עד כמה אני מכירה את עצמי? זו היתה השאלה ששאלתי את עצמי שוב ושוב כשהחלטתי לעזוב את מערכת הנישואים שלי.

בוא נראה בסולם של אחד עד עשר כנראה שאת ממוקמת איפה שהוא בין שתים לשלוש חשבתי...

טוב אז בוא נצא למסע. מסע של חזרה לאני שלי. לדברים שאני אוהבת. לתחושות מחודדות. למילים ברורות.

בתחילה היה פחד גדול - אולי לא אוהב את מה שהכיר לדעת כמי שאני?

אח"כ היתה התלהבות,  ילדותית, של הכרות מחודשת עם התחושות הכי מוצפנות שלך.

כשההתלהבות שקטה נותרה בי אדישות. אדישות כלפי כל מה שהוא לא 100% אני. אדישות כלפי כל מה שלא מלהיב אותי כאישה כאימא כבת זוג כעובדת...

ועכשיו? עכשיו אני ממתינה שהאדישות תעבור, כדי שאוכל לחזור ולהנות מהרגעים הטובים בחיים ולסבול מהרגעים הקשים בחיים ולהיות רגועה עם הנורמה....