קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
ג'ני שלי.
האמת שהיו לי 2 דברים שממש בערו בי לכתוב, ולא כתבתי בעיקר בגלל הלחץ של הסרט.אבל זה הכי בלב שלי עכשיו.....
עכשיו חזרתי מטיול עם החברה הכי טובה שלי בעולם. את ג'ני קבלתי בתור מתנת יומולדת בגיל 10, עד אז, עוד באנגליה היו כלבי השכנים הכלבים שלי ועוד כלב בגוונים כחולים בשם קלייד של דייר משני בבית בו גרתי בממלכה. מאז שבאנו לארץ לא חדלתי מלבקש כלב מאימי, ובגיל 10 אימא החליטה שכנראה לא אפסיק להציק לה שאקבל את מבוקשתי, נסענו ל"צער בעלי חיים" שהיה ב1993 בתל אביב. חיפשנו גור, התאהבתי בגור אחד אבל אמרו לי שהוא רק נמצא וצריך להמתין כמה ימים עד שיהיה מועמד לאימוץ. לא רציתי לחכות ופחדתי שאימא תחטוף רגליים קרות, אז אמרתי לה שנלך לבדוק בכלוב של הכלבים הבגירים. מה לא ראיתי שם, כלבים מכל סוג שהתחננו, נבחו, יללו ורק בקשו שמישהו יפתח את ליבם וייתן להם להכנס למשפחתו. אימא לא רצתה כלב גדול, וכבר חשבתי שבאותו יום לא אחזור עם כלב הביתה, ואז ראינו בכלוב אחד, 2 כלבות צעירות, שחורות לבנות מפוחדות בפינה, הגדולה (שגדולה מאחותה במ"מ) גוננה על הקטנה, ושתיהן עמדו בפינה, משותקות מפחד. אני החלטתי, אני בחרתי בהן, תחילה בחרתי את הקטנה מביניהן אבל לאחר שנזכרתי בבארני (ז"ל) הכלב בזמנו של בנות דודותיי וכמה שובב היה וקופצני, החלטתי שאקח את הגדולה, שיהיה לה יתרון יחסי לשולחן האוכל כשארצה להגניב לה קצת מזון אנושי. הכלבה שנבחרה, ידעה שלוקחים אותה, למרות סירובה בכוח לצאת מהכלוב, ברגע שהרצועה הגיעה לידיי, היא נרגעה, קפצה עליי, והקשר נוצר לנצח. קראתי לה ג'ני, ע"ש ג'ני גארת' ששיחקה את קלי מבברלי הילס אשר הכי אהבתי באותה תקופה. לא יכולתי לקחת אותה איתי כי היא נשארה לניתוח עיקור והטבעת קעקוע באוזן. כעבור שבוע, ב22.12.93, קבלתי אותה לידיי. היינו צריכים לשים לה אנטיביוטיקה בגלל העיקור ונורא פחדנו לסגור לה את הפה כדי להכניס לה את התרופה. לא הבנו שמדובר בכלבה הכי פחדנית עליי האדמות. עם הזמן גילינו שהיא אמנם מפחדת מהצל של עצמה אבל היא ממש לא טיפשה, פשוט כנראה היו לה סיבות להיבהל. שנתיים אחרי זה הצטרפה עוד כלבה שמצאתי למשפחה, היה מדובר בגורה הכי היפראקטיבית בעולם, בל חיה עד היום אצל בני דודיי. וג'ני, בת 16 וחצי, ביוני היא תהיה בת 17. היא כבר לא שומעת כמעט כלום, ובקושי רואה. היא דווקא למדה לנבוח עכשיו, כמובן כי זה החוש האחרון שעוד עובד. לצערי גם את הכוח לשלוט בצרכים היא די איבדה, אבל רוח החיים שלה במיטבו, היא צוהלת ושמחה כשאני בבית,מחפשת אותי וצולעת אליי. היא כבר לא ישנה איתי במיטה כי כבר ממזמן לא מצליחה לקפוץ. והיא ישנה 90% מהיום. כשהיא עירנית היא הכי שמחה שיש.
עכשיו הורדתי אותה, היא צולעת כבר הרבה זמן, אבל הפעם היא החליקה במעלית. וממש התקשתה לקום. כשבאנו לצאת מהמעלית, היה מזל שהשכנים היו סבלניים כי היא ממש לא הצליחה להרים את עצמה. לא כלכך רציתי להתכופף להרים אותה גם כי היא כה שבירה ואני לא רוצה להזיק וגם כי האמת שלא רצתי לחשוף את המחשוף לשכן הנלהב, אבל היא ממש לא הצליחה לקום. זה די שבר לי את הלב כשעלינו, היא חזרה למוד השמח שלה, אבל זה קורע לי את הלב לראות אותה ככה. זה לא שהיא סובלת כי לא ניתן לה לסבול, היא שמחה, היא יושבת רב היום בשקט ומשחקת איתי כשאפשר. אני פשוט הסתכלתי באותו מבט שאיתי כבר 17, וזה לא ששכחתי אבל הרגשתי שהיא נוגעת בי, הכלבה הכי נפלאה בעולם. הכי אנושית שיש, המבט הכי אמיתי שיש. תמיד שבנים שברו את ליבי, הייתה באה למיטתי ומלקקת בחיבה. כשהיו מציקים לי על הדיבור והייתי נשברת, היא שם, מציפה את פניי ברוק. תמיד שהרגשתי ועודני לפעמים עוד מרגישה,לא שייכת לעולם, אני יודעת שאני שייכת לה והיא שייכת לי. וזה היה מספיק כדי לא להישבר. לא יצא לי לחוות זקנה מעולם, וניכר שג'ני מזקינה בשמחה, אבל רציתי להביע בכתב כמה הנשמה הטהורה הזו חשובה לי. טוב לי לדעת שהיא בחברת אנשים שיקרים לה, מרגישה בטוחה ואהובה. אין דבר חשוב ממנה עבורי. במאמר מוסגר וכי ראיתי את המבטים האלה ולא יכולתי שלא להוסיף- זקנה זה לא קל גם ביחד, ובטח שלא לבד, אז אני מצרפת בזאת גם תמונה ולינק של זוג כלבים בוגרים, הזכר בן 9 ונקבה בת 11 שעוד מחפשים מישהו להזדקן איתו. אם אתם מכירים מישהו כזה יש כאן טלפון : לפרטים נוספים: 054-5825373
ג'ני עבורי היא ג'ני, חברתי הטובה ביותר בעולם, זה שהיא כלבה זה רק בונוס.כי כלב לא רק שהוא החבר הכי טוב של האדם, הוא גם החבר הכי אנושי של האיש.
|
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו... 17 שנים זה מכובד ביותר.
עצוב לראות את הכלבים, בעיקר אלו שקרובים לליבנו מזדקנים.
במיוחד כשלפעמים אנחנו מרגישים כל כך חסרי אונים.
אני שמחה לשמוע שהיא עדיין בעלת שמחת חיים,
ומה רע ב"קצת" שעות שינה?
סיפור מרגש...
אני מאמין שלכולנו יש "ג'ני" כלשהי שמלווה ברגעים לא קלים של החיים, וגם, פשוט נמצאת שם ליד, והופכת את הנוכחות שלה לדבר הכי ברור שיש.
קשה היה לי לקרוא על מה שארע במעלית (בתור ביטוי מובהק לקשיים שאיתם היא מתמודדת), אבל אני שואב אופטימיות (עבורך) מהמשפט שאמרת פה, על כך שג'ני מנסה עדיין למצוא את השמחה בחיים עד כמה שהיא יכולה.
אותם 10% של עירנות שלה, מאחל לך שיהיו הכי מלאים, עשירים ומרגשים.
תודה שחלקת.
תודה :)
אני לא מבינה את האנשים האלה שאהבתם היא מותנית,
כלבים בעיניי ואצל היקרים לי תמיד כמו ילדים במשפחה ועומדים איתם לטוב ולרע, נוראיים האנשים האלה שעושים ככה, חושסים שזה בסדר וממציאים מלא דברים בלב.
אצלנו זו לא שאלה בכלל אבל זה כנראה דברים שלא ברורים מאליו לכולם.
ותודה על האיחול על ג'ני, אני גם מאחלת לה להיות הכי בריאה ושמחה כפי שהיא כי היא באמת הנשמה הכי יקרה לי.
כל יום מחדש!
פוסט מרגש, יעל.
לפתוח את ליבנו, לאהוב בעלי חיים זה קל. כלמור קל יחסית לרוב האנשים הבריאים בנפשם. זאת במיוחד כאשר מדובר בגורים חמודים או בכלבים אוהבים ומקסימים. מסתבר שחלק מהאנשים, כמו שאולי את בני זוגם הם מצפים לשדרג כל כמה זמן, ואולי את הוריהם המתבגרים הם מעדיפים לשים באיזה מוסד ולשוח מהמצב, ברגע שהכלב / החתול הופכים קצת פחות נוחים. אולי חולים, או מזדקנים ודורשים טיפול רב יותר, ייתכן ולילדים נמאס מהצעצוע, או שהם עוזבים את הבית, לפעמים סתם בגלל שהפרווה מתחילה להפריע או מחליפים את הסלון והחיה כבר לא מתאימה ללוק הנכחי של הבית, זונחים אותה במיני עמותות או סתם משחררים במקום שהיא לא מכירה כדי שלא תוכל לשוב.
אלו, במיוחד העושים זאת לחיות שכמעט ברור שכבר לא ימצא להם בית, אינם בני אדם.
באשר לג'ני המתוקה שלך, מאחלת לך שתמשיך להיות שמחה בריאה יחסית ואיתך זמן רב ככל שניתן.
אכן הנשמות האלה נכנסות לך ללב לנצח
העיקר שיש לך זכרונות
זה אתה שכתבת לי בתגובה אחרת שהם ממשיכים לחיות בזכרונות אז מאחלת לך נוכחות של הזכרונות הכי מתוקים מאורן....
תודה :)
תבואי כל יום!
תודה :) זאת ג'ני המרגשת האמיתית!הלוואי שינטשו אותם, שיבינו עד כמה זה נורא
זה כמו שעוזבים ילד? למי יש כזה לב של אבן?!?!!? זה נוראי.
כן זה אירוני בכלל לקרוא לזה אנושיות.....
כן זה קשה כשהם מזדקנים
אבל חשוב לזכור את הזמן שיש לנו איתם, ולהוקיר אותם כשהם שם ולתת להם אהבה כמו שהם נותנים לנו
אהבה בלי תנאים וגבולות
תודה שאת קיימת צריך עוד אנשים שיבינו כמה כלבים נפלאים.
חייבים, כי אין כמו כלבים, אין אין אין!אשמח אם תשלח
זה הכי חשוב, להפיץ את הבשורה לאנשים טובים
ושימצאו בית!
זה הכי חשובלי!
וואו זו אחת המחמאות
תודה
הסמקת אותי!
שמחתי שבאת לקרוא
אוי זה בטח היה נורא קשה לאבד אותו. ואכן כלבים גזעיים נפגעים יותר. כלבים הם חיה כלכך חכמה ונבונה, לא מפתיעה אותי שהיה יותר חכם מבני אדם, שמחה לשמוע שהלך בטוב. זה הכי חשוב.
תודה לך
יעל
בטח שמלא אהבה, איך אפשר שלא?
תראי את העיניים תראי איזה נשמות.....
אין דברים כאלה, פשוט נשמות טהורות ביותר
שרק רוצות בטוב ואהבה
בלי כל החרטה של הכסף והחומריות.
רק רוצים אהבה. וקצת אוכל.
מסכנהמסכנה אבל היא כלבה ששמחה בשלה
אין עליה בעולם יפיפיה הכלבה הזו!
היא מקסימה אותי כל יום מחדש
אוי ג'ני הרבה יותר מזה
היא עולם ומלואו וכואב הלב שיש כלבים עם כלכך הרבה מה לתת להם ננטשים ככה לעת זיקנה
אני כלכך מקווה שמישהו ייקח אותם, כלכך
תודה, אני משתדלת :Pתודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדה
זה שובר את הלב שלי, לא מסוגלת לחשוב על סוף
היא מקסימה אותי כל יום מחדש!
ותודה
וואו זה כל כך מזכיר לי את הסיפור עם כלבת הילדות שלי, שלצערי כבר לא איתנו המון שנים.... נשבר הלב.
את כותבת נפלא, ומקווה שיהיה לכן עוד זמן איכות ביחד, כמה שניתן.
:)
תודה לך על פוסט מרגש וכנה
אני כמוך מאמינה שלכלבים יש לב כל כך גדול והם אלה שמחממים את ליבנו ושותפים לנו ברגעי הכאב והשמחה
מותק.. אני על סף בכי פה!!
המצב ממש החמיר מסכנה...
:(
נפלאה את..כמה אהבה..
גמני אוהבת מאוד כלבים..במיוחד לברדורים בעלי נשמות גדולות ומלאי שמחת חיים..
(_:
תודה
היו לי שניים שאהבתי בכל לב
אשת כלבים אני
חתולים לא עושים לי את זה
אחד נפטר מסרטן - הגזעיים נפגעים מהמחלה יותר מן המעורבים
השני פודל מעורב קטן חכם יותר מכמה בני אדם שאני מכירה
נפטר בשיבה טובה
בגיל 18 שנה.
תודה
לאה
סיפור מאלף ובקשה יפה
אשלך זאת הלאה
ריגשת אותי...כל כך נגע בי מה שכתבת
גם לי יש כלבה בת 12 שהולכת ומזדקנת
והיא אהובת נפשי
ובטוב וברע אני איתה
תמיד!!!!
כוכב על הפוסט החשוב והחזק**** (כי לא ניתן לתת יותר מאחד)
נוטה לחשוב על עצמי כעל אחד שמקורב להוא בפנטהאוס. הכל יחזור אליהם וקקה בידיהם. זונות!!!
באמת מרגש.
אהבתי
*
נטישת בעלי חיים בכלל והבוגרים בפרט היא אחד המעשים האכזריים ביותר שאני מכירה. פשוט נורא.
ויותר טוב שלא אומר דעתי על הנוטשונים.
אני גם לא "מאחלת" להם כלום, את זה אני משאירה ל"זה שגר בפנטהאוז"