 צוות ארכיאולוגי שחפר סמוך לעיר העתיקה טוען כי במקום התגלו מבנים שבנה שלמה. "הממצאים עשויים לעלות בקנה אחד עם המקרא" בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות סמוך לעיר העתיקה בירושלים התגלה קטע חומה המיוחס לימי שלמה המלך. לטענת צוות הארכיאולוגים, שבראשו עומדת ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית, זו הפעם הראשונה שבה מתגלה בירושלים מבנה המתאים לסגנון הבנייה של המלך שלמה. לדבריהם, משמעות הדבר היא שהחומה ככל הנראה נבנתה על ידי שלמה. בקטע החומה, שנמצא מדרום להר הבית, משולבים מבנים שונים, ובהם בית שער פנימי שדרכו ככל הנראה נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי נחל קדרון. אורכה כ-70 מטר, וגובהה כשישה מטרים. לדברי מזר, מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שהתגלו מתקופת בית ראשון. ממצא זה, בצירוף תיארוך של כלי חרס שנמצאו סמוך לאתר, סייעו לצוות החפירה לקבוע כי החומה נבנתה לקראת סוף המאה העשירית לפני הספירה. "ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולומר כי החומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים", אמרה מזר. החופרים הסתייעו בעבודתו של ארכיאולוג בריטי מהמאה ה-19 החומה הוקמה במקום גבוה ואסטרטגי במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל הקדרון, לאורך השוליים המזרחיים של העופל – שטח אדמה המשתרע מאתר עיר דוד ועד הר הבית, במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים. לדברי מזר, אופן בנייתה של החומה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. חזית בית השער שנחשף בקטע החומה נישאת לגובה של שישה מטרים. בית השער בנוי בצורה אופיינית לבתי שער מתקופת הבית הראשון, מהסוג שנבנה במגידו, באר שבע ואשדוד. לשער תוכנית סימטרית של ארבעה חדרים קטנים זהים, שניים מכל צד של המעבר המרכזי של בית השער. בדומה לבתי שער אחרים, גם בחזית השער שנחשף נבנה מגדל גדול, בשטח של 18 על 24 מטר, שנועד להגן על פתח הכניסה לעיר. המגדל שוכן כיום מתחת לפני הכביש, ועל קיומו ניתן ללמוד מהעדויות ומהשרטוטים של הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן, שחפר במקום ב-1867. הארכיאולוגים מאמינים כי כמה מהתאים שהתגלו בשער שימשו לשמירה, ואחרים שימשו למסחר. לטענתם, בחצר המגדל התקיימה פעילות ציבורית ענפה, והיא שימשה מקום מפגש ומקום להתכנסויות, למסחר, לפולחן, לעריכת משפטים ולעסקאות. "מאפייני החומה עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא" סמוך לבית השער נחשף גם מבנה ציבורי ממלכתי שמור, שעל פי שברי כלי החרס שנמצאו מתחת לרצפותיו נראה כי נבנה גם הוא במאה העשירית לפני הספירה. בין שרידיה של שריפה שהתחוללה במקום מצא צוות החפירה את שרידיהם של קנקנים בגובה של כ-1.15 מטר, ועל אחד מהם נמצאה כתובת עברית חרותה. "הקנקנים שנמצאו הם הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים", אומרת ד"ר מזר. "הכתובת שנמצאה על אחד מהם מציינת את השתייכות הקנקנים לאחד משרי הממלכה, ככל הנראה שר האופים, שהיה אחראי על אפיית הלחם בחצר המלוכה", הוסיפה. סמוך לשברי החרס התגלו גם צלמיות פולחן וטביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך", המעידה על כך שהשתייכו למנגנון האדמיניסטרטיבי של הממלכה. עשרות טביעות חותם עם עיטורים ושמות עבריים מעידות גם הן על אופיו הממלכתי של המבנה. רובם המכריע של הממצאים הזעירים מן החפירה התגלו במהלך "סינון רטוב", שבוצע באמצעות פרויקט סינון העפר מהר הבית בניהול ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג ובחסות רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד. בין המגדל הגדול בחזית השער לבין הבניין הממלכתי נחשף קטע ממגדל הפינה באורך שמונה מטרים ובגובה שישה מטרים. המגדל בנוי מאבני גזית שאורכה של הארוכה בהן הוא 2.4 מטרים. ממזרח לבניין הממלכתי התגלה בחפירה קטע נוסף של החומה, שאורכו 35 מטר. קטע זה ממשיך את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח. "תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה, שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד", אומרת מזר, ומפנה לפרק ג' בספר מלכים א', שבו נכתב: "עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלים סביב". החפירות נערכו בשלושת החודשים האחרונים על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. ארכאולוגית מהאוניברסיטה העברית חשפה חומה מימי הממלכה המאוחדת מדובר בקטע באורך 70 מ' ובגובה 6 מ' של חומת ירושלים מן המאה העשירית לפנה"ס. הקטע נמצא בדרום הר הבית צוות ארכאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית חשף קטע באורך 70 מ' ובגובה 6 מ' של חומת ירושלים מן המאה העשירית לפנה"ס. בקטע החומה שנחשף בדרום הר הבית משולבים מבנים שונים ובהם: בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. קטע החומה נחשף במהלך החפירות שהסתיימו לאחרונה, שקיים המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. "מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שנתגלו מתקופת הבית הראשון", אומרת ד"ר אילת מזר. "ממצא זה יחד עם תיארוך כלי החרס שנמצאו באזור החומה מאפשרים לייחס את זמן בנייתה לשלב מתקדם של המאה העשירית לפנה"ס". לדבריה, ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולהציע במידה רבה של סבירות שהחומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. "זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים" מציינת ד"ר מזר. החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. היא נבנתה לאורך השוליים המזרחיים של שטח העופל המשתרע במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים, בין עיר דוד להר הבית. החומה עוברת במקום אסטרטגי גבוה, במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל הקדרון. חזית בית השער שנחשף בקטע החומה, נישא לגובה 6 מ'. בית השער בנוי בצורה אופיינית לבתי שער מתקופת הבית הראשון, כדוגמת מגידו, באר שבע ואשדוד. לשער תכנית סימטרית של ארבעה חדרים קטנים זהים, שניים מכל צד של המעבר המרכזי של בית השער. בדומה לבתי שער אחרים גם בחזית השער שנחשף נבנה מגדל גדול ששטחו 18X24 מ' לערך אשר נועד להגן על פתח הכניסה אל העיר. המגדל שוכן כיום מתחת לפני הכביש ועל קיומו ניתן ללמוד מהעדויות ומהשרטוטים של צ'ארלס וורן שחפר במקום ב-1867. "חלק מתאי השער שימשו לשמירה וחלקם שימשו למסחר," מסבירה ד"ר מזר, "בחצר המגדל התקיימה פעילות ציבורית ענפה והיא היוותה מקום מפגש ומקום להתכנסויות, למסחר, לפולחן, לעריכת משפטים ולעסקאות". סמוך לבית השער נחשף גם מבנה ציבורי ממלכתי שמור. שברי כלי החרס שנמצאו מתחת לרצפות המבנה מעידים שנבנה במאה העשירית לפנה"ס. על גבי הרצפות התגלו בתוך שרידי שריפה עזה שהתרחשה במקום, קנקנים בגובה של כ-1.15 מ' שנשברו ונשרפו בחדרים אשר שימשו מחסנים בקומת הקרקע של המבנה. על אחד הקנקנים נמצאה כתובת עברית חרותה: "לשר האו…". "הקנקנים שנמצאו הם הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים" אומרת ד"ר מזר ומוסיפה כי "הכתובת שנמצאה על אחד מהם מציינת את השתייכות הקנקנים לאחד משרי הממלכה, ככל הנראה שר האופים שהיה אחראי על אפיית הלחם בחצר המלוכה". בסמוך לשברי החרס התגלו גם צלמיות פולחן וטביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" המעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. נוסף לכך, עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה. רובם המכריע של הממצאים הזעירים מן החפירה התגלו במהלך סינון רטוב שבוצע באמצעות פרויקט סינון העפר מהר הבית בניהול ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג ובחסות רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד. בין המגדל הגדול בחזית השער לבין הבניין הממלכתי נחשף קטע ממגדל הפינה באורך 8 מ' ובגובה 6 מ'. המגדל בנוי מאבני גזית שהארוכה בהן באורך 2.4 מ'. ממזרח לבניין הממלכתי התגלה בחפירה קטע נוסף של החומה המשתרע לאורך 35 מטרים. קטע זה השתמר לגובה של כ-5 מ' והוא ממשיך את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח. "תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד" אומרת ד"ר מזר ומפנה לפרק ג' בספר מלכים א' שבו נכתב: "…עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית ה' ואת חומת ירושלים סביב". החפירות שנערכו בשלושת החודשים האחרונים, התקיימו בתמיכת תרומה נדיבה של הזוג דניאל מינץ ומרדית ברגמן מניו יורק המגלים עניין בארכאולוגיה מקראית. תרומתם נועדה להשלמת החפירות ועיבוד הממצאים ולהכשרת האתר לביקורי קהל בתוך הגן הארכאולוגי של העופל והפארק הלאומי סובב חומות ירושלים. בחפירות השתתפו סטודנטים לארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פועלים בשכר וסטודנטים מתנדבים מאוקלהומה. מקורות: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/066/083.html http://www.hayadan.org.il/wp/first-temple-wall-unearth-2302102/ |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נפרטיטי המתוקה המקסימה והמיוחדת,
ההתענינות שלי אינה מתמקדת בהסטוריה של עם ישראל בלבד.
אני בהחלט מודע לכך שישנו ידע הסטורי נשכח ואבוד
שאיננו מודעים לו והוא בעל ערך רב הן להבנת ההסטוריה
בכלל והן להבנת ההתפתחות הטכנולוגית/תרבותית לאורך ציר הזמן.
יש עדויות פיזיות למכביר שמצביעות על ציבליזציות מתוחכמות להפליא
שהיו כאן על פני כדור הארץ לפני מאות ואלפי שנים.
עבורי הנבירה בגילויים ארכיאולוגיים מאפשרת הצצה לזמנים ההם,
ואולי מאפשרת לקבל מעט מידע שיתרום להבנות ותובנות לגבי התקופות
שקדמו למהפכה התעשיתית והמדעית של 100-150 השנים האחרונות.
המסתורין הזה,ה- BlackOut והמקטעים ההסטוריים ה'ריקים' הללו מהווים
בשבילי מצע אדיר של אפשרויות לגילויים מסעירים שעוד נכונו לנו.
על כל פנים אני שמח שאת מבקרת אצלי ומשאירה עקבות.
:)
תודה על הפידבק החיובי.
ואני כרגיל ממשיך לעקוב ולהתענין בפוסטים המרתקים שלך.
אליק היקר,
יפה שיש בך תחומי התעניינות החולשים מצד אחד בעבר ההיסטורי של עם ישראל (כל הפוסטים לגבי הגילויים הארכיאולוגים המדהימים שאתה מביא - בייחוד שרידים מתקופת שלמה שזו תקופת הזהב של עם ישראל.
מצד שני העתיד - את אוהב להתעניין בחידושי המדע והטפיסיקה - למעשה הם חידושים עבור האנושות, אך הם ידע קדום וידוע עוד לפני עשרות אלפי שנים..
תודה על החומר היפה שאתה מביא כאן
כעת צריך למצוא משהו מתקופת דוד , שאול.
*