כן אתם. אותם בחורים מלוקקים וחתיכים. אלה שחושבים שאפשר לקנות את העולם בחיוך שלכם. נשבר לי הזין ממכם, שמעתם?! ליידי גאגא מצליחה כנראה להגיד את זה טוב ממני.
אותו תסריט ישן מלא בלהות. פשוט אותו תסריט. הבחורים הסליזיים, המגעילים, אלה שיבעטו אותך באמצע הלילה מהמיטה, שנייה אחרי ששכבו איתך, לאלה אנחנו נמשכות. או אני. או שזה רק אליו. הוא מגעיל. הוא גבר הכי לא גבר שאני מכירה. הוא יתחנן שתבואי אליו, ממש יתחנן ודקה אחרי שסיימת להתארגן יבטל הכל כי הוא עייף. לא תהיה לו שום בעייה, או נקיפת מצפון קטנטונת על שמוציא אותך בגשם ובקור, רק כדי שיוכל להשמיע באוזנייך כמה פיוטים שהוא חשב עליהם בזמן שחירבן. כן, זה הבחור שקונה את העולם בחיוך. אני שונאת את עצמי על הצורה העיוורת שבה אני הולכת כמו צאן לטבח. לאט לאט הגבולות זזים וממצב שאני מבטיחה שלא אדבר איתו יותר לעולם, אני מגיעה למצב שבו הוא מבטיח לי הרים וגבעות ובעיקר מה שלא יכל היה לתת לי מעולם...מה שכל בחורה רוצה: אהבה. כן, הוא יגרום לך לחשוב שהכל נעשה מאהבה, מרצונך החופשי. הוא גם מבטיח ששומדבר שיגרום לך להרגיש בנוח לא יקרה. בשנייה אחרי זה, את מוצאת את עצמך לבושה כביום היוולדך. את מרגישה מלוכלכת, זולה, כואבת. את רק רוצה שיגיד שהוא אוהב אותך והוא אומר במקום זה שהוא נורא רעב עכשיו. אני לא רוצה להכנס לשם שוב. אני לא מסוגלת להיות הבחורה הקטנה והחסודה שלא מטנפת על הגבר שלה. אני לא מסוגלת לשתוק יותר. כן, חשבתי שזה יהיה אחרת. לקח לי שנייה לקלוט שזה אותו קקה בעיטפה קצת יותר מושכת. זה הכל.
שתמותו כל הבחורים האלה. פשוט שתמותו. |