נוֹגֵעַ בִּנְקֻדַּת הָאוֹר

נִשְׁבַּר לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַזְּכוּכִית,

מִשְׁתַּקֵּף בעוקם הָאֶתְמוֹל

יוֹפִי נָטוּל אלומת הָאֵשׁ,

שַׁלְהֶבֶת רוחשת זוֹחֶלֶת

מְאַיֶּמֶת לְעַכֵּל

אֶת שֶׁקָּט הַיּוֹפִי

וַאֲנִי נִכְנַע.

לֹא יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְגַעַת

לְסָגוּר אֶת צֹהַר

הַשָּׁקֵט,

לֶהָבוֹת הָאֵשׁ שׂוֹרְפוֹת

בִּי כָּל פִּנָּה,

נָגַעְתִּי לָרֶגַע

וְהִיא הִרְגִּישָׁה

וְעַתָּה

עוֹלֶה עַל מוֹקֵד

שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתִי

לַיּוֹם הַמָּחָר.

שְׁתֵּיהֶן

יָפוֹת,

בָּחַרְתִּי בָּאֵשׁ וְלֹא בַּשֶּׁקֶט,

וְהַשֶּׁקֶט עָדִין בַּאֲוִיר

פּוֹחֵד אֶת כְּאֵב

הַיְדִיעָה

שֶׁטֶּרֶם נִשְׂרְפֶהָ.