אני מרגישה כלואה בין שניהם. מצד אחד יש את אמא שלי, הטובה היפה הנהדרת, ומצד שני יש את אבא שלי- חזק ובעל תושייה. ואני אוהבת את שניהם, אבל איכשהו תקועה באמצע. ביום שישי התארחתי אצלם. היינו רק הם ואני, ומאחר ואני בנאדם רגיש ובעל כישורים של פסיכולוג או לפחות יועץ רוחני, התחלתי לדבר איתם לעומק, והשיחה התגלגלה על היחסים בינהם. כל אחד מהם פנה אלי ודיבר על השני, והם לא דיברו מאוד יפה אחד על השני, אז הקשבתי לכל אחד וניסיתי לתת מענה, אבל הרגשתי כל כך תקועה באמצע- הרגשתי אומללה, כאילו אני בוגדת בשניהם, ולמעשה בוגדת בעצמי. אמא שלי היא עורכת תוכן ועוסקת ב כתיבה טכנית ו תרגום לאנגלית . אבא שלי מצד שני הוא איש שירות מחשבים . אז יש להם תחומי עיסוק ממש שונים, אבל הם משלימים אחד את השני. בדרך כלל הם מסתדרים די טוב, לא יודעת מה קרה להם בשבועיים האחרונים. הם כל הזמן רבים על שיפוץ הבית או נסיעות לחול. אמא שלי לא רוצה להוציא כסף על הדברים האלה, ואבא שלי ממש מתעצבן כי הוא מרגיש שהם עובדים קשה אך לא נהנים מהכסף שלהם. אני חושבת כמותו, אבל אני גם מבינה את אמא שלי, שעומדת עוד מעט לצאת לפנסיה ומרגישה חשש מהוצאה כספית. חוץ מזה אמא שלה בבית אבות, והם אלו שמשלמים על הטיפול בה. רציתי השבוע לספר להם סוף סוף שאני לסבית , אבל מרוב שהם רבו לא היה לי נוח לדבר על הנושא הזה כבדרך אגב. בטח אם הייתי מספרת להם על הנטיות ה לסביות  שלי הם היו מפסיקים לריב אחד עם השני, ומתחילים לריב איתי.