משתפת אותכם בחווית קריאה:

מדוע ה' מחפש בית, וכיצד אנחנו יכולים לעזור בנידון

יוסי גולדמן

"בראשית היה הא-ל הומלס ולכן ביקש מאנשיו לארגן לו איזה מקום לגור בו". איפה זה כתוב? ובכן, זה לא כתוב בשום מקום. אבל כן כתוב שהאלוקים הנחה את משה לומר לבני ישראל, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח).

השאלה היא, האם לבורא העולמים באמת לא היה בית? האם לא היה כבר שוכן עם בני עמו? מדוע היה זה לא מזמן שקראנו על ההתגלות בהר סיני ועל עשרת הדיברות, שבהן ה' ירד מן השמים אל הארץ? אם כך, מדוע הצורך הפתאומי להקים לו מקדש?

התשובה היא שקיים הבדל יסודי בין הר סיני לבין המקדש. סיני מייצגת התגלות שניתנה לאנשים ממעל. ה' גם יזם את המפגש וגם ביצע אותו. בהתנסות זו, בני העם היהודי היו קצת פסיביים. כל הברקים והרעמים, הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית, באו אליהם מלמעלה.

אולם, את המקדש היה צורך שהיהודים עצמם יבנו. היה עליהם לקחת את היוזמה. החל במבצע גיוס הכספים, דרך לארגון ואיסוף חומרי הגלם הדרושים לבניית המקדש, ועד לכל פרטי המבנה, המשכן היה מעשה ידי אדם.

בסיני נפתחו השמים למופע האור-קולי הכביר ביותר עלי אדמות, שהשאיר את בני העם כשהם מרותקים וחדורי יראה. אך הם עצמם היו מקבלים פסיביים למתנה ייחודית זו, שלעולם לא תינתן בשנית.

בנין המקדש הצריך מבצע בנייה שלם. גברים ונשים, צעירים וקשישים – כולם הפשילו שרווליהם. לקח שבועות, חודשים של עבודה קשה, של תרומות משמעותיות מכל אדם ואדם, של תכנון ושל תכנות, של עיצוב ולבסוף של עצם מלאכת הבנייה של משכן קודש לאלוקים. אנחנו עשינו זאת. ולכן, היו אלה בני העם שהביאו את ה' למטה אל האדמה.

כנראה שהיה זה חשוב ליהודים להעריך את הערך שה' מייחס לעזרה עצמית ולפרויקטים של עשה-זאת-בעצמך במישור הרוחני. אין די בלשבת ולחכות להתגלויות הבלתי רגילות, לביקורים הנשגבים שמואיל ה' בחסדו להעניק לנו, פעם בחיים שלמים. הכרחי שניצור את התשתית בעצמנו, שניקח בידינו את הלבנים ונעשה לו מקדש