כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    ארכיון

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/6/10 11:06:

    צטט: amnonti 2010-06-09 17:43:50

    לדברי החוקר זינגר

    לחיתים הייתה ספריה מלכותית שנמצאה בחתושה

    וחלקים רבים של ספרו מבוססים על ספריה מלכותית זו.

    בברכה אמנון

    מסתבר  שספריית  חתושה  לא  קיבלה יחסי  ציבור  נאותים,

     לא  היו  לה  כנראה עותקים  בספריית  אלכסנדריה  או  אתונה.

     ועצם  העובדה  ששם  המקום  לא  מוכר  בעולם , בסיס  מעניין  למחשבה.

    להלן  גירסת  לואיס  קרול לנושא

     

    “The horror of that moment,” the King went on,

    “I shall never, never forget!” “You will, though,” the Queen said,

     “if you don’t make a memorandum of it.” Through the Looking-Glass, ch. 1

     

     

      9/6/10 17:43:

    לדברי החוקר זינגר

    לחיתים הייתה ספריה מלכותית שנמצאה בחתושה

    וחלקים רבים של ספרו מבוססים על ספריה מלכותית זו.

    בברכה אמנון

      7/5/10 12:16:

    קודם  לכל  נשמע  שעלילות  חייך  יכולות  לפרנס  כמה  ספרי  הרפתקאות

    ועוד  ישאר  לך  המון  עודף  לטיפים עבור  מטיילים , סטודנטים  לתואר  גבוה, ועוד

    בשנות ילדותי ההנדסית , חוויתי  את  התפתחות  הולדת  המעבדים, באמצע שנות השבעים

    וכמפתח עד  היום  בנושא, אי  אפשר  להגיע  לרוויה  מהאופקים  שזה פורס למי  שמבין  ומתפתח.

    אני  בהחלט מבין  את  המוטיבציה  שלך  בגל  המידענות , אותו הגדיר  ביל  גייט  בספרו 

    האחרון על  החשיבה  במהירות האור, במובן עיבוד ושימוש  בידע, בניגוד לידענות ללא  עיבוד.

    זה שקול  להבדל בין  אינטיליגנט (ידע )  ואינטלקטואל ( בעל כושר החשיבה  במידע )

        בקרבות בין  יוון  לפרס, הכח  הדומיננטי  היו  ספרטה. קרב  מרתון  היה  מעניין

    ובו  לא  השתתפו הספרטנים בגלל  חג  .  הקרבות  הבאים היו נצחונות  שלהם  כמעט לבד.

    קרב סלמיס בו  היו  מאות  ספינות היה  מכה נוראית לפרסים. קרב תרמופילאי הוא עדות  לגבורתם

    בראשות לאונידס מלכם. אבל  לספרטה  לא  היתה  ספריה,  ולא  היא  רשמה  את  הפרוטוקול.

    אנשיה  היו  מומחים  מינקות ללוחמה, לא  לכתיבה. לכן  אנו  זוכרים את  המרתון של האתונאי פידופידאס

    ולא  את  דברי  ליאונידס  לפרסים שאיימו  שחיציהם יכסו את  השמיים ( נילחם בחושך ) 

    יהודה  המכבי  היה  אחיו של  שמעון  . לאחר הסכם עם היוונים  ויהודה  שלח  את  כולם  לביתם.

    אך  הסתה של מתייונים  לליזיאס שהחשמונאים רוצים ממלכה  גרמה לליזיאס  לבוא  עם  100000 חיילים

    אצלנו  הקרב  האחרון  של יהודה היה  זהה  לקרב  ליאונידס. ( מתחת  להר  הצופים ) 

    , אחרי  שהיוונים הפרו את הסכם השלום.יהודה  עם כמה  מאות  מותיקים שבאו

     ידע שיפסיד  והעדיף למות  כלוחם,  מאשר לחיות  כשפן.

    אבל  אצל  החשמונאים, שמעון  שהיה  פוליטיקאי  ניצל  את  הקרב  להסכם  סופי  בו יהודה  נשארה אוטונומית

    חכמי עם ישראל רשמו  זאת, ויוסף בן מתיתיהו  העביר  לנו  את  הסיפור

    ושוב  המסקנה:  מי  שכותב  את  הפרוטוקול, קובע  את  העובדות  והזכרון  ההסטורי

    לחיתים  לא  היתה  ספריה !!!!!

    זה כל  הסיפור

    שמעון

     

      16/3/10 13:09:


    תודה לטל ול"כמעיין המתגברת"

    על הכוכבים שהענקתם לרשימה זו.

    בברכה אמנון

      16/3/10 09:48:

    תודה על ההפניה לסדרה. ממלכה מעניינת, ששימשה כנראה אחד המקורות לממלכות שקמו אצלנו.

    במוזיאון הארכיאולוגי באנקרה שמורים ממצאים חיתיים רבים - ביניהם מנורות ששימשו לצרכי פולחן הדומות להפליא למנורת שבעת הקנים בבית המקדש. אלא שלאלו היה מספר קנים משתנה, והן קדמו במספר מאות שנים לשלנו...

      28/2/10 12:18:

    תודה לדרון טל, שבת שלום וקפה 2010

    על הכוכב.

    בברכה אמנון

    סרט וידאו על אימפריית החתים האבודה

    6 תגובות   יום חמישי, 25/2/10, 19:54

    סרט וידאו על אימפריית החתים האבודה

     

    --

    הקדמה

    ---

    לפני מספר ימים סיימתי לקרא את ספרו המעניין של פרופ' איתמר זינגר, חוקר בחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ת"א, "החתים ותרבותם". פרופ' זינגר חוקר את נושא החתים כמעט ארבעים שנה וספר זה הוא בין הפרסומים הבודדים העוסקים באימפריה החתית בשפה העברית.

    ---

    אחד האירועים המעניינים בקשר לחתים היה שהם בנו את אחת האימפריות הגדולות והחזקות במזרח הקדום, יחד עם המצרים הבבלים והאשורים. בעוד שעל שלשת האימפריות אשור, בבל ומצרים התגלה מידע רב במשך זמן רב, הידע על האימפריה החתית נתגלה רק בסוף המאה ה19 ובתחילת המאה העשרים.

    ---

    החתים היו אנשי לחימה מצויינים. בשלב מסוים בהיסטוריה של העולם העתיק, האימפריה החתית הייתה חזקה ביותר, כאשר רק האימפריה המצרית הייתה יריבתה העיקרית. החתים היו חרשי ברזל השתמשו בסוסים וגם פיתחו את נושא לוחמת המרכבות. בשלב מסויים הם פיתחו מרכבה חדשה בה היה מקום ל3-4 אנשים, דבר שהיווה יתרון חשוב בשדה הקרב.

    ---

    בקרב קדש המפורסם, נלחם פרעה רעמסס השני  נגד החתים. קרב זה, הסתיים ללא ניצחון טקטי, אך למעשה היה ניצחון אסטרטגי לחתים, שכן מצריים נסוגה מהאזור. כעבור 16 שנה חתמה על הסכם שלום עם החתים. כעבור מאה שנה נחרבה האימפריה החתית, הן כתוצאה ממלחמת אחים ומריבות פנימיות והן כתוצאה מפלישת גויי הים.

    ----

    לאחר התפוררות האימפריה החתית הוקמו מספר ממלכות ניאו-חתיות במזרח הקדום, אולם אח"כ נשכחה האימפריה החתית שהייתה קיימת כ500 שנה (1680 לפנה"ס עד 1178 לפנה"ס) ונעלמה מן ההיסטוריה. בשנת 1905 גילה חוקר גרמני בשם הוגו וינקלר את בירת החתים חתושה בהרי אנטוליה שבטורקיה. בעקבות הגילוי החלה חפירה ארכאולוגית של בירת החתים ופיענוח מאות הכתובות שנמצאו בספריה המלכותית שם בשפה החתית.

    ---

    בסרט שמצאתי ביוטיוב מוצגים בששה פרקים: גילויה של חתושה, בירת האימפריה החתית, הממצאים הארכיאולוגים, פענוח שתי סוגי הכתב החתי: כתב היתדות והכתב ההירוגליפי, ופענוח סופה המר של האימפריה החתית.  לחובבי העולם העתיק, צפו ותהנו.

    ---

    קישורים לסרט הוידאו

    פרק א 

    פרק ב 

    פרק ג 

    פרק ד 

    פרק ה 

    פרק ו 

    ---

    תוספת: סרט וידאו על קרב קדש

    קרב קדש 

    ---

    ווביוגרפיה

    רעמסס השני וקרב קדש 

    ביקורת ב"הארץ" על ספרו של פרופ' זינגר. 

    עוד בקורת ב"הארץ" על הספר הנ"ל.

    רשימותי בנושא העולם העתיק. 

    -- 

    ביבליוגרפיה

    זינגר א. (2009), החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, ירושלים.

    --

    בברכה, דר' אמנון טיל, DAT 

    דרג את התוכן: