השבוע לפני X שנים ראיתי אותו לראשונה:The Thin White Duke
לא, לא את דיויד בואי.
אותו כבר ראיתי הרבה לפני כן
(לצערי, אף פעם לא במרחק נגיעה).
את האדם היפה הזה,
שקסם מראהו הדק והאצילי פעל עלי מיד,
ושלא נזקקתי לזמן רב כדי לגלות את קסמיו האחרים.
כושר ההקשבה המופלא שלו.
יכולתו לקלוט ולהבין ברגישות קיצונית
גם את הנאמר במילים
וגם את מה שלא נאמר במילים.
עדינותו. הצחוק שלו והעצב שלו.
בהמשך גילינו אהבות משותפות והנאות קטנות וגדולות,
וגילינו ששנינו אנשים
שהנטיה לאכפתיות ולנתינה טבועה בהם.
The Thin White Duke
הוא אביר שבא לעזרה
בכל סוג ובכל גודל של בעיה,
ומגייס לשם כך את כישוריו הרבים
ואת מחשבתו המקורית והיצירתית.
אני מאמינה ומקוה שאני זוכה לתת לו
לא פחות משאני זוכה לקבל.
למדתי ממנו הרבה, ועדיין לומדת.
לאשה שתכבוש את לב האביר הזה
מחכה אהבה גדולה שעצורה בו.
בואו נרים בסופשבוע גשום זה כוסית (אחת לפחות, אפשר יותר)
לחייה של חברות מיוחדת זו
ולחיי חברויות אמיצות ואמיתיות באשר הן
שמה היינו בלעדיהן.
לד זפלין FRIENDS
So anytime somebody needs you, don't let them down, although it grieves you,
דיויד בואי שר בהופעה חיה בסוף שנות השבעים בברלין בתוך הסרט הגרמני הנפלא "אני כריסטיאן פ" שהוא עצמו סרט על חברויות אמיצות מאוד במצבים הקשים ביותר.
|