כל כך בפי רבים כתשובה לשאלה לשלומם, גם כשהכוונה היא רק למצב רוח רע או כשמשהו לא מסתדר כמו שרוצים. איני מכיר אדם שלא חש דיכאון מדי פעם, אך תחושת הדיכאון ומחלת הדיכאון שונות זו מזו. אם כך, מהי ההגדרה של דיכאון? איפה עובר הקו? מי קובע ומגדיר דיכאון? האם דכדוך, "דיכי" או מצב רוח רע לא נחשבים? עם התפתחות המדע והטכנולוגיה נכנסו לשוק תרופות חדשות לטיפול בבעיה קשה זו, שנדמה כאילו הולכת ותופסת תאוצה יותר ויותר בכל שנייה שעוברת. לתרופות מקום חשוב מאוד במקרים מסויימים, אך עם זאת, היד קלה על ההדק לטעמי, לאיך שהיא רצה לפנקסי המרשמים. התופעה כל כך רחבת היקף ואינה פוסחת על צעירים שכל חייהם לפניהם. דיכאון אינו דבר שיש להקל בו ראש. מי שחווה אותו יודע עד כמה הסבל גדול. נתקלתי לפני שנים במונח שהגדיר את הדיכאון כ "סרטן של הנשמה" מאחר והסבל הנפשי יכול להגיע למימדים עצומים ולא פחות גרועים מכל מחלה פיזית נוראית אחרת. מה עוד, שמחלה הפוגעת בנפש, בקלות רבהתשפיע גם על הפיזיולוגיה שלנו. הקשר בין גוף לנפש כבר ידוע ומופנם אצל רבים ולא פעם אנו שומעים איך מצבי נפש קשים יכולים לגרום למחלות קשות, כולל סרטן ואף למוות. |