כשאני מחפשת פיתרון למשהו מתבחבשת איתו ואז...יש רגע ...שהתמונה מתבהרת ואני רואה אותה ככה זה אנשים יצירתיים לא? איך אני שונאת את הרגע הזה בו "בוס" שמגדיר את עצמו חסר הבנה בתחום שלי אומר : אני לא בטוח ,זה נראה לי יותר מדי אני שואלת ( מתאפקת חזק להיות מנומסת וסבלנית) :אוקי ,אם זה לא -מה כן? הוא: אני לא יודע אולי פחות, אולי יותר קצ'ואל אבל עם טוויסט שזה אומר?? איך אני מתה על ההגדרות הלא מוגדרות האלו ועכשו רצים אצלי בראש שלושה קולות אחד - איך לעזאזל אני מתפשרת כאן ומצליחה לעשות משהוא שהוא ככה ככה במיוחד שיש לי כבר את התשובה ,ואני בטוחה שהיא נכונה שתיים - עזבי אותך תעבדי קל ,תהיי ראש קטן שלוש - לא רוצה להתפשר ,אני יודעת ,הוא לא
לא ברור לי במה אבחר הפעם בדרך כלל אני .עקשנית ועושה בסוף מה שנראה לי נכון הרי בגלל זה לוקחים דווקא אותי לעבודה
* יפה ,הצלחתי לכתוב בלי יותר מדי פרטים מזהים |