כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    לדעת להפריד

    36 תגובות   יום ראשון, 21/2/10, 01:08


    "אני בדיכאון" המילים שהפכו שגורות

    כל כך בפי רבים כתשובה לשאלה לשלומם,

    גם כשהכוונה היא רק למצב רוח רע

    או כשמשהו לא מסתדר כמו שרוצים.

    איני מכיר אדם שלא חש דיכאון מדי פעם,

    אך תחושת הדיכאון ומחלת הדיכאון שונות זו מזו.

    אם כך, מהי ההגדרה של דיכאון?

    איפה עובר הקו? מי קובע ומגדיר דיכאון?

    האם דכדוך, "דיכי" או מצב רוח רע לא נחשבים? 

    עם התפתחות המדע והטכנולוגיה נכנסו

    לשוק תרופות חדשות לטיפול בבעיה קשה זו,

    שנדמה כאילו הולכת ותופסת תאוצה יותר

    ויותר בכל שנייה שעוברת.

    לתרופות מקום חשוב מאוד במקרים מסויימים,

    אך עם זאת, היד קלה על ההדק לטעמי,

    לאיך שהיא רצה לפנקסי המרשמים.

    התופעה כל כך רחבת היקף ואינה פוסחת

    על צעירים שכל חייהם לפניהם. 

    דיכאון אינו דבר שיש להקל בו ראש.

    מי שחווה אותו יודע עד כמה הסבל גדול.

    נתקלתי לפני שנים במונח שהגדיר את

    הדיכאון כ "סרטן של הנשמה"

    מאחר והסבל הנפשי יכול להגיע

    למימדים עצומים ולא פחות גרועים

    מכל מחלה פיזית נוראית אחרת.

    מה עוד, שמחלה הפוגעת בנפש,

    בקלות רבהתשפיע גם על הפיזיולוגיה שלנו.

    הקשר בין גוף לנפש כבר ידוע

    ומופנם אצל רבים ולא פעם אנו שומעים

    איך מצבי נפש קשים יכולים לגרום למחלות קשות,

    כולל סרטן ואף למוות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/10 14:48:

      לאיציק המקסים.דיכאון אמיתיראיתי ברחובות קנדה שם האנשים מדברים אל עצמם .משום שאין להם למי לפתוח את סגור ליבם. ביום הראשון שראיתי את התופעה הזאת הייתי בהלם .אך כששאלתי את בני מה זה?הוא השיב לי שהאנשים בדיכאון ואין מי שישמע אותם כל אחד חי את חיו בבדידות. לפחות בארץ זה לא כך יש חברים תומכים .קהילות .עזרה סוציאלית וכו......אז לפעמים צריך להיסתכל למטה .יש יותר גרוע. שנהיה בריאים מאושרים ועם אחדות ין עם ישראל אמן
        25/2/10 13:32:


      בוכה   TELL ME ABOUT IT

       

      כתבת יפה ונכון.

       

      הבעייה היא, שבידי רופאי המשפחה למשל, יש היום היכולת לתת כדורים מסויימים נגד דיכאון, ולדעתי זה אפילו חמור, משום שאין להם הכלים לדעת איזה כדור בדיוק להתאים לאופי הדיכאון ממנו סובל אותו חולה.

       

      צריך גם מזל, כמו במחלות אחרות, ליפול על פסיכיאטור טוב שידע להתאים ( יש כאלה שהם ממש לא טובים ), כמו גם מזל ליפול על פסיכולוג מצויין שיידע לאבחן ולהפנות לפסיכיאטור על מנת לאבחן שוב ולרשום תרופה מתאימה.

       

      יש אנשים הסובלים מדיכאון ומטופלים בתרופות נגדו, אך אינם מודעים לכך שהתרופה אינה עוזרת יותר.  צריכים גם פה מזל, שהסביבה הקרובה למשל תהייה ערה לשינויים ולרגרסיה במצבו הנפשי של החולה, על מנת לפנות לעזרה המתאימה, בכדי להחליף את סוג הכדורים.

       

      אני חושבת שמה שלא פחות חשוב, זה הסטיגמה הקיימת לגבי אנשים שהולכים לטיפול פסיכולוגי או שנוטלים כדורים נגד דיכאון.  יש כאלה ששמים את אותם אנשים במשבצת של "משוגעים" פסיכים" ולא ראויים.

       

      לחוות דיכאון ולסבול ממנו זה דבר נורא שמשבש כל כך את החיים, וזה כמו להיות חולה בכל מחלה אחרת, עם הצורך ללכת לרופא מומחה ולקבל תרופה אם זקוקים לכך.

       

      לא כל דיכאון אכן נובע מחוסר איזון כימי במוח, ולכן ייקרא דיכדוך, וגם אז יש לפעמים צורך בתרופות.

       

      חוסר איזון כימי - פשוטו כמשמעו- נדרשים כימיקלים על מנת לאזן את מצבו של אותו אדם, ולעזור לו לחזור פחות או יותר לתפקוד יומיומי שגרתי.

       

      הכי חרא זה שמרגישים הרבה יותר טוב מבחינות רבות, אבל זה דופק במידה מסויימת את חיי המין, וזה כבר סיבה להמשיך להיות בדיכאון....

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      אני יכולה לספר לך בסוד, שכשאני בקפה- אני לא בדיכאון, ואני גם לא זקוקה לאוכל אליו אני מכורה:...

      ראה האיור הבא שמדבר על TWITTER:

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      אני מציעה לקרוא על הסרוטונין.  באנגלית הערך מפורט יותר.  כמובן שיש עוד ערכים בגוגל שמסבירים את "מילת המפתח"...

        24/2/10 09:49:


      איציק היקר,

      נושא חשוב..

      המחשבות  הם אלו שיוצרות את המציאות שלנו,

      וכאשר המחשבות ,הרגשות במצב של עצב,

      זה מה שמתמגנט לחיינו בחזרה,

      הלואי שהיה פתרון קסם,

      יחד עם זאת בהחלט ניתן לקבל כלים

      כדי לראות את החיים דרך משקפיים שמחות יותר. 

      איציק

      תודה שהבאת

      חשוב מאוד מאוד

      אלין*****

        22/2/10 19:47:

      תודה איש יקר וחביב

      בחרת נושא חשוב ורגיש מאוד,

      מצטרפת לכל התגובות

      חיבוק ,פנינה 

        22/2/10 17:40:


      העיקר הבריאות.

       

        22/2/10 00:36:


      איציק שלום ,דכאון זה להרגיש שדבר לא מעניין , לא מרגש , פועלים ברוב המקרים כי צריך ולא כי חשוב באמת , תחושה של דממה בנשמה , לא תמיד יודעים למה וזה גם לא חשוב ,כי אין לדעתי מענה אחד שמתאים לכולם , מה שבטוח זה שהתחושה קשה וכאילו את מי שאהבנו אתמול פחות אוהבים היום ורוצים שקט ושלא ינדנדו ושיניחו לנו ,

      לפעמים דכאון בא להגיד לנו להכנס פנימה ולעשות חשבון נפש מה באמת נחוץ לי ,מי אני , מה יעזור לי ,ואחרי ברור  לעיתים יוצאים מחוזקים .

      מה שחשוב שנזכור שזו תקופה , נזכור שאוהבים אותנו, שאנחנו לא לבד,ושכרגע אני חשה בדידות והכל כרגע וזה נכון לי כך כרגע ושזה ישתנה כמו כל דבר בחיינו , 

                ואם זקוקים לטפול תרופתי -   לקחת בהקדם .............. זה יעיל ועוזר ולמה לא להרגיש טוב ולתפקד. ?

      אני אחלת לכולנו לקום בבוקר עם שיר חדש בלב,                                        אושיל'ה. מאחלת בריאות ושמחה. חג פורים שמח .

        21/2/10 23:13:


       

      כל הכבוד לך,

      תודה על השיתוף.

      שבוע מקסים,

      וחג שמח,

      שרה קונפורטי,

      www.sarakonforty.com

        21/2/10 22:04:

      איציק, אני מסכימה איתך שדיכאון זו מחלה קשה.

      היא פוגעת לא רק בחולה אלה גם בבני משפחתו.

      כדי להביא להחלמתו ,צריך תחילה לברר, ממה

      נובעת המחלה.האם המחלה נובעת משינויים כימיים

      במח. או בגלל שלחולה יש קושי להתמודד עם קשיים בחייו.

       במקרה הראשון,[ שיש שינויים כימיים במח] ,יש להשתמש

      בתרופות נוגדי דיכאון.ואילו במקרה השני די בטיפול בהילנג.

       אחרי ארבע או חמש טיפולים  החולה מבריא. תודה יקירי

       ששיתפת .אני מאחלת לך שבוע נפלא והרבה בראות ושמחה.

      שושנה 

        21/2/10 20:43:

      צטט: ורדית.. 2010-02-21 07:36:13


      יש לדעת לזהות דכאון עוד בראשיתו

      ולא לומר זה שום דבר

      לנסות לעזור לאדם כשכבר מרגישים

      בטון דיבורו במעשיו לפני שהמצב יחמיר

      ולפני שיהא צורך לקנות תרופות

      מי שמצלח אדרבא

      ומי שלא יעשה טוב אם יעזור לאדם

      כזה גם בטיפולים אחרים לפני התרופות

      פוסט חשוב ומסכימה עם כל מילה שכתבה ורדית.

      יחד עם זאת אם הטיפול הנדרש הוא תרופתי אין לשלול אותו אם הוא משפר את איכות החיים של האדם כי בסופו של יו מה שחשוב:

      שהאדם ירגיש טוב בנפשו ובגופו.

      "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".

       

        21/2/10 19:38:

      יפה כתבת, איציק

      ואני מסכימה לכל מילה.

      ועוד אוסיף על כך:

      אם בעבר היתה זו "בושה" להזכיר מחלות נפש

      והכל היה במחשך ובסתר,

      הרי שבימנו אלה מנער ועד זקן,

      כולם מודכאים מעט או הרבה,

      ילדים בבתי ספר אינם קולטים את הנלמד,

      אחרים אינם מרוכזים

      ועל המבוגרים, כמובן שוכנות כל דאגות העולם...

      אז מה הפלא שכולם בדיכאון?

      והרופאם.

      כן, הרפואה מספקת גלולות לכל דורש.

      מרטלין ועד לכדורים כימיים ונרקוטים. רק לבקש

      הרופא רושם והכל מסתיים תוך דקותיים.

      אין שיחה, אין הפנייה למומחה,אין המלצות על ספורט

      הכל קצר. אין סבלנות ויחי הכדורים!!!

        21/2/10 19:15:


      תודה איציק

       

      אוהבת אותך

       

      *

        21/2/10 19:11:


      איציק יקירי תודה שהבאת

      חג פורים שמח:)*

        21/2/10 18:29:

      איציק חברי היקר!

      כל מילה היא נכונה

      דיכאון היא מחלה קשה

      אי אפשר כמעט לצאת ממנה

      רק אדם חזק בנפש מסוגל

      לצאת בתוך הבור לנשום אוויר צח

      שום כדור לא עוזר במקרה לחולים

      רק חוזק הנפש של אדם מבפנים

      כמה קשה היה לי לקרוא

      אני מקווה שאתה מבין אותי

      תודה לך על הפוסט

      שבוע טוב לך חבר.

        21/2/10 18:09:


      איציק

      תודה למילים

      מצטרפת לקודמיי


      *מאמא שלי. רועי
        21/2/10 16:48:
      נפש בריאה בגוף בריא!
      פוזית*
        21/2/10 15:24:

      toda she eveta

      avoda iesodit


      *

      אומרים שזו תהיה מחלת המאה

      כל ביטוי של תשישות וחוסר מצב רוח מוביל רופאים לתת כדורים.

      אני נגד.

      יש הרבה דרכים לטפל במצבי רוח.

      חייבים לטפל, שלא יחריף.

      ואם אין ברירה, כדורים הם גם פתרון.

      אבל בפירוש-גם.

      תעשיית הכדורים נוגדי הדיכאון, אינה ששה שאנשים ימצאו תחליפים

      אחרים.

       כלכלה שלמה מונעת סביב הפרוזאק וחבריו

      אמרה לי חברה רופאה: לפי הקצב הזה צריך לשים פרוזאק במי השתיה.

      פשוט נורא.

      ובכלל, נראה שהיום נחשפים סלב ואומרים שהם לוקחים כדורים.

      נו, טוב

      תרבות הסלב.

       

      נושא חשוב.

      ספורט

      יציאה לטבע

      מוסיקה

      ריקודים

      חשיבה חיובית

      נתינה

      אהבה

      כל אלה הם רק חלק מהפתרון.

       

      תודה, איציק

       

       

       

        21/2/10 15:06:

      הבאת עובדות.

       

      תודה

      להיות בשמחה

      זו התרופה.

       

      שבוע נפלא*

        21/2/10 14:57:

      יש כמה דרגות לדיכאון וברמות הגבוהות דכאון הוא מחלה לכל דבר.

      ולמחלה כמו למחלה יש תרופות.

      הבעיה היא שלא תמיד מזהים את המצב כחולי ויש מן נטייה לחכות שיעבור לבד.

      יש תרופות ויש פתרונות לדיכאון ולפחות כשמדובר בדכאון אמיתי ועמוק, זה ממש פשע לא לטפל מיד.

       

       

        21/2/10 13:19:


      צודק בכל מילה....אני מאמינה שדכאון הפכה להיות מחלה המאה הזו...

      תודה איציק:)

        21/2/10 09:34:
      חשוב לנפש להיות שמחים כל הזמן...נשיקה
        21/2/10 08:43:

      איציק יקר,

      התבוננתי בשפה העברית, שיש בה הכל,

      שיחקתי לי עם המילה.......

      המילה דיכאון  - נבדוק ונמצא

      שמזהים בה את הבעיה וגם פתרון - התוצאה...

      וכדי להמחיש...

      אדון אחד נכנס לדיכאון

      לעצמו אמר, די, יותר אי אפשר

      אני, אין לי מזל........

      די, די, מאסתי בחיי........

      ובתוכו בת קול לחשה

       אדוני, הידעת שאתה אדם נדיר?

      יציר הבריאה? - בורכת בכוח התמודדות אדיר.

      ואתה.... עסוק בדיכאון,

      דואג למה שיהיה, דואג על מה שהיה....

      ולא שם לב שאנו חיים בכאן ועכשיו - בהווה

      ועליך להתחבר לכוחותיך האדירים כדי לעסוק במלאכה...

      תן נדר לעצמך, שאתה חי רק מתוך שמחה

      חיה ברון, ויחזור אליך הרצון

      די, מספיק עם הדיכאון....

       ובאדר חודש של ניסים

      נתחבר לרון ולשמחה.... ונהיה עליזים.

      אסתי

      דרך הצבע

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        21/2/10 08:28:

      שלום איציק

       

      אכן ,תחלואת הדיכאון נמצאת בעליה

      יש תחושה שאנשים כיום פחות עמידים,

      מרוץ החיים, תחרותיות,חשיפת יתר לארועים קשים, העדר משמעות

      וכמובן טרגדיות אישיות,מטילים צל כבד על החיים.

      מנסיוני, אני חושבת שיש לפנות לטיפול.

      אישית ,אני מאמינה בטיפול באמנויות:אמנות פלסטית, מוזיקה וכו,

      הטיפול באמנויות מצליח לגעת בנקודות עמוקות, שהן מעבר למילה

      אפשר לזהות, לדבר, להקל ולעיתים גם לשחרר.

       

      יום נעים

      ושבוע טוב ומבורך

       

      ענת

        21/2/10 08:26:

      תודה על פוסט חשוב

      מתחברת למה שכבר נאמר

      ומחזקת שרצוי לטפל באמצעים טבעיים

      אלה אם כן צריך התערבות רפואית ממש..

      שיהיו רק בשורות טובות

      ושבוע מחוייך.

       

       

       

      צטט: Rose 2010-02-21 08:03:48

      צטט: **גילה** 2010-02-21 05:54:09


      דכאון הוא אכן "סרטן של הנשמה".

      חוויתי אותו לאחר שתוך שנתיים נפטרה אחותי, הורי היו שבורים לגמרי ואז גם אבי נפטר.

      אכן - נטלתי כדורים והם אכן עזרו במידה מסויימת (הכהו מעט את הכאב), אולם מי שבאמת רוצה להמנע מכדורים, יכול בהחלט לעשות ספורט (והרי ידוע שתוך כדי המאמץ הגופני, משתחרר במוח חומר שזהה לחלוטין לחומר ממנו מייצרים את התרופות נגד דכאון וחרדות). מלבד זאת, אפשר גם לנסות יוגה או מדיטציה.

      ואגב, אכן אתה צודק איציק שאנשים ממהרים לומר "אני בדכאון" גם כאשר הם סתם בבאסה כזו.

      ואכן יש הבדל עצום בין דאון זמני לבין דכאון רציני המוגדר ממש כמחלה.

      תודה לפוסט החשוב (אחזור לככב - חוק 24)

      יום נפלא ושבוע טוב ♥

       

       פוסט חשוב איציק

       מצאתי שגילה צודקת  ,תמיד רצוי לסנן את כל הכימיקליים כמה שרק אפשר ..ניתן גם להעזר במקביל בטיפות רסקיו , פסיפלורה ,במסג' נעים בחברים ,משפחה והרבה בטחון עצמי בעצמך ..חג  פורים שמח ומאושר  .

       

       

       

       

        21/2/10 08:23:
      בריאות  ורק בריאות שבוע טוב ומבורך תודה
        21/2/10 08:03:

      צטט: **גילה** 2010-02-21 05:54:09


      דכאון הוא אכן "סרטן של הנשמה".

      חוויתי אותו לאחר שתוך שנתיים נפטרה אחותי, הורי היו שבורים לגמרי ואז גם אבי נפטר.

      אכן - נטלתי כדורים והם אכן עזרו במידה מסויימת (הכהו מעט את הכאב), אולם מי שבאמת רוצה להמנע מכדורים, יכול בהחלט לעשות ספורט (והרי ידוע שתוך כדי המאמץ הגופני, משתחרר במוח חומר שזהה לחלוטין לחומר ממנו מייצרים את התרופות נגד דכאון וחרדות). מלבד זאת, אפשר גם לנסות יוגה או מדיטציה.

       

      ואגב, אכן אתה צודק איציק שאנשים ממהרים לומר "אני בדכאון" גם כאשר הם סתם בבאסה כזו.

      ואכן יש הבדל עצום בין דאון זמני לבין דכאון רציני המוגדר ממש כמחלה.

       

      תודה לפוסט החשוב (אחזור לככב - חוק 24)

      יום נפלא ושבוע טוב ♥

       

       פוסט חשוב איציק

       מצאתי שגילה צודקת  ,תמיד רצוי לסנן את כל הכימיקליים כמה שרק אפשר ..ניתן גם להעזר במקביל בטיפות רסקיו , פסיפלורה ,במסג' נעים בחברים ,משפחה והרבה בטחון עצמי בעצמך ..חג  פורים שמח ומאושר  .

       

       

        21/2/10 07:53:

      זה נכון.
        21/2/10 07:40:

      בס"ד

       

      מצווה גדולה להיות בשמחה!! 

        21/2/10 07:36:


      יש לדעת לזהות דכאון עוד בראשיתו

      ולא לומר זה שום דבר

      לנסות לעזור לאדם כשכבר מרגישים

      בטון דיבורו במעשיו לפני שהמצב יחמיר

      ולפני שיהא צורך לקנות תרופות

      מי שמצלח אדרבא

      ומי שלא יעשה טוב אם יעזור לאדם

      כזה גם בטיפולים אחרים לפני התרופות

        21/2/10 07:31:

      חשוב ביותר מה שכתבת לכאן 

      תודה לך  

        21/2/10 06:30:


      בריאות ואושר לכולם...

      זה לא פשוט, אבל כנראה אפשרי...

        21/2/10 06:17:
      חזרתי *
        21/2/10 05:54:


      דכאון הוא אכן "סרטן של הנשמה".

      חוויתי אותו לאחר שתוך שנתיים נפטרה אחותי, הורי היו שבורים לגמרי ואז גם אבי נפטר.

      אכן - נטלתי כדורים והם אכן עזרו במידה מסויימת (הכהו מעט את הכאב), אולם מי שבאמת רוצה להמנע מכדורים, יכול בהחלט לעשות ספורט (והרי ידוע שתוך כדי המאמץ הגופני, משתחרר במוח חומר שזהה לחלוטין לחומר ממנו מייצרים את התרופות נגד דכאון וחרדות). מלבד זאת, אפשר גם לנסות יוגה או מדיטציה.

       

      ואגב, אכן אתה צודק איציק שאנשים ממהרים לומר "אני בדכאון" גם כאשר הם סתם בבאסה כזו.

      ואכן יש הבדל עצום בין דאון זמני לבין דכאון רציני המוגדר ממש כמחלה.

       

      תודה לפוסט החשוב (אחזור לככב - חוק 24)

      יום נפלא ושבוע טוב ♥

        21/2/10 04:53:

      מידע חשוב מאוד.

      תודה ששיתפת.

      ה' ישמרנו.

      שנהייה רק בריאים.

      שבוע טוב.

      ובשורות טובות.

      אמן...

       

       

      פרופיל

      איציק מצליח
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות