כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    ארכיון

    האם מעניינת אתכם התרבות הערבית ?

    61 תגובות   יום שישי , 19/2/10, 15:53


    היום בבוקר צפיתי בטלויזיה בתוכנית בשפה הערבית על הכפר הדרוזי עין אל אסד בגליל העליון . התוכנית היתה נפלאה, הכפר מדהים , והשפה הערבית התנגנה פתאום באזניי כשפה עשירה ומעניינת.



    הרהרתי ביני לבין עצמי, מדוע יש לי כזו רתיעה מהתרבות והשפה הערביים ? אולי, למשל, השפה הערבית פחות יפה מהאנגלית או הצרפתית או הספרדית אבל יחד עם השפה העיברית היא מתנגנת באזניי יפה יותר ונעים יותר מהשפות של עמי המזרח הרחוק למשל או מהשפות האפריקניות או מחלק מהשפות האירופאיות.



    חשבתי לעצמי , שכילידת הארץ הזאת , דור שלישי בארץ , אינני יודעת דבר על התרבות או השפה הערביים, ובהחלט , אם פעם יהיה לי זמן, אלך ללמוד ולדעת יותר.



    מה דעתכם ?


    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/3/10 15:18:

      צטט: לואיס קרול 2010-03-08 22:58:37

      מצאתי  עבורך  מיואב  את המידע  הבא  שיעזור לך

       

      אולפן עקיבא בנתניה ... זו הכתובת

      תשיגו הטלפון בבזק 

      יש להם קורסים מותאמים והם מקצוענים

      ושם שווה להתחיל

      עם הרבה כבוד

      יואב

       

       

      תודה . הבנתי .

        8/3/10 22:58:

      מצאתי  עבורך  מיואב  את המידע  הבא  שיעזור לך

       

      אולפן עקיבא בנתניה ... זו הכתובת

      תשיגו הטלפון בבזק 

      יש להם קורסים מותאמים והם מקצוענים

      ושם שווה להתחיל

      עם הרבה כבוד

      יואב

       

        7/3/10 15:42:

      כמו  שאתם  יודעים טיפה  של מים  יכולה  לשחוק  אבן.  זו ההארה  שהפכה  את  עקיבא  לתלמיד חכם,  למרות  שעד  גיל  40

      חשב  אחרת.

      הטיפטוף  בכל אמצעי  התקשורת  על הצימוד  בין הצלצול כיבוש של  פבלוב  ,  והריר של  המילים  הרעות שנזלו  מאמצעי  התקשורת  ,  אכן  עשה  את שלו.

      כל  מה  שצריך לחשוב  ,  בלי  פילוסופיה,  האם  באלטרנטיבה  שלנו  יש  מי  שמעדיף  את  הכיבוש  הערבי  מהיהודי.

      זה  כל  הסיפור,  וכיוון  שמשפחתי  עברה  את המאה  כאן, הנסיון שלנו  הוא  ברור .

      אם  יש  לכם  ספק,  תבדקו  כמה  יהודים  נשארו בגוש עציון  שנכבשה, בעיר  העתיקה,  או  בשאר  המקומות.. 

       אני  בטוח שלא  בזנו לצבא  של האוייב,  אלא רק לשקרים  העצמיים  שלהם  בקול  הרעם ,  שקול ישראל  אימץ  גם  כן.

      אינני  יודע  תרבותו  של  מי  עדיפה,  אבל  היחס  לחיים   שלנו ,  נראה  לי  עדיף  מההתיחסות אחרת  .

      אנחנו  גם לא  ניצחנו בגלל  שהצבא  שלנו  היה  יותר  טוב,  תחושתי  שלי  שהיה  סיוע משמים, ויש  השגחה לעם  שלנו.

      אנחנו  הצלחנו  למרות  המאמצים  הגרועים  של  מפקדי  החזיתות  והרמטכ"ל  -

      -  ובגלל  אומץ מרשים של חיילים וקצינים זוטרים.

      לצערנו הנבואה  של  משה,  שאנו חוזרים עליה  בהגדה של  פסח,  שבכל דור ודור  יקומו  עלינו,,,  היא  אמיתית.  אם  הצליח  משה  לומר  אמיתה  כזו  לפני 3500 ,  והיא  קורית, ואנו לא  מסוגלים לחזות  שנה  קדימה,  אז  היה  בדבריו יותר  משמץ נבואה.

      ביום שתהיה מפלגת  "שלום  עכשו"  במדינות ערב, שיראו  בזכות  של יהודים  לחיות  במקום הזה,  שלא  יכחשו לנוכחות  יהודית  כאן ההסטורית, ושיקבלו זכות  מדינה  יהודית,  השלום  יגיע  מהר.  עד  אז  נצטרך  לנהל  מאבק  חיים,  לסבול  ,  ולהשתדל  להיות  בני אדם,  כמאמרו  של  קיפלינג בשירו   IF

      שמעון 

       

        7/3/10 10:12:

      צטט: ינשוף קניין רוחני 2010-03-06 15:32:04

      פתאום נחתה עלי הארה...

      לדעתי, יש נקודת מפנה ביחס של התרבות היהודי בישראל לתרבות הערבית, והיא - כמו הרבה דברים אחרים - 1967.  הפיכתנו לעם כובש הרעילה אותנו.  הבוז שחחנו למנוצחים הביא לעליונות ריקה, מזוייפת, ולנסיון הכחשה של כל מה שאי-פעם חיבר אותנו.

       

      היי רונן ,

      אני נוטה להסכים לדבריך אבל אני מנסה לחשוב קדימה ולא לבכות על חלב שנשפך . תודה.

        7/3/10 10:10:

      צטט: לואיס קרול 2010-03-05 23:27:24

      דנה שלום

      אני  כמוך  דור  3  בארץ,  ובעוד  סבותי  שבאו  לפני  מאה  שנה,וכן  הורי  ידעו  ערבית

      בתי  הספר  בדורנו לא  הכניסו  אפשרות  זו,  הריאלי כן -וזה  מראה  שחשבו שם  צעד קדימה

      למעשה  מה  שנחוץ  הוא  צעד הפתיחה, כיוון  שיש  המון  תחנות  רדיו

      ושעות  מנוע  זה  מה  שמבדיל  בין מי שיודע  ללא

      אבל  ראי  את  ההערה  של  עליסה , שמתאימה  גם  לי

      בהצלחה

      שמעון

       

       

      “Come, there’s no use in crying like that!” said Alice to herself rather sharply. “I advise you to leave off this minute!” She generally gave herself good advice (though she very seldom followed it). ATTRIBUTION: Lewis Carroll [Charles Lutwidge Dodgson] (1832–1898), British author, mathematician, clergyman. Alice’s Adventures in Wonderland  

       

      תודה רבה שמעון  יקר . לקחתי לתשומת ליבי את ההערה של אליס.

       

      פתאום נחתה עלי הארה...

      לדעתי, יש נקודת מפנה ביחס של התרבות היהודי בישראל לתרבות הערבית, והיא - כמו הרבה דברים אחרים - 1967.  הפיכתנו לעם כובש הרעילה אותנו.  הבוז שחחנו למנוצחים הביא לעליונות ריקה, מזוייפת, ולנסיון הכחשה של כל מה שאי-פעם חיבר אותנו.

        5/3/10 23:27:

      דנה שלום

      אני  כמוך  דור  3  בארץ,  ובעוד  סבותי  שבאו  לפני  מאה  שנה,וכן  הורי  ידעו  ערבית

      בתי  הספר  בדורנו לא  הכניסו  אפשרות  זו,  הריאלי כן -וזה  מראה  שחשבו שם  צעד קדימה

      למעשה  מה  שנחוץ  הוא  צעד הפתיחה, כיוון  שיש  המון  תחנות  רדיו

      ושעות  מנוע  זה  מה  שמבדיל  בין מי שיודע  ללא

      אבל  ראי  את  ההערה  של  עליסה , שמתאימה  גם  לי

      בהצלחה

      שמעון

       

      “Come, there’s no use in crying like that!” said Alice to herself rather sharply.

      “I advise you to leave off this minute!” She

      generally gave herself good advice (though she very seldom followed it).

      ATTRIBUTION: Lewis Carroll [Charles Lutwidge Dodgson] (1832–1898),

      British author, mathematician, clergyman. Alice’s Adventures in Wonderland

       

       

        5/3/10 18:20:

      צטט: לואיס קרול 2010-03-05 09:48:59

      כל  הסיבות  מוליכות  לכיוון  הלימוד

      בין  אם  אדם  מאמין  שהשלום יבוא  היום  בעוד  שעה,  ובין  אם הוא  מאמין  אחרת

      האויב  של  הידע  היא  לא  הבורות,  אלא  האשליה  של  הידע

      לכן  גם  אם נדמה  לנו שיש לנו  מקורות המספקים לנו את  "הכל" ,זה עדיין דרך מתווכים

      אם  השיקול  "דע  את  אויבך"  ובין "הכר את  שכנך" המסקנה  ברורה  שחייבים ללמוד.

      מי  שקרא  את  סון  טסו  וודאי  משוכנע

      רק  עצלנות נמצאת כמכשול

      שמעון

       

      תודה שמעון . אהבתי את תגובתך . האויב של הידע הוא האשליה של הידע . כל כך נכון .

      אני שואלת את עצמי איפה המקום הכי טוב ללמוד נושא זה . איפה המקום שמספק את הידע הכי מקצועי ואוטנטי ולא סתם שטיפת מוח ודיקלומים צחיחים .

        5/3/10 09:48:

      כל  הסיבות  מוליכות  לכיוון  הלימוד

      בין  אם  אדם  מאמין  שהשלום יבוא  היום  בעוד  שעה,  ובין  אם הוא  מאמין  אחרת

      האויב  של  הידע  היא  לא  הבורות,  אלא  האשליה  של  הידע

      לכן  גם  אם נדמה  לנו שיש לנו  מקורות המספקים לנו את  "הכל" ,זה עדיין דרך מתווכים

      אם  השיקול  "דע  את  אויבך"  ובין "הכר את  שכנך" המסקנה  ברורה  שחייבים ללמוד.

      מי  שקרא  את  סון  טסו  וודאי  משוכנע

      רק  עצלנות נמצאת כמכשול

      שמעון

        5/3/10 08:10:

      צטט: medifoot 2010-03-05 08:06:54


      דנה,

      סיימתי מזרחנות

      נהניתי מלהכיר את התרבות.

      רעיון נפלא

      תרבות שכנה

      השפה, די קלה

       

      להכיר את השכנים

      מה מניע אותם על אותם השנים

      מעניין.

       

      שבת שלום 

      תודה זילפה.

      סופשבוע טוב !

       

        5/3/10 08:06:


      דנה,

      סיימתי מזרחנות

      נהניתי מלהכיר את התרבות.

      רעיון נפלא

      תרבות שכנה

      השפה, די קלה

       

      להכיר את השכנים

      מה מניע אותם על אותם השנים

      מעניין.

       

      שבת שלום 

        4/3/10 21:33:


      היי לבנה,

      אנחנו נפגשות לפעמים בפוסטים של ערן.

      כרגע אני לא מוצאת זמן לכך

      אבל כשיהיה לי - אלך ללמוד.

      תודה לך על תגובתך.

       

        4/3/10 21:17:

      דנה

      לי אין רתיעה מהשפה הערבית.

      אני ילידת הארץ, דור חמישי.

      שמעתי ערבית בבית

      גם ראיתי סרטים בערבית.

       

      אני מבינה טוב ערבית

      כמעט כל מילה.

      חושבת שזה חשוב כאן, במזרח התיכון.

        3/3/10 12:32:

      או . קיי. רות . אני מבינה את ההגיון שלך אבל הייתי מנסה לתת צ'אנס לחשיבה אחרת , שהיא בכל אופן לא התבטלות עצמית כמו שאת מכנה זאת אלא משהו שבא מעמדה של סקרנות חיובית . תודה.
        3/3/10 00:20:

      צטט: דנה דייגי 2010-03-02 10:35:03

      צטט: רות.מ 2010-03-02 10:21:41

      סקרנות היא תכונה מופלאה

      אותי היא מניעה ללמוד כל הזמן בקשת מאוד רחבה,

       

      אני מבקשת לשאול אותך מספר שאלות של שיקוף

      מהי תרבות ?

      האם השיוך הלאומי שלנו משקף תרבות אחת ?

      האם אנחנו מכירים את תתי התרבות שלנו ?

      האם אנחנו נרתעים באותה המידה מהכרת מגזרים מסויימים בינינו כמו את אלו של המוסלמים שסביבנו?

      מה מסקרן יותר בתרבות של שפה אותה איננו מכירים ?

      יש לי עוד כמה

       

      היי רות , מזמן לא שמעתי ממך ואני שמחה על ביקורך.

      את יודעת למה זה כל כך מסקרן אותי ? דווקא משום שזה כל כך לא סיקרן אותי במשך 49 שנים .

      זה משונה . הלא כן ?

      אנשים שאנחנו חיים איתם, שאבותנו וסבותנו חיו איתם . ששפתם הינה שפה רישמית של מדינת ישראל .

      שהם עובדים לצידנו כרופאים , כעורכי דין וכאחרים . ואנחנו לא יודעים עליהם כלום.

      את לא סבורה שזה סוג של אינדוקטרינציה . ואפילו אם לא כך נוכח הרבה שנים של מלחמות קיומיות - את לא חושבת שכרגע זה כן סוג של אינדוקטרינציה ושאנשים שפויים צריכים אכן להסתקרן, ללמוד, לדעת ולהכיר לפני שהם חורצים דיעה ???

      אודה לתשובתך.

       

      ובכן,

      לא לחינם שאלתי את השאלות ששאלתי,

      בשנה האחרונה פגשתי שלושה אנשים שאינם מכירים זה את זה, שסקרנותם לערביות העבירה אותם להזדהות עד כדי התבטלות עצמית.

      לכשעצמי, ערביי ישראל, מסקרנים אותי באותה המידה כמו האתיופים, נטורי קרתא, והגמנים שגרים בזכרון.

      למה ? כי הם אנשים, שיש להם סממנים תרבותיים שונים משלי. להכיר את מנהגייהם, שווה ערך בעיניי לספרים שקרתי בילדותי על ילדי ל העולם.

       

      עד כמה אטרח להתקרב ?עד כמה שאחוש שמברכים את נוכחותי, ולא ס"מ אחד יותר.

      בהכרויות שלי עם ערבים ישראליים, כמו אגב עם בני כל העליות שנאחזים בקרנות המזבח של ":שתו לי אכלו לי לקחו לי"

      למדתי לחדד את תחושת הכבדהו וחשדהו.דווקא היכן שיש השכלה יותר גבוהה, אם קיים עבר שטיפח תחושות קיפוח, הנכונות להתקרב היית אחיזת עיניים. 

       

       

       

       

       

       

        2/3/10 10:35:

      צטט: רות.מ 2010-03-02 10:21:41

      סקרנות היא תכונה מופלאה

      אותי היא מניעה ללמוד כל הזמן בקשת מאוד רחבה,

       

      אני מבקשת לשאול אותך מספר שאלות של שיקוף

      מהי תרבות ?

      האם השיוך הלאומי שלנו משקף תרבות אחת ?

      האם אנחנו מכירים את תתי התרבות שלנו ?

      האם אנחנו נרתעים באותה המידה מהכרת מגזרים מסויימים בינינו כמו את אלו של המוסלמים שסביבנו?

      מה מסקרן יותר בתרבות של שפה אותה איננו מכירים ?

      יש לי עוד כמה

       

      היי רות , מזמן לא שמעתי ממך ואני שמחה על ביקורך.

      את יודעת למה זה כל כך מסקרן אותי ? דווקא משום שזה כל כך לא סיקרן אותי במשך 49 שנים .

      זה משונה . הלא כן ?

      אנשים שאנחנו חיים איתם, שאבותנו וסבותנו חיו איתם . ששפתם הינה שפה רישמית של מדינת ישראל .

      שהם עובדים לצידנו כרופאים , כעורכי דין וכאחרים . ואנחנו לא יודעים עליהם כלום.

      את לא סבורה שזה סוג של אינדוקטרינציה . ואפילו אם לא כך נוכח הרבה שנים של מלחמות קיומיות - את לא חושבת שכרגע זה כן סוג של אינדוקטרינציה ושאנשים שפויים צריכים אכן להסתקרן, ללמוד, לדעת ולהכיר לפני שהם חורצים דיעה ???

      אודה לתשובתך.

       

        2/3/10 10:21:

      סקרנות היא תכונה מופלאה

      אותי היא מניעה ללמוד כל הזמן בקשת מאוד רחבה,

       

      אני מבקשת לשאול אותך מספר שאלות של שיקוף

      מהי תרבות ?

      האם השיוך הלאומי שלנו משקף תרבות אחת ?

      האם אנחנו מכירים את תתי התרבות שלנו ?

      האם אנחנו נרתעים באותה המידה מהכרת מגזרים מסויימים בינינו כמו את אלו של המוסלמים שסביבנו?

      מה מסקרן יותר בתרבות של שפה אותה איננו מכירים ?

      יש לי עוד כמה

       

        2/3/10 07:14:

      תודה רחלי
        2/3/10 06:02:

      הרתיעה שלנו מהערבית היא פסיכולוגית,

      משקף לנו משהו רע שרוצה ברעתנו.

      אבל אני חושבת שזה משתנה.

        1/3/10 07:03:

      תודה רבה עיינה ! המשך שבוע טוב !
        28/2/10 21:32:

      צטט: דנה דייגי 2010-02-21 10:48:45

      צטט: עיינה קימרון 2010-02-20 19:49:55

      אני מאלה שנחשפו לשפה הערבית דרך הבית. המשפחה החלוצית שלי (האוקראינית) שלטה בערבית של השכנים.

      את התרבות הדרוזית והתרבות הבדואית הכרתי. גם את התרבות של החברה המוסלמית הלא-בדואית הכרתי.

      לצ'רקסים שמדברים ערבית ורוב הנוצרים בארץ שדוברים ערבית - לכל אחד מהם יש תרבות קצת שונה.

      לכל אלה נחשפתי, וממשיכה ללמוד בכל הזדמנות.

       

      לימים, הידע הנצבר הזה עזר לי בכמה סיטואציות בחיי, בין היתר בניהול צוותים מולטי-תרבותיים בעת חיי בחו"ל. זה ידע משתלם.

       

      לא כל אחד אוהב את המבטא, אבל בינינו - זו היתה ההגיה הנכונה של העברית עד שהחיו אותה הפולנים והרוסים שלא ידעו להגות 'ח' ו-'ט' ו-'ע' ו-'ק' גרוניות.. אפילו בני העדה התימנית כבר לא הוגים עברית באופן הזה וחבל מאד.

       

       

      היי עיינה , ברוך שובך !

      את באמת מכירה , כנראה . האם את ממליצה ללמוד את השפה והתרבות ? האם אותך זה מעניין ? האם את מוצאת שההיכרות שלך מועילה לדו קיום ? האם היא מקדמת או דווקא מרחיקה ? תודה.

       היי דנה - תודה!

      אותי זה מעניין, וכן - מניסיוני, ההיכרות מקדמת ולא מרחיקה. מה כבר יכול להרחיק?

      לא למדתי בשביל דו-קיום. אולי זה יכול לתרום, אבל זה לא מספיק לדו-קיום. בכלל, המושג הזה מאד גלובלי.

      אני תמיד ממליצה ללמוד שפות, במיוחד כשמדובר בשפה שהיא שניה (פורמלית) בישראל.

      התרבות משתנה ממיעוט למיעוט אבל יש כמה קווים משותפים. מה שחשוב בעיני זה להכיר את ההבדלים. למשל: בדואי ייעלב אם יחשיבו אותו לערבי, והצ'רקסי בארץ הוא מוסלמי דובר ערבית אבל הוא מזהה עצמו כבן העם הצ'רקסי - כאחיו הנוצרים פזורים בכל העולם... לדעתי חשוב להכיר את הניואנסים. הלימוד הזה הוא הכרת הארץ לא פחות מאשר טיולי דרך.

        27/2/10 21:51:


      ערן , ערן , מה הקטע שלך ? מעניין אותי לדעת .

      תודה על ביקורך.

        27/2/10 18:43:

      אם יש רתיעה אז היא בוודאי נובעת מההיסטוריה הקשה שלנו באזור, מהיחס לנשים, ומעוד מאפיינים שזרים לנו

      ברמה האנושית תמיד אפשר לחבור לכל אדם

      כל תרבות מרתקת, ובכלל זה התרבות הערבית - מעניינית ומרתקת ומעשירה

      הלוואי והייתי יכול לבקר בכמה מקומות מעניינים אצל הערבים: הנה הרשימה לכבודך

      - קהיר

      - סיני

      - מרוקו

      - תוניס

      - ירדן רק יום או יומיים

      זהו

       

        27/2/10 13:40:

      צטט: ינשוף קניין רוחני 2010-02-27 07:42:02

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:16:13

      צטט: דורון טל 2010-02-19 22:25:32

       

      כפי שכתבת, אף פעם לא מאוחר מדי.

      השינוי (אם יקרה) יבוא מהשטח חיוך

       

       

      היי דורון , יש לך הצעות אופרטיביות איך ומה ?

       

       אולי, קודם כל, ללמוד את השפה...?

      גם אנו פלשתינאים חוקיים למהדרין - הורי בעלי תעודת לידה מנדטורית הנושאת את הכותרת 'פלשתינה - א"י'.  אחיותי דודרות ערבית רהוטה (אחת מסיימת דוקטורט במזרחנות), ואני התגלגלתי לביית סיעודי בבעלות, והנהלה, דרוזית (כאילו הגורל אמר 'יאללה - שיעורים מחדש'.  יש כל-כך הרבה בתרבות המזרחית, וכל-כך הרבה יותר ממה שאנו יודעים עליה, שהפער ממש מכאיב.  אם לוקחים בחשבון שבכל מה שקשור לחיי היום-יום (אנו אוכלים אוכל מזרחי, שומעים מוזיקה מזרחית, ומתנהגים על הכביש בצורה שמביישת את הנהגות והנהגים בקהיר - עיר של 20 מליון איש!) אנו פשוט חיים בהדחקה ובהכחשה, ומאלו שום דבר טוב יכול לצאת...

      תודה רונן על תגובתך . אני שמחה שהצטרפת לחבריי לקפה .

      אני יודעת על עצמי שאני באמת יודעת מעט מאד, ולכן כל פעם שאני שומעת אינפורמציה על ערבים , על ההסטוריה שלהם , על האופי שלהם , על התרבות שלהם ,  אני אומרת לעצמי שאין לי מספיק כלים לשפוט ולדעת אם המידע אמין או לא נכון או לא. בעבר לא נתתי על כך את הדעת . עכשיו - כן . תודה.

       

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:16:13

      צטט: דורון טל 2010-02-19 22:25:32

       

      כפי שכתבת, אף פעם לא מאוחר מדי.

      השינוי (אם יקרה) יבוא מהשטח חיוך

       

       

      היי דורון , יש לך הצעות אופרטיביות איך ומה ?

       

       אולי, קודם כל, ללמוד את השפה...?

      גם אנו פלשתינאים חוקיים למהדרין - הורי בעלי תעודת לידה מנדטורית הנושאת את הכותרת 'פלשתינה - א"י'.  אחיותי דודרות ערבית רהוטה (אחת מסיימת דוקטורט במזרחנות), ואני התגלגלתי לביית סיעודי בבעלות, והנהלה, דרוזית (כאילו הגורל אמר 'יאללה - שיעורים מחדש'.  יש כל-כך הרבה בתרבות המזרחית, וכל-כך הרבה יותר ממה שאנו יודעים עליה, שהפער ממש מכאיב.  אם לוקחים בחשבון שבכל מה שקשור לחיי היום-יום (אנו אוכלים אוכל מזרחי, שומעים מוזיקה מזרחית, ומתנהגים על הכביש בצורה שמביישת את הנהגות והנהגים בקהיר - עיר של 20 מליון איש!) אנו פשוט חיים בהדחקה ובהכחשה, ומאלו שום דבר טוב יכול לצאת...

        21/2/10 12:15:


      שבת שלום,

       

      כתבתי "ערבית איסלמית" לא סתם ערבית !

      והרי כבר כתבתי שיש לחלק בין תרבות ערבית שקדמה לאיסלם לבין תרבות איסלמית, מכאן שלא כתבתי שתרבות הערבית קדמה לזו היהודית. אלא שהתרבות היהודית קדמה לאיסלמית, ובזה כל אחד יסכים. אני מקוה שעכשיו הבנת מה לא הבנת.

        21/2/10 10:56:

      צטט: הטרמילר 2010-02-21 09:49:11

      לדעתי, לכי ללמוד :)

       

      היי דרור , קצר ולענין.

      תודה על הביקור.

      שבוע טוב לך ולכולם !

        21/2/10 10:55:

      צטט: shabat shalom 2010-02-21 09:35:42

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:23:57

      צטט: shabat shalom 2010-02-20 11:47:23


      חוץ מזה שאת צודקת, וחוץ מזה שרגשי הנחיתות שלנו כל כך גדולים שישר אנחנו צריכים (כמו מגיב אחד - פה) לציין שאנחנו קודם והם שקר וכו', צריך לראות דבר נוסף.

      נראה לי שיש הבדל אחד מעניין בתרבות הערבית המקומית: למרות היות הערבים מעוט כאן, הם שומרים עליה ודבקים בה, מבלי להסתגר. הם עובדים אצל/עם יהודים מבלים במקומות הבילוי שלהם ובכל זאת שומרים על התרבות שלהם.

      אני לא מדבר על דת אלא על היסודות התרבותיים שלהם (שפה  ספרות טעם וכו').

      תודה יוסי . אני חושבת שצריך לזוז מהעמדה שבחרנו בה כל השנים ( בין אם בצדק  ובין אם לאו ) . אשמח לשמוע הצעות אופרטיביות .

       

       הבעיה האמיתית שעומדת בפני הכרת ולימוד הערבית היא הקונוטציה השלילית של המילה.

      מקצוע הערבית בבתי הספר הוא קל. אפשר לקבל בקלות ציון בגרות גבוה במקצוע הזה (נדמה לי שהממוצע ארצי הוא כ85), מבטיח תפקידים מענינים בצבא, ובכל זאת קשה לשכנע תלמידים ללמוד אותו בגלל הקונוטציה.

      זה אומר שההסטוריה הקרובה והקשה בין היהודים בישראל והערבים, שההתנשאות, שנאת הזר, ועוד הם שקוטעים כל רצון ללמוד את השפה והתרבות.

      הצעות אופרטיביות:

      לימוד (מסובסד) של ערבית ותרבות ערבית בביה"ס מגיל ביס יסודי.

      הקמת פרוייקטים כלכליים ותרבותיים משותפים.

      פינות קבועות על התרבות הערבית בעיתונים ותקשורת.

       

      נכון , הכל נכון . ובכל זאת הגיע העת לשינוי גישה . כמו שאמרת בתגובתך הקודמת לקפה 2010 לבא ללימוד בידיים נקיות ובראש פתוח כאילו ירדת עכשיו מהירח . תודה.

       

        21/2/10 10:52:

      צטט: מתי צ. 2010-02-20 23:36:07

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:19:43

      צטט: מתי צ. 2010-02-19 22:33:35


      בתקופה שהתפרנסתי קצת משיעורים פרטיים, האירוח של המשפחות הערביות שלימדתי את ילדיהם היה מדהים. ובלי קשר אני מסכים איתך שיש פער גדול ביננו לתרבות הערבית שמקיפה אותנו וזה קצת מצער, כי היא כל כך קרובה אך מצד שני כל כך רחוקה. כנראה שזה כן קשור לפוליטיקה והשרדות וה"חינוך" שקיבלנו. נשמע שראית תוכנית מעניינת, כיף לך חיוך.

       

      תודה מתי . נראה לי שקודם צריך לדעת ולהכיר ואחר כך לשפוט  ( לא במובן של דע את האויב אלא במובן של דע את השכן ). רובנו לא מכירים ולא יודעים ומדברים לפעמים גם מתוך בורות .

       

      מסכים איתך למרות שבתכלס אין לאנשים שום מוטיבציה להכיר והכי קל ישר לשפוט.זה כנראה מאוד נוח ומוכר להשאיר את התרבות הערבית ברמה של דע את האויב, או סתם משהו "שלילי שמוצדק לשנוא אחרי כל מה שעברנו איתם" . יותר מכך למה לשנוא את התרבות הערבית אפשר פשוט לשנוא ערבים, יותר פשוט.

      היי מתי , נכון . אני חושבת שהגיע הזמן לנסות להכיר בלי דיעות קדומות . פשוט לנסות להכיר ולדעת.

       

        21/2/10 10:50:

      צטט: דורון טל 2010-02-20 21:32:58

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:16:13

      היי דורון , יש לך הצעות אופרטיביות איך ומה ?

      למשל, בניית פרויקטים משותפים. אני חבר באזרחים למען הסביבה בגליל (אל"ס). זו עמותה שחברים בה יהודים ערבים ודרוזים. משרדנו ממוקם בפקיעין. מתוך אל"ס צמחה הקואליציה לבריאות הציבור, ארגון משותף לכ-20 עמותות. הפעילות המקצועית המשותפת תורמת, בין היתר, לשיפור התקשורת הבין מגזרית.

       

      לפי המודל הזה שכבר הוכיח את עצמו אפשר לבנות שותפויות בכל נושאי החיים במדינה, כולל  התמקדות בשימור תרבותי  של עדות ומגזרים.

       

      הערה: הואיל והמשחק נקבע לפי השחקנים, צריך לבחור כשחקנים מובילים בארגון אנשים בעלי לב פתוח לשיתופי פעולה.

       

      תודה דורון . מעורר השראה.

       

        21/2/10 10:48:

      צטט: עיינה קימרון 2010-02-20 19:49:55

      אני מאלה שנחשפו לשפה הערבית דרך הבית. המשפחה החלוצית שלי (האוקראינית) שלטה בערבית של השכנים.

      את התרבות הדרוזית והתרבות הבדואית הכרתי. גם את התרבות של החברה המוסלמית הלא-בדואית הכרתי.

      לצ'רקסים שמדברים ערבית ורוב הנוצרים בארץ שדוברים ערבית - לכל אחד מהם יש תרבות קצת שונה.

      לכל אלה נחשפתי, וממשיכה ללמוד בכל הזדמנות.

       

      לימים, הידע הנצבר הזה עזר לי בכמה סיטואציות בחיי, בין היתר בניהול צוותים מולטי-תרבותיים בעת חיי בחו"ל. זה ידע משתלם.

       

      לא כל אחד אוהב את המבטא, אבל בינינו - זו היתה ההגיה הנכונה של העברית עד שהחיו אותה הפולנים והרוסים שלא ידעו להגות 'ח' ו-'ט' ו-'ע' ו-'ק' גרוניות.. אפילו בני העדה התימנית כבר לא הוגים עברית באופן הזה וחבל מאד.

       

       

       

      היי עיינה , ברוך שובך !

      את באמת מכירה , כנראה . האם את ממליצה ללמוד את השפה והתרבות ? האם אותך זה מעניין ? האם את מוצאת שההיכרות שלך מועילה לדו קיום ? האם היא מקדמת או דווקא מרחיקה ? תודה.

        21/2/10 09:49:
      לדעתי, לכי ללמוד :)
        21/2/10 09:35:

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:23:57

      צטט: shabat shalom 2010-02-20 11:47:23


      חוץ מזה שאת צודקת, וחוץ מזה שרגשי הנחיתות שלנו כל כך גדולים שישר אנחנו צריכים (כמו מגיב אחד - פה) לציין שאנחנו קודם והם שקר וכו', צריך לראות דבר נוסף.

      נראה לי שיש הבדל אחד מעניין בתרבות הערבית המקומית: למרות היות הערבים מעוט כאן, הם שומרים עליה ודבקים בה, מבלי להסתגר. הם עובדים אצל/עם יהודים מבלים במקומות הבילוי שלהם ובכל זאת שומרים על התרבות שלהם.

      אני לא מדבר על דת אלא על היסודות התרבותיים שלהם (שפה  ספרות טעם וכו').

      תודה יוסי . אני חושבת שצריך לזוז מהעמדה שבחרנו בה כל השנים ( בין אם בצדק  ובין אם לאו ) . אשמח לשמוע הצעות אופרטיביות .

       

       הבעיה האמיתית שעומדת בפני הכרת ולימוד הערבית היא הקונוטציה השלילית של המילה.

      מקצוע הערבית בבתי הספר הוא קל. אפשר לקבל בקלות ציון בגרות גבוה במקצוע הזה (נדמה לי שהממוצע ארצי הוא כ85), מבטיח תפקידים מענינים בצבא, ובכל זאת קשה לשכנע תלמידים ללמוד אותו בגלל הקונוטציה.

      זה אומר שההסטוריה הקרובה והקשה בין היהודים בישראל והערבים, שההתנשאות, שנאת הזר, ועוד הם שקוטעים כל רצון ללמוד את השפה והתרבות.

      הצעות אופרטיביות:

      לימוד (מסובסד) של ערבית ותרבות ערבית בביה"ס מגיל ביס יסודי.

      הקמת פרוייקטים כלכליים ותרבותיים משותפים.

      פינות קבועות על התרבות הערבית בעיתונים ותקשורת.

       

        21/2/10 09:26:

      צטט: cafe2010 2010-02-20 12:42:32

      שבת שלום,

      שבת שלום לך.

       

      אם התכוונת על "מגיב אחד"  אליי, דומני שהתחלף לך בדבריי בין  ערבית לעברית.

      תקרא שוב ותראה.

       

      התכוונתי למשפט בתגובתך הראשונה:

      "יותר נפלא ללמוד עליה (על התרבות הערבית) אחרי שלמדת על תרבותך שלך שקדמה לתרבות הערבית האיסלמית ואז לראות את יחסי הגומלין ביניהם".

      לא הבנתי מה התחלף לי בזה.

      ובאופן כללי, אם לא הובנתי: אני חושב שרצוי ללמוד, אם רוצים בכלל להכיר תרבות של מישהו, ב"ידיים נקיות" עד כמה שאפשר. ז"א לראות וללמוד ולהיפגש ולקרוא כאילו ירדת רק עכשיו מ...הירח.

      זה קשה, אבל זה רצוי. הרווח של ליוד מנותק מחיי השעה שלנו הוא שאתה לא סגור מראש על קונצפט שיש לך כבר קודם, עוד לפני, שבכלל למדת עליו.

      דרך אגב ב': ערבים הם גם מוסלמים וגם נוצרים ויש דרוזים שרואים עצמם ערבים. ז"א אין זהות מוחלטת בין מוחמד לבין הערבים.

       

        20/2/10 23:36:

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:19:43

      צטט: מתי צ. 2010-02-19 22:33:35


      בתקופה שהתפרנסתי קצת משיעורים פרטיים, האירוח של המשפחות הערביות שלימדתי את ילדיהם היה מדהים. ובלי קשר אני מסכים איתך שיש פער גדול ביננו לתרבות הערבית שמקיפה אותנו וזה קצת מצער, כי היא כל כך קרובה אך מצד שני כל כך רחוקה. כנראה שזה כן קשור לפוליטיקה והשרדות וה"חינוך" שקיבלנו. נשמע שראית תוכנית מעניינת, כיף לך חיוך.

       

      תודה מתי . נראה לי שקודם צריך לדעת ולהכיר ואחר כך לשפוט  ( לא במובן של דע את האויב אלא במובן של דע את השכן ). רובנו לא מכירים ולא יודעים ומדברים לפעמים גם מתוך בורות .

       

      מסכים איתך למרות שבתכלס אין לאנשים שום מוטיבציה להכיר והכי קל ישר לשפוט.זה כנראה מאוד נוח ומוכר להשאיר את התרבות הערבית ברמה של דע את האויב, או סתם משהו "שלילי שמוצדק לשנוא אחרי כל מה שעברנו איתם" . יותר מכך למה לשנוא את התרבות הערבית אפשר פשוט לשנוא ערבים, יותר פשוט.

        20/2/10 21:32:

      צטט: דנה דייגי 2010-02-20 15:16:13

      היי דורון , יש לך הצעות אופרטיביות איך ומה ?

      למשל, בניית פרויקטים משותפים. אני חבר באזרחים למען הסביבה בגליל (אל"ס). זו עמותה שחברים בה יהודים ערבים ודרוזים. משרדנו ממוקם בפקיעין. מתוך אל"ס צמחה הקואליציה לבריאות הציבור, ארגון משותף לכ-20 עמותות. הפעילות המקצועית המשותפת תורמת, בין היתר, לשיפור התקשורת הבין מגזרית.

       

      לפי המודל הזה שכבר הוכיח את עצמו אפשר לבנות שותפויות בכל נושאי החיים במדינה, כולל  התמקדות בשימור תרבותי  של עדות ומגזרים.

       

      הערה: הואיל והמשחק נקבע לפי השחקנים, צריך לבחור כשחקנים מובילים בארגון אנשים בעלי לב פתוח לשיתופי פעולה.

       

        20/2/10 19:49:

      אני מאלה שנחשפו לשפה הערבית דרך הבית. המשפחה החלוצית שלי (האוקראינית) שלטה בערבית של השכנים.

      את התרבות הדרוזית והתרבות הבדואית הכרתי. גם את התרבות של החברה המוסלמית הלא-בדואית הכרתי.

      לצ'רקסים שמדברים ערבית ורוב הנוצרים בארץ שדוברים ערבית - לכל אחד מהם יש תרבות קצת שונה.

      לכל אלה נחשפתי, וממשיכה ללמוד בכל הזדמנות.

       

      לימים, הידע הנצבר הזה עזר לי בכמה סיטואציות בחיי, בין היתר בניהול צוותים מולטי-תרבותיים בעת חיי בחו"ל. זה ידע משתלם.

       

      לא כל אחד אוהב את המבטא, אבל בינינו - זו היתה ההגיה הנכונה של העברית עד שהחיו אותה הפולנים והרוסים שלא ידעו להגות 'ח' ו-'ט' ו-'ע' ו-'ק' גרוניות.. אפילו בני העדה התימנית כבר לא הוגים עברית באופן הזה וחבל מאד.

       

       

        20/2/10 15:28:

      צטט: ה-עדי 2010-02-20 13:35:39


      הכרות וספיגה של תרבות - כמו כל מוצר אחר - הם פרי היצע. במקומותינו ההיצע של ספרות ושירה ערבית או מוסלמית

      - מתורגמים ואחרים -הוא די דל. על מדפיי הפרטיים אני יכולה לספור 10-15 כאלה מתוך אלפים. ככל שמתוודעים יותר, העניין הולך וגובר. העובדה שההיצע הוא דל אינה מקרית. ואין ספק שגם הפחד, או ההתנשאות, מהווים חסמים.  

       

      היי עדי ותודה על ביקורך . אכן פחד הוא חסם רציני ביותר על רצון לדעת . גם תחושת התנשאות והתבדלות . אני מסכימה איתך.

      אני חושבת שהמגמות העולמיות היום הם נגד התבדלות ובעד גלובליות, וצריך להתחבר למגמות האלה גם במובן זה . תודה.

        20/2/10 15:25:

      צטט: cafe2010 2010-02-20 12:42:32

      שבת שלום,

      שבת שלום לך.

       

      אם התכוונת על "מגיב אחד"  אליי, דומני שהתחלף לך בדבריי בין  ערבית לעברית.

      תקרא שוב ותראה.

       

       

       

      .

       

       

      תודה על ביקורך והבעת דעתך.

       

        20/2/10 15:23:

      צטט: shabat shalom 2010-02-20 11:47:23


      חוץ מזה שאת צודקת, וחוץ מזה שרגשי הנחיתות שלנו כל כך גדולים שישר אנחנו צריכים (כמו מגיב אחד - פה) לציין שאנחנו קודם והם שקר וכו', צריך לראות דבר נוסף.

      נראה לי שיש הבדל אחד מעניין בתרבות הערבית המקומית: למרות היות הערבים מעוט כאן, הם שומרים עליה ודבקים בה, מבלי להסתגר. הם עובדים אצל/עם יהודים מבלים במקומות הבילוי שלהם ובכל זאת שומרים על התרבות שלהם.

      אני לא מדבר על דת אלא על היסודות התרבותיים שלהם (שפה  ספרות טעם וכו').

      תודה יוסי . אני חושבת שצריך לזוז מהעמדה שבחרנו בה כל השנים ( בין אם בצדק  ובין אם לאו ) . אשמח לשמוע הצעות אופרטיביות .

       

        20/2/10 15:21:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-20 08:35:34

      אנחנו לא יודעים מספיק על מי שיושב בתוכנו, על העדות השונות, החרדים, הדתיים. אני חושבת שהוטמעה בתוכנו תחושה שלילית די מוצדקת כלפי הערבים, לנוכח מה שעברנו ועדין אנחנו עוברים אתם. אבל התרבות המזרחית בכללותה, היא לא משהו שמושך אותי במיוחד ועם זאת, אני מאוד סקרנית לדוגמה לגבי היחס כלפי נשים באירן. בזמן המוגבל שנותר, אחרי ימי עבודה ארוכים מאוד, אנחנו בוחרים במה להתעניין תרבותית ויש עוד כל כך הרבה ללמוד, להאזין ולדעת.

       

      היי יעל , זהו שפתאום חשבתי שמעניין אותי לדעת ולהכיר מה שכל כך הרבה שנים לא עניין אותי כנראה, כי עובדה שלא בחרתי עד כה לדעת ולהכיר . תודה.

        20/2/10 15:19:

      צטט: מתי צ. 2010-02-19 22:33:35


      בתקופה שהתפרנסתי קצת משיעורים פרטיים, האירוח של המשפחות הערביות שלימדתי את ילדיהם היה מדהים. ובלי קשר אני מסכים איתך שיש פער גדול ביננו לתרבות הערבית שמקיפה אותנו וזה קצת מצער, כי היא כל כך קרובה אך מצד שני כל כך רחוקה. כנראה שזה כן קשור לפוליטיקה והשרדות וה"חינוך" שקיבלנו. נשמע שראית תוכנית מעניינת, כיף לך חיוך.

       

      תודה מתי . נראה לי שקודם צריך לדעת ולהכיר ואחר כך לשפוט  ( לא במובן של דע את האויב אלא במובן של דע את השכן ). רובנו לא מכירים ולא יודעים ומדברים לפעמים גם מתוך בורות .

        20/2/10 15:16:

      צטט: דורון טל 2010-02-19 22:25:32

       

      כפי שכתבת, אף פעם לא מאוחר מדי.

      השינוי (אם יקרה) יבוא מהשטח חיוך

       

       

      היי דורון , יש לך הצעות אופרטיביות איך ומה ?

        20/2/10 13:35:


      הכרות וספיגה של תרבות - כמו כל מוצר אחר - הם פרי היצע. במקומותינו ההיצע של ספרות ושירה ערבית או מוסלמית

      - מתורגמים ואחרים -הוא די דל. על מדפיי הפרטיים אני יכולה לספור 10-15 כאלה מתוך אלפים. ככל שמתוודעים יותר, העניין הולך וגובר. העובדה שההיצע הוא דל אינה מקרית. ואין ספק שגם הפחד, או ההתנשאות, מהווים חסמים.  

        20/2/10 12:42:

      שבת שלום,

      שבת שלום לך.

       

      אם התכוונת על "מגיב אחד"  אליי, דומני שהתחלף לך בדבריי בין  ערבית לעברית.

      תקרא שוב ותראה.

       

       

       

      .

       

       

        20/2/10 11:47:


      חוץ מזה שאת צודקת, וחוץ מזה שרגשי הנחיתות שלנו כל כך גדולים שישר אנחנו צריכים (כמו מגיב אחד - פה) לציין שאנחנו קודם והם שקר וכו', צריך לראות דבר נוסף.

      נראה לי שיש הבדל אחד מעניין בתרבות הערבית המקומית: למרות היות הערבים מעוט כאן, הם שומרים עליה ודבקים בה, מבלי להסתגר. הם עובדים אצל/עם יהודים מבלים במקומות הבילוי שלהם ובכל זאת שומרים על התרבות שלהם.

      אני לא מדבר על דת אלא על היסודות התרבותיים שלהם (שפה  ספרות טעם וכו').

        20/2/10 08:35:
      אנחנו לא יודעים מספיק על מי שיושב בתוכנו, על העדות השונות, החרדים, הדתיים. אני חושבת שהוטמעה בתוכנו תחושה שלילית די מוצדקת כלפי הערבים, לנוכח מה שעברנו ועדין אנחנו עוברים אתם. אבל התרבות המזרחית בכללותה, היא לא משהו שמושך אותי במיוחד ועם זאת, אני מאוד סקרנית לדוגמה לגבי היחס כלפי נשים באירן. בזמן המוגבל שנותר, אחרי ימי עבודה ארוכים מאוד, אנחנו בוחרים במה להתעניין תרבותית ויש עוד כל כך הרבה ללמוד, להאזין ולדעת.
        19/2/10 22:33:

      בתקופה שהתפרנסתי קצת משיעורים פרטיים, האירוח של המשפחות הערביות שלימדתי את ילדיהם היה מדהים. ובלי קשר אני מסכים איתך שיש פער גדול ביננו לתרבות הערבית שמקיפה אותנו וזה קצת מצער, כי היא כל כך קרובה אך מצד שני כל כך רחוקה. כנראה שזה כן קשור לפוליטיקה והשרדות וה"חינוך" שקיבלנו. נשמע שראית תוכנית מעניינת, כיף לך חיוך.
        19/2/10 22:25:

       

      כפי שכתבת, אף פעם לא מאוחר מדי.

      השינוי (אם יקרה) יבוא מהשטח חיוך

       

        19/2/10 21:59:

      צטט: שחף זיו שערים ומעקות 2010-02-19 21:01:32

      דנה אין ספק שתרבויות הן דבר מעניין והשפה היא ללא ספק נדבך חשוב אבל חשוב להפריד את העניין התרבותי

      מהקטע הפוליטי שנשקף ברקע הדברים שלך כי על הבסיס הזה הייתי אומר שהשפה הערבית חשובה לנו ברמת דע את האוייב

       

       

      היי זיו , אתה לא חושב שאולי הגיע הזמן לזוז מהתפיסה הזאת לעבר מקום אחר ??
        19/2/10 21:57:

      צטט: פרומיתאוס 2010-02-19 18:59:50

      מדויק מאוד, לגבי לפחות.

      גודלנו ביומרה אירופית, שכאילו איננו חלק מהלבנט וכך החור הקטן (בהשכלה) הפך לתהום (בחיים)

       

      אני מסכימה איתך פרומיתאוס . אבל עדיין לא מאוחר לשנות.

      דנה אין ספק שתרבויות הן דבר מעניין והשפה היא ללא ספק נדבך חשוב אבל חשוב להפריד את העניין התרבותי

      מהקטע הפוליטי שנשקף ברקע הדברים שלך כי על הבסיס הזה הייתי אומר שהשפה הערבית חשובה לנו ברמת דע את האוייב

        19/2/10 18:59:

      מדויק מאוד, לגבי לפחות.

      גודלנו ביומרה אירופית, שכאילו איננו חלק מהלבנט וכך החור הקטן (בהשכלה) הפך לתהום (בחיים)

        19/2/10 18:23:

      צטט: דנה דייגי 2010-02-19 17:54:12


      קפה 2010 , תודה על תגובתך . אגב, אני ממליצה לך להחליף תמונה . התמונה שלך מאד מפחידה ( אותי לפחות ) .

      תודה ,

       

      יותר מומלץ, לא לפחד מתמונות

       

       :)

        19/2/10 17:55:

      צטט: יאיר Z 2010-02-19 16:31:12

      תרבויות הן דבר מעניין, וכנראה עוד הרבה יותר כשאתה מזהה עצמך קודם כל כאדם ואז כבן התרבות המסוימת שלך.

       

      זהו בדיוק !

      תודה רבה לך יאיר .

        19/2/10 17:54:

      קפה 2010 , תודה על תגובתך . אגב, אני ממליצה לך להחליף תמונה . התמונה שלך מאד מפחידה ( אותי לפחות ) .
        19/2/10 16:46:

      צטט: יאיר Z 2010-02-19 16:31:12

      תרבויות הן דבר מעניין, וכנראה עוד הרבה יותר כשאתה מזהה עצמך קודם כל כאדם ואז כבן התרבות המסוימת שלך.

       

      ההיסטוריה של התרבות האיסלמית מעניינת במיוחד - הוקסמתי למשל כששמעתי קצת על מוחמד ועל העובדה שהוא בערך תוך דור אחד(?) גרם לשבטים מבודדים רבים להפוך לעם הגדול בעולם - שפתאום יודע לקרוא ולכתוב בתקופה שבה זה לא היה נפוץ.

       

       

      יאיר,

       

      בכל הנוגע לפועלו של מוחמד אפילו המוסלמים יודעים ומודים שרב השקר על האמת.

      ממש לא מומלץ לקחת ברצינות סיפורים ו"עובדות" על מי שנחשב בעיני המספרים גורו שאינו מסוגל לטעות.

      ואגב, התרבות הערבית קדמה לתרבות האיסלמית.התרבות האיסלמית מושפעת מהתרבות היהודית, הנוצרית ( בפרט זו המזרחית) והחוק הרומאי. כדי לאפשר את ההמרה התרבותית הזו , כונתה התקופה שקדמה לאיסלם "תקופת הבערות" כלומר התקופה שבה אנשים לא ידעו לקרוא ולכתוב אולי, אבל בה לא רצחו פייטנים ושבטים שלמים בשם מצוות הדת שרקח מוחמד מפתיתי שמועות מהיהודים והנוצרים. ותחת הכותרת של ה"בערות" התירו לעצמם להחדיר תרבות שלח רצח ושנאת הזר.

        19/2/10 16:31:

      תרבויות הן דבר מעניין, וכנראה עוד הרבה יותר כשאתה מזהה עצמך קודם כל כאדם ואז כבן התרבות המסוימת שלך.

       

      ההיסטוריה של התרבות האיסלמית מעניינת במיוחד - הוקסמתי למשל כששמעתי קצת על מוחמד ועל העובדה שהוא בערך תוך דור אחד(?) גרם לשבטים מבודדים רבים להפוך לעם הגדול בעולם - שפתאום יודע לקרוא ולכתוב בתקופה שבה זה לא היה נפוץ.

        19/2/10 16:11:

      זה נפלא ללמוד על תרבויות בכלל ועל הערבית בפרט כי היא השפיעה המון על חיי היהודים בארצות האיסלם. אבל יותר נפלא ללמוד עליה אחר שלמדת על תרבותך שלך שקדמה לתרבת הערבית האיסלמית, ואז לראות את יחסי הגומלין ביניהם.

      פרופיל

      דנה דייגי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין