קהילה זו היא נספח של קהילת חובבי האנימה (למי שלא מכיר-אנימה היא אומנות אנימציה היפנית), והיא זכתה לכינויי "קוספליי", צירוף של המילה קוסטיום (תחפושת) ופליי (משחק). מטרת התחביב קוספליי היא לקחת דמויות מסדרות אנימציה, קומיקס או משחקי מחשב יפניים ולנסות, ע"י לבוש, פאה ואביזרים, להקים אותן לחיים בצורה הקרובה ביותר למקור שאפשר. תחביב זה מקורו ביפן אך הוא הולך ותופץ תאוצה ואהדה גם במדינות מערביות, החל מארצות הברית, שם העניין מוכר כבר מספר שנים, ועד הארץ, בה קהילת הקוספליי אומנם קטנה אך גם היא גדלה ומשתפרת בשלוש השנים האחרונות. הקוספליירים (=אנשים העוסקים בקוספליי), תופרים בדרך כלל את הקוספליי שלהם בעצמם, מכינים את האביזרים בעצמם ולפעמים אף מעצבים את הפאות שלהם בעצמם, כך שהתחביב הוא מעבר להבעה של אהבה לדמות, יצירתי ביותר. כנס האנימה של פורים המאורגן השנה בפעם השלישית ע"י ארגון אמא"י (אנימה ומנגה בישראל) הוא הכנס הגדול של השנה, ועשרות קוספליירים מגיעים אליו, גם בתחפושות יחיד וגם בקבוצות המכונות "קאסטים". במהלך הכנס נערכת תחרות, בה שופטים שלושה חברי קהילה וותיקים בתחום, והמנצחים מקבלים תעודות הערכה וכמובן-את הגאווה להכריז על התחפושת שלהם מנצחת. מלבד המנצחים בתחרות, לקוספליירים ניתנת ההזדמנות לעלות על במה ולהראות את התחפושת עליה עבדו לקהל הכנס, לזכות להערכה, לצלם תמונות ולהשוויץ בעמל כפיהם. מרבית הקוספליירים הרציניים, אלה אשר שואפים לנצח בתחרות, מתחילים לעבוד על התחפושת לכנס כבר בינואר, או אף מוקדם יותר, ואת נושא התחפושת יש הבוחרים אפילו שנה מראש. הקוספליירים מוציאים כסף רב על חומרים-בדים, פאות, חומרים לאביזרים ועוד, הכל כדי להדמות לדמות כמה שאפשר. העבודה על הקוספליי הינה קשה ואינטנסיבית ולעתים נמשכת עד הרגע שלפני הכנס, אך בסופו של דבר, אחרי הרבה מאוד דם יזע ודמעות-הקוספליירים מגיעים לכנס, מציגים את התחפושת וזוכים להערכה בה רצו, והכל משתלם. כתבה בשבילי יובל, ביתי הבכורה והמוווווווווווכשרת, שגם היא, כמובן, חברה בקהילה ותופרת פה(בבית) שעות על גבי שעות את התחפושות שלה. |