כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    אבאל'ה מבקר עם הילדים אצל הרופא.(חלק ב')

    0 תגובות   יום שלישי, 23/2/10, 11:43

    הולכים לרופא. טוב, מאיפה מתחילים?

     

    כולם בפיג'מות עדיין.

     

    הליכה קצרה לארון.

     

    הקולקציה החדשה יוצאת לדרך.

     

    לא סתם אני נותן לאשתי להיות זו שמלבישה את החבורה בבוקר, כל אחד צריך לדעת את מגבלותיו.

     

    לי, ממש לא משנה אם הירוק והתכלת, לא ממש הולכים ביחד, או הסגול והצהוב חרדל.

     

    טוב, מזל שפורים מתקרב, ושהנסיעה למרפאה ממש קרובה.

     

    אני מרחם על הילדים, שנראים כמו הומלסים חולים, והכול באשמתי.

     

    מארגן תיק בזריזות, שיהיה לי למקרה חירום, לכל צרה שלא תהיה (שואה גרעינית או משהו בסגנון).

     

    קצת מגבונים, בגדים להחלפה, תחבושת אישית, דסקית, כלי גילוח צחצוח ופנקס שבי, אף פעם אי אפשר לדעת

     

    (אני יודע –ושיראל, בסדר? לא רציתי אבל הכרחתם אותי).

     

    מתחילים את המסע לכיוון המכונית.

     

    אם יש דבר טוב בזה שהילדים חולים, זה השקט היחסי המבורך.

     

    הכול הרבה יותר רגוע, האנרגיות מרוכזות בלהיות חולה. הרבה יותר קל לנהל כך את הבית.

     

    הנסיעה עוברת די חלק פרט לבקשות של השמעת שיר כזה או אחר, אני  גם סבלני יותר ומתחשב ,

     

    בייחוד כשהבקשה נאמרת בקול צרוד וחלש עם תודה בבקשה וסליחה,ותוך כדי שיעול שלא היה מבייש סוס שהרגע

     

    קיבל טבק להרחה לתוך הנחיר.

     

    מגיעים לרחוב של המרפאה ומתחיל החיפוש אחר חניה קרובה, וואו, מתפנה חניה בדיוק מתחת למרפאה.

     

    אני לא חושב פעמיים ומזנק לתוך מקום החניה.

     

    יוצא מהמכונית ומתחיל להוציא את החמודים מהמושב האחורי.

     

    טוב זה לא קורה לי... יש מאחור שלט-חניה לנכים.

     

    אני אורז מחדש את החברה לתוך המכונית, (ביום רגיל ללא מחלות, בשלב כזה, כבר הייתי זקוק להשתלת שיער

     

    מעצבים, אבל היום אני רגוע משום מה) וממשיכים בחיפוש אחר החניה הנכספת.

     

    מצאנו חניה בשעה טובה, רק, שצריך לנסוע באוטובוס 2 תחנות להגיע למרפאה.

     

    נכנסים למרפאה סוף סוף, וכבר שכחתי למה עשיתי את הדרך הזאת, מזל שגם רופא המשפחה שלי נמצא פה,

     

    אולי גם אני אכנס אליו לקבל קצת יחס, למה לי לא מגיע? למה מה קרה?

     

    מתיישבים בחדר ההמתנה, כל העיר נמצאת במרפאה, חוץ מהעופות והחזירים כולם כבר כאן.

     

    אני תמיד אומר שכשנכנסים למרפאה יודעים עם מה באת, אבל אתה לעולם לא יודע עם איזו מתנה (מחלה),

     

    אתה חוזר הביתה .

     

    אחרי חצי שעה, נזכרתי שצריך לקחת מספר. כל מי שהגיע איתי כבר הלךהביתה.

     

    הילדים כבר מלאו את לוח השעם במרפאה בעבודות, עוד מעט נבקש לפנות את התמונות הרגילות מהקיר כדי

     

    לפנות מקום ליצירות.

     

    לחלק ג' 

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אבאל'ה 3
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין