אתם בטח שואלים את עצמכם מי זה ארתור צ'יקובסקי? אם לא שמעתם את שמו אני אספר לכם. ארתור הוא תלמיד כיתה ו' בביית הספר לשפות ותרבויות בבית שמש. מדובר בביית הספר הממלכתי-חילוני האחרון שנשאר בבית שמש המתחרדת ועכשיו, ראש העיר מאיים לסגור גם אותו. ארתור וחבריו החליטו לצאת למאבק על מנת להבטיח שיהיה להם איפה ללמוד בשנה הבאה וכל מי שאכפת לו ממה שקורה במדינתו הקטנה והשסועה, כדאי שיצטרף למאבק כי לא מדובר פה רק בארתור וחבריו. אם הם יפסידו במאבק , זה יהיה הפסד של כולנו. היום זה הם, מחר זה יהיה גם בביתכם שלכם.

במדינה שרואה את עצמה כמדינה נאורה ומתקדמת, לא יכול להיות שלראש עיר תהייה סמכות לסגור ביה"ס חילוני אחרון בעיר ולהשאיר אלפי משפחות בלי פתרון חינוך לילדיהם וכל זה כחלק ממאבק פוליטי להפוך את עירו לעיר חרדית.

ועדת החינוך של הכנסת הבטיחה "שלא יקום ולא יהייה", כך אמר גם שר החינוך. אז למה יש לי תחושה שזה יקרה בכל זאת?. תפקידו של שר החינוך הוא לא רק להבטיח אלא בעיקר לוודא שהוא אכן משתמש בסמכותו למנוע את המהלך השערורייתי הזה. תפקיד כולנו הוא לא לעזוב את ארתור ושאר הילדים בביה"ס לשפות ותרבויות לבד במאבקם. תזכרו, מה שמתחיל בביית שמש , עלול להסתיים בירושליים, תל-אביב או כל מקום אחר. זהו לא מאבק מקומי של כמה ילדים בבית שמש, זהו מאבק של כולנו על דמותה של מדינת ישראל.