כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הזדמנויות

    הכל פתוח

    מי שיכול יכול ומי שלא יכול לא יכול

    22 תגובות   יום שבת, 20/2/10, 09:59

     

    נתברכתי בילד שמתקשה לדבר בגיל שלוש וחצי
    כן יהיו כאלה שירימו גבה , שלוש וחצי?
    ויהיו אחרים שיבינו שזה יותר מזה!
    יותר מההגדרה הכל כך שיטחית של תבניתיות
    של הכנסת אנשים לסקלות
    נתברכתי כי כל אימא יודעת בפנים שקושי של ילד מפגיש אותה עם עצמה
    וכמובן שעם הנשמה הכל כך עדינה של ילדה שלה
    מה בין גוננות לדרישה?.
    פעם התפיסה הרווחת היתה שמי שיכול יכול ומי שלא לא
    ילדים סווגו כמוכשרים,בינוניים,איטים או אפילו מפגרים שכלית
    (לצערי עדיין התפיסה הזו רווחת במקומות"לא מפותחים" דיו להבין את מהות הדברים..")
    היה היה פעם........
    והיום?
    הפתיחות אדירה, המידע זמין לכולנו , ההתמחויות מרובות ובכל זאת?
    דרושה אינטילגנציה רגשית גבוהה, הבנה עמוקה, אורך רוח וכבוד למקום "החלש" של האחר
    האם הוא באמת לא יכול לדבר?
    ברור שכן!!!
    האם להניח לו?
    שאלה טובה
    ידוע שבתהליכי שיקום חיזוק המוטיבציה של החולה והרצון שלו להבריא הוא תנאי הכרחי לשיקום..
    אחת המשימות שלי היא
    לזרוע בו את הידיעה הפנימית שהוא יכול על אף הקושי, שהקושי מרחיב, ללוות אותו צעד אחר צעד ברכישת השפה,לכבד את צורת התקשורת שלו וללמוד ממנה ,
    לכל אחד שפה משלו (תפיסה שונה של המכלול)
    לכל אחד הקצב שלו
    לכל אחד הדרך שלו להביע את עצמו
    צד חלש אחד יכול להוביל להתחזקות של צד אחר
    אבל הילד שלי כולל את הכל
    גם וגם
    והוא יודע את זה
    אני בטוחה!!!
    והסביבה ?
    שתתחיל להתמודד עם המבוכה של עצמה
    ותתחיל לעשות עבודה עם עצמה
    כי גם היא יכולה
    אם היא רק רוצה!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      אני הייתי מתמדקדת בדברים שהוא נהנה לעשות,

      בדברים שהוא טוב בהם

      לא הייתי שמה את הקושי במרכז

      אלא את הטוב..

      ואז הקושי היה משתפר מעצמו..

      בנעימות...

        2/3/10 00:23:


      כתבת יפה ונכון איטהל.

      אם תתני לילד להיות,גם אחרים יתנו לו בסופו של דבר...

      נשמע לא קל בכלל,אבל יש הרבה late bloomers בעולם...((: כמעט כל הגאונים שבו...(:

        21/2/10 13:23:

      צטט: מור אופיר 2010-02-20 10:13:48

      מה שמרגש אותי בכל הסיפור

      שהילד הזה ידע איזה הורים לבחור

       

      אתם מקסימים חיוך

       

      מסכימה עם אופיר, מאד...

       

      אני כל כך אוהבת אותך ואת הגישה שלך, ואת החכמה שלך, ואת האומץ הרב שיש בך...

       

      מה בכלל צריך עוד להוסיף לגישה המקבלת שלך ? רק לקוות שזו צורת ההסתכלות שתמיד תהיה לנו כהורים לילדים וגם כהורים לעצמנו. כך ניתן יהיה לשנות את העולם שלנו. בדיוק כך.

       

       אגב, גם אני מתייחסת כך לבתי. כל הזמן אמרתי שיש לה קצב משלה. לפני כיתה א' נאלצנו לשלוח אותה לאבחון שבו נקבע שיש לה לקות למידה... אז, לצורך המערכת הכניסו לקטגוריות מסוימות את דרך העבודה שלה...

      אני מודה שיש בזה משהו שיכול לעזור לנו לעזור לה... אך, כמו בסרט "פורסט גאמפ" אני מאמינה שהכי חשוב מה אנו - האמא והאבא

      חושבים ואיך אנו מתייחסים לילדים שלנו. כך, יתייחס יתר העולם.

       

       

       תמיד כאשר אני שומעת סיפורים מבתי על כל מיני דברים שקורים לה בביה"ס אני בודקת עם עצמי איפה אני, איך אני מתייחסת ומה אני משדרת בתוכי באמת באותם נושאים.

       

       אוהבת אותך

       ואיזה כיף שבקרוב אראה אותך כל שבוע בקורס מפת הצבעים (:

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        21/2/10 02:54:

      כל מלה בסלע. ב ה צ ל ח ה ! ! !

      *

        20/2/10 22:13:


      גם ביתי רננה החלה לדבר קרוב לגיל 4

      כולם דאגו ואני לא דאגתי.

      ידעתי שכמו שלכל דבר יש זמן גם לרננה יש את הזמן שלה.

      אני מכירה את האמהות הנפלאה והמאפשרת שלך - יש מה ללמוד ממנה.

        20/2/10 20:58:

      אנשים יקרים שלי
      שימת ליבכם נעמה לי
      אין ספק שהתמיכה מאחורי הקלעים ועל הבמה מחזקת את דרכי
      ומעצימה את כולנו חיוך
        20/2/10 19:36:

      יישר כוח כל הכבוד לך הגישה הבריאה למצב שבטוח יסתדר.!!!

      רבקה*

        20/2/10 17:12:

      כל הכבוד לגישה ולהתמודדות,

      אשרי הילד!

        20/2/10 16:59:

       

      את נהדרת, איטהל.

       

      רותי.

        20/2/10 15:53:


      איטהל יקרה

       

      שמחה כל כך לשמוע את הדרך שבה את מקבלת את בעית הדיבור שלך בנך.

      את תחזקי אותו כמו שרק את יודעת

      תלמדי אותו מה שאת יכולה

      תתמכי בו בדרכו.

      הסביבה, צריכה להתמודד עם הסטיגמות שלה.

      מאמינה שבסופו של דבר החברה שלנו מבינה לאט לאט שלא כולם בנויים אותו הדבר

      ויש לקבל כל אחד כפי שהוא.

      מחזקת אותך בדרכך.

        20/2/10 15:40:

      איטהל יקרה,

      נכון אמר פה מי שאמר שהילד ידע אילו הורים לבחור לו.

      סיפורך מזכיר לי ספר שברשותי שכתב ידיד יקר ד"ר קרל המרשלג שנקרא

      Healing ceremonies . ד"ר המרשלג בילה הרבה שנים עם האינדיאנים בדרום מערב ארה"ב ולמד מהם דברים שהוא מתעד בספרים שכתב. הוא מספר על זוג חברים שלו שנולדה להם בת שהסתבר שאינה רואה. ההורים היו בהלם מהתגלית, לא ידעו כיצד להתמודד בעצמם וגם עם המשפחה והחברים. ד"ר המרשלג יעץ להם להזמין את כל הקרובים להם ל"מעגל דיבור"כמינהג האינדיאנים.

       הם סיפרו לכולם על מצב הבת, שיתפו את כולם בתחושותיהם והפחדים שלהם ושמעו מה אמר כל אחד ואחד במעגל. הטקס היה חוויה מרפאה לכולם במיוחד להורים אשר גילו דרך "לראות" את ביתם ולראות דרכה דברים שלא היו יכולים לראות אחרת.

      מאחלת לך כל הטוב, יודעת שיש לך חכמה ותעצומות נפש לעזור לילדך להגיע למקום הכי טוב שהוא יכל.

      חיבוק ממני .

       

        20/2/10 14:45:

      צהריים טובים!

      אני כתבתי שיר על אימא

      ובו כתבתי איזה כוחות יש לאימא

      ומה מסוגלת לעשות האישה הזו

      מול סכנות שרואה לפניה

      מול מכשול שמופיע מול עינייה

      היא אישה עצומה אדירה

      כל אישה היא אמא נפלאה

      ואני בטוחה שאת אחת מנשים

      שאני תארתי בשיר שלי המופלא

      שבת קסומה לכל אימא המיוחדת במינה.

        20/2/10 13:55:

      ילד חכם

      הוא ידע להגיע להורים הנכונים(:

        20/2/10 11:51:


      כמה מרגש

      וכמה נפלא. ושוב, את, עם היכולת שלך לראות מדוייק, להוציא את הצוף מהפרח.

      התברכת. התברכתם.

        20/2/10 11:30:


      אין ספק, לא יכל הילד שלך לבקש אמא יותר

      קשובה אכפתית ואוהבת

      מבינה לליבך,כי גם אני התברכתי לי באחד כזה

      בן 14 ומגמגם

      והקושי עם הסביבה ועל אחת כמה וכמה בגיל ההתבגרות

      מעמיד בפני שאלות קשות מאוד

      ובעיקר, מה עלי ללמוד כבר כדי להקל עליו

      מבינה ומזדהה

      את נהדרת, כמו תמיד

      אביבית

        20/2/10 11:15:
      משהו יקר ללמוד ממנו.
        20/2/10 11:09:


      איטהל יקרה!

      הפתיחה שלך;

      "נתברכתי בילד שמתקשה לדבר בגיל שלוש וחצי..."

      אומרת הכל,

      הורים רבים נתקלים בקשיים ודילמות קשות ביותר, ההבדל ביניהם הוא הגישה אל הבעייה, והגישה שלך בריאה ונכונה, לעודד את הילד ולחזקו בכל תחום אפשרי בסופו של דבר מגיעים אל המטרה.

      חיבוק ממני

      שבת שלום

      *

      אסתר 

        20/2/10 10:35:

      מרגש, רגיש ואנושי.

      עם אימא כמוך כל ערוצי התקשורת אפשריים.

        20/2/10 10:30:

      הסביבה = חברה \ רואה רק תבניות,משבצות . היא מכתיבה שכל אחד צריך להיכנס "ולמלא" תבנית מוגדרת.

       

      היכולת להבין שיש מי שלא מתאים "למלא משבצת" , מי שלא נועד ללכת בתלם ,ולכבד את ההולכים "בדרכים צדדיות" -

       

      דורשת בגרות, כבוד לזולת והקשבה. מעטים נחנו בתכונות אלו.

       

      ולך יקרה , מאחלת שתמשיכי בדרכך המיוחדת . קבלת הזדמנות להבין כמה את יכולה להיות משמעותית במקום שאחרים

       

      ממש לא.                                                    

                                          איתך כל הזמן.

        20/2/10 10:26:


      איטהל מקסימה,

      מצטרפת לדבריו של אופיר

      הילד ידע את מי לבחור,

      יתכן כי כרגע אין לו צורך לומר

      את דברו, ויום אחד פשוט יתחיל

      לדבר שוטף.... כך קרה לאחי הצעיר

      שהיה מוקף באהבה של שלוש אחיות

      והורים... והרגיש נסיך קטן....

      ולא פצה פה, ויום אחד..... בעודו בביקור

      עם אמי אצל חברתה, ארע פיצוץ.... נפל

      טיח ואמי נחבלה בראשה...

      ופונתה לבית חולים, ואחי הקטן,זה שלא אמר מילה.....

      בא לאבי ז"ל וסיפר לו בפרטי פרטים מה קרה לאמא.......

      ומאז אינו שותק.....

      לך כמובן מאחלת שילדך ידבר בנסיבות חביבות יותר

      אבל בטוחה שידבר,

      ועוד איך ידבר

      ודברי חוכמה.

      חבוק גדול

      אסתי

      דרך הצבע 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/2/10 10:19:

      יופי של גישה מקדמת

      לא פשוט לפסוע שם בתוך הרצון הזה לקדם, לשפר ולדחוף קדימה לבין זה שמכבד ומחפש גם דרכים חלופיות להתקיים ולתקשר בעכשיו

      מרשה לי לתת לך חיבוק גדול?

        20/2/10 10:13:

      מה שמרגש אותי בכל הסיפור

      שהילד הזה ידע איזה הורים לבחור

       

      אתם מקסימים חיוך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איטהל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין