כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (17)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/3/10 05:23:

    שמחתי להקלע לפוסט שלך. נהנייתי מהסיפורים. זה עבד.

    מעכשו אבקר לעיתים יותר תכופות.

     

      27/2/10 13:53:

    צטט: אפוק טיימס 2010-02-27 12:08:03

    מאיפה הבאת את הספורים האלה??

     

     

    מהחיים, מותק.

    מאיפה הבאת את הספורים האלה??

     

      26/2/10 17:42:

    צטט: הדוב מדובאיי 2010-02-26 14:44:17

    צטט: קנולר 2010-02-26 12:37:28

    צטט: הדוב מדובאיי 2010-02-26 12:33:28

    מה זה? הממשלה הטילה מס על התאבדות שלא שמעתי עליו?

     

    למה מס? חופשי לגמריי.

     

     

    אז מה זה האלפיים שקל האלה אם לא מס-התאבדות?

     

     

    "אה" אמרה בעודה מגרדת בראש.

      26/2/10 14:44:

    צטט: קנולר 2010-02-26 12:37:28

    צטט: הדוב מדובאיי 2010-02-26 12:33:28

    מה זה? הממשלה הטילה מס על התאבדות שלא שמעתי עליו?

     

    למה מס? חופשי לגמריי.

     

     

    אז מה זה האלפיים שקל האלה אם לא מס-התאבדות?

     

      26/2/10 12:37:

    צטט: הדוב מדובאיי 2010-02-26 12:33:28

    מה זה? הממשלה הטילה מס על התאבדות שלא שמעתי עליו?

     

    למה מס? חופשי לגמריי.

     

      26/2/10 12:36:

    צטט: עדיאיתן 2010-02-26 12:07:23


    האמנתי לכל מילה. לא ידעתי שהפכת לכתבת לעניני פלילים!

    הגיע הזמן, כמה שנים אפשר להתעסק עם עבודה, כלכלה וחברה?קריצה

     

      26/2/10 12:35:

    צטט: ~בועז22~ 2010-02-26 07:33:21


    מה זה?, רק בישראל?!

    קריצה

     

     

    לא. במדינת תל-אביב.

      26/2/10 12:34:

    צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-02-26 01:52:32

    השתגעת לגמר? סיפור רודף סיפור והדמיון עובר כל גבול.

    אהבתי את שניהם, אהבתי את הכתיבה הקולחת, את העלילה, את הלפעמים צריך גבר בסביבה... ואת יעיות המשטרה העברית של ארץ ישראל.

    פורים שמח לך יקירתי

     

    היה לי עוד סיפור אבל הוא פרח, אוי עוד יחזור.

      26/2/10 12:33:

    צטט: levana feldman 2010-02-25 22:18:53

    סיפורים עם הפי אנד (-:

     

    שנון וגרם לי לחייך.

     

    לבנה, הפי? זה בכלל לא מצחיק.

      26/2/10 12:33:

    מה זה? הממשלה הטילה מס על התאבדות שלא שמעתי עליו?

     

      26/2/10 12:32:

    צטט: Annie Friedman 2010-02-25 20:27:40

    קנולר

    כהרגלך-

    שנונה ביותר!!!!

    אוהבת

    אני

     

    תודה מותק

      26/2/10 12:07:

    האמנתי לכל מילה. לא ידעתי שהפכת לכתבת לעניני פלילים!
      26/2/10 07:33:


    מה זה?, רק בישראל?!

    קריצה

     

    השתגעת לגמר? סיפור רודף סיפור והדמיון עובר כל גבול.

    אהבתי את שניהם, אהבתי את הכתיבה הקולחת, את העלילה, את הלפעמים צריך גבר בסביבה... ואת יעיות המשטרה העברית של ארץ ישראל.

    פורים שמח לך יקירתי

      25/2/10 22:18:

    סיפורים עם הפי אנד (-:

     

    שנון וגרם לי לחייך.

      25/2/10 20:27:

    קנולר

     

    כהרגלך-

    שנונה ביותר!!!!

    אוהבת

    אני

    שני סיפורים אורבניים

    17 תגובות   יום חמישי, 25/2/10, 12:37

    לחנות הספרים נכנס נער צעיר עם קאפושון תכלת לראשו שהדגיש את עיניו הכחולות והגדולות. נכנס בצעדים קצת מתנדנדים, הלך לדוכן הסתובב וביקש בדיבור איטי ומוזר ספר בשם "דברים מוזרים שקורים". המוכרת אמרה שאין לה את הספר הזה.

    הוא פנה שוב לדוכן שלף ממנו את הספר ואמר לה: "את מסתלבטת עלי?"  

    בינתיים עוד שניים קטנים, זריזים זחלו לתוך החנות ואותתו לקונה מזדמנת לסתום. אחד מהם זחל אל תוך החנות במהירות של נחש. השני איגף את המוכרת מאחור  ונעמד. הם היו בני 14-15. הסיטואציה הייתה הזוייה: שנקין לאור היום, חנות ספרים קטנה וסולידית, ושלושה חוליגאנים קטנים מאיימים על המוכרת. אחד מהם הודיע כי הוא מתפשט וחשף את עכוזו.  

    בשלב זה קונה מזדמנת עושה נסיגה לאחור להזעיק את הירקן השכן והמשופם. בכל זאת צריך לפעמים גבר בסביבה.  משייצאה מהחנות השלושה נבהלו, אמרו: "היא הלכה לקרוא לשוטר" ופרחו החוצה. דבר המוכיח כי הם באמת עוד קטנים, ככה למצוא שוטר ברחוב באמצע היום?  

    --------------------------------------------------------------------------------------------------------------  

    סמי פרסם מודעה שבה הוא מציע את מכוניתו למכירה. בחור צעיר כבן שלושים הגיע לפגישה איתו ושילם  2000 שקל במזומן, כפי שהוא ביקש. הבחור לקח את המכונית וסמי נזכר כי שכח לשאול לשמו.

    סמי התנחם בעובדה כי נותר בידו מספר טלפון סלולרי. מאחר  והבחור נראה אמין ונחמד ומאחר ובכיסו של סמי התחממו להם אלפיים שקל במזומן, לא היה לו ספק כי הם ייפגשו למחרת, כפי שקבעו, כדי להוציא לרכב שעמד שנים כגרוטאה, רישיון  ולבצע את ההעברה כחוק. 

    למחרת  צלצל סמי לנייד של הצעיר אך נותר ללא תשובה. בשלב זה סמי שהוא עוד מהבית טיפוס  די לחיץ התחיל לדמיין כל מיני אירועים שייתרחשו לבחור ולמכונית, שהוא עלול להיות מואשם בהם. אולם את מה שקרה באמת הוא לא ניחש. 

    כאזרח שומר חוק הוא הודיע על גנבת הרכב. טוב, הוא לא היה מוכן להודיע על טיפשות, זה ברור. 

    אחרי כמה שעות סמי התבקש להגיע לתחנת את המשטרה. "מצאנו את הרכב עם הקונה", סמי פלט אנחת רווחה עוד לפני ששמע את המשך המשפט מפי השוטרים, "הוא ישב מת באוטו".  
    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר