הבציר? ארבעה דייטים, וזה לא כולל את הכניעה שלי להצעה מגונה ביותר, ללא תנאים מוקדמים וטרם התערבות הצלב האדום, מידידה שלי, שפיטרה ללא כל הודעה מוקדמת את הגברבר שאיתו יצאה. אני עדיין טיפה חלוד, יש כמה ברגים לחזק, מסתבר שהברים השונים בעיר הסתדרו בכלל לא רע בלעדיי, מה גם שזה כבר התחיל להרגיש לי כמו איזו ענתיקה שברגע שמישהו מנסה לפתוח את הדלת אז המנוע נופל. לא עוד! מחר אני במוסך. פילטר שמן, פילטר אוויר, ודוושת גז אחת שנוטה להיתקע מדי פעם - גמרנו! אני חוזר להיות מכונה, ולא סתם עוד איזו מכונה, אלא אחת שיודעת לתת מקסימום תפוקה במינימום זמן. כזו שתניב כמה שיותר הכנסות, במשמרות סביב השעון. ושהסינים יעזו להעתיק אותי.

חמוש במשקפת ובפנקס, צפיתי קצת מהצד בכל הסצנה המפוארת כל כך, בשוק הבשר הלא ממש טרי של הסינגלים, של הפנויים פנויות, של הרווקות, של הגרושות, ושל כל שאר הירקות, לרבות רשתות לא כל כך חברתיות. טובל את הרגל מדי פעם במים הקרים וזה לוקח טיפה זמן להתרגל. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין לא? או בתרגום חופשי שים לב טוב טוב עם מי אתה יוצא ולאן! העין פקוחה לרווחה, הפנקס פתוח והיד על המקלדת. מוצא את עצמי מסכם לי סיכומים מעוטרים בעלי כותרת - ‘רוצה, או לא רוצה'. מי כוסית? אני! הסינון הראשוני הכל כך אקוטי, הוא זה שייתן את האישור הסופי לשיחת הטלפון הסמי גורלית בו ייחרצו גורלות וממש שם יוחלט באם ניתוב השיחה ישודרג למחלקת הפרימיום, משמע אל עבר איצטדיון הברים המעושנים, או שמא העברה מניפולטיבית אל עבר שירות הלקוחות, משמע - חפשי ת'חברים שלך, גם ככה אני בפרק האחרון של האוס עכשיו, אין לי זמן!

חבלי הלידה מחדש כחיית דייטים שלא סופרת אף אחת ממטר לא באמת קלים. זה מתחיל בצעד קדימה ושניים אחורה, עם התחדדות החושים זה ייהפך לשניים קדימה ואחד אחורה, ובעוד שהמערכות מבשילות ואחיזת המרחב הבלתי מוגבל באמת מגיעה אל שלביה הסופיים, אפשר ללחוץ בשקט על כפתור ה- RUN ולהמריא בבטחה. לא חוגר חגורה ולא עוצר באדום! קושקוש ומושמוש כבר מזמן לא בבית ספרנו, זה עכשיו פול צ'ארם בהילוך שישי בכביש נטול אגרה על דו גלגלי שמשאיר רוח סילונית, ושמשטרת הדייטים רק תנסה לעצור בעדי. מוכן להתפשר על דוח חנייה, מקסימום שניים. רגע אחד? פתאום להגיח ללא שום אזהרה מוקדמת ועוד בגישה אגוצנטרית נוראית שכזו עם כל הפאסון? כאילו דה! תקפצו לי.

הדייט הראשון? לפני כשבועיים ימים, גרושה פלוס אחת. הכללה ראשונה? זה יותר קל עם גרושות. הגרושות הן הרבה יותר אפויות מרווקות שבאות בימים. פרגמטיות, ישר הקלפים על השולחן אבל פוקר זה לא ממש אני. כמה בירות, כמה סיגריות, סקירה לא ממש מרנינה על מערכות העבר שלה, וכמה שהשקיעו בה, וכמה שהתאמצו וכמה שהסקס איתם היה טוב, וכמה, ועוד כמה, וכמה שנשבר לי מהחפירות שלה. שורה תחתונה? מנשקת לא משהו, ועוד טורחת לסמס לי יום אחר כך שהיה לה ממש נחמד. תודה, אבל לא תודה, אני לא נחמד בכלל ואת לא עושה לי את בשיט - הלאה! הדייט השני? התימנייה. הכללה שנייה שימו לב! וואו, התימניות חמות לא? אממם אולי כן אבל בטח לא זו. עוד איזו רווקה שחרטה לעצמה על המצח - מחפשת גבר גבר! לא חמה ולא חצילים. יבשה כמו אלפקה שבלוטות הריר שלה כבר מזמן קפאו. אז נתתי לה עוד צ'אנס, מי סנוב? אני! בכל זאת תוסיק אליפות ואף פעם לא היו לי מניות במחוזות הג'חנון והלחוח. בדייט שני סגרנו על סרט. סליחה - דרמה. "אתה צריך להחליט, אנ'לא יודעת מה הטעם שלך, תחזר קצת מה יש?" פחח. 

סליחה?! הלווווו את רווקה ועוד בשלהי המחצית השנייה של שנות השלושים שלך? מה אני איזו הארכה בדרבי? לא גבר גבר מה תעשי לי? אני גם לא הולך להתנפל עלייך משום כיוון. לא מארב ולא מארב כוכב. מחפשת את החבר הכי טוב שלך? יופי תמשיכי לחפש, אני בטוח שהוא קיים שם בערבות העולם הווירוטאלי. בקיצור תמשיכי להיות רווקה ואני אמשיך הלאה טוב? ולא רבותיי, אין לי דבר ולא חצי דבר כנגד העדה התימנית - נהפוך הוא. אבל יש לי כן דבר וחצי או שניים נגד גזענות בכלל ובפרט בעולם של הסינגלים לרבות סטראוטיפיים מפגרים כגון "אף פעם לא יצאתי עם אשכנזי פסיק ספרדי פסיק מה לא ברור?! 

הכללה שלישית ונבזית במיוחד! רווקות יקרות, עד מתי? הפנטזיה הפנטזיה כן. האביר על הסוס הלבן, עם הגלימה והיין בתוך הנדן. גבר גבר, החבר הכי טוב שלך, רווק מוצלח כזה חובק עסקים ואייל נדל"ן, כזה שאמא שלך תימס בו במקום שהוא ידרוך אצלה בבית עם הקיורטוש כי זה "ממש" באופנה עכשיו, כאילו דה! הוא יפציע לך בחלום בו בזמן שאת ישנה על מצעי הסטאן שלך עם ההילה הזו סביב ראשו. כן את רווקה, והגיע הזמן אחרי התואר שני למצוא אותו בחניון של פאקינג "פרינס צ'ארמינג". אוי כמה שהחיים וורודים, את לא מוותרת, זה ברור. אז מה? אני בת שלושים ושמונה הייתי כבר פעמיים "בכמעט" חתונה. במקרה הטוב? במקרה הטוב הוא יגיע על חמור צולע בליסינג עם סטרטר דפוק, כזה שלועס עשבים ומשלשל בדיחות רדודות על המוסכניק שלו. העיקר שהוא ימצא חן בעיני ההורים. "אמא, תראי את מי הבאתי לך?" 

בסופי השבוע נטולי הבן שלי, אני חוזר לחליפה של הסדרתי, ולא, לא זו של הסינגל, שכחתם? כלומר חוץ מסידורים ופוזות של סופ"ש, אם גם יוצא לי לפרגן לעצמי איזה דייט - מה טוב. וזה בתנאי שאני לא עייף מדי, וזה בתנאי שהיא עוברת את כל הסינונים, וזה בתנאי שהיא נראית סוף וזה בתנאי שהיא פלפלית - המסלול פנוי ומגדל הפיקוח מאשר. מודה שרציתי אתמול לשרוץ את מרבית היום בבית. וזה כולל חדר כושר, שנת צהריים מפנקת, קפה וסיגרייה במרפסת, חבר או שניים, וגם להסיר אבנית מהקומקום שלי כי אני לא משפשף! לקראת ערב הטלפונים מתחילים לצלצל והפיצה בתנור לא ממש אוהבת להתקרר. שוב דייט! יש!! נוהל התראגנות זריז, וכבר בעיצומן של ההכנות מתקשרת "מועמדת" נוספת, והיא ממש נשמעת טוב, ומעבירה לי יופי יופי את כל הדרך לדייט מספר ארבע, אני מגלה לה שאני בדרך לדייט, כאילו זה קצת לא נעים אבל זה מה יש. לרבות כל הנזכר לעיל, ומה לעשות ככה זה שאתה מוצר חם בשוק, מגיע סמס ממקור סודי עם הצעה מגונה. כן, ואני רציתי סוף שבוע רגוע. מצטער - כאלה יש רק בגלגל"ץ.

הדייט הרביעי? העייפה! שיחת טלפון קולחת, אני מריח פוטנציאל באוויר, ועד שמצאנו, ועד שהתפנה מקום על הבר, ועד שכאן ועד ששם - סגור היום! אין קבלת קהל. מה, כאילו שביתה? לא, סכסוך עבודה זמני וההסכם הקיבוצי לא תקף כאן. קצת צוחקת, הרבה מפהקת וכמעט לא מדברת. נוהל "בטל" זריז, חשבון, ותעופה מהירה חזרה הביתה. צר לי, טרם הספקתי להכליל גם אותה בצרור ההכללות שלי להיום. מה שנותר לעת עתה הוא מימושה של הצעה מגונה אחת ממקודם וזה מצליח ובענק.

ככה זה שאתה מכונה, זה המוד עכשיו ואני רק הולך ומשתפר. מהפעם האחרונה שהייתי כזה השתפרתי פלאים, מה לא?! הסינגל הסדרתי שבי כבר מזמן פשט את עורו, ובן הכלאיים שמתגלה כאן לא לוקח שבויים - ראו הוזהרתן. אני חריף מאוד, אני יודע בדיוק מה אני רוצה ובאיזה מינון ואני גם בא עם קבלות. ושלא יהיה ספק בכלל, אני מוצלח, אני מאושר, אני מסודר, אני נראה מעולה, אני גבוה אבל יותר מהכל אני צנוע - סוג של מתבקש. ואיזה קאמבק שאני הולך להביא פה - תתחילו לפחד!

עמית