וזה נשמע כל כך קלישאתי (אני מודה ש....נו, אוף! אני שונאת קלישאות) אבל החיים שלי באמת הלכו לכיוונים כל כך שונים ממה שדמיינתי. למשל, להפוך להיות אמא בגיל 27 (כבר בגיל 26 בעצם) ממש לא היה באג'נדה! אם לפני 10 שנים היו שואלים אותי איפה אני אהיה בגיל 27 סביר להניח שהייתי עונה משהו שבלוני כזה כמו : לקראת סוף התואר בקולנוע (זה היה הכיוון בשנות התיכון שלי), משכירה דירה ברחוב בזל עם עוד שותף/ה (מעשן , אוהב בעלי חיים) וקורעת את כל הברים בעיר מידי לילה. ותחל'ס, איפה זה ואיפה אני... הדבר היחיד שאני לקראת סופו זה קיפול הכביסה (I WISH), אני אומנם משכירה דירה, אבל עם בעלי והילדה וחתולה קטנה (הפסקתי לעשן לקראת ההריון אבל אני עדיין אוהבת מאוד בע"חים) ומה שאני קורעת כל לילה זה מקסימום את הג'ימייל והופ לישון כי אני גמורה מעייפות!!!! ובכל זאת, היה לי יום הולדת פשוט נפלא! חברה פירגנה לי ונתנה לי מתנה סשן מסאז' אצל מטפלת בחסד, אז התחלתי את היום שלי כבר בכיף, אחר כך חיכה לי בבית ג' עם זר פרחים ענק ועוגת שוקלוד (אבל אל תספרו לו שגיליתי לכם, זה יביך אותו:), אמרו יום קודם בתחזית שיירד כל היום גשם, אבל היתה שמש מדליקה ועשיתי סיבוב בפארק עם לילה (הבת שלי, למי שעוד לא התעדכן בפוסטים הקודמים) והאכלנו ברווזים, כל היום היו טלפונים מחברים ואנשים יקרים שהתקשרו כדי לאחל מזל טוב, ובערב הגיעה הבייביסיטר (כבר מתחיל טוב, הא? ואני בטוחה שיכולות להזדהות איתי כל האמהות באשר הן...) ויצאנו למסעדה איטלקית: יין, אוכל טוב, שיחה שלא כללה נושאים כמו סוגי חיתולים, צמיחת שיניים וגמילות ממוצץ. ממש ערב של "גדולים". אבל הגיע חצות, וממש כמו סינדרלה, הפכתי לדלעת (אני, לא הכרכרה...לא התבלבלתי:) ) ובלית ברירה המציאות חזרה והיכתה לי על הפנים: הבייביסיטר הלכה הביתה, אני הסרתי את האיפור והעגילים היפים שענדתי ( מזל שיש סיבה מידי פעם להוציא אותם מהקופסה ולהוריד מהם את האבק) וחזרתי לפול טיים גו'ב שלי - רעיה ואם במשרה מלאה (פלוס שעות נוספות).
ואני חייבת להודות, שאני שמחה לחזור לג'וב, נכון, אין משכורת, התנאים די מחורבנים, אין מתנות בחגים, אין העלה בשכר, אין ימי חופש ו/או חופשת מחלה, ובטח שאין פנסיה וכל מיני הטבות קיבוציות שאני ממש לא מבינה בהן. אבל התמורה אדירה ( שוב פעם קלישאה..איכס! ממש סליחה ) ולמדתי אתמול שיעור חשוב תוך כדי חגיגות הרבעון של המאה שלי (נכון שחגגתי 27 ולא 25, אבל זה נשמע טוב כשכתבתי את זה) - אני ממש אוהבת את החיים שלי. את המשפחה שלי ממנה באתי והמשפחה הקטנה שלי שהקמתי בעצמי, את בעלי המשגע ואת הבת הקטנה והמושלמת שלי, את החברות האוהבות והמפרגנות שלי, את הבית של (אפילו שהוא צפוץ וישן ואני מתה כבר לעבור דירה לבית עם גינה!!!!!!!!!). ג' תמיד לי אומר שאנחנו עשירון עליון בעולם הזה שהרבה מאוכלוסיתו בכלל לא קרובה להיות בעלת עושר חומרי ורוחני כמו שלנו. והוא צודק.
אז בברכת יום הולדת שמח לי לוכולכם אני מאחלת לכם שתאהבו את החיים שלכם, ועם כל הקלישאות ( פעם שלישית גלידה) - באמת להעריך אותם כראוי.
לילה טוב. |