סקיצה לאהבה
רשימות
הרהורים
סיפורים קצרים
מאמרים
ופרסומים
פוסטים פופולאריים
-
חלוף הזמן
31/1/10 | 1018 צפיות
-
הרחוב בלילה
28/5/12 | 754 צפיות
-
הספר האחרון שלי ברשימת רבי המכר - "הארץ"
18/11/09 | 913 צפיות
-
כסא נדנדה
22/1/10 | 1884 צפיות
-
ספר חדש שלי יצא לאור - פנס, מצפן וילד
15/3/11 | 1192 צפיות
-
כמעט אהבה
30/11/09 | 877 צפיות
פוסטים אחרונים
- טור רחוב חדש 4/7/12
- הרחוב בלילה 28/5/12
- טור בנושא הרחוב 9/11/11
- הספר שלי "בכיסים של גילי" ב- youtube 10/9/11
- ספר חדש שלי יצא לאור - פנס, מצפן וילד 15/3/11
- שקיעה 25/9/10
הצעקה
הצעקה
http://www.theage.com.au/photogallery/world/world-press-photos-2009/20100215-o0ps.html
בתחרות צילומי העיתונות world press photo לשנת 2009 זכתה תמונה שבה נראית אישה איראנית הלבושה חיג'אב צועקת על גג ביתה. האישה נראית צועקת או אולי אף זועקת לשמיים. זעקתה לא נשמעת היא רק נראית, מעין זעקה אילמת, מושתקת , צעקה ללא מילים, ללא קול. מה צעקה האישה ומדוע בחרה לעלות על גג ביתה ולצעוק? האם היתה זו צעקה כנגד השלטון או שמא צעקה אישית- נשית? התמונה הזו הוזכרה בכתבה של צבי בראל בעיתון " הארץ" של סופשבוע . ואני מתבוננת באישה הצועקת לעבר שמי הערב , לחשיכה הנופלת לאיטה על גגות הבתים , לאורות הדולקים בחלונות , לגג החשוף ולאישה העומדת במרכז, מניחה את כפותיה סביב פיה וזועקת. חשכת העולם , אפילת הקיום נוגעת באור הצהבהב הבוקע מחלונות הבתים. והאישה הזו מצליחה ברגע אחד, ברגע חולף ובלתי חשוב להנכיח את עצמה, לזעוק את קיומה, להפר את שתיקתה . ואני מתמלאת בקנאה גדולה- גם אני רוצה לעמוד על גג ביתי (שנמצא על גבעה ) ולזעוק זעקתי לשמיים הפעורים . ואולי תהיה זעקתי שקטה ואולי תהיה זעקתי אילמת, אך אצעק ואזעק במלוא גרוני . אצעק עד שיעלם קולי וייתש כוחי , אזעק עד שיבש גרוני . כמה הייתי רוצה כך לעמוד שעה ארוכה ולצעוק את יגוני , את כאבי , את עצבותי , לזעוק ולזרוק לשמיים, לאינסוף , אל הלא נודע. ואחרי הצעקה פשוט לשתוק , לשבת בשיכול רגליים ורפיון איברים , נינוחה ולא כואבת, כבר לא כועסת וכבר לא עצובה , נטולת זיכרונות . דוממת ולא מדממת . |
תגובות אחרונות
-
אריאןסולאל
בתגובה על טור רחוב חדש
-
עין קשובה
בתגובה על הרחוב בלילה
-
שין ש
בתגובה על על ארגז
-
אילנה סמייל
בתגובה על טור בנושא הרחוב
-
סערה בכוס ויסקי
בתגובה על רגע של מנוחה
-
shai.h
בתגובה על הספר שלי "בכיסים של גילי" ב- youtube
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה.
ביצוע נפלא
בדרך כלל כשאני מחפש מוצא אני כותב או מחפש את המוסיקה המתאימה שתוציא מתוכי את הצעקה.
היום בחרתי בשיר הזה, בביצוע המיוחד הזה (-:
אכן, אירן סמל לזעקה המושתקת.
מני.
תודה!
http://www.youtube.com/watch#playnext=1&playnext_from=TL&videos=4jQLMfgWUhs&v=x1XeLaATg2U
תודה דקדוק יקרה
אפשר ללכת ליער, אפשר לנסוע למדבר ואפשר לעלות פשוט לטפס לגג הבית.
הצעקה כאן היא צעקה מטפורית - טקטס שאומר דבר אחד ומתכוון לדבר אחר.כן, יש כאן צעקה , אך הצעקה היא אילמת, מושתקת, משתקת .
הי דינה,
אפשר לטפס על הגג שלך? :)
זהו אחד מהיתרונות של לחיות בנגב ( :
אפשר לעמוד על כל גג, ולצרוח במלוא הריאות אל ארבעת רוחות השמיים הרחבים שמעל.
מצד שני, איש לא שומע אותך, לטוב ולרע.
והצעקה שלך איריס, חזקה היא מכל קול, היא באה ונצרחת מהחוצה לבפנים.
הצילום שם מעניין, דמות האשה נבלעת בתוך מבני הענק , אבל צעקה היא דבר חזק והכי גדול שיש
גם כשאת קטנה בין חומות גדולות.
תודה לך.
כל צעקה נשמעת.
DO IT איריס יקרה..
JUST DO IT
באמת נגעת באישי של כולנו איריסי...
ואני מתמלאת בקנאה גדולה- גם אני רוצה לעמוד על גג ביתי (שנמצא על גבעה ) ולזעוק זעקתי לשמיים הפעורים
אבל את יודעת...ברגע שתרשי לעצמך לצעוק ככה,תיעלם הקנאה.
ולדעתי את יכולה נשמה!
וגם אני מרגיש את הצורך הזה לא פעם...
אנחנו חיים בריסון גדול,הוצאתי את זה בגדול החוצה...
שיהיה יופי של שבוע נשמה!(:*
ומה מעכב אותך מלצעוק ?
בדיוק אותו מעצור העוצר אותך מלצעוק.
חרדה, דימוי חברתי, מה יגידו...
במציאות הטהרנית כמו שאני מכיר אותה
מלפני עלית חומיני סביר לחשוב
שהיא קוראת לאיש שלה שיביא
"נון ברברי" שהוא סוג של לחם פרסי
הנאפה בכל חנות שניה בטהרן.
ימים יפים לך
שוקי
לצעוק זה אחלה.
נסי.
ואם מתביישת
יש יערות בארץ.
חוזרים מזה כמו בגד אחרי כביסה וסחיטה.
גרמת לי לבכות...
כן, בהחלט מבינה...אותך.
זעקי את צעקתך
שתחדור את העבים הקודרים מעל
ותביא שוב את האור
שיחדור דרך הסדקים.
אני כאן לצידך תמיד,
לתעד את הרגע
בו הקרניים החמימות
יעטפו אותך באור גדול.
אכן רב הנסתר על הגלוי .
*
באמת תמונה מהממת, ויותר זה המשמעות, הרקע, הכל.
חבל שאי אפשר לגדיל חלקים מהתמונה כדי לראות ברור יותר, גם את הפרטים הרחוקים יותר.
הייתי מאד רוצה לראות הכל מקרוב
מה שכתבת בהתייחס לתמונה כואב ונוגע.
את עדיין יכולה לעשות זאת, לא על גג ביתך אלא במקומות אחרים. אני בטוחה שאותה אשה אינה יכולה לצאת ולבוא כרצונה לכל מקום בו היא רוצה, לכן אולי עשתה זאת על גג ביתה, בטח בזמן שידעה שהגברים של המשפחה אינם.
את בעלת יכולת לעשות זאת מתי שאת רוצה, מהיכן שאת רוצה.
מרגש
ממש ממש...
ו...
גם אני רוצה...