אני ושלי
פוסטים פופולאריים
-
מודעות שמסתכלת על מודעות- 2--מתוך תגובה לפוסט
27/5/10 | 1840 צפיות
-
הלוגרמת השיחות עם עוז
8/10/09 | 761 צפיות
-
אלוהים שלי רציתי שתדע.....................
4/11/09 | 893 צפיות
-
משחקים בעיבוד תמונה
15/10/08 | 692 צפיות
-
היריקה שהלכה לאיבוד
20/2/11 | 1455 צפיות
-
שתי אחיות - שתי בנות לי
31/5/11 | 1160 צפיות
פוסטים אחרונים
- המורה הכי נהדר לציור 5/10/14
- שתי אחיות - שתי בנות לי 31/5/11
- ופתאום זה קרה. פתאום כל התורה התרחשה ברגע אחד 23/3/11
- מרץ המשוגע במשפחת ביטון 9/3/11
- היריקה שהלכה לאיבוד 20/2/11
- בואי איתי--הוא מבקש כל כמה שבועות--הפעם באתי 19/1/11
פתאום ככה נפתחו העיניים
פתאום ככה נפתחו העיניים - -פתאום ראיתי נקי וקיים - -לא המחשבות היו שם בחדר-רק קירות ---רהיטים ---חפצים - -והכול שם נח בשקט - -שקט שבא ממני אליהם - -ומהם אלי. - -המוח לא היה בינינו - -לא היו פרושים-----לא היו רצונות---לא היו זכרונות---ולא היו חלומות - -רק שקט מוחלט. - -רגעים נדירים של קיום טהור - .-ידעתי שזה יגמר---ידעתי שעוד מעט המוח יביא לשם מידע מיותר - -אבל עכשיו אני שם---לדקות נדירות---- - ויודעת----אלו החיים האמיתיים |
תגובות אחרונות
-
יורם גרוסר
בתגובה על המורה הכי נהדר לציור
-
עינת:)
בתגובה על שתי בנות לי ואינני יודעת איפה זו מתחילה ואיפה זו נגמרת
-
ביטונה
בתגובה על ופתאום זה קרה. פתאום כל התורה התרחשה ברגע אחד
-
irisoded
בתגובה על אייל ואבא שלו
-
irisoded
בתגובה על אייל שדומה הרבה יותר לדוד העתידי שלו מאשר לאבא שלו
-
רפאלה
בתגובה על יפות בדרום האדום
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
-
אחרי שקראתי כמה פוסטים שלך---אני יודעת שאתה באמה מבין
-
חנה
וזה לא מתחיל
ולא נגמר
לעולם
מקסים
או במילים אחרות:
זוהי הארה.
היא לא נשארת לתמיד,
אבל היא משאירה את רישומה.
היא פוקחת את עינינו,
ואחרי זה אנחנו יודעים איפה לחפש אותה...
מקסים, אהובה,
התגעגעתי,
הילה :-)
בדיוק ככה.
-
אני חושבת על זה במונחים של בטריה של הפלאפון.
-
אומרים שאחת לכמה זמן צריל לתתלה להרוקן לחלוטין לפני שטוענים מחדש----כדי שלא תתפגר מהר.
-
ככה גם אני---צריכה לפעמים פריקה מליאה--לפני שטוענת מחדש.
-
שבת שלום חברה חדשה
-
חנה
חנה, כיף לך שזכית! :)
אני לא מצליחה בדרך הזו, אולי בגלל שאני כל כך מנסה.
פסקי הזמן שאנחנו לוקחים, (ולא לגמרי משנה הדרך בה אנחנו מגיעים אליהם),
הם אלה שנותנים לנו את הכח, האומץ, הרצון והתשוקה להמשיך בחיים.
שבת טובה.
הי חייצוק
-
חותמת על כל מילה.
-
אני חושבת שמה שקורה לי עכשיו זה בדיוק התהליך---שמלמד את המוח את איפה המקום שבין המוח ללב
-
שבו נשארים יציבים מול סופות המחר----וסופות האתמל
-
אהבתי את תגובתך
-
חנה
כל כך אוהבת את הרגעים האלו
-
השקט שמופיע שם------הוא כמעט קדושה
-
וזה מאישה הכי חלונית שאפשר
-
תודה חנה
חנה היקרה!
כתבת יפה!
לחיות רק את ההווה לרגע או ליום אחד, זה בסדר.
אבל, להתחבא מאחורי ההווה ולמחוק את העבר והעתיד לזמן רב, זה
קשה,וגם לא בריא.
את אומרת למוח: עכשיו שב בשקט,אל תבלבל לי את המוח! אני עכשיו
עובדת רק עם הלב.
הטוב ביותר הוא לרתום את הלב לעזרת המוח,קרי לשלב בין המוח(שכל)
לבין הלב(הרגש).
את העבר אי אפשר למחוק כי בשלב מסויים ללא קשר לגיל, פתאום יצוץ
משהו מהילדות,או מהקשר עם ההורים או הסבא שעשוי להפריע ליציבות.
בודהא הגדיר "אושר" כמצב בו האדם יכל להישאר יציב גם במצב של עליות
וירידות.עצבות-עצבות, חרדה-חרדה,תיסכול- תיסכול,אבל אני תמיד חוזר
ליציבות.
ההבדל בין סופה בפנים וסופה בחוץ הוא יכולתי להיות יציב מבלי לנטרל את המוח
או את הלב,ומבלי להילחם נגד העבר,או לא להתחשב בעתיד.
חייצוק+ שבת שלום!
כן זה הרגע המוחלט
הרגע שבו ישנה אחדות
מושלמת, התמזגות
לתוך הרגע
נפלא כתבת
ענת
כן אודי כותב נפלא. קניתי את הספר שלו מראות-ואני מתמוגגת
-
שבת שלום
-
חנה
כן יקירה. באמת יש רגעים כאלו.
-
הם נדירים. אבל אני לאט לאט לומדת להביא אותם לעיתים קרובות יותר.
-
זה סוג של " שיתוק מוחי ". אין מחשבות. אין התרוצצות במוח. יש ממש דממה------והווה נקי לגמרי.
-
שבת שלום
-
חנה
ספר לי קצת על הספר!!!!!!!???????
-
נורא מסקרן
-
חנה
איך ידעתי שתבין??????????
-
אכן בשבילם צריך לעבור את כל המכשולים. רק אחרי שעוברים------הם מופיעים.
-
לומדת להביא אותם לעיתים יותר מזומנות
-
חנה
איזה יופי.
-
חותמת על כל מילה שלו. תודה על מתנת הבקר הזה
-
חנה
ודאי ודאי. לא רק לקרא לו ככה. אלא להכיר ולכבד.
-
שבת שלום לך יקירה
-
חנה
וואו! איזו מחמאה!
תודה יקירה.
אודי כותב נפלא.
זה מצליח לך מאוד -
תמשיכי ככה.
ממש כיף לקרוא אותך.
באמת? יש אגעים כאלה, שאת מתרוקנת מכל ההפרעות ואת - דף חלק?
אם תרצי לשלוט, ולהביא רגעים כאלה על פי רצונך, חפשי את הספר "מדע ההוויה ואמנות החיים.
---- בהצלחה...
טוני....
רגעים נדירים של קיום טהור
אלו בדיוק הרגעים
שהם הם החיים
ועבורם שווה לעבור את כול המכשולים...
היי חנה יקירה,
כתבת מקסים, מעומק הלב, והזכרת לי שיר ישן של נתן זך - אני רוצה תמיד עיניים:
אני רוצה תמיד עיניים
אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא, כל כך מלא, יופי.
ואינני רוצה להיות עיוור ליופי
העולם כל עוד אני חי. אני אוותר
על דברים אחרים אבל לא אומר די
לראות את היופי הזה שבו אני חי
ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות
ועושות את יד באומץ ולא פחות
מכך, בסבלנות, סבלנות בלי די.
ולא אחדל מהלל, כן, להלל לא אחדל.
וכשאפול עוד אקום - ולא רק לרגע -
שלא יאמרו
הוא נפל. אלא הוא קם עוד רגע להלל
בעיניים אחרונות
את שלהלל לא יחדל.
נתן זך
שתמיד יהיו לך עיניים פקוחות, לראות את כל היופי והתום שיש בעולמנו :-)
יש לך חלק בנסיון שלי לכתוב סתם איטואטיבית-------ולא מסודר ומאורגן מהמוח.
-
הכתיבה שלך ושל אודי ברוך ממש עשו לי חשק לנסות.
-
זה נורא מוזר לי לכתוב ככה----אבל זה ממש כיף
-
חנה
בול בפוני.
-
כשזה קורה אני תמיד מרגישה שזכיתי
-
חנה
אוי חנה, זה כל כך מקסים, אמיתי ונכון !!!
"ידעתי שזה ייגמר - ידעתי שעוד מעט המוח יביא לשם מידע מיותר"
זה בדיוק מה שקורה אצלי (ומן הסתם אצל רבים רבים אחרים) ברגעי השלווה הנדירים, בהם יש את הרוגע והיום עצמי נטו.
נפלא יקירתי!!!
תענוג.
ויודעת----אלו החיים האמיתיים
זכית.