0
'אתרע מזלי' ויצא לי במקרה לצפות היום בסרט תעודה 'מרהיב' אודות מלחמת העולם השניה בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. זה לא שהנושא חדש לי באופן זה או אחר ולא שהביאו פרט כלשהו חדש לידיעתי שלא ידעתי קודם - אבל בכל זאת עברה היום בראשי מחשבה שלא חשבתי לעצמי בעבר - אולי משום שאז לא הייתי כה מרוכז ויתכן משום שלא הבטתי אז בעולם בעיניים בוגרות.
זה פשוט לא יאמן כמה אנשים איבדו את חייהם לשווא, כמה אופיו העכור של האדם בא לידי ביטוי (וזה לא רק הגרמנים. זה גם הפולנים, האיטלקים, הרוסים היפנים וגם האמריקנים והבריטים שלא חסכו שבטם), כמה השמדה, כמה רוע, כמה בזבוז של העולם לריק וכמה שנאה. עולם שלם כיוון את כל כוחותיו, מרצו, מחשבותיו ויכולותיו במטרה להשמיד - להרוג - להרוס ולמחוק כמה שיותר... מכונות מלחמה ענקיות וכמות נשק וכלי הרס שעין האדם מעולם לא ראתה קודם - כשכל צד מתחרה ביכולת ההרס שלו ומתגאה בהישגיו התקדימיים שעולים על אלו של יריבו - כאשר נמחקה עוד עיר 'בצד השני' וגופות תושביה קטועי האיברים נערמות ברחובות. הדבר היחיד האירוני-מה שצד את עיני ובכל זאת מעט 'חימם את הלב' - היה מראה המלחים הגרמנים משליכים כיכרות לחם מסיפון הצוללת לסירות ההצלה של ספינות בריטיות שטיבעו רגע קודם, בכדי שהמלחים הבריטים לא יגוועו ברעב בלב ים. זה אולי היה אחד הסממנים היחידים של "זה לא אישי - זה מקצועי" (ואל לכם לטעות, הורמאכט היה צבא לכל דבר ולא הארגון שהיה אמון על השמדת העמים - וכצבא היו לו כללי התנהגות וקודים אתיים).
פשוט עגום. נורא. מכוער ומזעזע. וגרוע מכך - העולם מהר מאוד שוכח ונראה כי במוקדם או במאוחר זה יקרה שוב בצורה זו או אחרת כי האנשים - אותם אנשים והאדם אותו אדם ואם זה קרה פעם אחר פעם, זה יקרה שוב. במתמטיקה אפילו המציאו לזה שם...אינדוקציה....
מפחיד לדעת איך זה יראה בפעם הבאה וכמה סופני זה יהיה לעולם כולו - כי הפעם הכלים אכזריים עוד יותר. |