המרצדס הכסופה עצרה ליד בית הקפה ופרקה את המטען היקר. ירדו ממנה אישה מטופחת, ילד כבן 10 וילדה קטנה בת שנתיים. אחרונה, ירדה הפיליפינית.

אחרי שירדו היא סגרה בעדינות את הדלת והמכונית שייטה לה לדרכה.

האישה פרצה לדרך והחלה לשעוט על המדרכה לעבר מרכז הקניות. הולכת לה בג'ינס יקר יקר, חולצה של וורסאצ'ה וענק פנינים לצווארה. עגילים לבנים באוזניה, שערה מתנפנף וכולה אומרת "בעלת הבית כאן, שימו לב, אני מובילה את שדרת המסע הזו".

הילד, מיישר קו עם האימא, הולך גם הוא מהר, מנסה לשמור על הקצב שלה. גם הוא כבר יודע את מקומו כבעל בית קטן. לבוש מחלצות ועל פניו מבט של "ראיתי כבר הכל".

הילדה הקטנה הולכת יותר לאט קצת מאחור.

הפיליפינית הולכת בקו אחד איתה אבל שוקדת לא להיות יותר מידי מאחור כדי שבעלת הבית, אם תציץ, תראה שהיא משגיחה וממלאת תפקידה בנאמנות. הבקבוק של הילדה בידה, שערה השחור מתנפנף. גם היא בג'ינס, כמובן פחות יקר, אבל כיאות למשפחה מהמעמד המתאים נקיה, רחוצה ונראית טוב.

אם מסתכלים מרחוק רואים שתי נשים ושני ילדים הולכים לבית קפה.

שתי נשים יפות מטופחות, האחת בשלה יותר והשניה צעירה ,  אחותה הצעירה אולי?

אם קצת נתקרב נראה את האישה הבוגרת מקפידה כל העת לשלוח מבטים בוחנים אל כל השורה הממהרת והולכת. היא מוודאת כל העת שבנה , יורש העצר יהיה בקו אחד איתה. לא ישיג אותה אבל גם לא יפגר. היא שומרת שלבושו יהיה מוקפד ואיכותי ממש כמו שלה. השעון שלו מסמן שהוא כבר ראה חנויות יוקרה, לא רק מהצד של חלון הראווה.

המלכה האם ויורש העצר ממש צועדים כסופה במדבר. לא מתעכבים. צעדם בטוח ומהיר, מסתכלים ישר אל המטרה ולא שתים ליבם אל העם המשתאה סביבם.

הילדה הקטנה מנסה להשיג את הקצב. שולחת מבטים בוחנים אל אימא ואל הפיליפינית לסרוגין. אל אחיה היא לא מביטה כי יודעת שבשבילו היא מטרד מייבב.

היא יודעת שישועתה תבוא רק מאחת משתי הנשים האלה.

האימא מחזירה לה מבטים של "תשמרי על הפירמה ותשיגי את הצעד ! אצלנו במשפחה צריך כל הזמן להיות בתנועה מהירה "! Nobless Oblige  " .

הפיליפינית לעומתה שולחת אל הילדה מבטים תומכים כאילו אומרת לה-

"אני מזדהה איתך מתוקה שלי, ככה זה, אם את רוצה מקום ומעמד, תילחמי עליו".

מנופפת לה עם הבקבוק ורומזת לה שאם תהיה צמאה, תמצא את תנחומיה וכל צרכיה בידיה האמונות של המטפלת מחצי הכדור הדרומי.

פתאום   - תקלה ! לאימא נפתח השרוך, שוד ושבר. באמצע השטף של ההליכה היא עוצרת, מתכופפת וקושרת חזרה.

אבל מה קרה בינתיים במבנה שדרת המסע המלכותית?

הבן שאיבד פתאום את הביטחון האט גם הוא ומחכה לאימא ממנה הוא שואב את כל כוחו. מפנה מבטו אליה, לאחור ומייחל כבר שתקשור את השרוך השורר ותחזור להוביל.

הילדה הקטנה מדדה לאט וסוגרת מרחק.

רגע אחד ! מה קורה פה ? הפיליפינית פרצה קדימה , והנה היא בשורה הראשונה.

עכשיו היא מובילה. שערה מתבדר, גבה זקוף , הסנטר שלוח לפנים בנחישות. עכשיו היא לא רואה אף אחד לפנים. היא דוהרת לעבר המטרה. מנצלת כל רגע כדי ליהנות מהשליטה במשפחה שנמסרה לה על ידי המזל.

על פניה נהרה גדולה, עיניה מחייכות בסיפוק, אישוניה מממוקדים, נחירי אפה מתרחבים במאמץ לקחת יותר חמצן לצורך המרוץ לצמרת . היא רוכנת מעט לפנים, ממש טיל שיוט.

על פניה מופיעה הבעת הנסיכה היורשת. הבעת כוח של פנים צעירות, הבעה חסרת מורא. עיניה נוצצות, מצטמצמות משהו, עורקי רקותיה הולמים וסומק קל נזרה בלחייה העדינות הגבוהות.

אבל לא לעולם חוסן, האימא אשר ראתה בדיוק מה הולך לקרות, סיימה במהירות לקשור את השרוך ובשלושה צעדים זריזים ובוטים סגרה את המרחק.

תופסת את הילדה בידה אחת, גוררת אותה לפנים ומתייצבת בשורת ההובלה. 

מביטה לצד אל הפיליפינית שלה אחרי שהפקיעה ממנה גם את הקטנה ומכניעה אותה במבט השמור לאריסטוקרטיה האנגלית.

הפיליפינית שקיפחה בבת אחת את השליטה ושערי גן העדן נסגרו בחבטה  על אפה, חזרה למאסף.

גווה כפוף מעט, המבט הכנוע חזר, מסתכלת אל הילדים במבט משגיח ומטפל.

הולכת מאחרי הגברת שלה וחולמת איך יום אחד תופיע המרצדס והיא תכניס את הילדים למקומותיהם ואחר כך בתנועה מלכותית תחליק אל המושב הקדמי. תחייך במבט אוהב אל הגבר הנוהג ותישיר מבט לפנים כיאה לנסיכה אמיתית.