כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    תביעת מזונות בגין העבר

    87 תגובות   יום שלישי, 23/2/10, 20:49

     

     

                                                                מזונות בגין העבר


    מיקי, רווקה כבת 38, הביאה לעולם ילד מגלעד, גרוש עם שני ילדים. הם נפגשו בבר, עפו זיקוקים והם קפצו אליה, כמה שעות אחרי, כמה משקאות אחרי.

     

    תשעה וחצי חודשים אחרי, נולד איתי, ילד בריא וחמוד. גלעד ומיקי כבר מזמן לא היו בקשר. היא לא רצתה "להפיל" עליו ילד לא רצוי ולא שיתפה אותו במאומה. מבחינתה, עדיף היה להכיר את אהבת חייה קודם, אבל הגיל והשעון הביולוגי, משהו שהיא לא נתנה עליו את דעתה לפני, עשו את שלהם והיא החליטה להביא לעולם ילד לבד.

     

    היא עבדה כעו"ד שכירה במשרד גדול והיתה משוכנעת שתוכל לפרנס את הילד בלי עזרה. היו לה התלבטויות. אולי כדאי שהאב יכיר את איתי ואיתי יכיר את אביו, אבל היא החליטה לדחות את הקץ. חששה מתגובתו. חששה מהדבקת תוויות כמו "גונבת זרע".

     

    השנים חלפו, איתי גדל, בלי אבא, בלי סבא וסבתא מהצד של אבא, בלי להכיר את שורשיו. אפילו בסביבה בה היו הרבה ילדי גרושים, הוא היה חריג. יום אחד, היא החליטה שהגיע הזמן. גלעד בקושי זכר. כן, הם נפגשו לפני כמה שנים למספר ערבים סוערים, אבל מאז עברו עליו כגרוש טרי הרבה לילות כאלו והיום הוא כבר נמצא בזוגיות נעימה ויציבה, רחוק מהימים הסוערים הללו. הוא לא רצה להכיר את איתי, לא רצה לשמוע, להבין, לדעת. לשם מה היא הטילה עליו את הפצצה, מזעזעת את עולמו, כאשר סוף סוף, הוא נמצא במקום כל כך טוב. מיקי כעסה, היא לא הבינה, לא ניסתה להבין. היא כבר "התבשלה" המון זמן עם הצורך של איתי באבא.

     

    מיקי הגישה תביעה למזונות. חשבה שכך היא תוכל להכניס את גלעד לחייו של איתי.

     

    כשבני זוג נשואים והאישה מגישה תביעת מזונות, כאפוטרופא של הקטין, היא תקבל מזונות ממועד הגשת התביעה. זאת, משום שעפ"י דין, היא נחשבת כמי שמחלה לבעלה, על המזונות, שלפני מועד הגשת התביעה.

     

    איתי בן שלוש שנים ומיקי היא פנויה. פנויה שהביאה ילד לעולם, לא נחשבת כמי שמחלה לאב על דמי המזונות בגין העבר והיא יכולה לתבוע מזונות, מיום הולדתו של הילד.

     

    מיקי חייבת להקפיד על מספר כללים כשהיא מגישה תביעה כזו.

     

    בניגוד לתביעת מזונות ילדים רגילה, אותה מגיש הילד, כשמיקי תובעת בגין העבר, היא תובעת השבה כספית בגין הכסף שהיא הוציאה ולכן, היא צריכה להיות התובעת ולא הילד, שהרי לא הוא הוציא את הכספים על עצמו בגין העבר.

     

    כמו כן, על מיקי היה להקפיד לא להשתהות יתר על המידה. בפסיקה הוכרו 70 ימים ממועד הלידה כזמן סביר, להגשת תביעת המזונות, כי צריך לתת ליולדת להתאושש. במקרה אחר, ביהמ"ש דחה תביעה של אישה שהגישה תביעת מזונות, כשהילד כבר היה בן 18 שנים, מחמת השיהוי הרב בו נקטה.

     

    כמו כן, מיקי צריכה להוכיח את התביעה למזונות העבר. ביהמ"ש קבע, כי עליה להציג הוכחות ברורות, כמו קבלות, בגין ההוצאות שהיא הוציאה על איתי במהלך שלוש השנים הללו. למזלה של מיקי, היא אספנית כפייתית של קבלות ושמרה הכול בקלסר מיוחד. אבל חלק מהאנשים מעדיף לזרוק קבלות, כמה דקות לאחר הקניה.

     

    סופו של דבר מיקי זכתה בתביעת המזונות. השאלה אם איתי זכה באבא, נותרה עלומה.

     

    כל הדמויות בדויות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (87)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/10 17:19:
      יש לא מעט מקרים כאלו של רווקה החפצה בילד ואחכ נזכרת שיש גם אבא בתמונה....
      האם הילד זוכה באבא , לא בטוח. אני מכירה שני מקרים כאלו, האחד נשאר אבא בתפקוד מלא (לקח לו שנתיים לסיים לכעוס), והשני רק כ"כספומט" בעל כורוחו והילד סובל, מאחר ויש לו אבא המסרב להכיר בו, ולא מתפקד כאבא.
      עם כל הכבוד, מדובר בשני אנשים מבוגרים המודעים לסכנות בקיום יחסי מין לא מוגנים, אז גברים , תפסיקו להתנהג גמו בנות יענה ותתחילו לשים קונדום, או שתשלמו את המחיר. ואתן נשים, אם את גיבורה גדולה ורוצה לשמור על ההריון , אז תשאי אותו בכבוד בכל אורך הדרך בכוחות עצמך.אל תחריכי אף אחד להתחלק איתך בנטל שאת בחרת.
        5/6/10 11:39:


      מקרה מעניין במיוחד

      לא חושב שמזונות צריכים להיות משולמים לאחור

      גם לה יש אחריות מסויימת על ההריון

      גם היא שותפה

      מאוד מעניין

      מיקי

        16/3/10 15:05:

      "אבל הגיל והשעון הביולוגי, משהו שהיא לא נתנה עליו את דעתה לפני, עשו את שלהם והיא החליטה להביא לעולם ילד לבד"

      אני לא מבין מה ההבדל בסיפור זה לבין תרומת זרע? הרי מי שתורם את הזרע לא נתבע לשלם מזונות. 

       

      "מיקי הגישה תביעה למזונות. חשבה שכך היא תוכל להכניס את גלעד לחייו של איתי."

       

      מעניין אך תביעת מזונות גורמת לאבא לאהוב את בנו שנוצר בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. בסיפור הזה האב היה פר הרבעה.

       

      כמה כואב לראות שיש נשים שחושבות שילדים זה צעצוע שמשחקים איתו שזה איזשהו ווי שהן צריכות לשים ברזומה שלהן.

      כואב לי על הילד שהוא קודם כל בן אנוש שמגיעים לו חיים תקינים ובריאים ומשפחה בריאה שלצערי הוא לא זכה בהן.

       

      ולכל הגברים , לא משנה עם מי אתם וכמה אתם אוהבים את החברה שלכם ובוטחים בה אם אתם לא רוצים ילדים אז חובה  על הגבר להשתמש באמצעי מניעה גם עם בת הזוג שלכם...  

       

        11/3/10 15:44:

      צטט: leagat 2010-03-10 14:25:18


      דרך יסורים ארוכה

      גם עליה מגיע לה פיצוי! לדעתי

      אפילו אם הבחירה ללדת, היתה רק שלה ממניעים הגיוניים

      פרט אחד מעורר חשד - הפעולות שהיא נקטה בהן [לאסוף קבלות ודו"ח מפורט על הוצאות]

      מורים על כוונה מוקדמת לתבוע הוצאות

       

      שאלה: במקרים כאלה מהו הפסק על משמורת?

      אם תהיה לך תשובה - שילחי לי קישור

       

      ביי חומד

      לאה

       

      הפסק על משמורת כמעט בכל גיל, למעט בנסיבות מאוד מיוחדות, יהיה משמורת לאם ובפרט בגיל 3. רק לאחרונה יש מעט התקדמות ונפסקת משמורת משותפת ללא הסכמה, אבל זה נקבע עדין בפסקי דין בודדים.

       

        10/3/10 14:25:


      דרך יסורים ארוכה

      גם עליה מגיע לה פיצוי! לדעתי

      אפילו אם הבחירה ללדת, היתה רק שלה ממניעים הגיוניים

      פרט אחד מעורר חשד - הפעולות שהיא נקטה בהן [לאסוף קבלות ודו"ח מפורט על הוצאות]

      מורים על כוונה מוקדמת לתבוע הוצאות

       

      שאלה: במקרים כאלה מהו הפסק על משמורת?

      אם תהיה לך תשובה - שילחי לי קישור

       

      ביי חומד

      לאה

        4/3/10 11:21:

      אם יורשה לי לומר ישנם הרבה צדדים לגלגל

      1. האב המסכן שבעל כורכו הפך לאב

      2. הילד שלא בחר בחיים,אך עדיין צריך לחיות וזה עולה

      3. האם שאולי בטעות ולא בכוונה נכנסה להריון

          ומתאמים אישיים החליטה להשאיר ולא להפיל

      אני מאמינה שטובת הילד תמיד צריכה להיות הראשונה ,

      כי אם כל הכבוד לאב

      במקום ילד הוא יכול היה לחטוף מחלה קשה

      ועליה הוא לא רק היה משלם כל חייו

      אלא משלם בחייו !

      ולכן הוא היה צריך לקחת אחריות על זרעו

      והאם שגם יכלה לתפוס מחלה ולא הריון היתה אמורה לשמור על עצמה

      ובריאותה

      והילד - אחרון חביב , הגיע לעולם שלא עוול בכפיו

      ולכן טובתו היא מעל לכל !!!
      לא האב ולא האם תמימים בסיפור ,

      אלא אחראים,והילד אינו קלטת וידאו ששמים על פאוזה

      הוא תמיד יהיה על play

      וזה עולה ולא מעט

        2/3/10 12:37:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-27 17:08:08

      צטט: ugol 2010-02-27 16:10:40

       

      טלטל, מסכימה אתך שהאב בסיפור הזה לא צריך לשלם מזונות עבר ויש סיכוי שלאור נסיבות המקרה, לא יפסקו לו מזונות עבר, ביהמ"ש מתחשב בנושא השיהוי ולדעתי חובה עליו להתחשב בכך שהאם לא סיפרה על כך לאב במועד.

      אם דעתי היתה נשמעת, בסיטואציות של "גניבת זרע", לא היו פוסקים מזונות בכלל. אני מניחה שזו לא תהיה עמדה פופולארית, אבל בעיני, לא יתכן לחייב אדם במזונות ילד שהוא לא רצה להביא לאוויר העולם. יש גבול לכמה זהיר הוא אמור להיות כשהוא עושה משהו שאחד מהתוצרים שלו הוא אמנם ילד, אבל לשלם על כך אח"כ במשך שנים מזונות, כשכל רצונו היה לקיים יחסי מין, בעיני זה לא מוסרי. מי שבוחרת להביא לבד ילד לעולם במודעות, שתקח על עצמה גם את האחריות לפרנס אותו. 

      אין באמור לעיל, כדי להשליך על עמדתי לגבי אבות שהביאו ילדים לעולם בהסכמה, הללו בהחלט צריכים לשלם ולפרנס את ילדיהם, בהתאם להכנסות פנויות של שני הורים ולזמני ההורות.

       

       

       

      היי יעל,

      אני מסכימה לחלוטין עם דברייך הנ"ל!!!

      הבחורה הזו בחרה, מתוך החלטה תבונית ומושכלת, לא לספר לאב על בנו, ומכיוון שכך מוטב היה לה לו שמרה את הסוד כל חייה! אי-אפשר להפיל תיק כזה על בן-אדם אחרי שנים, בגלל גחמה כזו או אחרת.

      אז נכון שהיום קשה לה כלכלית ולכן היא תבעה את המזונות, אך נשאלת השאלה, לו מצבה הכלכלי יהיה טוב ו/או ישתפר פתאום, האם היא תוכל להחזיר את הגלגל אחורה, ולא סתם אחורה, האם היא תוכל למחוק את ידיעתו ואת אבן הרחיים הזו מהבחור...?

      בסופו של דבר, מה שאני מנסה לומר הוא, שאם היא בחרה לשמור על הילד למרות הסכמתו וללא ידיעתו, שתיקח את כל האחריות על עצמה!!! וכן, לפעמים יש תקופות קשות ולפעמים קלות יותר, אבל זה בדיוק מה שצריך לקחת בחשבון!!! לו הייתה מיידעת אותו מיד אולי התמונה הייתה ניראית אחרת.

      תודה על הדיון שהבאת, למדתי ממנו לא מעט *

      בהצלחה ויום טוב

      .

        2/3/10 09:23:

      צטט: ענבל ר נקש 2010-02-23 22:17:08

      מזונות זה כסף, לא אבא.

      אפשר לכפות על אדם לשלם עבור המזונות של ילד שלו, אבל אי אפשר לכפות עליו לבקר אותו, לבלות איתו זמן ולאהוב אותו. 

      מצד שני, גבר שלא לוקח אחריות על המעשים שלו (הרי האב נוכח בזמן יצירת הילד), ולא מעוניין בקשר עם הילד לאחר מכן, אולי עדיף לילד לא להכיר אותו.

      אולי את (לא אישי) תבחני עם מי את שוכבת.

      החברה עברה מספיק שינויים, ונשים שוכבות

      מתוך חרמנות, בילוי, רצון בהכרה וכד...

      זה עניין,

      ולכן גם התוצאה היא עניינן.

      יש את מכשיר ההפלה לחרמנות, בילוי וכד...

      בית המשפט אמור לטפל בהסכמים

      ולא בחרמנות של זו או אחרת.

       

        2/3/10 09:14:


      החוק אינו סביר

      משום שאין הגנב יכול לתבוע בגין הוצאות שנגרמו לו מגנבתו.

      ולכן צריך לשנות חוק זה.

       

      להיות עצמאי זה בסדר

      וכאן היא תפסה את המקל משתי קצותיו.

       

      לקחה החלתה / אחריות

      ולאחר מכן הלכה תבוע את צידו השני של המקל.

        27/2/10 17:08:

      צטט: ugol 2010-02-27 16:10:40

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-02-27 13:40:11


      יעל יקרה

      או כמה אנו שומעים את הסיפורים הללו

      ולכל אחד ו דעתו הוא  , יש  להביט בפרוספקטיבה רחבה על הנושא במהותו

      ברגע שנולד ילד , האיך והמה כבר לא חשובים ,

      האיך והמה כואבים ויש הרגשה של חוסר צדק לכאורה

      אולם הם  זניחים במונחים משפטיים , ואף לא רלוונטים .

      כן  החוק אמר את דברו .

      אבא צריך לשלם מזונות לילד.

      נושא מאוד מורכב , ולרוב יש הרבה מאוד התפתחויות .

       על קצה המזלג , אפשר לשוחח על הנושא שעות .

      פורים שמח .

       

      סליחה, אבל למה האבא בסיפור הזה צריך לשלם מזונות (ועוד על שנים עברו), על ילד שלא ידע על קיומו והאם הסתירה אותו ממנו רק בגלל שפתאום בא לה ?

       

      אם נשים רגע בצד את העובדה שהוא "אשם" כמוה בילד (אלא אם כן היתה תקלה של אמצעי מניעה, או שהיא פשוט רצתה להיכנס להריון ולא סיפרה לו), הרי שבעצם העובדה שהיא לא רצתה שידע על הילד בכל השנים האלה, אין לה שום זכות לבוא פתאום ולדרשו שימלא את תפקידו כאב.

       

      זה ש"האיך" ו"המה" זניחים בעיני החוק לא עושה אותם פחות נכונים, אלא את החוק פחות צודק.

      באותה מידה אפשר להתעלם מהאיך והמה בכל דבר ופשוט לתת את העונש המקסימלי בחוק.

       

      בואי ניקח מקרה כזה - נהג נוסע מתחת לגשר. בדיוק כשהוא חולף תחתיו, כמה נערים זורקים מלמעלה אבן שמנפצת את החלון הקידמי שלו.

      בעיקבות זה הנהג סוטה ממסלולו, פוגע במכונית אחרת וכתוצאה מכך נהרג הנהג במכונית השנייה.

      האם הנהג הפוגע אשם בתאונה ובהריגה ? אם כן - יקבל את מלוא העונש הקבוע בחוק (15 שנה ?).

      אבל במקרה הזה השופט בוודאי יתייחס ל"איך" ו"המה" שגרמו לו לסטות ממסלולו.

       

      באותה מידה צריך להתחשב בהם גם במקרה של הזוג שבסיפור.

       

      טלטל, מסכימה אתך שהאב בסיפור הזה לא צריך לשלם מזונות עבר ויש סיכוי שלאור נסיבות המקרה, לא יפסקו לו מזונות עבר, ביהמ"ש מתחשב בנושא השיהוי ולדעתי חובה עליו להתחשב בכך שהאם לא סיפרה על כך לאב במועד.

      אם דעתי היתה נשמעת, בסיטואציות של "גניבת זרע", לא היו פוסקים מזונות בכלל. אני מניחה שזו לא תהיה עמדה פופולארית, אבל בעיני, לא יתכן לחייב אדם במזונות ילד שהוא לא רצה להביא לאוויר העולם. יש גבול לכמה זהיר הוא אמור להיות כשהוא עושה משהו שאחד מהתוצרים שלו הוא אמנם ילד, אבל לשלם על כך אח"כ במשך שנים מזונות, כשכל רצונו היה לקיים יחסי מין, בעיני זה לא מוסרי. מי שבוחרת להביא לבד ילד לעולם במודעות, שתקח על עצמה גם את האחריות לפרנס אותו. 

      אין באמור לעיל, כדי להשליך על עמדתי לגבי אבות שהביאו ילדים לעולם בהסכמה, הללו בהחלט צריכים לשלם ולפרנס את ילדיהם, בהתאם להכנסות פנויות של שני הורים ולזמני ההורות.

       

       

        27/2/10 16:10:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-02-27 13:40:11


      יעל יקרה

      או כמה אנו שומעים את הסיפורים הללו

      ולכל אחד ו דעתו הוא  , יש  להביט בפרוספקטיבה רחבה על הנושא במהותו

      ברגע שנולד ילד , האיך והמה כבר לא חשובים ,

      האיך והמה כואבים ויש הרגשה של חוסר צדק לכאורה

      אולם הם  זניחים במונחים משפטיים , ואף לא רלוונטים .

      כן  החוק אמר את דברו .

      אבא צריך לשלם מזונות לילד.

      נושא מאוד מורכב , ולרוב יש הרבה מאוד התפתחויות .

       על קצה המזלג , אפשר לשוחח על הנושא שעות .

      פורים שמח .

       

      סליחה, אבל למה האבא בסיפור הזה צריך לשלם מזונות (ועוד על שנים עברו), על ילד שלא ידע על קיומו והאם הסתירה אותו ממנו רק בגלל שפתאום בא לה ?

       

      אם נשים רגע בצד את העובדה שהוא "אשם" כמוה בילד (אלא אם כן היתה תקלה של אמצעי מניעה, או שהיא פשוט רצתה להיכנס להריון ולא סיפרה לו), הרי שבעצם העובדה שהיא לא רצתה שידע על הילד בכל השנים האלה, אין לה שום זכות לבוא פתאום ולדרשו שימלא את תפקידו כאב.

       

      זה ש"האיך" ו"המה" זניחים בעיני החוק לא עושה אותם פחות נכונים, אלא את החוק פחות צודק.

      באותה מידה אפשר להתעלם מהאיך והמה בכל דבר ופשוט לתת את העונש המקסימלי בחוק.

       

      בואי ניקח מקרה כזה - נהג נוסע מתחת לגשר. בדיוק כשהוא חולף תחתיו, כמה נערים זורקים מלמעלה אבן שמנפצת את החלון הקידמי שלו.

      בעיקבות זה הנהג סוטה ממסלולו, פוגע במכונית אחרת וכתוצאה מכך נהרג הנהג במכונית השנייה.

      האם הנהג הפוגע אשם בתאונה ובהריגה ? אם כן - יקבל את מלוא העונש הקבוע בחוק (15 שנה ?).

      אבל במקרה הזה השופט בוודאי יתייחס ל"איך" ו"המה" שגרמו לו לסטות ממסלולו.

       

      באותה מידה צריך להתחשב בהם גם במקרה של הזוג שבסיפור.

        27/2/10 13:49:

      צטט: sunshine7 2010-02-27 13:45:14


       

       

       

      החיים חזקים ואם ניתן ואפשר להביא ילדים ביחד.

      הכי טוב ביחד יעלי. הרי זה משובח

      חג פורים רים אוהב ושמח לך

       

       מסכימה איתך וניסיתי להעביר את זה בסיפור, מעבר לכל מה שנאמר כאן.

       

      חג פורים שמח !

        27/2/10 13:45:


       

       

       

      החיים חזקים ואם ניתן ואפשר להביא ילדים ביחד.

      הכי טוב ביחד יעלי. הרי זה משובח

      חג פורים רים אוהב ושמח לך


      יעל יקרה

      או כמה אנו שומעים את הסיפורים הללו

      ולכל אחד ו דעתו הוא  , יש  להביט בפרוספקטיבה רחבה על הנושא במהותו

      ברגע שנולד ילד , האיך והמה כבר לא חשובים ,

      האיך והמה כואבים ויש הרגשה של חוסר צדק לכאורה

      אולם הם  זניחים במונחים משפטיים , ואף לא רלוונטים .

      כן  החוק אמר את דברו .

      אבא צריך לשלם מזונות לילד.

      נושא מאוד מורכב , ולרוב יש הרבה מאוד התפתחויות .

       על קצה המזלג , אפשר לשוחח על הנושא שעות .

      פורים שמח .

        27/2/10 11:43:

      צטט: hann 2010-02-26 10:50:45

      לו אני האב הייתי תובע מבית המשפט להעביר את הילד לחזקתי

      אמו היתעללה בו ובאביו מאחר ומנעה במיתכוון את הקשר ביניהם

      מעניין מה היה פוסק בית המשפט

      האם ניתן לתבוע גם פיצוי כספי

      חנן

       

       

      כזכור, האב בסיפור לא רצה שום קשר עם הילד, אז אין מה לדבר על משמורת אב, מה גם שהמעשה שהאישה עשתה לא שולל את מסוגלותה ההורית. אנחנו יכולים לפקפק במוסריות שלה ובשיקול דעתה, אבל לא ביכולתה לגדל ילד. אני הייתי ממליצה על משמורת משותפת, אם האב היה נכון לקחת אחריות על הילד.

      לא ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין "גניבת זרע".

      אני מכירה מהתיקים בהם אני מטפלת, מקרים הרבה יותר מקוממים של "גניבת זרע". כאן, האחריות היא של שניהם והאישה לא תכננה להכנס להריון. יש מקרים, שנשים נכנסות להריון בתחבולות ותוך תכנון מוקדם מראש, בלי הסכמת האב וזה בעיני הרבה יותר חמור.

        27/2/10 11:38:

      צטט: בן-גן 2010-02-26 10:44:22

      זה מבחן האנושיות האולטימטיבי.

      אבא זה אבא זה אבא!

      במיוחד אם אבא הוא גם אדם.

      אמנם נעשו טעויות ועוולות ואוולות רבות בדרך,  עדיין טובת הילד אומרת אב...

      הייתי מציע לאם לעזוב את "החוקים" ו"הזכויות" ולמצוא דרך זהב אמיתית בסיפור הזה, במיוחד אם מטרתה באמת אב הגון והוגן לבנה הפעוט!

      הסיטואציה המורכבת  והנסיבות יכולות להסביר טעויות שנעשו עקב לבטים מורכבים מאוד....

       

       נהנתי מתגובתך : אבא זה אבא זה אבא !

      חבל שהרבה מידי אמהות ואבות לא מבינים לעומק ולא מישמים את הדברים הללו.

        27/2/10 11:23:

      יעל,

      הקניית ערכי חוק ומשפט באמצעות סיפור מהחיים - אהבתי את הדרך.

      חייב עם זאת לומר שאם הסיפור משקף את רוח החוק, הרי שלמיטב הבנתי החוק לא מושלם כאן.

      אין לי ספק קל שבקלים לגבי האחריות הטמונה באבהות,

      אבל אבהות שנכפית על גבר לאחר שנים שהועלמה ממנו במכוון - בעייתי משהו...

       

        26/2/10 21:28:

        26/2/10 10:50:

      לו אני האב הייתי תובע מבית המשפט להעביר את הילד לחזקתי

      אמו היתעללה בו ובאביו מאחר ומנעה במיתכוון את הקשר ביניהם

      מעניין מה היה פוסק בית המשפט

      האם ניתן לתבוע גם פיצוי כספי

      חנן

        26/2/10 10:44:

      זה מבחן האנושיות האולטימטיבי.

      אבא זה אבא זה אבא!

      במיוחד אם אבא הוא גם אדם.

      אמנם נעשו טעויות ועוולות ואוולות רבות בדרך,  עדיין טובת הילד אומרת אב...

      הייתי מציע לאם לעזוב את "החוקים" ו"הזכויות" ולמצוא דרך זהב אמיתית בסיפור הזה, במיוחד אם מטרתה באמת אב הגון והוגן לבנה הפעוט!

      הסיטואציה המורכבת  והנסיבות יכולות להסביר טעויות שנעשו עקב לבטים מורכבים מאוד....

        26/2/10 05:33:


      מעשה כיעור

      שבסופו של עניין

      מה שהכריע זה טובת הכסף

      יותר מאשר טובת הילד

        26/2/10 01:24:

      העלית מושא מעניין וחשוב יעל. חבל שבעידן הנואכחי. זכור לי שהאבא שלי תמיד קיבל ממך מהגורם של הצעצוע מחיר.
        25/2/10 20:12:

      היי יעל

      מצד אחד יש כאן אגואיזים מובהק של האם להביא את הילד לעולם. וזה מעצם העובדה שלא שאלה את פי האב, וגם לא את פי הילד שטרם נולד.

      הקו המנחה שלה היה גילה הכרונולוגי בלבד.

      זה שאת מחיר האגואיזים הזה משלמים, ועוד ישלמו גם הילד וגם האב, כפי הנראה לא עיניינו כלל את עורכת הדין שאמונה לענ"ד להעריך גם את שיקולי התועלת רווח והפסד בגין מעשיה.

      .

      בסופו של יום ,לפי סיפורך מה קיבלנו כאן.

      ילד דחוי, אב מתוסכל וכועס, ומצב קטאסטרופלי שלדעתי רק ילך ויחמיר

      וכל זה בגין גחמותיה של האינטלגנטית שגילה הכרונולוגי הפך לפתע משמעותי בעיניה.

      אין לי שום השגות לגבי הילד שנולד הוא לא אשם בכל הסיפור, אלא לצערינו רק הקורבן. מאידך איפה האחריות הבסיסית של האם במקרה זה, שלפי דעתי שאינה משפטית גנבה פה זרע. ולא רלוונטית היא הדרך בא עשתה זאת או הסיבות לכך.

      תודה לך יעל על פוסט תמרור לגברים

      בהערכה

      סוקראטס

        25/2/10 12:54:


      כרגיל מעניין ואת כבר צריכה לאגד את הסיפורים לספר .

      אני הייתי מפצה את הילד

      ואת האם הייתי תובע ומכניס לכלא

      על כך שהיא מנעה והסתירה מהאב אבהות ....האם הייתה פעם תביעה על כך

        25/2/10 11:11:

      סיפור לא קל אולם .

      ההחלטה לגדל את הילד לבד ולאחר לשתף את האבא ממש לא מקובל .

      היא הייתה צריכה להודיע לאב מיד,

      הם היו צריכים לקבל את  ההחלטה   יחדיו כיצד לפעול.

       זוהי התנהגות לא ראויה ולא נכונה ,

      האים האב יחליט לראות את בנו זו השאלה החשובה כאן..??.

      סיפור חשוב כוכב עבורו--*

        25/2/10 04:04:


      הסיפור סבוך

      יש לי מספר שאלות למיקי

      מדוע לא השתמשה באמצעי מניעה?

      מדוע לא סיפרה לבן זוגה על ההריון מלכתחילה?

      מיקי נהגה בחוסר אחריות כלפי עצמה ,כלפי בן זוגה

      ובעיקר קלפי ילדה

      ילד זה לא צעצוע- בובה

      סוף מעשה במחשבה תחילה!

      תודה שהבאת ,מעניין מאד

        24/2/10 23:15:


      סיפור לא פשוט.

      אני מאמינה שבסופו של דבר יווצר קשר בין האבא לילד.

       

        24/2/10 21:53:


      כוכב ירוק לך

      כוכב אדום למיקי

      למה לסבך אנשים בטעויות שעשתה לבד ??

      למה לא נתנה לגלעד להחליט כשגילתה שהיא בהריון ??

      למה ההנחה שמה שטוב לדעתה לאיתי טוב לגלעד ??

      ובעיקר למה לפגוע במשפחה החדשה שהקים ??

      לדעתי לא היתה לה זכות מצפונית לתבוע מזונות ועוד מזונות עבר

      מאדם שלא ניתנה לו האפשרות להחליט מה לעשות

      אולי הוא היה מתחתן איתה וכולם היו מאושרים ???

        24/2/10 20:45:

      צטט: גולדמן1955 2010-02-24 19:45:00

      אין הדבר מפליא שהגברת זכתה בתביעת המזונות. חוקי מדינת ישראל בענין זה נעים סביב התפיסה הבסיסית (כל הכבוד לארגוני הנשים) שלאב אין כל זכות מלבד חובת המזונות.

      לו למשל היתה האם נוטשת את הילד בבית החולים והאב היה לוקח אותו ומגדל אותו לבד - כלום היה זכאי למזונות? א-פייג כפי שאומרים באידיש.

      ואם האם עשירה כקורח והאב מרושש ומובטל - האם לא יחויב במזונות לאשה? יחויב גם יחויב?

      יש הטוענים שמדי שנה מתאבדים כ-60 עד 200 אבות שדיני המזונות הביאו אותם לסף יאוש. אבל אלו הם גברים כך שאים כל סיבה להתרגש חוץ אולי מהעובדה שבר מינן אינו יכול לשלם. אופפססס, שכחנו - אם האבא בר מינן מחויבים הוריו במזונות הילדים (אין להם זכות כמובן לפגוש או לראות אותם) - להיפך כמובן שלעולם לא.

      יעל, תקני אותי אם אני טועה.

       

       

      להלן התיקונים אלכס :

       

      כן נפסקים דמי מזונות לאב המשמורן, אבל עפ"י דין, האם אמורה להיות מחוייבת מדין צדקה בלבד ורק אם יש לה די לקיומה.

      לגבי ההתאבדויות, אני לא מתמצאת בסטטיסטיקה ובסיבות.

      אם אב לא משלם, ניתן לחייב את הורי שני הצדדים לשלם.

      אין הסדרי ראיה לסבים, למעט עפ"י סעיף 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

       

      זכותם של הורים שכולים

      (תיקון מס' 4)
      תשל"ו-1975

        28א.   מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בענין המגע בין הורי המת לבין הקטין.

       

      המסומן בצהוב - נכון.

       

        24/2/10 19:49:

      צטט: irisoded 2010-02-24 16:47:17

      מאוד שמחה מיקי זכתה במזונות, אחרי הכל זכה בהם הילד, עוד יותר מקווה שבעתיד לבוא, יזכה הילד לאבא.

      סיפור מעניין, מתאים לעידן שלנו. תודה, יעל.

       

      הילד לא זכה בכלום.אם ל"אמא הביולוגית" היה אכפת ולו  כזית מהילד - היא היתה מודיעה לאב על ההריון מהרגע הראשון. כל שרצתה ה"אמא הביולוגית" הוא לנקום בגבר שלא חפץ בה ולהרוס את משפחתו החדשה. זה הסיפור ואין בלתו!

        24/2/10 19:45:

      אין הדבר מפליא שהגברת זכתה בתביעת המזונות. חוקי מדינת ישראל בענין זה נעים סביב התפיסה הבסיסית (כל הכבוד לארגוני הנשים) שלאב אין כל זכות מלבד חובת המזונות.

      לו למשל היתה האם נוטשת את הילד בבית החולים והאב היה לוקח אותו ומגדל אותו לבד - כלום היה זכאי למזונות? א-פייג כפי שאומרים באידיש.

      ואם האם עשירה כקורח והאב מרושש ומובטל - האם לא יחויב במזונות לאשה? יחויב גם יחויב?

      יש הטוענים שמדי שנה מתאבדים כ-60 עד 200 אבות שדיני המזונות הביאו אותם לסף יאוש. אבל אלו הם גברים כך שאים כל סיבה להתרגש חוץ אולי מהעובדה שבר מינן אינו יכול לשלם. אופפססס, שכחנו - אם האבא בר מינן מחויבים הוריו במזונות הילדים (אין להם זכות כמובן לפגוש או לראות אותם) - להיפך כמובן שלעולם לא.

      יעל, תקני אותי אם אני טועה.

       


      גרושתי היתה יותר חכמה /בעזרת שופטים יהודיים ניתקה אותי מהילדים/היום בני פושע ידוע/עושה לה גהינום /ואותי זרקה כשלעולם לא נתתי סתירה לאיש/יש אלוהים[פנסיונר שהתנצר לאחר ששופטים יהודיים ושוטר שאישתי היתה מזדיינת איתו גזלו ילדיי 0523400161]
        24/2/10 16:47:

      מאוד שמחה מיקי זכתה במזונות, אחרי הכל זכה בהם הילד, עוד יותר מקווה שבעתיד לבוא, יזכה הילד לאבא.

      סיפור מעניין, מתאים לעידן שלנו. תודה, יעל.

        24/2/10 15:59:


      היי יעל

      אני חושבת שעל האם היה לספר מהתחלה ככה היה מבשיל אצל האב הסיפור ואולי היה רוצה להתקרב אליו.

      אני חושבת עוד שהאב צריך לשמוח עכשיו שנודע לו הדבר שיש לו עוד ילד בעולם מקווה שהוא יפנים את זה

      ויתן לו טוב ואהבה

      רונית

        24/2/10 15:03:
      ממש לא יודע איך הייתי מגיב...
        24/2/10 14:45:


      יעל היקרה, תודה על הפוסט המעניין!

      התייחסו כאן לפניי על הצד של האישה, של הגבר...

      אני לא שופטת לא אותה ולא אותו...

      במקום זאת אספר לך סיפור-

      לא מכבר, פגשתי גבר, כמו איתי...

      שאביו לא הכיר בו מעולם וסרב לפגוש אותו...

      הוא גדל להיות גבר מדהים, אבל אין ספק,

      שלגדול כך, משאיר בך חותם...!

      אני חושבת על הילד ומתמלאת צער...

      נוגה.

        24/2/10 13:20:

      מכל הסיפור יוצא שכולם נפגעו

      עצוב

        24/2/10 12:05:

      הי יעל!

      לפני שבוע דברנו על ילדים מוזנחים.

      איתי יהיה ילד מוזנח עם בעיות לא פתורות, זקוק לטיפול פסיכולוגי במשך שנים,

      וכל זאת- בגלל אמו.

      הייתי מצפה מאשה משכילה ולא צעירה, כמוה, להביא את כל השיקולים בחשבון,

      ולא לעשות רק שיקול אגואיסטי- להביא ילד לעולם בשבילה!

      תמיד, אבל תמיד הילד סובל.

      היו לה 9 חודשים לחשוב, להתייעץ, לעשות שיקולים חשובים.

      אני ממש מאוכזבת ממנה.

      התוצאה עצובה. באמת.

      עוד ילד מוזנח...חבל.

        24/2/10 10:52:


      היי, יעלי,

      קודם כל, העלית את הנושא בצורה מרתקת.

      שנית, לעניות דעתי, שום תביעה לא תגרום לגבר להיות "אבא". מה שכן, אולי אם הוא ראה את הקטין במקרה משהו עלול לזוז אצלו רגשית, אבל גם זה לא בטוח.

      לא ניתן לכפות אבהות או רגש כלפי אחר, בייחוד כאשר מי שכופין עליו מצוי כבר בספירה אחרת.

      *

        24/2/10 10:48:

      תודה על הספור יעל.

      חג פורים שמח :)

        24/2/10 09:51:

      צטט: medifoot 2010-02-23 21:07:32


      יעל סלחי לי, לא אוהבת ולא תומכת בצד של מיקי.

      הבאת ילד לעולם זו החלטה של שניים.

      בעצם רצונה היא לא יכולה לכפות עליו (אחרי פאקינג לילה סוערב בשכרותה ובחוסר זהירותה)האבהות.

      היכן רצונו? בעצם אחריות על זרעונו?

       

      בעד אחריות

      כנגד נצלנות.

       

       

       

      מזדהה
        24/2/10 09:35:

      תודה
        24/2/10 09:25:

      סיפור עצוב ומרגיז.

      למרות שהגבר הוא לכאורה "הקורבן" בסיפור הזה, הוא אשם בדיוק כמוה.

      הייתי מצפה מאדם מבוגר שייזהר קצת כשהוא יוצא לבלות. אם לא מהריון לא רצוי לפחות ממחלות.

       

      בסיפור שלך לא כתוב האם האישה מודעת לזה שהיא יכולה להיכנס להריון או לא.

      במידה וכן, זו פשוט גניבת זרע.

      אין לי מושג האם קיים חוק כלשהו בנוגע לכך (או אפילו אם ניתן להוכיח דבר כזה), אבל צירך להיות איזשהו חוק שיפתור מקרים כאלה.

       

      אם המטרה שלה היתה לקרב את האב והילד, הרי שהיא בחרה בדרך הגרועה ביותר שיכולה להיות.

      את לא יכולה לגרום למישהו לרצות משהו בכך שאת מאיימת עליו ומכריחה אותו.

      כל מה שהיא יוצרת זו שינאה כלפיה וכלפי הילד שלא עשה רע לאף אחד.

       

      במקרה שלה לא רק שבית המשפט צריך להעיף את התביה שלה לכל הרוחות, אלא גם לתת פיצוי לאב.

        24/2/10 08:57:

      סוף מעשה במחשבה תחילה.

       

      אם החליט הבחור ללכת על סקס לא מוגן, יכול היה להישאר לתמיד עם "מתנות" גרועות בהרבה מילד חמוד לכל החיים...

      אז שיעניק, ויקבל אח"כ יותר ממה שהעניק (לא הכל כסף...)

       

      רק בריאות

       

      פיני

        24/2/10 07:51:

      צטט: medifoot 2010-02-23 21:07:32


      יעל סלחי לי, לא אוהבת ולא תומכת בצד של מיקי.

      הבאת ילד לעולם זו החלטה של שניים.

      בעצם רצונה היא לא יכולה לכפות עליו (אחרי פאקינג לילה סוערב בשכרותה ובחוסר זהירותה)האבהות.

      היכן רצונו? בעצם אחריות על זרעונו?

       

      בעד אחריות

      כנגד נצלנות.

       

       

       לגמרי לגמרי לגמרי - מצטרפת!

        24/2/10 07:29:

      צטט: בובימה 2010-02-24 07:19:53

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-24 02:34:55

      צטט: *רחלי* 2010-02-24 00:00:39

      כמה צדדים לסיפור:

      1. האם מלכתחילה למיקי יש את הזכות למנוע מהאב את הידיעה שנולד לו בן?

      ו/או האם  את  האפשרות המוסרית להחליט אם ומתי להודיע לאב שנולד לו בן?

      2. האם הרגע שבו החליטה להודיע לאב שהוא האב התאים לה כי אולי בשלב זה בחיים הבינה שהיא כן מעוניינת לקבל מזונות והיא יכלה לקבל אותן כבר לפני מספר שנים. האם אז נכון לפנות אליו ולהודיע לו "יש לך ילד בן 3"?

      3. ותודה שנתת בונוס גדול  להבין את ההבדל בדרישת מזונות בין אישה גרושה לחד הורית מרצון.

       

      תודה שהבאת. נהנית כל פעם מחדש ללמוד מכתיבתך.

       

       אני מאמינה שאין לאדם זכות להביא לעולם ילד ללא הסכמת שני ההורים.

      אני מבינה שאסור לנו לשפוט אדם, עד שלא נגיע למקומו ואנשים בהיותם לא מושלמים, עושים טעויות ונכנעים לדחפים ולצרכים אנוכיים.

      אני חושבת שבסיטואציה שנוצרה, מיקי היתה צריכה לספר לגלעד שהיא בהריון ממנו ושעומד להיוולד להם ילד משותף ולאפשר לו להחליט אם ואיזה קשר הוא רוצה שיהיה לו ולילד, שהוא לא בחר להביא.

      אני מבינה שהמניעים של מיקי להסתרת המידע מגלעד, התנגשו עם המציאות ומה שהיה חזק ביותר הוא הצורך של הילד, לדעת מיהו אביו. ההתלבטות הארוכה שלה, גרמה לכך שסיכויי הילד להכיר את אביו הם נמוכים ביותר.

      באמצעות תביעת מזונות, לא משיגים אבא או אהבה לילד.

      כשאנשים מקיימים יחסי מין בכלל ויחסי מין לא זהירים בפרט, הם צריכים לקחת אחריות על מעשיהם ולדעת שעלולות להיות תוצאות הרות גורל לאקט המיני.לתוצאות אלו עלולות להיות השלכות שאין להתעלם מהן ואחת מהן היא ילד.

      עפ"י חוקי מדינת ישראל, האב הוא האחראי על תשלום המזונות עבור הילד. האם צריך שתהיה לשני ההורים אחריות על תשלום המזונות עבור הילד? בודאי. אבל בהחלט יש להביא בחשבון את ההכנסות הפנויות של שני בני הזוג, את זמני ההורות שלהם ויתכן כי במצבים כגון אלו, את העובדה, שהאב לא בחר להביא את הילד לעולם והאם עשתה בחירה חד צדדית להוליד את בנה.

      עפ"י דין, יש משמעות נוספת לכך שהילד הנו מן הפנויה, שכן, עפ"י המשפט העברי, קבעו כל הפוסקים, כי לילד מן הפנויה, האב צריך לתת לפי צרכיו ולא עפ"י עושרו של האב. 

       

       


      יעל מה זה אנשים מושלמים?

      אני לא ראיתי איש מושלם.

      האם יש מוסר או אמות מידה של הגינות שהם האידיאל המוסרי הטוב המוחלט.

      כי אם כן מי קבע אותו?

      הדרך שבה החברה נוקטת בארץ לסמוך על הדין העברי. איכס.. זה ממש מעביר בי צמרמורת שאנו חיים ע"פ תפישות של למעלה מ3000 שנים ועוד חושבים שהם מוסריים. היא דרך שבה נכפים על הרבה מאוד אנשים רעיונות שלא מדרכם. זה האונס הציבורי הגדול ביותר שקיים במדינה. זה העושק הגרוע ביותר.  הדרך הטובה ביותר היא דרך הדיון הציבורי של אימוץ והתאמה של גישות חברתיות, פסיכולוגויות שנובעות מאישוש ראיות, ניתוחן, הבנתן והתאמתן לצרכים המשתנים של ההתפתחות האנושית. כך נקבעת נורמה, כך נקבע מוסר, כך נקבע צדק. המוחלטות הדתית, של צו האלוהי הקדוש כביכול היא ההזנייה החמורה ביותר שמתרחשת כאן במדינה שלנו ואנו משועבדים לה, כקורבן חי למולך. הגיע השעה שהרבה אנשים יגידו עד כאן.  מישהו חייב להרים את הכפפה הזאת ולערוך שינויים פוליטיים, חוקתיים ובראש וראשונה להפריד את הגיבנת הזאת, את הסרטן הפושה הזה,  את הדת מהמדינה.

       

      אני הרמתי את הכפפה עוד בסוף 2004 ופרסמתי את המאמר דלהלן :

      http://www.yaelgil.co.il/user/page.php?id=27

      המאמר הפך להצעת חוק, כאשר בדברי ההסבר של הצעת החוק, צוטט וסוכם המאמר שלי. הצעת החוק נפלה.

      ברור שצריך לעשות מעשה. ברור שהפסיקות הבלתי סבירות, שמסירות כל אחריות מהאם בעידן הנוכחי, הן אפליה שהדעת אינה סובלת. אבל, נבחרינו בכנסת, לא יעשו שינוי, ראה מיהם השותפים לקואליציה ותבין לבד. 

        24/2/10 07:27:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-23 21:30:21

      צטט: אילן גבע 2010-02-23 21:04:06

      ומה לדעתך היתה צריכה להיות הפסיקה?

      (לדעתי מצב קטסטרופלי... מצד אחד יש ילד שלא עשה שום רע לאף אחד... ומצד שני גבר שלו היו שואלים לרצונו, לא בטוח שהיה רוצה להביא את הילד לעולם, ובגלל לילה אחד של איבוד שליטה, ולא רק שלו, ישלם עכשיו 21 שנה..)

       

       

      אילן, כפי שידוע לך, קיימים מקרים רבים כאלו. מי אשם? לא יודעת, אני לא רוצה לשפוט. המצב לא פשוט. שניהם לא נזהרו.

      אני מסכימה עם המגיבות שאמרו, כי אסור להביא לעולם ילד שאינו רצוי לשני ההורים ובהסכמה.

      מה שבטוח, הילד לא אשם וזה מה שמדריך את בתי המשפט, שתמיד יפסקו כי הילד יקבל מזונות מאביו.

      לגבי החוק הקובע כי הקטין יקבל מזונות רק מהאב ובגיל הזה בפרט, זה כבר עניין אחר וכתבתי על כך מאמר ארוך ומפורט.

      את זוכרת מה היתה ההגדרה שלי לעו"ד טוב?

      את פשוט בן-אדם :-)

       

       

        24/2/10 07:19:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-24 02:34:55

      צטט: *רחלי* 2010-02-24 00:00:39

      כמה צדדים לסיפור:

      1. האם מלכתחילה למיקי יש את הזכות למנוע מהאב את הידיעה שנולד לו בן?

      ו/או האם  את  האפשרות המוסרית להחליט אם ומתי להודיע לאב שנולד לו בן?

      2. האם הרגע שבו החליטה להודיע לאב שהוא האב התאים לה כי אולי בשלב זה בחיים הבינה שהיא כן מעוניינת לקבל מזונות והיא יכלה לקבל אותן כבר לפני מספר שנים. האם אז נכון לפנות אליו ולהודיע לו "יש לך ילד בן 3"?

      3. ותודה שנתת בונוס גדול  להבין את ההבדל בדרישת מזונות בין אישה גרושה לחד הורית מרצון.

       

      תודה שהבאת. נהנית כל פעם מחדש ללמוד מכתיבתך.

       

       אני מאמינה שאין לאדם זכות להביא לעולם ילד ללא הסכמת שני ההורים.

      אני מבינה שאסור לנו לשפוט אדם, עד שלא נגיע למקומו ואנשים בהיותם לא מושלמים, עושים טעויות ונכנעים לדחפים ולצרכים אנוכיים.

      אני חושבת שבסיטואציה שנוצרה, מיקי היתה צריכה לספר לגלעד שהיא בהריון ממנו ושעומד להיוולד להם ילד משותף ולאפשר לו להחליט אם ואיזה קשר הוא רוצה שיהיה לו ולילד, שהוא לא בחר להביא.

      אני מבינה שהמניעים של מיקי להסתרת המידע מגלעד, התנגשו עם המציאות ומה שהיה חזק ביותר הוא הצורך של הילד, לדעת מיהו אביו. ההתלבטות הארוכה שלה, גרמה לכך שסיכויי הילד להכיר את אביו הם נמוכים ביותר.

      באמצעות תביעת מזונות, לא משיגים אבא או אהבה לילד.

      כשאנשים מקיימים יחסי מין בכלל ויחסי מין לא זהירים בפרט, הם צריכים לקחת אחריות על מעשיהם ולדעת שעלולות להיות תוצאות הרות גורל לאקט המיני.לתוצאות אלו עלולות להיות השלכות שאין להתעלם מהן ואחת מהן היא ילד.

      עפ"י חוקי מדינת ישראל, האב הוא האחראי על תשלום המזונות עבור הילד. האם צריך שתהיה לשני ההורים אחריות על תשלום המזונות עבור הילד? בודאי. אבל בהחלט יש להביא בחשבון את ההכנסות הפנויות של שני בני הזוג, את זמני ההורות שלהם ויתכן כי במצבים כגון אלו, את העובדה, שהאב לא בחר להביא את הילד לעולם והאם עשתה בחירה חד צדדית להוליד את בנה.

      עפ"י דין, יש משמעות נוספת לכך שהילד הנו מן הפנויה, שכן, עפ"י המשפט העברי, קבעו כל הפוסקים, כי לילד מן הפנויה, האב צריך לתת לפי צרכיו ולא עפ"י עושרו של האב. 

       

       


      יעל מה זה אנשים מושלמים?

      אני לא ראיתי איש מושלם.

      האם יש מוסר או אמות מידה של הגינות שהם האידיאל המוסרי הטוב המוחלט.

      כי אם כן מי קבע אותו?

      הדרך שבה החברה נוקטת בארץ לסמוך על הדין העברי. איכס.. זה ממש מעביר בי צמרמורת שאנו חיים ע"פ תפישות של למעלה מ3000 שנים ועוד חושבים שהם מוסריים. היא דרך שבה נכפים על הרבה מאוד אנשים רעיונות שלא מדרכם. זה האונס הציבורי הגדול ביותר שקיים במדינה. זה העושק הגרוע ביותר.  הדרך הטובה ביותר היא דרך הדיון הציבורי של אימוץ והתאמה של גישות חברתיות, פסיכולוגויות שנובעות מאישוש ראיות, ניתוחן, הבנתן והתאמתן לצרכים המשתנים של ההתפתחות האנושית. כך נקבעת נורמה, כך נקבע מוסר, כך נקבע צדק. המוחלטות הדתית, של צו האלוהי הקדוש כביכול היא ההזנייה החמורה ביותר שמתרחשת כאן במדינה שלנו ואנו משועבדים לה, כקורבן חי למולך. הגיע השעה שהרבה אנשים יגידו עד כאן.  מישהו חייב להרים את הכפפה הזאת ולערוך שינויים פוליטיים, חוקתיים ובראש וראשונה להפריד את הגיבנת הזאת, את הסרטן הפושה הזה,  את הדת מהמדינה.


      זה צורם!

      הבאת ילד הינה מעשה של שניים, על כל המשתמע מכך.

      הטענה כי גבר אשר מקיים יחסי מין עם אישה חייב להיות מודע להשלכות,

      נכונה לטעמי באותה מידה לגבי האישה.

      גם סקס הוא החלטה של שניים.

      מי אשר ביכרה שלא לשתף את האב בעובדת הריונה ולהוליד את ילדו

      ללא ידיעתו, רק משום שאי שם מתקתק לו שעון ביולוגי, היא אשר חייבת לשאת במלוא

      ההשלכות על כך.

      כמובן שהילד, אין בו אשמה וחצי אשמה והוא לבטח זכאי למלוא התנאים ההולמים לגידולו,

      מה שעושה את העניין לכשר אולי, אבל מה זה מסריח...

      בני

       

        24/2/10 02:48:


      ''שיחקה '' אותה   מיקי..לה לאחר שנהנתה

       מכל העולמות במשך 18 ש'

       ובטח גם ממוסדות הממשלה .

        ולגבי השאלה  האם  איתיי נותר עם אב

        ניתן לברר בבתי המעצ ר

      לחייבי מזונות  שברחבי הארץ .

       בהצלחה מיקי 'לה

       

           

        24/2/10 02:34:

      צטט: *רחלי* 2010-02-24 00:00:39

      כמה צדדים לסיפור:

      1. האם מלכתחילה למיקי יש את הזכות למנוע מהאב את הידיעה שנולד לו בן?

      ו/או האם  את  האפשרות המוסרית להחליט אם ומתי להודיע לאב שנולד לו בן?

      2. האם הרגע שבו החליטה להודיע לאב שהוא האב התאים לה כי אולי בשלב זה בחיים הבינה שהיא כן מעוניינת לקבל מזונות והיא יכלה לקבל אותן כבר לפני מספר שנים. האם אז נכון לפנות אליו ולהודיע לו "יש לך ילד בן 3"?

      3. ותודה שנתת בונוס גדול  להבין את ההבדל בדרישת מזונות בין אישה גרושה לחד הורית מרצון.

       

      תודה שהבאת. נהנית כל פעם מחדש ללמוד מכתיבתך.

       

       אני מאמינה שאין לאדם זכות להביא לעולם ילד ללא הסכמת שני ההורים.

      אני מבינה שאסור לנו לשפוט אדם, עד שלא נגיע למקומו ואנשים בהיותם לא מושלמים, עושים טעויות ונכנעים לדחפים ולצרכים אנוכיים.

      אני חושבת שבסיטואציה שנוצרה, מיקי היתה צריכה לספר לגלעד שהיא בהריון ממנו ושעומד להיוולד להם ילד משותף ולאפשר לו להחליט אם ואיזה קשר הוא רוצה שיהיה לו ולילד, שהוא לא בחר להביא.

      אני מבינה שהמניעים של מיקי להסתרת המידע מגלעד, התנגשו עם המציאות ומה שהיה חזק ביותר הוא הצורך של הילד, לדעת מיהו אביו. ההתלבטות הארוכה שלה, גרמה לכך שסיכויי הילד להכיר את אביו הם נמוכים ביותר.

      באמצעות תביעת מזונות, לא משיגים אבא או אהבה לילד.

      כשאנשים מקיימים יחסי מין בכלל ויחסי מין לא זהירים בפרט, הם צריכים לקחת אחריות על מעשיהם ולדעת שעלולות להיות תוצאות הרות גורל לאקט המיני.לתוצאות אלו עלולות להיות השלכות שאין להתעלם מהן ואחת מהן היא ילד.

      עפ"י חוקי מדינת ישראל, האב הוא האחראי על תשלום המזונות עבור הילד. האם צריך שתהיה לשני ההורים אחריות על תשלום המזונות עבור הילד? בודאי. אבל בהחלט יש להביא בחשבון את ההכנסות הפנויות של שני בני הזוג, את זמני ההורות שלהם ויתכן כי במצבים כגון אלו, את העובדה, שהאב לא בחר להביא את הילד לעולם והאם עשתה בחירה חד צדדית להוליד את בנה.

      עפ"י דין, יש משמעות נוספת לכך שהילד הנו מן הפנויה, שכן, עפ"י המשפט העברי, קבעו כל הפוסקים, כי לילד מן הפנויה, האב צריך לתת לפי צרכיו ולא עפ"י עושרו של האב. 

       

       

       

        24/2/10 01:43:

      מין זכייה וקוץ בה .

        24/2/10 01:24:


      אחלה לילה טוב כוווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם

       

      יעל החמודה סיפור קשה !!!

      http://www.yaelgil.co.il/user/index.php

       

      הנה

      http://www.youtube.com/watch?v=BHTJ4wjLX7E

       

      תודה יואב

        24/2/10 01:08:


      יום יבוא ומיקי תשלם על כך שגזרעל בנה לגדול בלי אבא

      שהסתירה מאדם כי יש לו ילד בעולם שאינו יודע עליו.

       

      התשלום לא יהיה כספי אבל כואב ביותר.

        24/2/10 00:49:


      אחלה לילה טוב כווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם

       

      יעל סיפור קשה מאוד !!!

      http://www.yaelgil.co.il/user/index.php

       

      הנה

      http://www.youtube.com/watch?v=BHTJ4wjLX7E

       

      תודה יואב

        24/2/10 00:31:
      *
        24/2/10 00:31:
      במצב  הזה  כולם  מפסידים  .  חבל  שהילד  הזה  בא  לעולם  לא  מתוך  זוגיות  אוהבת  (לא  בהכרח  שאהבה  היתה  ממשיכה  לשכון  שם)  אולם  פה  על  כתפיו  של  הילד  יש  אמא  שהביאה  אותו  לעולם  מהרצון  האגואיסטי  שלה  ליהיות  "אמא"  לא  שזה  רע  לרצות  לממש  אמהות  ,  אולם  על  הילד  הזה  יש  ציפיות  מהאם  לעשות  אותה  מאושרת  .  עצוב  שזה  קורה .
        24/2/10 00:11:

      תודה ששיתפת

      המשך יום מקסים

      מאיר
        24/2/10 00:00:

      כמה צדדים לסיפור:

      1. האם מלכתחילה למיקי יש את הזכות למנוע מהאב את הידיעה שנולד לו בן?

      ו/או האם  את  האפשרות המוסרית להחליט אם ומתי להודיע לאב שנולד לו בן?

      2. האם הרגע שבו החליטה להודיע לאב שהוא האב התאים לה כי אולי בשלב זה בחיים הבינה שהיא כן מעוניינת לקבל מזונות והיא יכלה לקבל אותן כבר לפני מספר שנים. האם אז נכון לפנות אליו ולהודיע לו "יש לך ילד בן 3"?

      3. ותודה שנתת בונוס גדול  להבין את ההבדל בדרישת מזונות בין אישה גרושה לחד הורית מרצון.

       

      תודה שהבאת. נהנית כל פעם מחדש ללמוד מכתיבתך.

        23/2/10 23:58:

      סיפור מאד מורכב ... טובת הילד חייבת להוביל.

      השאלה היא מהי טובת הילד ומי יכול לקבוע אותה בוודאות ? ...

      (*)

        23/2/10 23:50:


      ai iael slicha

      elef slechot ani iodea she a ieled lo ashem be klum

      aval...

      a isha shagega be kol achlatotea

      kolel a ironia shel asfanit kabalot miom

      leidato

       

      ve kamuvan taha beit a mishpat she passak le tovat a isha

      she hu aia tzarich latet

      petach

      le tviat a aba ve a ima

      ve lo tovat a ima

      tahut chamura shel beit a mishpat she lelo safk iachol lahavor tikun be dargot ioter gvohim

      toda

        23/2/10 23:41:

      היא אישה מגעילה

      רואה בעיניים רק כסף וכסף ושלא תספר לנו סיפורים יפי נפש

      האבא הזה יסתכל על הבן שלו ויזכר באמא...השם ישמור

      מוציאה שם רע למין הנשי

      * מהחבר אלון

        23/2/10 22:50:

      אני לא הייתי תובעת...

      היא החליטה לגדל את הילד בעצמה...הוא לא ידע דבר...

      יש כאן חוסר הגינות מוחלט...

      סאני

        23/2/10 22:36:


      באותו מצב אפשר גם לתבוע את האבא שתרם זרע לבנק הזרע.

      נכון שיש כאן טובת הילד ובלה בלה משפטי. אבל מה זאת אומרת 'טובת הילד' . האם זאת  לא טובת הילד שאבא שלו לא ישנא אותו.  למה תמיד,  אבל תמיד מנסים לאכוף את טובת הילד על ידי תשלום מזונות ותמיד האבות הם אלה שצריכים לשאת בערך  הלא ברור הזה שנקרא 'טובת הילד'.  מדוע נשים לא משלמות אף פעם תחת הערך הזה שנקרא 'טובת הילד'. כנראה שלא 'טובת הילד' היא לנגד המחוקק. אלא  פטרוניות לשמה כלפי נשים שעושות שימוש ציני בילדים ובערך 'טובת הילד' . אותם נשים מסכנות ומסוכנות  שבלי משים מוכנות להמשיך להיות כאלה בחסדי החוק. מסכנים הילדים שגדלים אצל נשים עלובות כאלה.  ולא אני לא סובל משנאת נשים באשר הן. אני גידלתי ילדה לבד בלי לקבל ולו שקל אחד מהאמא שלה.

        23/2/10 22:31:
        23/2/10 22:30:

      השאלה אם איתי זכה באבא?

      זאת יגיד הזמן.

      עוד מקרה מצער בעולמינו להביא ילד לעולם ללא אבא בעולמו.

      כואב.

        23/2/10 22:17:

      מזונות זה כסף, לא אבא.

      אפשר לכפות על אדם לשלם עבור המזונות של ילד שלו, אבל אי אפשר לכפות עליו לבקר אותו, לבלות איתו זמן ולאהוב אותו. 

      מצד שני, גבר שלא לוקח אחריות על המעשים שלו (הרי האב נוכח בזמן יצירת הילד), ולא מעוניין בקשר עם הילד לאחר מכן, אולי עדיף לילד לא להכיר אותו.

        23/2/10 22:12:

      מרגיז...

      ברור שהמניע להכיר בין איתי לאביו, הוא לא מניע פסיכולוגי על חסרונו של אב.

      יש הרבה משפחות חד הוריות או לצערנו אלמנות המגדלות ילד ללא אב...את מי הן תובעות?

      התביעה להכיר באיתי כבנו של גלעד - היא תביעה כלכלית בלבד.

      ולהביא את איתי לעלום היתה בחירה של צד אחד בלבד. של מיקי.

      אני בטוחה אגב שאם מיקי היתה מיידעת את גלעד על ההריון יש סיכוי רב שהיא היתה זוכה בתמיכה כלכלית מלכתחילה, ואיתי היה זוכה בתמיכה אבהית אמיתית לכל חייו.

      בגלל תביעת המזונות, איתי לדעתי הפסיד הזדמנות לזכות באב. חבל.

        23/2/10 22:10:


      *

       

       

        23/2/10 21:57:
      * לא נראה לי הגיוני הדבר הזה, עם כל הכבוד לאמא שדואגת לבנה נראה לי שהיא דואגת יותר לעצמה, לא קמים בוקר אחד מחליטים שלילד חסר אבא מה שגם לא קורה. הכל עניין של כסף. מעבר לגניבת זרע יש כאן לדעתי גם אפלייה כנגד האבא שלא ידע מכל הסיפור הזה ואולי היה מוכן לשלם עבור הפלה. בכל מקרה דעתי בלבד ובשופטם יכולים להחליט אחרת:) חג שמח
        23/2/10 21:45:

      צטט: *lev* 2010-02-23 21:41:01

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-23 21:36:39

      צטט: *lev* 2010-02-23 21:19:15


      מטבע מסובך משהו הבאת לנו .

      מצד אחד, לא הוגן (מוסרית / כלכלית) לגרום לאדם להפוך לאב

      תוך שלילת זכות הבחירה ו/או בכפייה/גניבה/מירמה.

      מצד אחר, מחובתו של אדם (גבר) לדאוג ל"צד שלו". לוודא שאין

      סיכוי שהוא מעבר (בטעות ובניגוד לרצונו) את האישה איתה הוא מעביר

      לילה (בין אם חד פעמי ובין אם רב פעמי).

      האחריות איננה (בשום אופן!) חלה על האשה בלבד.

      מצד אחר, אחרי שכבר בא לעולם ילד, על יוצריו לשאת בעול הגידול יחדיו!

      בין אם ברצון ובין אם לא בששון.

      ככה זה!

      תדאגו לא להמצא בצבים נטולי שליטה / בחירה.

      יופי של נושא הבאת.

       

      כפי שאמרתי לבתי ששאלה בחשש רב, מה יהיה אם היא תכנס להריון, למרות שימוש בכל אמצעי ההגנה? מי שמקיימת יחסי מין, יש סיכוי שתכנס להריון וסיכון דומה לוקח גם הגבר. אז לא לקיים יחסי מין? לקיים. אלו החיים. הם סבוכים, בעייתיים משהו ולא תמיד יש  אשמים. 

       

       

      נכון מאוד.

      ולא מחפשים "אשמים" מחפשים "אחראיים".

      אחראי הוא אדם שידע לקחת אחריות על מעשיו.

       צודקת. זה הולך לשני הכיוונים כאן ובאמצע ישנו הילד ולכן זה מאוד לא פשוט.

       

        23/2/10 21:41:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-23 21:36:39

      צטט: *lev* 2010-02-23 21:19:15


      מטבע מסובך משהו הבאת לנו .

      מצד אחד, לא הוגן (מוסרית / כלכלית) לגרום לאדם להפוך לאב

      תוך שלילת זכות הבחירה ו/או בכפייה/גניבה/מירמה.

      מצד אחר, מחובתו של אדם (גבר) לדאוג ל"צד שלו". לוודא שאין

      סיכוי שהוא מעבר (בטעות ובניגוד לרצונו) את האישה איתה הוא מעביר

      לילה (בין אם חד פעמי ובין אם רב פעמי).

      האחריות איננה (בשום אופן!) חלה על האשה בלבד.

      מצד אחר, אחרי שכבר בא לעולם ילד, על יוצריו לשאת בעול הגידול יחדיו!

      בין אם ברצון ובין אם לא בששון.

      ככה זה!

      תדאגו לא להמצא בצבים נטולי שליטה / בחירה.

      יופי של נושא הבאת.

       

      כפי שאמרתי לבתי ששאלה בחשש רב, מה יהיה אם היא תכנס להריון, למרות שימוש בכל אמצעי ההגנה? מי שמקיימת יחסי מין, יש סיכוי שתכנס להריון וסיכון דומה לוקח גם הגבר. אז לא לקיים יחסי מין? לקיים. אלו החיים. הם סבוכים, בעייתיים משהו ולא תמיד יש  אשמים. 

       

       

      נכון מאוד.

      ולא מחפשים "אשמים" מחפשים "אחראיים".

      אחראי הוא אדם שידע לקחת אחריות על מעשיו.

        23/2/10 21:38:

       

      יעל, כתוב יפה. דעתי כאן. תודה על ההזמנה.

        23/2/10 21:37:


      השאלה אם איתי זכה באבא, נותרה עלומה.

       

      זו באמת שאלת השאלות ....

      הייתי שמח לשמוע לפחות שהאבא חידש או התחיל קשר שמעולם לא היה לו עם הילד

      רק חבל לי על הילד.

        23/2/10 21:36:

      צטט: *lev* 2010-02-23 21:19:15


      מטבע מסובך משהו הבאת לנו .

      מצד אחד, לא הוגן (מוסרית / כלכלית) לגרום לאדם להפוך לאב

      תוך שלילת זכות הבחירה ו/או בכפייה/גניבה/מירמה.

      מצד אחר, מחובתו של אדם (גבר) לדאוג ל"צד שלו". לוודא שאין

      סיכוי שהוא מעבר (בטעות ובניגוד לרצונו) את האישה איתה הוא מעביר

      לילה (בין אם חד פעמי ובין אם רב פעמי).

      האחריות איננה (בשום אופן!) חלה על האשה בלבד.

      מצד אחר, אחרי שכבר בא לעולם ילד, על יוצריו לשאת בעול הגידול יחדיו!

      בין אם ברצון ובין אם לא בששון.

      ככה זה!

      תדאגו לא להמצא בצבים נטולי שליטה / בחירה.

      יופי של נושא הבאת.

       

      כפי שאמרתי לבתי ששאלה בחשש רב, מה יהיה אם היא תכנס להריון, למרות שימוש בכל אמצעי ההגנה? מי שמקיימת יחסי מין, יש סיכוי שתכנס להריון וסיכון דומה לוקח גם הגבר. אז לא לקיים יחסי מין? לקיים. אלו החיים. הם סבוכים, בעייתיים משהו ולא תמיד יש  אשמים. 

       

        23/2/10 21:35:


      טוב לדעת..

       

      תודה על כתיבה מענינת.

       

       

        23/2/10 21:32:

      צטט: אריאל, חיפה 2010-02-23 21:26:59

      ככה זה כשאמצעי הופך למטרה.

      החיים אמנם מלאים הפתעות, ויתכן שבאיזה שהוא פיתול עלילתי הילד זכה באבא, אבל בעיני - אין סיכוי.

      הדרך שננקטה היא הדרך הבטוחה לאבד אבא, לא לזכות בו. 

       

       נראה לי שאתה צודק.

        23/2/10 21:31:

      צטט: ורדית.. 2010-02-23 21:13:24


      יעל היקרה

      הבאת לכאן מקרה שמתרחש במציאות של ימינו די הרבה

      ואני יכולה לבוא ולומר:

      הזמן עושה את שלו לכל הגורמים

      האישה מחליטה לאחר זמן מה שהילד זקוק לנוכחות אבא

      הן כלכלית והן אישית

      רק חבל שנשים כאלו לא מודיעות מיד לגבר שהוא אבא

      זכותו לדעת מהרגע הראשון הרי הוא חלק מהתמונה

      והאבא במשך הזמן יפנים את העובדה שיש לו בן

      ובאיזה שהוא שלב הוא אפילו ידרוש להיות עימו

      לא ייתכן, וברוב המקרים במשך הזמן אבות מבקשים

      להיות חלק מהחינוך של הבן או הבת

      היא זכתה אולי במזונות אבל גם הבן זכה באב

      האב לא יישאר אדיש לנוכח העובדה שיש לו ילד נוסף

      הבן במשך הזמן יידע שיש לו אבא שזה כבר עליית מדרגה

      בתחושה שלו וייתכן והוא יבקש להיות עימו בקשר

      מי יודע?

      הזמן יעשה את שלו ואיתו התוצאות

      בתקווה לסוף טוב 

       

       כידוע לך ורדית היקרה, הסוף לצערינו הוא לא תמיד טוב. הסיטואציה מורכבת בהחלט.

        23/2/10 21:30:

      צטט: אילן גבע 2010-02-23 21:04:06

      ומה לדעתך היתה צריכה להיות הפסיקה?

      (לדעתי מצב קטסטרופלי... מצד אחד יש ילד שלא עשה שום רע לאף אחד... ומצד שני גבר שלו היו שואלים לרצונו, לא בטוח שהיה רוצה להביא את הילד לעולם, ובגלל לילה אחד של איבוד שליטה, ולא רק שלו, ישלם עכשיו 21 שנה..)

       

       

      אילן, כפי שידוע לך, קיימים מקרים רבים כאלו. מי אשם? לא יודעת, אני לא רוצה לשפוט. המצב לא פשוט. שניהם לא נזהרו.

      אני מסכימה עם המגיבות שאמרו, כי אסור להביא לעולם ילד שאינו רצוי לשני ההורים ובהסכמה.

      מה שבטוח, הילד לא אשם וזה מה שמדריך את בתי המשפט, שתמיד יפסקו כי הילד יקבל מזונות מאביו.

      לגבי החוק הקובע כי הקטין יקבל מזונות רק מהאב ובגיל הזה בפרט, זה כבר עניין אחר וכתבתי על כך מאמר ארוך ומפורט.

        23/2/10 21:26:

      ככה זה כשאמצעי הופך למטרה.

      החיים אמנם מלאים הפתעות, ויתכן שבאיזה שהוא פיתול עלילתי הילד זכה באבא, אבל בעיני - אין סיכוי.

      הדרך שננקטה היא הדרך הבטוחה לאבד אבא, לא לזכות בו. 

        23/2/10 21:26:

      צטט: יד ענוגה 2010-02-23 21:13:12

      למרות שאני "בצד הנשי".... הסיפור הזה לא נשמע טוב.

      מעין גניבת דעת (שלא לאמר גניבת זרע).

       

      הוא לא היה שותף להחלטתה לשמור את ההריון ולהביא ילד לעולם.

      הוא לא ידע על הוולדו, לא  מתוך המנעות אלא חוסר מידע ואפשרות

      בסיסית לדעת זאת.

      הידיעה שיש לו ילד, גרמה לו שינוי עמוק בחייו, שינוי שנכפה עליו.

      ועתה עליו לשלם מזונות ?

      קשה להאמין שבאוירה שכזו, יווצר קשר אבהות, תמיכה וחיבה

      בין האב לבין הילד.

       

       

      אני עסקתי בימים האחרונים בערעור בנושא מזונות בגין העבר, כשאני מייצגת את הגבר בסיפור.

      הסיפור שהבאתי כאן הוא בדוי, אבל מתאר מצב לא נדיר בחברה. הוא לא דומה לסיפור האמיתי, שבו מעורבות גם דמויות ידועות, אבל רציתי להציג את המורכבות של הנושא וגם את הפן המשפטי.

       

      אכן יש הרבה מאוד זויות וצדדים לסיטואציה. נכון, קשה להאמין שיווצר כאן קשר אב - ילד, אבל החיים חזקים מכל ספקולציה, תודה על התגובה.

        23/2/10 21:20:

      צטט: medifoot 2010-02-23 21:07:32


      יעל סלחי לי, לא אוהבת ולא תומכת בצד של מיקי.

      הבאת ילד לעולם זו החלטה של שניים.

      בעצם רצונה היא לא יכולה לכפות עליו (אחרי פאקינג לילה סוערב בשכרותה ובחוסר זהירותה)האבהות.

      היכן רצונו? בעצם אחריות על זרעונו?

       

      בעד אחריות

      כנגד נצלנות.

       

       

       הגברים משמיצים והחברות שלי כאן בקפה, הן מהזן המוסרי ביותר.

        23/2/10 21:19:


      מטבע מסובך משהו הבאת לנו .

      מצד אחד, לא הוגן (מוסרית / כלכלית) לגרום לאדם להפוך לאב

      תוך שלילת זכות הבחירה ו/או בכפייה/גניבה/מירמה.

      מצד אחר, מחובתו של אדם (גבר) לדאוג ל"צד שלו". לוודא שאין

      סיכוי שהוא מעבר (בטעות ובניגוד לרצונו) את האישה איתה הוא מעביר

      לילה (בין אם חד פעמי ובין אם רב פעמי).

      האחריות איננה (בשום אופן!) חלה על האשה בלבד.

      מצד אחר, אחרי שכבר בא לעולם ילד, על יוצריו לשאת בעול הגידול יחדיו!

      בין אם ברצון ובין אם לא בששון.

      ככה זה!

      תדאגו לא להמצא בצבים נטולי שליטה / בחירה.

      יופי של נושא הבאת.

        23/2/10 21:13:


      יל היקרה

      הבאת לכאן מקרה שמתרחש במציאות של ימינו די הרבה

      ואני יכולה לבוא ולומר:

      הזמן עושה את שלו לכל הגורמים

      האישה מחליטה לאחר זמן מה שהילד זקוק לנוכחות אבא

      הן כלכלית והן אישית

      רק חבל שנשים כאלו לא מודיעות מיד לגבר שהוא אבא

      זכותו לדעת מהרגע הראשון הרי הוא חלק מהתמונה

      והאבא במשך הזמן יפנים את העובדה שיש לו בן

      ובאיזה שהוא שלב הוא אפילו ידרוש להיות עימו

      לא ייתכן, וברוב המקרים במשך הזמן אבות מבקשים

      להיות חלק מהחינוך של הבן או הבת

      היא זכתה אולי במזונות אבל גם הבן זכה באב

      האב לא יישאר אדיש לנוכח העובדה שיש לו ילד נוסף

      הבן במשך הזמן יידע שיש לו אבא שזה כבר עליית מדרגה

      בתחושה שלו וייתכן והוא יבקש להיות עימו בקשר

      מי יודע?

      הזמן יעשה את שלו ואיתו התוצאות

      בתקווה לסוף טוב 

        23/2/10 21:13:

      למרות שאני "בצד הנשי".... הסיפור הזה לא נשמע טוב.

      מעין גניבת דעת (שלא לאמר גניבת זרע).

       

      הוא לא היה שותף להחלטתה לשמור את ההריון ולהביא ילד לעולם.

      הוא לא ידע על הוולדו, לא  מתוך המנעות אלא חוסר מידע ואפשרות

      בסיסית לדעת זאת.

      הידיעה שיש לו ילד, גרמה לו שינוי עמוק בחייו, שינוי שנכפה עליו.

      ועתה עליו לשלם מזונות ?

      קשה להאמין שבאוירה שכזו, יווצר קשר אבהות, תמיכה וחיבה

      בין האב לבין הילד.

        23/2/10 21:07:


      יעל סלחי לי, לא אוהבת ולא תומכת בצד של מיקי.

      הבאת ילד לעולם זו החלטה של שניים.

      בעצם רצונה היא לא יכולה לכפות עליו (אחרי פאקינג לילה סוערב בשכרותה ובחוסר זהירותה)האבהות.

      היכן רצונו? בעצם אחריות על זרעונו?

       

      בעד אחריות

      כנגד נצלנות.

       

        23/2/10 21:04:

      ומה לדעתך היתה צריכה להיות הפסיקה?

      (לדעתי מצב קטסטרופלי... מצד אחד יש ילד שלא עשה שום רע לאף אחד... ומצד שני גבר שלו היו שואלים לרצונו, לא בטוח שהיה רוצה להביא את הילד לעולם, ובגלל לילה אחד של איבוד שליטה, ולא רק שלו, ישלם עכשיו 21 שנה..)

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד יעל גיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין