סיפור..אשר בינו למציאות..אין שום קשר..חחחחח

5 תגובות   יום ראשון, 21/2/10, 18:35

''
הפלוטילה הועברה על גבי משאית מאילת ליפו,הורדה למים ומשם הפלגנו לתל אביב,למרינה

את הדרך מאילת ליפו,עשיתי בקבינה..מכורבל..מסטול..נים ולא נים

הוא..הגדול..היה במשאית,עם הנהג

הגיע בלילה לאונייה..העיר אותי,תארגן ת'פספורט ובוא..אמר

אחריי שעה הגיעה המשאית למרינה והרמנו פלוטילה באוויר..ולעגלה

כאשר הרמנו מפרשים..חרטום בכיוון צפון מזרח..היינו כבר ארבעה

אני הוא..ועוד שתיים

בים..שאלתי..לאן

אמר..לרנקה..משם לטורקיה

מה..?שאלתי

פוגשים בלרנקה מישו,הוא יגיד לנו לאיזה אי בטורקיה,ושם נאסוף משו..לארץ

שתקתי

כאשר נכנסה השארקייה כינסנו מפרשים..

השקיעה מצאה אותנו בחצי הדרך

במשמרת חצות..עלתה הקיבוצניקית עם בקבוק יין וצלחת לובסטרים

אוטו תפס פיקוד..אוטו פיילוט..ידידם הנאמן של הנווטים המודרנים

היה מוי כיף

בבוקר הצטיירו לפנינו חמוקי ההרים הקפריסאים באופק הקרוב

הגענו למרינה והשתחלנו בינות לכלים אל המזח 

הגדול ירד למכס ולמשטרה,ואני והבנות התחברנו למים וחשמל,והתחלנו לשטוף ולנקות

בצהריים ירדנו לאכול..שתינו

לפנות ערב שיחררנו חבלים ויצאנו לים

החזקתי הגה..הגדול בא והתיישב לידי

איז'ו מיו..אחרי זה..אתה לקייפטאון להביא ספינה

ואני פוגש אותך בסיישל.

אין בעייה..מצידי,אתה יודע 

אבל..חשבת על הקטן שלך,רק השבוע התמוגגת כשאמר לך מנוע עוע..

הביט בי במבט מזרה האימים שלו..כמו שהיה אומר..אני מריק על העולם..מפחד רק מהים..

אני את שלי יעשה ..זה אני..פאקאיט..לא זוכר אותך דואג במיוחד כשהיגענו בלילה ההוא ליאכטה על הריף..לשלל..

הסרתי מבטי מפניו..כל כך אוהב אותו..כזה גבר..הכי גבר

לא היה לך את הקטן אז..זוכר

היינו שנינו..נגד כולם

עכשיו..מישו עלול להינזק

גלגל ג'ויינט..הדליק..נתן לי

תמשיך משמרת..לפני שתעיר אותי שים שני סטייקים על המחבת ומים בפינג'אן

וירד למטה

באמצע הלילה שקטה הרוח..הנעתי מנוע וקיפלתי מפרשים

ירדתי למטבח..סטייקים..קפה הל..הערתי את הגדול..שכרגיל התיישב עירני לחלוטין ברגע שירדתי למטה

תוך שהוא מועך את שתי הקיבוצניקיות המלופפות סביבו

תהנה המהם ונעלם

מיטה כה חמימה..נעימה..מפנקת..ומטריפה..כזו..לא הרבה גברים זכו לטעום..

בבוקר..תוך שהבנות מעלות אוכל לקוקפיט..נדם המנוע

פתחנו מכסה וצללנו פנימה

תוך חמש דק' היה ברור..משאבת דלק

ואין ספייר

הגדול מביט בי

אני בו

חיוך החל פושט על פניי..והוא החל לקלל

נקרעתי מצחוק..הבנות נדבקו..ואפילו לא הבינו מאיזו סכנה נחלצו

והגדול קרב אליי..במלוא מטר התשעים וחמש שלו

ואמר..עוד נחזור..השבוע..עם הספינה הגדולה

עבר לחרטום..החל לשחרר מפרשים..שוב הביט בי..והבנתי..הוא רציני

 

 

 

דרג את התוכן: