השמועה שאני מחפש עבודה עשתה לה כנפיים והנה אני יושב מול ק', מנכ"ל פירמה גדולה, שמנסה לעזור לי. הוא מציע לי תפקיד של שליח במשכורת מינימום. הוא קולט שאני לא משתולל משמחה או לפחות מסתיר אותה באופן מושלם.
"אתה יודע" הוא פותח בסיפור אישי "גם אני לא התחלתי בתור מנכ"ל. היית מאמין שהתפקיד הראשון שלי כאן היה עוזר מחסנאי?"
"כן, כן," הוא ממשיך "הייתי פורק סחורה ממשאיות, מסדר את הסחורות על המדפים, מרים ארגזים, מטפס, מפרק, סוחב, התחלתי מלמטה. הכי למטה שיכול להיות. נראה לך שתמיד לבשתי חליפות? שתמיד ישבתי על כסא מנהלים? אני בניתי את עצמי בעשר אצבעות מלמטה למעלה. מה אתך? אתה לא רוצה להתקדם?" הוא שואל
"כן...בטח... מי לא רוצה להתקדם?!" אני עונה.
"מצוין, אם תתחיל מלמטה תוכל רק להתקדם. ואתה עוד מתחיל בתור שליח... הלוואי עלי שליח. אני עבדתי עם הידיים, עם עשר אצבעות... לבשתי סרבל כחול, טיפסתי, הרמתי, סחבתי.... אבל בסוף, רק בזכות הרבה עבודה קשה הגעתי להיות מספר אחת בחברה"
אני מלא התפעלות, האיש שעומד מולי אכן בנה את עצמו בעשר אצבעות. אני סופר שוב, אכן, עשר אצבעות.
"מה שאני מציע לך, עובד, תתחיל מלמטה, בתפקיד זוטר, תעבוד קשה, תוכיח את עצמך, תטפס במעלה התפקידים ואם תהיה טוב השמיים הם הגבול! אחרי שסיימתי להיות עוזר מחסנאי, עבדתי במכירות, בשירות לקוחות, בשיווק, והנה, אתה רואה בעצמך לאן הגעתי".
אין מה לדבר, השתכנעתי, אני במסלול הבטוח לעמדת המנכ"ל, נכון שיש את העניין הזה להיות טוב ולהוכיח את עצמך וכל זה, אבל לפחות אני נמצא במקום שנותן הזדמנות.
אנחנו עומדים ליד הדלת וקובעים להמשיך להיות בקשר. איש זקן נכנס ושואל את ק' האם הוא יכול להשאיל ממנו את מקלות הגולף. "תכיר, עובד, זה אבא שלי" הוא עושה בנינו היכרות. "נעים מאוד" אני לוחץ את ידו "אז מה, אתה עובד אצל הבן שלך?"
הזקן מגחך. "אני עובד אצלו?! זו החברה שלי חבוב, הוא עובד אצלי. אבל דע לך שלא עשיתי לו שום הנחות! אילצתי אותו לעבוד שבוע כעוזר מחסנאי, שבוע במכירות, בשירות לקוחות, בשיווק, ורק אחרי חודש נתתי לו לנהל את החברה."
אני מחייך. "אז אתה בעצם זה שהקים את החברה?" אני שואל
"ודאי" משיב הזקן "בעשר אצבעות! בעשר אצבעות! ואני התחלתי מלמטה, גם אבא שלי לא נתן לי שום הנחות!"