אימון רפואי אינטגרטיבי
כל מה שרציתים לדעת על התמודדות עם מחלות, טראומה, אובדן, חרדות ואימון רפואי אינטגרטיבי ולא היה את מי לשאול.
פוסטים פופולאריים
-
בחיים...כמו בחיים
31/10/12 | 971 צפיות
-
מהו אימון רפואי אינטגרטיבי?
27/9/10 | 700 צפיות
-
לימודי ד"ר ברוקחות קלינית - חזון טיפול רב מערכתי
24/5/12 | 628 צפיות
-
מבצע קיץ לסובלים מכאב כרוני
8/8/12 | 559 צפיות
-
Tough Love
27/1/10 | 672 צפיות
-
התמחות באימון רפואי
9/9/12 | 642 צפיות
פוסטים אחרונים
- הבייבי שלי סיים את שלב הפיילוט ועומד על הרגליים 12/10/14
- מאיר שיטרית משחיל בקטנה... 11/7/14
- בחיים...כמו בחיים 31/10/12
- בייבי חדש בא לעולם 21/10/12
- התמחות באימון רפואי 9/9/12
- מבצע קיץ לסובלים מכאב כרוני 8/8/12
אדי דלק אחרונים
מכירים את התחושה שנגמר לכם הבנזין ואתם על אדי דלק אחרונים שלא יחזיקו עוד הרבה? זה הזמן שבו נדמה שכל העולם ואישתו מתאגדים לקנוניה אחת גדולה נגדינו: הפקקים בכביש, הילדים, הרהיטים והמשקופים בבית, אנשי טלמרקטינג ברחבי העולם והחלב במקרר שנגמר בכוונה וגם עושה לנו אצבע משולשת בשביל הכיף (או שלוש, כמו שהאיש שלי אוהב להרים כשהוא ממש ממש מרוצה מעצמו). לכולנו יש תקופות כאלה. ברור לנו שהגזמנו, אנחנו מזהים את הנסיבות ובעיקר יודעים שזה זמני. יש המוןדרכים לעשות את זה: להישאר במיטה, ללכת לים, לעשות מדיטציה, להסתכל דרך החלון ולקלל ביידיש כל מה שזז, לשים מוזיקה רועשת ולרקוד ריקוד חופשי או לחילופין מטראצן פולקה (בעברית: פולקת מזרון - שזה שם קוד פולני לפעילות אירובית בזוויות מאתגרות וללא מטרות רבייה) ועוד, ועוד ועוד... אבל מה עושים כאשר ברור שזו לא תקופה זמנית אלא אלה הם חיינו? איך לוקחים פסק זמן מכאב כרוני או מחלה? איך עושים RESET למערכת שגם בימים הטובים שלה מתפקדת על 60%? או כמו שלקוח שלי שאל אמר: "על איזה פאקינג שיקום את מדברת"? (האמת היא שהוא הוסיף עוד כמה תיאורים עסיסיים הקשורים לערוות אם...אבל זה סיפור אחר) האנשים שמגיעים אלי לאימון רפואי אינטגרטיבי, מגיעים לרוב על אדי הדלק האחרונים שלהם ועבורם זה מצב שבקלות יכול להידרדר לסכנת חיים. במצב כזה חשוב לעשות 2 דברים ומהר: 1. 1. לגלות היכן הנזילה המאסיבית ביותר שדרכה הולך לאיבוד עיקר הדלק (והאם יש רק אחת כזו). 2. 2. למצוא את תחנת הדלק הקרובה ביותר ואת הדרך הקצרה והקלה ביותר אליה. מדובר תהליך מורכב מצד אחד ומאוד פשוט מצד שני: יש בו אימון אישי, עיבוד של כאב ואובדן, עבודה עם פחדים ופוביות, טיפול באמונות מגבילות, טיפול במערכות היחסים במשפחה ועם הצוות הרפואי, שיקום גופני, עבודה עם ערכים וסדרי עדיפויות, אופטימיות והרבה, הרבה אהבה. אם אתם מכירים מישהו/י שמתמודד/ת עם מחלה כרונית, נכות או משבר רפואי, אל תתנו לו/ה להגיע לאדי הדלק האחרונים - תנו לו/ה את הטלפון שלי.
...ולא לשכוח למצוא זמן "לתדלק" היום. |
תגובות אחרונות
-
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על מאיר שיטרית משחיל בקטנה...
-
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על בחיים...כמו בחיים
-
פיני1
בתגובה על בייבי חדש בא לעולם
-
עדינה מוסקוביץ'
בתגובה על רופאים בע"מ - כל יום שישי בשעה 09:50 בערוץ 10.
-
אורי (קי)
בתגובה על כל מה שרציתם לדעת על תרומת איברים ולא העזתם לשאול
-
רביד 2010
בתגובה על רופאים בע"מ - כל יום שישי בשעה 09:50 בערוץ 10.
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואולי כדאי לעבור לדלק מוצק
הוא לא נוזל מידיי ולא מתאדה
הוא אישי יותר אבל קשה להשגה
בקיצור רובו בראש ואז באמת
צריך לעבור את מה שאת מציעה
לדעתי יש בזה יותר מן הרגל וראיית עולם מאשר תירוץ, אבל זו רק ראיית העולם שלי...
תודה על הביקור והמילים החמות
נכון מאוד, הרבה מאיתנו אכן פועלים על אדי הדלק האחרונים, אוליי חיים בעולם של תירוצים?
יפה כתבת, תודה ששיתפת,
פורים שמח,
שי
אתה, בעצמך!!!!
צייף יקר,
תודה על הביקור והפרגון
שירלי תודה על השיתוף .פורים שמייח !
תודה על הביקור והשיתוף @-->----
כ"כ נכון
קרה לי יותר מפעם אחת...
תודה
חיממת לי את הלב.
כאשר אדם נמצא במשבר, גם הדברים המובנים מאליו הם קשים עבורו.
כמו, לדוגמא, לחפש את תחנת הדלק הקרובה.. להבין שיש משהו מרכזי שאם הוא יצליח להתמודד איתו הוא כבר ירגיש הקלה.
מאז שנתקלתי בבלוג שלך אני מרגיש שאת אדם כזה, שיכול לתת דלק לאנשים במצוקה.
שלא יחשדו שאני עושה לך פרסומת, כי אני לא מכיר אותך..
רק ממה שקראתי אני סומך עליך מאוד.
אני חושבת שזה מוכר לכל אחד...ויש כאלה שזה מוכר להם בעוצמות ובתדירות גבוהה יותר מאשר לאחרים.
ובאשר לפולקה - את מוזמנת לקחת, להשתמש, להעביר הלאה ובעיקר להנות
את הביטוי פולקה של מזרנים אני מאמצת מייד לשימוש יומיומי שוטף.
על משבר הדלק אין לי שום תובנה תורמת להוסיף - חוץ מלומר שההרגשה מוכרת כמעט לכל אישה שאני מכירה.
אני חובבת שיתופי פעולה ומאמינה גדולה בסינרגיה בין אנשים.
כבר מתפנה לכתוב לך מייל בעניין...
איזה מזל שיש קצת רזרבה במיכל...
ויחד עם זאת חשוב לראות את אותות האזהרה בזמן כדי שנוכל, כפי שכתבת: "לפעול לתיקון המצב".תודה על הפידבק ותשומת הלב
היי שירי
צילום מצב שנון, נכון וכתוב היטב. היות ואני עוסק בתחום כמעט חופף לשלך ואחרי שקראתי את הפוסט שלך, ברור לי שיש לשנינו מה להרוויח משיתןף פעולה, כמו גם לכל אלה שנוסעים על אדים.
בואי ניצור פגישה ונראה לאן זה לוקח
מה דעתך?
עמוס
monavie
לגמרי במקרה, כשנסעתי יום אחד ברכבי, נסיעה ארוכה במיוחד,
עם דד-ליין מאד לחוץ ואף תחנת דלק באופק לאורך כל המסלול,
התחוור לי שזה קצת בלוף העניין הזה עם "אדי הדלק".
מחוג מד הדלק היה כבר מזמן מתחת לקו האדום.
נורת האזהרה דלקה ברצף ואותתה מסר שלא משתמע לשתי פנים,
אבל האוטו... המשיך לדהור אל היעד, כשכל האיתותים נשבעים לי
שהמנוע מתפקד על זיכרונות של המושג "דלק" בלבד.
מאוחר יותר, כשתדלקתי סופסוף לאחר הפגישה החשובה,
גיליתי שבמיכל נותרו עוד לפחות 4 ליטרים
(שהיו מספיקים לעוד לפחות 40-50 ק"מ)
מה שגרם לי להבין שגם בנו, יש הרבה יותר ממה שנראה לעין,
ושאותות האזהרה מגיעים לעיתים בטווח ביטחון מספיק גדול
בכדי לאפשר לנו לפעול לתיקון המצב.
אבל, בכל מקרה - שלא ניתקע בלי דלק