רק המילים שלי, מחזיקות מעמד
כאן אספר על הופעות שלי, או שאעלה פרקונים מהספר שלי \"הזמן הוא אלוהים\"...
כאן האתר שלנו, מהות החיים-
www.eol.co.il
וחוצמזהו.
פוסטים אחרונים
ארכיון
"הזמן הוא אלוהים" פרק 11: זמן צדיקים
כשעלה טרמפיסט חדש לאוטו לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה. הייתי זקוק לחברה, תהיה אשר תהיה. הוא נראה היה מעניין, עם זקן גדול, חוטם מהודר, והרבה קמטים קטנטנים שהביעו לא מעט. אין לי מושג האמת מה הם הביעו, אבל הוא נראה לי מספיק מעניין כדי לקחת אותו ממקום למקום."אני פה קרוב..." הוא מילמל.מכיוון שלא ידעתי לאן אני נוסע, לא היה ממש רלבנטי קרוב או רחוק.המרחק איבד משמעות. היה לו ריח חזק של טחב או משהו כזה, וחוש הריח המפותח שלי בהחלט היה לרועץ ברגעים כאלה. האמת, שחוש הריח שלי היה חסרון מובהק בלא מעט סיטואציות בחיים. את מה שאחרים לא היו אפילו מרגישים, אני קיבלתי לתוך האף שלי ביג טיים. תרצו לתוך האף, תרצו לתוך הנשמה. חושים מפותחים הם נכס, יאמרו רוב האנשים, ואני אומר שלעיתים הם מקשים עליך...כמו בנסיעה עם האיש הזה. הייתי צמא לשיחה אחרי שקט ארוך."אז מה מעשיך בדרכים...?" שאלתי בהיסוס....לא הייתי בטוח שהוא בעניין של לפתח שיחה."נוסע לבקר את הבת שלי, היה לה יומולדת בשבוע שעבר, אז קניתי לה משהו קטן והחלטתי להביא לה...""אבא טוב..." חייכתי.הוא לא ענה, אלא חייך חיוך מריר. בתוכי התחלתי לדמיין את הסיפור שלהם. היה משהו בפניו שהביע תחושת אשמה. ואולי אני שוב טועה, ואולי זאת הפרשנות שלי וזהו... הוא הצית סיגריה חצי מעושנת ששלף מהמעיל. אפילו לא שאל אם אפשר להדליק, אבל כנראה שמכולת האשפה שיש הנוהגים לקרוא לה הרכב שלי נראתה כמו מקום מזמין במיוחד לסיגריה."הייתי מציע לך, אבל יש לי רק סיגריות חצי מעושנות...לא נראה לי שתרצה..."הוא חצי צדק. חצי לא עשה לי את זה סיגריה חצי מעושנת. שתקתי.תהיתי אם זה הקטע שלו. לאסוף סיגריות חצי מעושנות או שפשוט לעשן בהמשכים, במכולות אשפה ממונעות עליהן הוא תופס טרמפ, לכבות ולהדליק שוב, לכבות ולהדליק שוב...נהניתי מלהשתעשע במחשבות על הסיפור שלו עם הבת שלו, וגם על העניין עם החצי מעושנות שלו.לא רציתי שהוא יספר לי, נהניתי להפליג עם עצמי לרגע.הוא קלט אותי והעלה חצי חיוך. "אל תנסה להבין את הסיפור שלי, גם אני לא מבין אותו... אבל בוא נגיד שצדיק אף פעם לא הייתי, אז עכשיו אולי מוטב לנסות קצת..."הרגשתי כמו בחידון, פאזל או תשבץ שבו אני אמור להתחיל ולמלא את החסר, להרכיב משביבי המידע, המראה שלו והמשפטים הסתומים שכל כך אהבתי את הסיפור השלם, המלא. את סיפור החיים שלו.אני מת על זה. אין אחד שהסיפור שלו לא מעניין."אולי בכל זאת תזרוק לי איזו חצי מעושנת אחת?" זרקתי לו בעודי מתמקד בכביש.הוא הכניס יד לכיס והוציא בדל בלוי אבל ארוך יחסית של סיגריה ישנה במיוחד."מאיזו שנה היא?" שאלתי וצחקתי כמו יודע שהיא עשתה דרך ארוכה בתוך המעיל שלו."היא יותר צעירה ממני, ויותר מבוגרת ממך. חוצמזה אני חושב שזה לא ממש משנה, כי אם כבר החלטת לעשן אותה, המצב שלך לא מאפשר לך להיות מפונק..." מה שנכון נכון. לא נתפנק. בטח לא עכשיו. זה לא הזמן. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה כישרון... תמשיך...יש לך את זה . מירב עציץ
עשית לי חשק לקרוא את הספר שלך שעוד לא ייצא.
ועכשיו בא לי לעשן איזה חצי סיגריה בתוך מכולת אשפה.
אהבתי.
מרתק,
העניין הזה של להיכנס לתוך סיפור חיים, ניצוץ של חצי סיגריה שלא נגמרת לעולם
אהבתי מאד יה צדיק