| כמי שהעריצה את עופרה חזה במשך כל שנות ילדותה, וכמי שמתעסקת בדיני משפחה וירושה, סיקרן אותי מאוד לראות את הסרט שהוקרן אתמול בערוץ 10 ביחס לאוצר האבוד של עופרה חזה, שהינו חלק מקרב הירושה שמתנהל מזה כ - 10 שנים. במידה ולא תמצא צוואתה, והסיכויים לכך נראים קלושים, האם אפשר להסתמך על עדויות העדים ועורך דינה? אם לא ניתן להסתמך על עדותם, האם החוק קובע מי יירש אותה? הסרט שהוקרן אמש לא התעמק בשאלות אלו, אבל אני אנסה: על פניו, כל עוד לא נמצאה צוואה, הרי שעיזבונה אמור להיות מחולק בהתאם לדיני הירושה החלים במדינת ישראל, היינו בין בעלה (המנוח) למשפחתה ועל כך ניטש הקרב במשך עשר השנים האחרונות.אחיותיה ואחיה של עופרה חזה (ז"ל) ניצפו לקראת סוף הסרט, כמחפשים אחר הצוואה הנעלמה, אך הם לא מצאו אותה. צוואה בעדים - המדובר בצוואה מודפסת בה המצווה מציין את תאריך עריכת הצוואה וחותם עליה בנוכחות שני עדים המאשרים על גבי הצוואה, שהמצווה הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו וכי נחתמה בפניהם. חשוב להקפיד, כי העדים לא יהיו יורשים ו/או בעלי אינטרס בירושה. ויודגש, כי אין כל הכרח חוקי שצוואה זו תיערך על ידי עו"ד. צוואה בכתב יד - המדובר בצוואה שנכתבה בכתב ידו של המצווה והיא נושאת תאריך הצוואה וחתימת המצווה. במקרה זה אין צורך בעדים. זוהי הדרך הפחות מומלצת לערוך צוואה ולו מהטעם שעורך הצוואה אינו מיומן ולרוב אינו יודע לערוך צוואה, דבר המעמיד את צוואתו חשופה לטענות פסלות כאלה ואחרות. ניתן להפקיד צוואה זו בפני הרשם לענייני ירושה. צוואה בפני רשות - המדובר בצוואה הנעשית בפני שופט, נוטריון או הרשם לענייני ירושה. את הצוואה ניתן לעשות בע"פ או בכתב.
צוואה בעל פה- דרך זו שמורה לאדם המשוכנע, בנסיבות המצדיקות זאת, כי הוא גוסס ועומד למות תוך זמן קצר. כדי שאדם יחשב כמי שרואה עצמו בפני מוות יש צורך בשני מרכיבים: סכנה ממשית למוות, כאשר מדובר בסכנה אובייקטיבית, וכן תחושה של אדם כי הוא עומד למות, שזהו המרכיב הסובייקטיבי. אדם שכזה יכול למסור דברי צוואתו בעל פיה בפני שני עדים. צוואה כזאת מתבטלת בתום חודש ימים בהנחה שהמצווה לא נפטר. מי שנעשתה בפניו צוואה בעל פה מחויב להפקיד את זכרון הדברים אצל הרשם לענייני הירושה והפקדה כזאת הינה מרכיב חיוני. העיזבון, הכולל גם נכסים בלתי מוחשיים כמו מוניטין וזכויות יוצרים, מייצר הכנסות גם במותה של הזמרת כמו בחייה, באמצעות תמלוגים מהשמעות וביצועים של שיריה. מעבר לכך, קיים גם האלבום שטרם פורסם והרכוש הרב שהושאר על ידה לאחר מותה, אשר סגור ונעול במכולה. לקראת סוף הסרט עלתה האפשרות כי במקום שחפציה המפורסמים כמו תכשיטים ובגדים מהופעותיה, תקליטי זהב ופרסים שזכתה בהם במהלך הקריירה הבינלאומית שלה, יעלו אבק במכולה, הרי שיוצגו לציבור במוזיאון שיוקדש לה. האם הדבר מצוי באחריות המשפחה או שמין הראוי כי המדינה תכבד אותה בכך, כאייקון תרבותי ישראלי? |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כזה מעייף
מאמר יפה מאוד תודה רבה! למי שזקוק לחומרים נוספים בנושאי הצוואה יכול להכנס לאתר הבא בו
תמצאו מגוון מאמרים שימושיים בנושאי הצוואה וגם שירות חדש שעלה לאחרונה של תיעוד צוואה בוידאו
המחזק את הצוואה בפני וויכוחים בין היורשים.
לאתר: צוואה
עצוב...
בשמחה יקירותי,
יום נפלא,
מורן.
איזה סיפור עגום,,,
כיון שבעלה גם נפטר,, מדוע הרכוש לא מועבר בכבוד ובצדק למשפחתה,, פשוט עצוב,,,
וב החלט ראוי היה שיוקם מוזיאון עם סיפור חייה ויצירותיה,,
ובמקום זה ניטש מאבק מכוער וארוך,
תודה לך על המידע...
במידה ולא הושארה צוואה, החלוקה תעשה בהתאם לחוק הירושה.
במקרה הזה על פניו, העיזבון אמור להיות מחולק בין בעלה לבין הוריה או אחיה,
מכיוון שלא השאירה אחריה ילדים
וזאת בדיוק הסיבה מדוע מתקיים קרב על הירושה כבר עשר שנים,
בין משפחתו של בעלה ז"ל לבין משפחתה שלה.
כסף כסף כסף
תראי כמה צרות גרמו היוונים ש"המציאו"את הכסף (המטבע הראשון)
מרבה נכסים מרבה כאב ראש
במקום לכבד את המנוחה ואת פרטיותה מוכנים לעשות הכול למען רווחה כלכלית אישית
מאחל לילדי ביום מהימים להבין שלא לזה אני מפלל
שכול רצוני שיהיו מאושרים ואם הכסף שלי גרם לפילוג הפסדתי
זה אומר שהפסדתי בחינוך ילדיי, לא לרדוף אחרי ממון לרדוף אחרי אושר ואהבת בני אדם
תודה לך על העדכון, השאלה שלי במקרה שלא נעשתה צוואה ,אין הירושה מתחלקת שין השארים
הקרובים לנפטר\ת?
יום טוב לך
בידידות אשר
אני למשל - הפסקתי לצפות בתכנית באמצעיתו. פשוט, שעמם אותי, אכזב והבחיל אותי.
מלחמה על ירושה היא דבר מכוער ביותר וביזוי כבוד המת.
יש מי שמתחילים אותה כבר בחיי המוריש, כפי שעשה אחי, שניכס לעצמו את רכושה של אמי בעודה בחיים.
זה מזכיר לי עופות טורפים שחגים מעל הגוויה.
ועל כך נאמר: למהר שלל חש בז.
* על כתיבתך הרהוטה.
אני לא חושב שיש לנו כאן בעיה של התקשורת, אלא של משפחתה של עופרה חזה.
על כל פנים כך זה נראה לי מקריאת העיתונים מאז מותה.
בכל מקום המשפחה מפרסמת אי הסכמה ואיומים (כמו בהצגה ביוגרפית על עופרה חזה שעוד קצת כסף והכל היה קביל).
נראה לי שהמשפחה הרודפת כל מקור הכנסה הקשור לזמרת בעצם מגמדת את דמותה של עופרה.
המשפחה - פועלת לפי האינטרס שלה, יש להם הוצאות משפטיות, וצורך ליצור דעת קהל מסייעת.
מי שהכין את הסרט הוא צבוע (אוכל נבלות) צהוב
המין הזה - צבוע צהוב - נפוץ בגונגלים של התקשורת, ואנחנו מפרנסים אותו בכך שצופים בחומר המתועב הזה, כמו גם בתכניות מציצנות הרבות האחרות.
התגובה הנכונה היא לא להסתכל
מסתכל ובוכה - זה המזון העיקרי של הצבוע הצהוב - המתחסד הצהוב.
תודה על השיתוף יקירתי ! פורים שמח.
צפיתי גם אני בתוכנית ופשוט כאב לי הלב
איך הפסדנו זמרת בחסד עליון.
כול המאבק על הירושה נראה לי הזוי
מכדאי להיות אמתי,פשוט לא נעים לראות.
לפי דעתי זה זלזול במתים הרי לא עופרה חזה ולא דורון אשכנזי
היו רוצים שהדברים יתגלגלו למצב הזה והדבר הכי גרוע
זה הילד שלהם שלא יכול לגעת בשום דבר מהדברים
לא תמונות ,לא זיכרונות פשוט כואב הלב.
יפה כתבת.
ד"א - לא ברור למה המאבק בין המשפחות נמשך כבר עשור (!!).. ומתי יגיע לסופו.
יש משהו כל כך בעייתי בכל העיסוק
של הטלביזיה והמשפחה והצורך של כולם
לנבור ובעיני זו ממש,סוג של
פורנוגרפיה של המת.
ואני מבינה את הקטע החוקי.
אך ברור שהמשפחה מקבלת כספים
על השתתפות בכל הפיאסקו הזה
וכך היה מהיום הראשון שהיא הלכה לעולמה.
אני מוחה נגד הטלביזיה וכל צרכני
הצהובים וגם המשפחה שאין להם טיפת כבוד
למותה ולצורך שהיה לה לשמור הכל בדיסקרטיות.
העובדה שהם נהנים מתגמול על הופעות כאלה
שומטות בעיני הרבה מאוד ממעמדם המוסרי .
*