היא כבר לא יפה/ארז לוין

עכשיו כשנמוג הקסם,
התיישבה לה עצמת האכזבה,
נעלם נשכח התפזר לו הקסם,
ששלט במוח, קסם האהבה,

את כבר לא יפה,
חיוכים מאולצים,
הרבה זרועות,
הרבה גברים אחרים,

מבט לפנים פרצוף מורם,
עיניים פקוחות ומעל כולם,
מנסה למכור לעצמך אשליות,
לצלם עבור כל הזרים חלומות.

אני רואה בתמונות,
את אותה האישה,
איך היא כבר לא יפה,
בלי אבקת הקסם, אבקת האהבה.

מנסה לשמר את אותם רגעים,
רגעים קסומים, רגעים מדהימים,
את ההרגשה הקסומה, המתקתקה,
את ההרגשה שהשפיעה אבקת האהבה,

אליך קסם האהבה נעלם לעולם,
המוח יוצא מהשפעת הסם,
הקריז קשה, הימים השבועות,
הימים הלילות,
גם בהקיץ וגם החלומות .

אבל עכשיו היא כבר לא יפה,
ואני לא מבין מה מצאתי בה,
החץ שננעץ ממני יצא,
הרעל, שסימא את עיני,
רעל האהבה,
והיא - היא כבר לא יפה.