60 שניות שלי על אהבה. בעקבות נהר המילים הנשפך בשירי "חג האהבה", ובעקבות שירי כשכתבתי ואולי "האהבה היא הסוואה של אלוהים"

כל הכתוב בהמשך, לא מידע מסודר. אלא מהמחשבה שביני לביני, ומתוך אהבה לספר הספרים, והרצון לחפש ולראות בכל פסוק, עולם ומלואו. 

1000 צדדים לאהבה ומהי באמת דמותה. אני מחפש דמותה.

  בתחילת מחשבתו "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (בראשית א. 26) ואחר כך כשברא את האדם "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם (בראשית א.27).(כי לאדם יש תפקיד, "וירדו בדגת הים ובעוף השמים וכ"ו) כאן הושמטה, ולא בטעות "כדמותנו".

האדם נברא אך ורק בצלמו של אלוהים, ולא כדמותו. כוון שלדמות יש תפקיד מכריע ובחיבור זכר ונקבה של בני האדם, וחיבור שנעשה באהבה.

האדם רק כצלמו של אלוהים עם דמויות שונות בהתאם  למידותיו. בנתינה, בקבלה, ברוגז, בשמחה, בהומור ובכאב, כל אחד ומידותיו שב"צלם" עימו.

אבל את דמותו של אלוהים האדם לא קיבל, וזאת כוון שהדמות והצלם ביחד כדמותו של אלוהים, יוצרת שלמות, ואי שוני בין בני האדם.

אי שוני, יוצר חוסר דמיון, וחוסר דמיון הוא לרועץ לאהבה, ליצירה וליצר ככלל שהם מעלות התפתחותינו באנושות. לכן אין אנחנו "בדמותו"  ואנחנו שונים בדמותינו, ואהבותינו מתאומות ומשלימות עם רצונו של כל אחד ואחד לדמות המתאימה לו.

זו סודה הגדול של האהבה, ואלפי אלפי דמויותיה. שקיימת כנראה בזכות החלטת אלוהים, שהאדם יהיה רק ב"צלמו" לא יהיה גם  "כדמותו".

כמה יפה ונכון ספר הספרים שלנו, וחכם ומחכים בכל מילה ופסוק.

(לא איני חרדי דתי חילוני או.. רק  אדם אוהב אדם, ויהודי גאה, בתרבותו ובמורשתו)