. חצוף!

        20/2/10 19:13:


      לצערי, מכירה הרבה כאלה,

      לוקחים כלב הביתה אחרי חודש

      זורקים את הצעצוע וקונים תוכי,

      ושוב כך חוזר חלילה.

      הלב ממש נשבר.

       

      העלאת תמונות - סיז

       

      אז הנה אחד בר-מזל אצלי בעבודה

      שמקבל טונות של אהבה.

       

       

       

        20/2/10 18:38:

      זה פשוט משגע ומעצבן .

       

       

             שרק יהיה שבוע טוב

        20/2/10 18:33:


      זה חוסר אחריות כלפיי בעל חיים שפשוט זקן ,אני ממש לא מבין אנשים לפעמים למה מה קשה כלכך לגלות קצת אחריות

      טיפה חמלה למה צרך "להפטר".

       

       

               בכל זאת אני מקווה לשבוע נפלא וטוב

        20/2/10 18:13:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-19 15:48:33

      אני מכירה את ההרגשה הזו

      בני אדם אדישים או גרוע יותר תוקפניים כלפי בעלי חיים

      יש לחנך את הילדים בבית ספר לאהבת בעלי החיים.

      אם הצליחו לחנכם לא לקטוף פרחי בר

      אפשר גם בהנושא זה להצליח.

      כשיגדלו -אז יהיו גם מבוגרים אחרים .

      את לוקחת הכל יותר קשה מהאחרים.

      למרות שגם אני כזו-אבל לא ברמות שלך.

      תבורכי יקירה!

       

      חשוב  שמערכת החינוך תכוון לנושא הזה כבר מגיל הגן.

       

      את השכן כבר אי אפשר ללמד

       

      שבוע טוב לכל חי

        20/2/10 16:35:


      לפעמים כלבים הם הרבה יותר אנושיים

      מאיתנו.

        20/2/10 16:10:


      יש אנשים ויש אנשים...

       

      אבל בעצם, מה זה חשוב?

       

      את תרמת?

      את עשית את המעשה הטוב היומי ?

      רווח שלך 

       

      אל תקחי ללב, אף אחד לא שווה זאת

       

      את צריכה להיות גאה בעצמך

      שכן ניחנת בסבלנות ואהבה רבה

      כלפי בעלי החיים ובכלל

       

       

      כל הכבוד!

        20/2/10 13:19:

      אישית אני מאמין בדבר כזה, מי שלוקח כבר כלב או בעל חיים צריך לדאוג לו עד סוף החיים. זה גם ההפך בעל החיים אוהב את האדם עד סוף חייו. עכשיו מי שבדרך כלל לוקח בעל חיים רק כדיי להנות ממנו בהתחלה ואח"כ  לזרוק אותו , עדיף שלא יקח.

      בעקרון: האמונה מושתת על דבר כזה , אם זרקת בעל חיים , קללה תיפול עליך בהמשך החיים.

      כמי שמגדל בעלי חיים המון זמן מהיותי ילד קטן אני מחזיק אותם גם כשהם זקנים נודפי ריח רע ועוד, אח"כ בסוף 15-16 שנה הוא ניקבר כמו שצריך. ואז אחרי משבר וכאב מביא יצור חי וחבר חדש לבייתי. אבל כשאני לוקח אותו זה עד הסוף. לא מקבל דבר כזה של זריקה באמצע הדרך.

        20/2/10 11:09:

      בונבוניטה יקרה,

      את מזכירה לי סיפור. לפני ארבע שנים יצאתי עם שחורי שלנו לסיור צרכים. ראינו שם כלב מטופח שהתידד עם שחורי. הכלב היה גזעי. הסתבר שבעליו נטשו אותו, כי לא עמדו בצרכים הכלכליים שלו. הוא היה גדול ,כפות רגליו לבנות וגופו חום . מסוג אכיתה וכלב כנעני. מאולף ששרד ימים של חורף קשה. כשסיפרתי לאבא ואחר כך התייעצנו עם אמא מה לעשות, היא ביקשה שנביא אותו הביתה. חומי קראנו לו. כלב חמוד, מנומס עד שיום אחד נלחם עם שחורי על טריטוריה, כמעט גמר את שחורי, ואמא החליטה שהוא לא יהיה איתנו וצריך לחפש לו בית חם. מצאנו לו בית. איש שב"כ לקח אותו.את הבכי שלו לעולם לא אשכח, ציידתי אותו עם עצם ממתק כזה שאוכלים, כדי שיהיה לו טוב במקום החדש שלו. אנחנו בקשר עם איש השב"כ הזה, שהתאהב בו ולא הבין איך אפשר היה לנטוש כלב כמוהו בימים של גשם זלעפות וחורף קר? אשוב

        20/2/10 11:04:

      אני אהיה הכי לא פופולארית...

       

      אחותי הקימה עמותה להצלת כלבים וחתולים ושאר בעלי חיים בצפון,

      יש לי כלב ואני מתה עליו

      ובכל פעם שהוא עולה לי על העצבים

      (השערות שלו ממלאות את כל הבית והכביסה,

      הוא עולה על הספה, הופך את הזבל ושאר זוועות)

       

       

      אני מיד מתקשרת אליה:

      "אולי תקחי את ביאנקו? תמצאי לו בית? תושיעי אותי מהמפלצת הזה?"

       

      אחר כך נרגעת מנקה ומסדרת

      ושוב האידיליה שבה לביתנו הקט...

       

      זה טבעי לפנות למישהו "יותר מעורב/מבין/מכיל"

      כשנתקלים בבעיה/מצוקה

       

        20/2/10 10:23:


      כאחת שכל חיי מגיל צעיר גידלתי בעלי חיים

      ולא ויתרתי להורי שהתנגדו

      אני מבינה לליבך

      ומזדהה עם התחושות והתגובות שלך

        20/2/10 09:10:


      העשייה שלך

      והחשיבה שלך

      והרגישות שלך

      לבעלי חיים

      מבורכת

       

      הלוואי שירבו

      כמותך...

        20/2/10 08:46:
      קראתי !
        19/2/10 23:55:

      עצוב.

      אבל כל כך נכון.

      שבת שלום חברה.

      מורני..*
        19/2/10 23:20:

      בונבונית

       

      תודה על השיתוף.

       

      ואני מודה, אני רואה בדברים שכתבת

      כל מיני נושאים ועניינים מורכבים,

       

      וקצרה ידן של מילותיי עכשיו,

      להתייחס לכולם.

       

      אז אומר עכשיו, אחד או שניים -

       

      שאכן, ישנם מי שמצפים, או מתבטאים כאילו הם מצפים

       

      שמי שכבר עושים, שייעשו -

      עוד קצת,  

      'עד הסוף'

      עוד משהו קטן

       

      וכיוב'.

       

      ולא רק בעניין טיפול בבעלי חיים.

       

      בכל דבר ועניין, בערך.

       

      ושני -

      בין כל הולכי על שתיים, ארבע, בעלי כנפיים, דגים שותקים -

       

      אין

       

      אין

       

      אין

       

      חיה כזו

       

      'מובן מאליו'.

       

      אין.

       

      ~~~~~~~~~~~~~~@

       

      ומשהו בתוכי,

      עם כל ה'הקפצה' שאמירה שכזו

      כמו של אותו אדם

      עשויה לעורר,

       

      משהו בתוכי

      'מתעקש' להזכיר לעצמי

       

      שאולי ישנן עובדות ונסיבות

      שקשורות בו ובחייו

      שאיני יודעת אותן

      שגם אם אינן 'מצדיקות' אמירה שכזו

       

      אולי הן אלה שהפעילו אותה

      וגרמו לו לזרוק מילים מבלי לשים את לבו בתוכן.

       

      שבת שלמה של שלום

       

      ותודה לך

       

       

        19/2/10 21:41:

      את היית אדיבה

      אני בועט לו בישבן במקומך לפחות בוירטואלי!!

        19/2/10 20:46:
      זועף *
        19/2/10 19:56:


      בונבוניטה

      כל כך מסכימה עם מה שכתבת

      כל כך עצוב -

      תודה למילותייך שנגעו

      שבת טובה

        19/2/10 19:02:
      אם  אני  אתעצבן  מכל  אדיוט  לאן  אני  אגיע ?  שיהיה  בריא  תאכלי  לו  טוב  ועשי  כטוב  בעיניך
        19/2/10 18:59:

      הקלות הבלתי נסבלת של הנטישה,

      זה נגע שבכל שכבה פשה,,

      לא נותר חסד ואין יותר חיבה,

      וכל מצווה נהיתה למעמסה,,

      ובלשון של  מליצה, היום צעצוע מחר לגריסה,
       

        19/2/10 17:20:


      מכירה את התופעה לצערי..

      תשתדלי לא לקחת ללב

      למרות שזה קשה.

      יש אגב כאלו "מחזיקי חיות" בבית

      שאוהבים אולי רק את אלו שבביתם

      כל שאר בעלי החיים אינם מעניינים אותם.

      שבת שלום

        19/2/10 17:07:


      * כוכב ענקי לאהבת החיות שבך

      תבורכי

      שין שן ( שבת שלום)

      מחיה

        19/2/10 16:32:

      *
        19/2/10 15:55:


      יופי של פוסט בוני, ונכון, כעקרון בשל גילי המתקדם אני לא לוקחת ללב אידיוטים.

      תנסי גם את.

      (-:

        19/2/10 15:48:

      אני מכירה את ההרגשה הזו

      בני אדם אדישים או גרוע יותר תוקפניים כלפי בעלי חיים

      יש לחנך את הילדים בבית ספר לאהבת בעלי החיים.

      אם הצליחו לחנכם לא לקטוף פרחי בר

      אפשר גם בהנושא זה להצליח.

      כשיגדלו -אז יהיו גם מבוגרים אחרים .

      את לוקחת הכל יותר קשה מהאחרים.

      למרות שגם אני כזו-אבל לא ברמות שלך.

      תבורכי יקירה!


      בונבונייטה יקרה,

      זה כל-כך עצוב, את כל מה שאת מספרת.

      והלוואי שזה היה מקרה יחיד! הלוואי...

        19/2/10 14:26:

      ואגב, הכלב טופל בזכותך.
        19/2/10 14:24:

      זה מזכיר לי שכנה שלי בעבר, מורה, שפעם שמעתי אותה מודיעה בקולי קולות "חתול זו חיה מגעילה, הכי בוגדנית". אז מי שמדבר, כפי שאת רואה נאמנות היא תכונה נדירה מאוד אצל בני אדם. אנשים אולי אוהבים חיות אבל חלקם, כשזה כרוך בתשלום מחיר ובוויתורים, יעדיפו את האנוכיות שלהם, זה קורה תכופות גם ביחסיהם עם בני אדם אחרים אבל עם חיות יש לזה יותר לגיטימציה. אני זוכרת שחברה שלי ראתה גור בן יומו פעם ומאוד כעסה שהווטרינר לא מוכן לקחת אותו אליו. שלא לדבר על אלה ששמים לך גורים במרפסת, כי את הרי אוהבת חיות. הם לא מבינים שודווקא בגלל שאת אוהבת ואת אחראית זה כזה תיק כבד. בקצרה, הכי חשוב שהכלב טופל לבסוף, ומי יודע אולי יקרה לו משהו טוב (שכנה שלי אימצה מתוך כוונה מודעת כלבה בת 17!), ובכל מקרה לא ישוטט בודד ועזוב ברחובות. ועל השכן אין טעם לחשוב יותר מדי, חבל על האנרגיות ובעוד כמה ימים תפוג תחושת הכעס בין כה
        19/2/10 14:10:


      חבל שלא אמרת לו את מה שכתבת

      אולי ליד הבן שלו המצפון שלו היה מעיק עליו קצת יותר

       

       

      עיל"ם - עם ישראל לא מוותר

      לחצו בכדי להצטרף לתנועת עיל"ם בקפה

        19/2/10 13:47:


      לצערנו בהרבה מקרי'ם אילו החיי יום יום שלנו

      הכל מובן מאילו

      את אדם מיוחד

      וזכות לקרוא את שכתבת

      מיקי

        19/2/10 13:46:

      מעניין שאת אומרת שהשכן שלך לא נהג ככה בעבר. אולי גם הוא סובל מפגיעת ראש?

      חוץ מזה, יש אנשים, שעבורם כל העולם אשם. 

      כולם חייבים להם וכולם צריכים לעשות עבורם את העבודה. 

      במקרה כזה, הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לסגור חזק את האוזניים. 

       

        19/2/10 13:40:

      אחת ומיוחדת...

       

      בהערצה

       

      פיני

        19/2/10 13:20:


      אני חושבת שלרוב האנשים אין רגישות לבעלי חיים כמו שהייתי רוצה וזה מנוסח בצורה עדינה כמובן....

      רבים מאלה שיש להם חיות בית לא סופרים חתולי וכלבי רחוב, זה ממש מצחיק כיוון שמי שאוהב חיות זה אמור ממש להפריע לו לראות חתולים רעבים ברחוב אבל כפי שכתבת בפוסט הקודם את המילה שקופים, בעלי החיים ממש שקופים !

       

      כיכבתיך לפני פחות מ24 שעות אחזור

       

      שיהיה סופשבוע נפלא

       

        19/2/10 13:17:


      זה פשוט מעצבןןןןןןןןן ומעציב

      שיש אנשים כאלו לא אנושייםחסרי לב

      כנראה היה בסוף התור שחילקו לבבות ולא נשאר לו

        19/2/10 12:33:


      מוכר ידוע ועצוב...

      את יודעת אבל למה שמתי לב באמת?

      לא יודעת איך (בחיי) גם המתוקים האלה פשוט יודעים לאן להגיע...

      (לאנשים שפיהם וליבם שווים).

      ועל השכן שלך - לא אגיב - רק כי את מחבבת את הבן החייל שלו!

      שב"ש.

        19/2/10 12:21:

      בונבונייטה יקרה

       

      זה לא חצוף זה חסר אחריות.

      לנו בני האדם התבוניים והמפותחים יש אחריות כלפי בעלי החיים

      אפילו בתנ"ך הדבר הזה מודגש כמה וכמה פעמים ובכל מיני דרכים.

       

      אפשר להיות אדישים, אפשר לא לרצות לטפל בהם באופן אישי

      אפשר להיות אטומים אבל אי אפשר להיות חסרי אחריות כלפיהם

      חייהם בידנו וכשזה ככה זו אחריות.

       

       

      מיכל

      ארכיון