על תובנות ועוד...
על תובנות ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
הבית בטשרנחובסקי 62
23/10/09 | 788 צפיות
-
למילים יש כח
11/10/09 | 530 צפיות
-
אמא של קצין
27/10/16 | 1255 צפיות
-
תסכול.
4/4/10 | 603 צפיות
-
ויהי אור
15/10/09 | 614 צפיות
-
אחיות
26/4/10 | 1036 צפיות
פוסטים אחרונים
- להתמודד עם הפחד בסיני 11/9/18
- אמא של קצין 27/10/16
- הארה פנימית 8/10/16
- אחיות 26/4/10
- קיפי 6/4/10
- תסכול. 4/4/10
יום הולדת
יום הולדת – ענת שניידר היא הוסיפה לשכב במיטה גם אחרי שפקחה את עיניה. בחוץ היה עדין חשוך אם כי ניתן היה כבר לחוש את הבוקר שעמד להפציע מבעד לחשיכה. בדרך כלל לא הייתה מתעוררת אלא שתים או שלוש דקות לפני השעון המעורר, אשר תמיד היה מכוון ל-6:30. יום הולדת? נרעדה במיטה. עוד לא הספיקה להתרגל לגיל הקודם. ניסתה להסתיר אותו לאורך כל השנה ומיעטה להודות בו, והנה כבר היא מתחרטת שלא השתמשה בו יותר. הגיל הנוכחי אליו תקום היום הבהיל אותה. מתקדם בצעדי ענק ל 50. אימא שלה בגיל 48 הייתה כבר סבתא הזדעזעה. במשך כל השנה שחלפה היא חשה בשינויים בגופה. קמטים, קטנטנים ועדין ביישניים החלו להופיע, אפילו בכפות רגליה בין האצבעות גילתה חריצים. בתחילה נבהלה לא הכירה בקיומם והחלה בוחנת את דמותה מידי בוקר במראת המכונית בעת שנסעה לעבודה. כאשר השמש הייתה נגדה והאירה את החלק החשוף של בית החזה שצץ דרך החולצה החשופה. המתיחות שהייתה בו תמיד נעלמה ורפיון קל החל מסתמן לו. בחוסר אמון הייתה מקרבת עיניה אל המראה, מחליקה ידה על העור החשוף, מותחת אותו קמעה, ובאחת הייתה מורידה את המראה. החלה לובשת חולצות צנועות יותר. השיש בחדר האמבטיה התמלא לו בקרמים מסוגים שונים וההשתהות שם התארכה. רחש קל מהמטבח הגיע לאוזניה, היא התעלמה ממנו, עצמה את עיניה ששרפו וניסתה לשוב אל השינה המתוקה, אך תחושה מוזרה מילאה את בטנה ולא נתנה לה מנוח. השינה כבר הייתה הלאה ממנה והחלה מפנה מקומה לעוד יום שיגרתי. "קום תעזור" שמעה את בתה לוחשת בעצבים " יום הולדת של אימא היום." "אל תשכחי את הברכה" שמעה בבירור את הלחישה מהמטבח. היא הניפה ידה לצידה השני של המיטה וגילתה שבעלה איננו שם. מדי שנה הוא טורח ועכשיו גם הילדים עוזרים לו. קמים, עורכים שולחן לארוחת בוקר, בטח סביב צלחתה יהיו מפוזרים פרחים ועל הצלחת תעמוד לה מתנה עטופה עם מעטפה צמודה . מקווה שזו לא שרשרת.
ראשה ומחשבותיה סוחבים אותה אל הים, צועדת לה שם לבושה בג'ינס בלוי ורופף, וחזיית ביקיני עוטפת את שדיה. היא הולכת יחפה, ומידי פעם פותחת בריצה כדי להשיג גל שרודף ומנסה להרטיב את כפות רגליה הנשיות. כאשר הוא בכל זאת משיג ורגליה ומכנסיה נרטבים היא עומדת לה שם פורעת את שערה לכיוון הרוח ומתמוגגת מאושר.
"היום יום הולדת, היום יום הולדת לאימא" הלחישה הופכת לשירה רועמת השעון המעורר לא חס עליה ומצטרף גם הוא אל השירה. היא העיפה מבט נוסף לחלון לפני שקמה, היום כבר הפציע החשיכה נעלמה לה לחלוטין. בעדינות אחזה במשקפי הראייה החדשות ניגבה דמעה סוררת וענדה אותם . אם יישאלו על הדמעות תמיד תוכל לומר שזה מהתרגשות חשבה בהקלה. אחר התרוממה וקמה אל תוך השנה ה- 44 לחייה. |
תגובות אחרונות
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על להתמודד עם הפחד בסיני
-
goodyear2016
בתגובה על אמא של קצין
-
טימפי
בתגובה על הר כרכום
-
AmirKaplan0
בתגובה על טיול חלומי - צפון ברזיל
-
tal_riv
בתגובה על נחל ורדית
-
טימפי
בתגובה על עין אום צלאח ביום חורפי
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודהההההה ענקית, את גדולה ואני שמחה שפגשתי אותך כאן.
ענת.
הי חברה חדשה.
תגידי? את פולניה?
אלו בדיוק הסממנים , פוחדות להזדקן
אם כי יודעות הן שלא ימותו אף פעם....חחחחחח
מזל טוב, הגעת לגיל מדהים
הנשיות במיטבה, השנים הכי טובות שעדיין אפשר להנות
מהכל, הילדים כבר גדלו... וכעת את מתחילה מחזור שאת
מגשימה את עצמך, יופי לך,
אצלי המשבר קרה לפני 20 שנה בדיוק...... עבדתי במשרד
ממשלתי בו היו חיילות, קיבלתי חיילת חדשה למשרדי, ואז, לאחר
חצי שעה ראיתי שהיא מדוכדכת.... והפגשתי אותה עם חיילת מהמשרד
הסמוך, כאשר הגעתי למשרד ושאלתי את החיילת למה החיילת שלי בוכה?
היא ענתה לי משפט שמבחינתי היה סוף...........................
"אני לא רוצה לעבוד עם זקניםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!
הצילו, .....................פה אני נכנסתי לפניקה.... וצלצלתי לבעלי שהיה במילואים
מייללת, אתה שומע????????????????????????????????????אמרו לי שאני זקנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כן כן, סיפור אמיתי, ומצחיק/עצוב, ומאז עפו השנים.... ולמדתי לקבל כל קמט באהבה
ובשמחה, ולהנות מכל גיל על יתרונותיו......אך יודעת שבנמתי אשאר צעירה לנצח.
קבלי עצה מקשישה כמוני, פשוט תהני מכל יום שחולף, ותביני שכל יום הוא חג!!!!!!!!!!!!!!!!!1
מזל טוב לך.
אסתי
דרך הצבע
הי רויטל.
תודה על הקריאה בפוסט ועל התגובה הכל כך משמעותית.
לשאלתך,כן זו הייתה שרשרת עם בונוס עגילים.
באמת כיף שיש משפחה ,זו המתנה הכי גדולה שיש לי.
אבל למען הסיפורים כדי שייצאו מוצלחים יש צורך לסלף מעט את האמת.
ענת.
ענת יקרה
איזו כתיבה יפייפיה.
כן, פתאום אנחנו שמות לב לשינויים קטנים....
פעם שמעתי אשה מדהימה (איינלה ונזנט) אומרת שבשנות הארבעים, כל מיני איברים שלנו הנשים, שוכבים לנוח, ואפילו לא מסכימים לדבר אתנו... :) אבל העיניים.... העיניים מנצנצות באיזה אור אחר. אור של חכמה והבנה, תבונה שמגיעה רק בגיל הזה. שנות הארבעים שאני בקרוב מסיימת, הן נפלאות. באמת. הנשיות במיטבה. הרגליים הנשיות שם בים, ממשיכות להיות נשיות. זה מבפנים.
אני מאחלת לך יום הולדת שמח. נשמע כיף אמיתי ההתארגנות של המשפחה, לכבודך.
זו היתה שרשרת? :)
מזל טוב !!!
הי גליה לי.
תודה על התגובה המלבבת.
"את עשר", זו פעם ראשונה שפוסט שלי מקבל עשרה כוכבים.
שבת שלום וחג שמח.
ענת.
וואו,איזו אמת נוקבת נותן לנו במתנה הזמן שעובר ..
חורץ את דרכו.
כתוב מצויין וחודר בצורה בלתי מפשרת,נגע בי במקומות האלו של הפחד מהזדקנות.
שמחה להכיר אותך, יום הולדת שמח!
תודה רבה.
חג שמח גם לך.
ולכוווולם.
ענת.
אהבתי-מזל טוב
פורים שמח
תודה.
יש מצב. יכול להיות שטעיתי. אם כן סליחה.
הייתי בטוח שאורנצוויץ היא בחורה
וואו אתה נשמע לי בדיוק כמו בעלי.
זה נכון אני באמת מרגישה שהחיים פנקו אותי.
הדמות לא בהכרח משקפת אותי.
זה סיפור קצר.
תודה ענת.
מסכימה 100%.
ענת.
הי אורנה.
צודקת.
תודה.
ענת.
יש לך באמת ראייה לא שגרתית.
אני גם חושבת שהגיל מוסיף רובד ענק של יופי.
אני לא יכלה שלא לצטט שורה מספרו של ש.י.עגנון
"אישה יפה הייתה בירושליים...." בתחילה בטוחים שזו אישה צעירה
עם התקדמות הסיפור קולטים שהיא בת 80 בערך.
שוב תודה.
ענת.
תודה רבה.
את היחידה שהתייחסת אל הגיבורה כאל דמות ספרותית
ותודה על כך.
ענת.
קודם כל ולפני הכל , מזל טוב!!!
התיאוריה שלי היא שהמספר בכלל לא משנה,
צריך לחגוג ששרדנו עוד שנה-
החיים הם לא מובן מאליו בכלל,
סליחה על הפלצנות אבל את עדיין צעירה, יש לך משפחה , בעל וילדים אוהבים- זה המון!!!
מקווה שתהני מכל רגע שתגשימי עצמך וחלומותיך.
החיים חולפים בעיף
לכן כדאי לנצלם כראוי
ולהינות מכל גיל
לכל גיל יש אתגרים ויתרונות.
כתוב יפה.
יופי ענת באמת יפה
סתם שורה שאהבתי "עוד לא הספיקה להתרגל לגיל הקודם. ניסתה להסתיר אותו לאורך כל השנה ומיעטה להודות בו, והנה כבר היא מתחרטת שלא השתמשה בו יותר. "
מעבר לזה
קשה לי לחשוב על נשים בשבגיל כזה בעיני הן מושכות מאוד ובעיניהן הן בצעדי ענק לעתיד בעייתי יותר
זה בלתי נמנע, אבל ודאי גם לפעמים לא מידתי, כלומר מעמיס יתר על ההמידה על אישה כזו..
מזל טוב
:)
כתבת מאד יפה.
אפשר לחוש את הדמות, את מה שהיא חושבת,
הזכרונות, הקולות.
תודה על התגובה.
עצבות הינה גם סוג של יופי
שנותנת המון השראה.
ענת.
"לא לא
אל תחגגי לי יום הולדת
זה רק נוסך בי עצבות..."
הקטע הזכיר לי שיר ישן ויפהפה.
וזה מה שעושה הסיפור הקטן הזה
נוסך עצבות.
יופי.
הי רון.
זוגות זוגות, זה באמת הכי יפה.
תודה על העידוד.
ותודה שהזכרת לי להסתכל שוב על חצי הכוס המלאה.
ענת.
תודה לאה על התגובה ועל הכוכב.
אני לא השלתי אפילו שנה אחת. הלוואי והייתי יודעת איך.
בטוח שאגלה לך כשאדע.
ענת
ענתאביל,
כתבת מאד מאד יפה,
אז מזל טוב! ארבעים וארבע זה מספר מאד יפה ונחמד,
זה גם אומר שנולדת בשישים ושש שזה בכלל מגניב,
אז עד מאה ועשרים והעיקר לשמוח ממה שיש או לפחות היה.
ולבני מאה ועשרים, חמישים זה ממש צוציק.
שלך
תו רון.
ענת, למדגי גם אותי להשיל מעלי 4 שנים במחי ויש אחד! בבקשה.
כתוב יפה
תודה ו*