קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
זמן
בפרטים הקטנטן-קטנים. וזאת ששאלתי הסכימה איתי שבאמת הימים צפופים. שהזמן עובר מהר כמו מואץ כמו גומייה שנקרעה במכונה. שהימים הם קלפי משחק דקים חבילה ארוזה בהידוק כשכף ידו של קוסם מיומן מקשיתה אותה ומרפה הקלפים עפים אחד אחד ונופלים בערבוב לרצפה כך הזמן מתאבד וקופץ לתהום כמו למינגים מצוק.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זמן הוא המתנה הגדולה ביותר שניתנה לנו,
בעצם הוא אלוהים.
ואנחנו לא תמיד יודעים מה לעשות איתו.
אני מקווה שראית את הסרט " למינג" כי הוא מתאר בדיוק את התחושה הזאת שדברים מזדחלים לך
בקצב שלהם ואת אפילו לא יודעת, עד שפתאום הם צצים או נופלים או עפים אלייך מהלא ידוע.
שיר נהדר את נהדרת ומזמן לא דיברנו.
לי זה כואב ,,,כמה שזה אמיתי!
אבל יש סדר מופתי בזמן, בעולם!!
כך לדעתי,
גם אם מלא קלפים שונים
כל יום נראים מפוזרים.
והקוסם האוחז בחבילה,
אחראי על זו העלילה
ועלינו להאיר
מה מאחורי הקלעים
מאיתנו יסתיר
בליבי אין ספק שאנחנו לא תופסים נכון את הזמן.
לכן, אם הוא מתאבד כמו למינגים (איך הבאת אותם? ומאיפה? את גדולה),
אני בהחלט לא אנסה לעצור אותו.
וגם אהבתי שהזמן מתפרק לחתיכות (קלפים) תרתי משמע...
אני אישית אוהבת מאוד התעסקות בזמן.
אולי מנסים להדביק אותו, להשיג אותו, לנצח...
תודה, מיקה.
אני מתלהבת מאוד מהכתיבה שלך, אך חולקת עליך בעניין "מי מתאבד".
לדעתי לא הזמן מאיץ את עצמו אל עבר התהום...
אלא אנחנו, האנשים, המחווים את תאוצת הזמן...
ורוצים, ומתרצים, ורצים מהר יותר... מהר יותר... מהר יותר...