אתמול היה שנתיים למותה של אימי האהובה....
24.2.2010
אמא'לה שלי ! איך עברו חלפו להן שנתיים ...שהלכת ממני , מאיתנו , ועדיין בלתי נתפס שאינך עוד ... אהובה שלי , הזמן עובר והוא רק מחדד את הכאב... אני ממשיכה לשתף אותך במחשבותיי ובמה שעובר עלי, על כולנו ... היית "האמא" בהא הידיעה, עבורי ועבור כולנו , האוהבת, המחבקת העוזרת והמפרגנת ...היית העוגן של משפחתנו ... מקום קבורתך (צומת מורשה) הוא עדיין נקודת ציון עבורי בנסיעותיי, ובעיקר לסניפי הרשת. אין שבוע שאני לא עוברת באזור (מצפון לדרום וממערב למזרח) , מזהה מהכביש את העץ שבאזור משכבך / קבורתך, תמיד שולחת מבט מתגעגע ונשיקה חמה באוויר !
עברה חלפה לה עוד שנה, עברנו המון חוויות טובות ופחות טובות... צפי וסם ..מתחתנים....לאחר שסם הציע לצפי נישואין בטיול בתאילנד, גל עדיין בניו יורק לומד ועובד, מור "התינוקת" שלי כבר השתחררה , וגם "פרשה כנפיים" ונסעה לארה"ב , ואני כבר לא בת 16… החלפתי קידומת בקיץ האחרון ...חגגתי יובל ! ממשיכה לרכוב על הסוסים ונהנית מכל רגע , הרכיבה היא אויר לנשימה עבורי ...טבע שמתחלף בכל עונות השנה ... נוף מקסים.. שקט... אויר צלול...
גם תהפוכות עברנו ...אבל הכל מאחורינו וכולנו חזקים ומאוחדים שלומקה מתאוששת ומחלימה לאחר חודשים קשים של אשפוז ... רק בריאות ואושר לאחותי הקטנה !!
אנו בנותייך, חגית שלומית ואני, ממשיכות ונמשיך את צוואתך האחרונה – שנהיה מאוחדות ומלוכדות...כן אימא, אנחנו ממלאות אחר דברייך, שומרות על קשר חם בינינו ,גם עם הגיסים, והאחיינים המקסימים והמתוקים, וכמובן שכולנו בקשר יומיומי אוהב, דואג ,חם ואכפתי עם אבא. אנחנו ממשיכות עם המפגשים והארוחות של ערב שבת, בבית שלך ושל אבא, ואת חסרה מאוד! צלחת מיוחדת לך ערוכה בשולחן השבת, כאילו הנה עוד רגע, הדלת תיפתח ואת תסבי עימנו לארוחה, כמו פעם...כמו תמיד...
עוד שנה ועוד שנה... וכבר שנתיים עברו חלפו והלב מתגעגע.. כולנו מרגישים בחסרונך. .. את תמיד איתנו בלב, בראש, ברגש, במחשבה ,בנשמה, בכל מקום, עכשיו - ולעולם.
אוהבת אותך מאוד, בתך דורית
|