רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
קונצ'רטו לאגו יחיד -הסיפור הרומנטי השבועי
כל זמן הקונצרט חשה מבט נעוץ בה. בתחילה חשבה שהיא מדמיינת, אולם –לא! הגבר כסוף השיער בחולצה האדומה, המשדרת ביטחון ותעוזה, בלט בגוש השורות מימינה. הוא נראה כל כך רענן, כל כך צעיר בנשמה, כל כך שונה מבעלה שישב לצדה, מתכונן לשינה מתוקה בחיק צלילי הצ'לו של סמטנה ודבוז'אק....
מוטרדת קמעא ניסתה להתרכז בנגינת הצ'לו המלטפת, כשזיכרונות מפראג מציפים אותה...הם היו אז צעירים ונלהבים, היא ובעלה, כשחרשו ברגליהם את פראג, וביקרו בכל הקונצרטים האפשריים. הם ישבו מחובקים והתמזגו עם הצלילים, שיכורים מאהבתם הטרייה....היא העיפה מבט רך לעברו. נחירות קצובות היו המענה. כבר מזמן שכח לחבק אותה בקונצרטים. "למה בכלל אתה מחדש את המנוי שלך?", התלוננה מדי שנה, "כשכל מה שאתה מחפש זה מקום לישון בו?".
אך בעלה רק חייך אליה בחביבות נטולת טינה, וליטף את שערה הקצוץ, הערמוני, מעל לאוזנה. "נו, די עם הקיטורים...את יודעת שאני נהנה להצטרף אליך לכל מקום, מתוקה שלי!", אמר את הרפליקה הקבועה שלו. אוף, כמה שנאה את הרפליקות הקבועות שלו, שאותן לא שינה במשך 20 שנות נישואיהם! לו לפחות היה צועק עליה, מתרתח, מתפרץ ,אפילו עוזב את הבית בחרי אף...אך זה לא קרה. שלוותו הוציאה אותה מהדעת! למה הוא חייב להיות כזה עובד בנק אופייני? מרובע, אפרורי, וכל כך מאוזן....
הגבר בחולצה האדומה המשיך לנעוץ בה מבטים. היא חשה שהיא מסמיקה קלות. מה זה עלה על דעתו? היא אישה נשואה ומכובדת שבעלה לצדה, שילדיה הגדולים מסתובבים בהודו עם תרמיל גב, רק זה חסר לה –רומן מהצד....היא בטח טועה. זה פשוט לא ייתכן. היא לכסנה אליו מבט אלכסוני, והוא השיב לה בחיוך מפתה כתשובה. עיניו השחורות קדחו את נשמתה...
בהפסקה רצה לעמוד בתור לשירותים. מתי כבר יוסיפו עוד תאים לנשים במוזיאון תל אביב? זאת פשוט חוצפה שאת כל ההפסקה היא צריכה לבזבז בעמידה מבישה בתור שלא נגמר! דקה לשובה עוד הספיקה ללגום מהקפה ההפוך שקנה לה בעלה, ושמר עבורה עד שתחזור. היא לגמה מהקפה בפיזור נפש, עיניה משוטטות, מחפשות....הנה הוא! עומד ליד הדלפק ומסיים אספרסו קצר. כמה מתאים לגבר כמוהו בעל נשמה צעירה להזמין אספרסו ולא "נס קפה חלש", החביב על קשישים כמו בעלה...למה לעזאזל הוא לא מתעורר יום אחד ועושה אתה דברים מטורפים? נגיד, קונה לה כרטיס הפתעה לאיי הבהאמאס! אבל, לא, הוא תמיד מקבל מהבנק את הדילים המשעממים שלהם לטורקיה או ליוון, ליוון, או לטורקיה...שם, "כפיים, יללה כפיים!" בקריוקי מגוחך....בילויים של זקנים!
אבל היא לא תיתן לו למשוך אותה מטה, אל הזקנה המאוסה! הוא רוצה להיות זקן, שיהיה! הוא לא יכול להכריח גם אותה להיות זקנה בלה כמוהו! כן, היא תיענה למבטיו המפתים של החתיך כסוף השיער. היא תלך אתו למלון! מה יש? למה אסור לה להרגיש שוב צעירה? אחרי הכול כל מי שמסתכל עליה שורק בהערכה לנוכח גופה המטופח גם היום, כשהיא מתקרבת לסוף שנות ה-40. צלילי הצ'לו אפפו אותה שוב כמו שמיכה נעימה, אך מוחה היה טרוד ללא הרף בדברים אחרים...
רעם מחיאות הכפיים המה באוזניה. גם היא מחאה כף במרץ. אכן, קונצרט נפלא! בעלה שהתעורר משנתו הנעימה, הצטרף למחיאות הכפיים, כאילו היה שם כל הזמן...הם נעו ממקומם, ושוב עצבנה אותה האיטיות שלו, הזהירות שלו, הנימוסים שלו, העדינות שלו לא לשעוט קדימה לעבר הדלת, אלא לפסוע בצורה מחושבת וזהירה. היא פרצה קדימה , מותירה אותו הרחק מאחוריה, כשלפתע הבחינה בזווית עינה במרצה שלה לשעבר מהאקדמיה למוסיקה! וואו! כמה שנים עברו! מעניין אם יזכור אותה!
"ד"ר נחליאלי!", קראה לו בהתרגשות. כן, הוא זכר אותה! הם החליפו משפטים נעימים, הזכירו, נזכרו..."מה, באמת נתתי לך ציון 100? כנראה הייתי שיכור", התלוצץ ברוח טובה. ולפתע, מימין, חשה במבט קודח. עיניים שחורות, אפלות ננעצו בהם, בה ובבן שיחה, כמו מחכות שיסיימו...כמו מחכות להתפרץ בהצעה שהלהיבה את דמיונה בשעתיים האחרונות...
הגבר בחולצה האדומה התקרב ללא נימוסים מיותרים. הוא הושיט את ידו בביטחון ובשחצנות –"ד"ר נחליאלי! אתה חייב לעשות לי טובה גדולה!", אמר למרצה. היא חשה את לבה הולם בחוזקה. הנה, עכשיו הוא יבקש שיציגו אותה בפניו....
"מה הטובה הגדולה, יקותיאלי?", שאל ד"ר נחליאלי בלשון קרבה של מי שמכיר את הגבר כסוף השיער שנים רבות. "אתה פשוט חייב להציל אותי. חסר לי מרצה ליום העיון שאני מארגן לנגני התזמורת הפילהרמונית. אתה מבין, מישהו הבריז לי, ואני חייב איזה מרצה ברמה."
"אני לא יודע, אני די עסוק", ניסה המרצה להתחמק. היא עמדה וצפתה בהם, כלא מבינה. אף מילה עליה? "נו, די, אל תעשה לי את זה! מרצה ברמה שלך יכול מאוד להעלות את הרף ביום העיון שלי", הפציר כסוף השיער בלשון חלקות."קלטתי אותך כבר קודם, והסתכלתי עליך כל הזמן, אבל לא שמת לב אלי!", התלונן אדום החולצה. "כל כך מהר שכחת אותי? תמיד אמרת שאני נגן הצ'לו הכי מוכשר שהוצאת מתחת ידיך! וככה שוכחים אותי?" סיים בנימה נעלבת.
היא ניצבה קפואה על מקומה, כשהאכזבה מכה בקרביה כמו באגרוף. היא הביטה במושא החלומות שלה מפטפט בשטף עם בן שיחו, כשמבטו חודר דרכה כאילו היא אוויר. אחר נשאה מבטה אל הדלת. שם , בסבלנות של ברזל, ללא כל מילת טרוניה, חיכה לה בעלה, כשהוא אוחז במעיל שלה שפדה עבורה מהמלתחה. * כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה מצד אחד. ומצד שני, אולי היא תלמד פרופורציות, ומי הוא בן הזוג האידיאלי -המפתה ברגע ושוכח ברגע, או זה, היציב, המציע תמיכה קבועה ללא תנאי...
ספור מותח, לאורך כל הספור חשבתי שיהיה כאן רומן ,
לא רק אני התבדתי אלא גם גיבורת הספור.
אילנה
קוסמת לא קטנה
אהבתי
המשך שבוע נפלא.
יופי של ספור.
כשאנחנו נישאים על גלי ההזיות שנועדו להשביח את חיינו
הם בדרך כלל מתנפצים הגלים בהזדמנות ראשונה
ומפח הנפש - מי ישורנו.
ליבי ליבי לגיבורה שלך
הפתעת אותי!
מרתקת כמו תמיד.
הכול מצביע על כך שאתה נשוי...
שתעשי מנוי לקונצרטים של אסתרית בלצן (ואז ניפגש!) או שתתחילי ללמוד לנגן בצ'לו...
מרתק לקרוא
ולהווכח שלא הכל נגמר ברומנטיקה.
העיניים של ההיא למעלה עם הצ'לו שבו אותי
הוזמנתי לכמה אירועים מוזיקלים
עכשיו הפוסט הזה
מה היקום מנסה לשדר לי(?:
את מוזמנת בכיף להסב אל שולחן כתיבתי בכל עת, או אולי לשכור אותו לתקופה....אין ספק שהוא-הוא מקור השראתי....
טנקס, נשמה!
תודה בשביל השביל...
אלומה יקרה
איך את מצליחה למצוא נושאים כה מרתקים?
עולם כל כך רחב עולמך.........
אני באה לשבת בצל שולחן כתיבתך.......
אולי אלמד משהו.
כוכב זוהר לך שלחתי.
את כותבת מקסים :)
*
איזה כייף להתענג על סיפורייך...
תמיד יש הפתעות..לפעמים עצוב..לפעמים שמח..אך תמיד סוחף ומרתק.
תודה לך.
*
אאוץ' נהרסה הפנטזיה
כוכבית לא מספיקה
אז הנה שביל החלב
חן חן, מרילין היפהפיה!
מיכאל, בטח לא תאמין, אבל ממש חשבתי עליך ועל קוראים אחרים שלי, הנשואים באושר, ואינם מקבלים ביטוי בסיפורים שלי. אני מודעת לעובדה שאני רוב הזמן מתעלמת מהנשואים בחבריי, אבל זה רק כי כבר שכחתי איך המוסד הזה נראה, לא משום שאיני מכבדת את המוסד הזה.
חן חן על מחמאה ענקית!!!!
חחח הרסת אותי עם התיאבון בחוץ והאכילה בבית...
קיראי את "מאחורי הוילון", סיפור ישן שלי, ותקבלי את האקשן שאת רוצה:))
תודה על תגובה אדומה ולוהטת, וסליחה שצבע שערה של הגיבורה שובר את הרצף....
מה עוד ימציא ראשי? שאלתי אותו, והוא לא מוכן לענות ולגזול את ההפתעה...
בסיפור הזה אכן אין אישור לבגידות, אך בסיפורים אחרים שלי, יש ויש בשפע...קרא שוב את "מאחורי הוילון"...
רציתי לגוון קצת..אני תמיד מקפחת את הנשואים, כי כבר שכחתי מה זה...אבל גם להם מגיע סיפור טוב!
אמת ויציב!
תודה, חבר אהוב על הפרגון התמידי!
התאהבה זה מוגזם, אך למדה להעריך, זה בטוח!
שמחה שעינך הרגישה לא החמיצה גם מסר חשוב זה!
הנחיתה הייתה רכה כמו המעיל...
בניגוד למה שאת חושבת, זה לא על אנשים משותפים שלנו...אבל...זה סיפור אמיתי לחלוטין (בקיזוז הקטע על הנישואין) שקרה לי בקונצרט האחרון של אסתרית בלצן....הכול אחד לאחד! אבל כמובן שלך ולי היו מאות שיחות בנושא סוג זה של גברים...חחחח
סיפור נפלא....
ע העצב..עם השמחה..
כמו בחיים האמיתיים.
* כתיבה סוחפת ומרתקת.
את פשוט כותבת נפלא. והפעם סיפור בגוון שונה. מרתק וכל כך אנושי.
*
בחזרה את המקלט הבטוח
*
אלומה:))
תודה לסיפור
תמיד מרתקת
*
שבוע טופ
שטוטית
}{
איזה יופי של סיפור , אלומה.
ספור עם מסר לכל אותם המחפשים/ות מציאות...
שמחתי שהבעל שהוצג בסיפור כ"משעמם" כביכול, וממש לא ככליל השלמות ולא כגבר האידיאלי החותר כל הזמן להפתיע את בת זוגו, אבל הוא מייצג את רעיון האמינות והיציבות. וזה לא מעט, בנות !
תודה ושבוע בכיף.
נ.ב.
את מכירה את או הנרי?
חחחח
נפלא!
הדמויות מזכירות לי כמה אנשים שאני מכירה...
כל הכבוד לך-
ולנגן הצ'לו עם החולצה האדומה:)
*
אהההההההההההההה אלומה,
כך, סתם פתאום....??????????.
הלך לו הסטוץ.......................?
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
וכמה טוב לגלות את המוכר והבטוח...
הבעל הנאמן שמחכה לה במסירות...
תחי הפנטזיה..... כעת הוא יהנה...
ואיך אומרים?
מקבלים תאבון בחוץ..................
אוכלים בבית!
חחחחחחחחחחחחחח
אסתי
דרך הצבע
רומנטיקה היא לאו דווקא סערה. לעתים דווקא היציבות חודרת עמוק יותר (וכחול יותר...)
בדיוק נמרץ לזה התכוונתי - להעריך את מה שיש...
איך רציתי שיהיה שם אקשן מסוג אחר..:))
את ומפתיעה כהרגלך
שבוע טוב יקרה:)
אוי..
כמה שאת מרתקת...
מה עוד ימציא ראשך היפה
(שלא לדבר על הרגליים של המדינה)?
סיפור נפלא.
תענוג היה לקראו.
*
מסקנה: זהירות מגברים שלובשים אדום!!! ( :
ולך אלומה, פרח (אדום כמובן) על סיפור נפלא, שהניחוח הרומנטי בו שזור הפעם בארומה ריאליסטית.
סיפור מוצלח.
אחרי שהקוראים מצפים להצלחת רומן חדש, עם התעוררות לאחר תרדמת, בא ה"פאנץ' ליין" ומקבלים "פאץ' " באף הסקרן... אכזבה...
כמובן שכל הנשואים באושר ובעושר שמחים - ככה צריך להיות!
וכל האוהבים/ת ב"גניבה" והגרושים/ות מתאכזבים שאין להם אישור מהסיפור...
אז סיפור רומנטי או לא... סיפור יפה...
שבוע טוב,
רמי
*סיפור מרתק עם סוף שונה מהרגיל.
תודה, שבוע טוב.
אלומה יקרה,
איך היצלת את הגיבורה שלך מבגידה... ( :
היא הרויחה שעה של פנטזיה.
חשבתי איך תכונות של בן/בת זוג
בתחילת הדרך כל -כך מושכת
בהמשך הופכות להיות מאוסות ומעצבנות..
שבוע טוב
דבי
סבלנות הברזל....יכולה להוציא מהשלווה.
קצת חרי אף לא יזיק להם... או שתקח מאהב(:
זה סוף לטעמי. לא הכל דבש בחיים. אשוב אישה יפה. סחטיין על הכתיבה
nifla
romantika zot at
kochav lach
mi a chaver mi brasil
2 neshikot
חשבתי שרק הגברים חוזרים עם הזנב בין הרגליים
טעיתי........
כוכב לסיפור ניפלא
לא רע מדי פעם להתרגש
ואז להעריך את הטוב והמוכר...
מעולה כהרגלך...♥*
הסיפור הזה, מלמד אותי לפחות, כמה אנו צריכים להעריך את מה שיש לנו...
אני מקווה שאחרי אותו ערב היא התאהבה בבן זוגה מחדש...
סיפור נהדר!
אולי יום אחד היא תבין כמה מזל יש לה. אולי לא.
מה שבטוח - הגיע הזמן להוסיף עוד תאי שרותים לנשים, ולא רק במוזאון תל אביב!
פוזית*
אלומה,
מרתק ומפתיע.
אהבתי.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
לא נורא....
לפחות לשעה קלה
היתה בעננים
מקווה שהנחיתה היתה רכה
אין כמו הגברים שבהצגות וקונצרטים-קלות נוחרים
רק עכשיו סיימתי להחמיא לך
על הסיפורים הנפלאים לשבת
שהם הרומנטיקה במייטבה
וכבר הסיפור הנוסף..
וכרגיל סוף מפתיע..
שלך.שרה
אלומה*
איזה סיפור!
איזו הפתעה!
דווקא לא נגמר רומנטי, בסערה . . .
יותר מציאותי מהחיים . . .
אכזבה?
או שאולי עדיף לה בשקט עם הבעל "היציב"?
בסערות יש היי, אבל גם דאון
אין על הכישרון שלך ! איך שאת מצליחה להרים הנחתה להרבה נשים יפות ומוכשרות להתאמת אם האמת
חן חן לך, חלוצת התגובות!
כוכב
תמיד מרתקת בכתיבתך
קסם לקרוא אותך:)))))))